סלקום

סלקום ישראל בע"מ
סוג:	חברה ציבורית
שנת הקמה:	1994
חברת אם:	השקעות דיסקונט
משרד ראשי:	רח' הגביש 10, נתניה
מייסדים:	דב תדמור
אנשי מפתח:	ניר שטרן (מנכ"ל) עמי אראל (יו"ר)
מוצרים עיקריים:	שירותי תקשורת סלולרית שירותי טלפוניה קווית ספק שירותי אינטרנט שירותי טלפוניה בינלאומית (באמצעות חברת הבת נטוויז'ן)
שווי שוק:	4.6 מיליארד ש"ח (2012)
הכנסות:	5.9 מיליארד ש"ח (2012)
רווח:	531 מיליון ש"ח (2011)
עובדים:	7254
דף הבית:	www.cellcom.co.il

סלקום (באנגלית, קיצור של "תקשורת סלולרית": Cellcom - Cellular communication) היא קבוצת תקשורת ישראלית, החברה נוסדה בשנת 1994 ונכון לשנת 2009 היא חברת התקשורת הסלולרית הגדולה בישראל. בעל השליטה בחברה הוא נוחי דנקנר, באמצעות דיסקונט השקעות (קבוצת IDB). ב-2011 נקנתה חברת 013 נטוויז'ן על ידי סלקום ומוזגה לתוכה. לחברה היו בסוף 2012 כ-3.2 מיליון לקוחות סלולריים שביצעו בממוצע 390 דקות שיחה בחודש, והיא סיפקה שירותי תקשורת סלולריים לעוד כ-138 אלף מכשירים אלקטרוניים (M2M)‏

היסטוריה

תחילת הדרך

סלקום הייתה המפעיל הסלולרי השני בישראל, לאחר שנים שבהן הייתה חברת פלאפון מונופול בתחום. בעלי המניות עם הקמת החברה היו חברת בלסאות' האמריקאית (כיום AT&T Mobility), האחים ספרא ודיסקונט השקעות. באותן שנים שמרה פלאפון על רמת מחירים גבוהה ומיצבה את הטלפון הסלולרי כשירות למנהלים ולעשירים. סלקום עלתה לאוויר ב-27 בדצמבר 1994 ותחום הכיסוי שלה היה מוגבל (מגדרה עד חדרה). עם כניסתה, פנתה סלקום לקהלים רחבים הרבה יותר והורידה בצורה משמעותית את עלות הרכישה והשימוש בטלפונים סלולריים. כשנפתחו חנויות סלקום לראשונה, נוצרו בהן תורים ארוכים והחברה לא יכלה לעמוד בדרישה.

סלקום החלה את דרכה עם קידומת 052, ועם השנים התרחבה לקידומות 053, 058, 064 ו-065. מאפריל 2004, עם המעבר ל-7 ספרות על פי תוכנית המיספור של משרד התקשורת, סלקום נשארה עם 052.

בתחילת דרכה, סבלה מתדמית נחותה עקב הצבת תחנות בסיס בכמות נמוכה מהדרוש וכן עקב חוסר האמינות שהתבטא בהבטחות לתאריכים מסוימים בהם יושלם הכיסוי באזורים מסוימים בארץ, שהתגלו כהבטחות ללא כיסוי. במפה שהפיצה חברת סלקום עם היווסדה סימנה את כל שטח הנגב מגבול ירדן עד גבול מצרים כשטח שיכוסה עד סוף שנת 1995, אך למעשה השאירה כמעט את כל השטח בין כביש 40 לגבול מצרים ללא כיסוי.

אחד מהגורמים שהפריעו לחברת סלקום בתחילת דרכה, הייתה המודעות המתגברת בציבור לגבי סכנת הקרינה מאתרי השידור הסלולריים. מסיבה זו, גם כאשר היה בידי חברת סלקום הציוד הדרוש לא תמיד יכלה להפעילו עקב צווים משפטיים.

פרשת המכשירים התקולים של מוטורולה

החל מחודש מרץ 1995 החלו להצטבר במשרדי "סלקום" תלונות רבות על ניתוקים בלתי-מוסברים באזורי הקליטה. באותה תקופה היו לסלקום 85 אלף מנויים, ורבים מהם מצאו את עצמם מנותקים מהרשת. החשד היה שמקור הבעיה הוא בתשתית הסלולרית שהייתה מבוססת על ציוד של חברת "נורטל". לשם איתור התקלה הובאו 70 מהנדסי תקשורת מגרמניה, שפעלו במשך כחצי שנה, כשהם בודקים בכל פעם רכיב אחר של הרשת. בינתיים התקלות החריפו, וסלקום איבדה את המוניטין הטוב לו זכתה בתחילה, והחברה נקלעה למשבר תדמית קשה.

אורן מוסט, סמנכ"ל החברה באותה תקופה, סיפר: "היינו במשבר אדיר כיוון שבמשך כל תקופת המשבר לא ניתן היה לגלות בבקרת איכות את הסיבה לתקלה, וגם מומחים מהעולם לא הצליחו לעזור. נפח התעבורה ברשת סלקום באותם ימים ירד בעשרות אחוזים. משרד התקשורת איים להקפיא את הרישיון של החברה, ובתוך החברה היה אז תסכול עמוק מאוד... אבל בכל התקופה הזו הבנו שאנחנו אחראים בלעדיים לנעשה כלפי הלקוח, כי להם לא חשוב בכלל מי אשם ומי לא אשם".‏‏ החברה הפסיקה לחייב את הלקוחות בתשלום עבור זמן אוויר למשך 3 חודשים.

ביוני 1995 גילו לבסוף מהנדסי "נורטל" שמקור התקלה הוא בבעיית תוכנה במכשירי הסלולר מסוג "מוטורולה אלפא", שהיו באותו זמן אצל כ-75% מהלקוחות. חברת "מוטורולה" התגייסה לפתרון הבעיה ופותחה גרסת תוכנה חדשה למכשירים. סלקום גייסה 500 סטודנטים שיסייעו למערך פעילות טעינת התוכנה החדשה, והחברה נאלצה לקרוא לכל בעלי המכשירים להגיע פיזית למשרדיה כדי להתקין את התוכנה המתוקנת. בשלב מסוים החברה אף שכרה את היכל הספורט יד אליהו למתן שירות ללקוחות. עם תום המשבר החברה התאוששה, ובסוף 1995 התגאתה ב-195 אלף מנויים. כצעד ענישה נגד חברת מוטורולה, עברה סלקום למכירת טלפונים מתוצרת נוקיה ואריקסון. כיום מציעה סלקום למכירה מכשירים מתוצרתן של מגוון חברות, ובהן גם מוטורולה.

באמצע 2006 קיבלה סלקום את הרישיון לשירותי טלפוניה פנים-ארציים בקידומת 073-2. השירות ניתן בעיקר לחברות עסקיות גדולות. הרישיון מאפשר מתן שירותי טלפונייה קווית מתקדמת ושירותי אינטרנט. לחברה יש רשת סיבים אופטיים הפרוסים ברחבי הארץ והיא מספקת לארגונים קווי תמסורת בעלי יכולת מעבר נתונים בכמויות גדולות במיוחד.

תקלת הרשת בשנת 2010

ב-1 בדצמבר 2010 התרחשה במערכת המיתוג של החברה תקלה, אשר גרמה לניתוקם מהרשת של למעלה ממיליון מלקוחות החברה למשך כ-12 שעות. הנהלת סלקום הוציאה הודעה על המשבר עם פרסום התקלה באמצעי התקשורת השונים. לאחר שהוכרז על סיום התקלה, החליטה הנהלת החברה לפצות את לקוחותיה בהחזר כספי על כל השימושים בזמן-אוויר ומסרונים במשך שבוע שעליו הוכרז מראש. ללקוחות בעלי חבילות זמן-אוויר ו/או מסרונים ניתן החזר כספי בשווי רבע מעלות החבילה.

התארגנות עובדים בחברה

בתחילת אפריל 2013, בעקבות הצלחת הקמת ועד עובדים בחברת פלאפון, הודיעה הסתדרות העובדים על התארגנות דומה בקבוצת סלקום-נטוויז'ן.‏ בעקבות כך, הודיעה ההנהלה כי בעקבות פסיקת בית הדין בעניין פלאפון, היא אינה רשאית להביע עמדה בנושא, למרות טענות שהועלו נגד ההנהלה.‏

טכנולוגיות

בתחילת דרכה הפעילה החברה רשת TDMA אולם לאחר קבלת כלל האישורים להפעלת רשת GSM בישראל, עברה גם סלקום (בדומה לפרטנר) לטכנולוגיה זו. לשם כך רכשה סלקום ממשרד התקשורת רישיון לפעול בתדר מסוים. כיום החברה פועלת בתדרים GSM 1800 MHz‏, וכן UMTS 850/2100 MHz.‏

סלקום גם ביקשה להחליף את תדרי ה-TDMA שברשותה בתדרי GSM 900MHz‏ תקניים אך פלאפון ופרטנר עתרו למשרד התקשורת למנוע זאת ממנה.

עם כניסת הדור השלישי סלקום ערכה את שיחת הווידאו בין מכשירים סלולרים הראשונה בישראל, ובה הועבר שידור חי של לידה אל מול הסב הטרי. החל מראשית שנת 2006 סלקום החלה להפעיל את רשת הדור השלישי UMTS בפריסה ארצית כשנכון לסוף שנת 2007 הרשת פרוסה בלמעלה מ-87% משטחי הארץ ובכל האזורים המיושבים. סלקום הייתה הראשונה בישראל להשיק את רשת ה HSDPA (נקראת גם "דור 3.5") בפריסה מלאה בכל שטחי המדינה, הרשת החדישה מאפשרת מהירות גלישה של עד 25 מגה. שיפור הרשת לדור 3.5 אינו מצריך החלפת אתרים (אנטנות) אלא שדרוגם בלבד. לחברה יש כ-877 אלף מנויים ברשת הדור השלישי.

באוקטובר 2011 אישר משרד התקשורת בקשה של סלקום לסגור את רשת ה-TDMA שלה, לאחר 18 שנות שימוש, ובכך נסגרה בפעם הראשונה רשת סלולרית דיגיטלית בישראל. תדר ה-Mhz 850 ששימש את רשת ה-TDMA נשאר ברשות החברה, והיא הקצתה אותו לשיפור משמעותי של טווח הקליטה ברשת ה-UMTS שלה.

בפברואר 2012 הודיעה החברה כי החלה במהלך לשדרוג תשתיותיה בעלות של כ-100 מיליון ש"ח, כך שהרשת שלה תאפשר בעתיד גלישה והורדת מידע בקצבים של עד 84 מגה-ביט לשנייה.

האתר הסלולרי של החברה

בעבר האתר הסלולרי של חברת סלקום היה מותג ה-i-mode (אשר הובא מיפן). לאחר סגירת מותג זה, הועלה אתר חדש שהיה מהחלוצים בישראל שהותאמו למכשירים ניידים ומנתב תקשורת ממכשירים ניידים לתצוגה מותאמת סלולר.

מגזרי לקוחות

סלקום מספקת שירותי תקשורת לגופים וארגונים רבים ביניהם צה"ל, שטראוס גרופ, התעשייה האווירית, החברה לישראל ובנקים שונים. כמו כן היא פונה גם לקהל לקוחות הסוהו בתוכניות המותאמות לדרישות של עסקים קטנים ובינוניים.

לסלקום כמות גדולה של לקוחות בקרב ערביי ישראל. במגזר זה פופולריים במיוחד שירותי ה"טוקמן" שהחברה מספקת, שהיה שירות הפריפייד (כרטיס שיחות בתקציב מוגדר מראש) הראשון בארץ.

סלקום מתגאה בשיתוף פעולה הדוק עם "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" ועל-פי דרישותיה של האחרונה הייתה הראשונה לספק למגזר החרדי מכשירים "כשרים" - מכשירים בהם לא ניתן לקבל מסרונים או תמונות, ושאינם מאפשרים גלישה באינטרנט. מספרי הטלפון שהוקצו ל"קומה הכשרה" בסלקום מתחילים בספרות 76 ו-71.

מיתוג ופרסום

תקציב הפרסום של חברת סלקום מנוהל בעיקרו בידי משרד הפרסום מקאן אריקסון. המיתוג של סלקום, המזוהה עם הצבע הסגול, עבר שינוי בשלהי 2008. על השינוי הופקד נוויל ברודי, מעצב בריטי, אשר עיצב בין היתר את אתרי האינטרנט "ynet" ו"נענע10". הססמאות שליוו את המותג לאורך השנים: "מדבר לכולם", "תמיד מחובר", "עם סלקום אתה אף פעם לא לבד", "בשבילי הכוכב זה אתה", "ככה זה כשאוהבים".

סמליל ראשון (1994–2000) סמליל שני (2000–2004) סמליל שלישי (2004–2008) סמליל רביעי (2009–כיום)

שיתופי פעולה מסחריים

• כוכב נולד – סלקום הייתה נותנת החסות של התוכנית מעונתה הראשונה ועד לעונה השישית (כולל). תפאורת האולפן כללה כוכבים סגולים ומופע הגמר (החל מעונה 3) נערך במסגרת אירועי "סלקום ווליום".
• להקת משינה – חסות להפקת האלבום "רומנטיקה עתידנית" (2005) ולסיבוב ההופעות. כמו כן סלקום משתמשת בכותרת "משהו קטן וטוב" (על שם שירה של משינה) להטבות שהיא מעניקה למנויים.

רשימת מנכ"לים

• יעקב פרי (אפריל 1995 – ינואר 2003): לשעבר ראש השב"כ. ליווה את החברה בשמונה שנותיה הראשונות, ממתחרה קטנה המזנבת בפלאפון לאחת מחברות התקשורת המובילות בישראל.
• ד"ר יצחק פטרבורג (ינואר 2003 – אוקטובר 2005): לשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית. בתקופתו השיקה החברה את מותג i-mode היפני עם מכשירים מיוחדים שתמכו בגלישה סלולרית מיוחדת לפורטל i-mode. המותג נועד להיות מענה לדור השלישי (טרם כניסתו בסלקום) אולם נכשל.
• עמוס שפירא (אוקטובר 2005 – דצמבר 2011): לשעבר מנכ"ל אל על. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא פרסם את מספר הסלקום האישי שלו והזמין את לקוחות החברה ליצור איתו קשר ישירות. השירות זכה לכינוי "כוכבית עמוס".
• ניר שטרן (ינואר 2012 – ): מנכ"ל סלקום הנוכחי. לשעבר מנכ"ל 013 נטוויז'ן.

ראו גם

• תקשורת סלולרית בישראל

קישורים חיצוניים

• סלקום - אתר האינטרנט של החברה
• סלקום ישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• סלקום ישראל בע"מ, באתר TheMarker
• סלקום ישראל בע"מ, באתר Bizportal