סלקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלקום ישראל בע"מ
Cellcom Logo.svg
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1994
חברת אם: השקעות דיסקונט
משרד ראשי: רח' הגביש 10, נתניה
מייסדים: דב תדמור
אנשי מפתח: ניר שטרן (מנכ"ל)
עמי אראל (יו"ר)
מוצרים עיקריים: שירותי תקשורת סלולרית
שירותי טלפוניה קווית
ספק שירותי אינטרנט
שירותי טלפוניה בינלאומית (באמצעות חברת הבת נטוויז'ן)
שווי שוק: 4.6 מיליארד ש"ח (2012)
הכנסות: 5.9 מיליארד ש"ח (2012)
רווח: 531 מיליון ש"ח (2011)
עובדים: 7254
www.cellcom.co.il

סלקוםאנגלית, קיצור של "תקשורת סלולרית": Cellcom - Cellular communication) היא קבוצת תקשורת ישראלית, החברה נוסדה בשנת 1994 ונכון לשנת 2009 היא חברת התקשורת הסלולרית הגדולה בישראל.‏[1] בעלת השליטה בחברה היא דיסקונט השקעות הנמצאת בבעלות קבוצת IDB. ב-2011 נקנתה חברת 013 נטוויז'ן על ידי סלקום ומוזגה לתוכה.‏[2] לחברה היו בסוף 2012 כ-3.2 מיליון לקוחות סלולריים שביצעו בממוצע 390 דקות שיחה בחודש, והיא סיפקה שירותי תקשורת סלולריים לעוד כ-138 אלף מכשירים אלקטרוניים (M2M).‏[3] ב-2014 היו לחברה 2350 תחנות בסיס, תשתית של כ-1700 ק"מ סיבים אופטיים, והיא סיפקה שירות ליותר ממיליארד דקות שיחה בחודש.‏[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי המניות עם הקמת החברה היו חברת בלסאות' האמריקאית (כיום AT&T Mobility) 35%, האחים ספרא 35% ודיסקונט השקעות. בשנת 2005 רכשה דיסקונט השקעות תמורת 1.34 מיליארד דולר את חלקיהן של בלסאות' והאחים ספרא בחברה.‏[5] בפברואר 2006 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. בשנת 2007 נמכרו 16% ממניות החברה תמורת 229 מיליון דולר לגופים שונים בישראל: 5% לבנק לאומי, 2% לבנק הבינלאומי, 5% לבית ההשקעות גולדמן זאקס ועוד 4% לחברת מגדל, כך שדיסקונט השקעות החזיקה ב-59% מהחברה.‏[6]

רשימת מנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב פרי (אפריל 1995 – ינואר 2003): לשעבר ראש השב"כ. ליווה את החברה בשמונה שנותיה הראשונות, ממתחרה קטנה המזנבת בפלאפון לאחת מחברות התקשורת המובילות בישראל.
  • ד"ר יצחק פטרבורג (ינואר 2003 – אוקטובר 2005): לשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית. בתקופתו השיקה החברה את מותג i-mode היפני עם מכשירים מיוחדים שתמכו בגלישה סלולרית מיוחדת לפורטל i-mode. המותג נועד להיות מענה לדור השלישי (טרם כניסתו בסלקום) אולם נכשל.
  • עמוס שפירא (אוקטובר 2005 – דצמבר 2011): לשעבר מנכ"ל אל על. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא פרסם את מספר הסלקום האישי שלו והזמין את לקוחות החברה ליצור איתו קשר ישירות. השירות זכה לכינוי "כוכבית עמוס".
  • ניר שטרן (ינואר 2012 – נוכחי): מנכ"ל סלקום הנוכחי. לשעבר מנכ"ל 013 נטוויז'ן.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלקום הייתה המפעיל הסלולרי השני בישראל, לאחר שנים שבהן הייתה חברת פלאפון מונופול בתחום. סלקום זכתה במכרז ממשלתי, שהקריטריון בו היה התחיבות למחיר נמוך לצרכן ל-5 שנים,‏[7] בהציעה מעט פחות מקבוצת מתמודדים אחרת. עד אשר סלקום זכתה במכרז, חברת פלאפון גבתה עבור דקת שיחה פי שמונה מאשר המחיר אליו התחיבה סלקום.‏[8] סלקום עלתה לאוויר ב-27 בדצמבר 1994 ותחום הכיסוי שלה היה מוגבל (מגדרה עד חדרה). עם כניסתה, פנתה סלקום לקהלים רחבים הרבה יותר והורידה בצורה משמעותית את עלות הרכישה והשימוש בטלפונים סלולריים. כשנפתחו חנויות סלקום לראשונה, נוצרו בהן תורים ארוכים והחברה לא יכלה לעמוד בדרישה. לאחר שהסתימה תקופת ה 5 השנים שבהם סלקום התחיבה מראש לתעריף נמוך, גם סלקום העלתה את תעריפי השימוש לרמה הגבוהה משמעותית מהעלות והנהיגה מחירים גבוהים יותר לצרכים פרטיים ומחירים נמוכים יותר למגזר העסקי. ועדה שהקים משרד התקשורת לבחינת תעריפי קישור הגומלין בעניין השלמת שיחה ו-sms בין ארבעת החברות פלאפון סלקום אורנג' ומירס קבעה כי הסבסוד הצולב פגע ביעילות העסקית, והציעה להגביל את דמי הקישוריות לשיחות ולהודעות sms ולשנות את יחידת הזמן לפיה חושבו עד אז יחידות השיחה בסלולר מ 12 שניות לשנייה אחת.‏[9]

סלקום החלה את דרכה עם קידומת 052, ועם השנים התרחבה לקידומות 053, 058, 064 ו-065. מאפריל 2004, עם המעבר ל-7 ספרות על פי תוכנית המיספור של משרד התקשורת, סלקום נשארה עם 052.

בתחילת דרכה, סבלה מתדמית נחותה עקב הצבת תחנות בסיס במספר קטן מהדרוש וכן עקב חוסר האמינות שנבע מהבטחות לתאריכים מסוימים בהם יושלם הכיסוי באזורים מסוימים בארץ, שהתבררו כהבטחות ללא כיסוי. במפה שהפיצה חברת סלקום עם היווסדה סימנה את כל שטח הנגב מגבול ירדן עד גבול מצרים כשטח שיכוסה עד סוף שנת 1995, אך למעשה השאירה כמעט את כל השטח בין כביש 40 לגבול מצרים ללא כיסוי.

אחד מהגורמים שהפריעו לחברת סלקום בתחילת דרכה, הייתה המודעות המתגברת בציבור לגבי סכנת הקרינה מאתרי השידור הסלולריים. מסיבה זו, גם כאשר היה בידי חברת סלקום הציוד הדרוש לא תמיד יכלה להפעילו עקב צווים משפטיים.

פרשת המכשירים התקולים של מוטורולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מחודש מרץ 1995 החלו להצטבר במשרדי "סלקום" תלונות רבות על ניתוקים בלתי-מוסברים באזורי הקליטה. באותה תקופה היו לסלקום 85 אלף מנויים, ורבים מהם מצאו את עצמם מנותקים מהרשת. החשד היה שמקור הבעיה הוא בתשתית הסלולרית שהייתה מבוססת על ציוד של חברת "נורטל". לשם איתור התקלה הובאו 70 מהנדסי תקשורת מגרמניה, שפעלו במשך כחצי שנה, כשהם בודקים בכל פעם רכיב אחר של הרשת. בינתיים התקלות החריפו, וסלקום איבדה את המוניטין הטוב לו זכתה בתחילה, והחברה נקלעה למשבר תדמית קשה.

אורן מוסט, סמנכ"ל החברה באותה תקופה, סיפר: "היינו במשבר אדיר כיוון שבמשך כל תקופת המשבר לא ניתן היה לגלות בבקרת איכות את הסיבה לתקלה, וגם מומחים מהעולם לא הצליחו לעזור. נפח התעבורה ברשת סלקום באותם ימים ירד בעשרות אחוזים. משרד התקשורת איים להקפיא את הרישיון של החברה, ובתוך החברה היה אז תסכול עמוק מאוד... אבל בכל התקופה הזו הבנו שאנחנו אחראים בלעדיים לנעשה כלפי הלקוח, כי להם לא חשוב בכלל מי אשם ומי לא אשם".‏‏‏[10] החברה הפסיקה לחייב את הלקוחות בתשלום עבור זמן אוויר למשך שלושה חודשים.

ביוני 1995 גילו לבסוף מהנדסי "נורטל" שמקור התקלה הוא בבעיית תוכנה במכשירי הסלולר מסוג "מוטורולה אלפא", שהיו באותו זמן אצל כ-75% מהלקוחות. חברת "מוטורולה" התגייסה לפתרון הבעיה ופותחה גרסת תוכנה חדשה למכשירים. סלקום גייסה 500 סטודנטים שיסייעו למערך פעילות טעינת התוכנה החדשה, והחברה נאלצה לקרוא לכל בעלי המכשירים להגיע פיזית למשרדיה כדי להתקין את התוכנה המתוקנת. בשלב מסוים החברה אף שכרה את היכל הספורט יד אליהו למתן שירות ללקוחות. עם תום המשבר החברה התאוששה, ובסוף 1995 התגאתה ב-195 אלף מנויים. כצעד ענישה נגד חברת מוטורולה, עברה סלקום למכירת טלפונים מתוצרת נוקיה ואריקסון. כיום מציעה סלקום למכירה מכשירים מתוצרתן של מגוון חברות, ובהן גם מוטורולה.

תקלת הרשת בשנת 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בדצמבר 2010 התרחשה במערכת המיתוג של החברה תקלה,‏[11] אשר גרמה לניתוקם מהרשת של למעלה ממיליון מלקוחות החברה למשך כ-12 שעות. הנהלת סלקום הוציאה הודעה על המשבר עם פרסום התקלה באמצעי התקשורת השונים. לאחר שהוכרז על סיום התקלה, החליטה הנהלת החברה לפצות את לקוחותיה בהחזר כספי על כל השימושים בזמן-אוויר ומסרונים במשך שבוע שעליו הוכרז מראש. ללקוחות בעלי חבילות זמן-אוויר ו/או מסרונים ניתן החזר כספי בשווי רבע מעלות החבילה.

התארגנות עובדים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת אפריל 2013, בעקבות הצלחת הקמת ועד עובדים בחברת פלאפון, הודיעה הסתדרות העובדים על התארגנות בקבוצת סלקום-נטוויז'ן.‏[12] בעקבות כך, הודיעה ההנהלה כי בעקבות פסיקת בית הדין בעניין פלאפון, היא אינה רשאית להביע עמדה בנושא, למרות טענות שהועלו נגד ההנהלה.‏[13] בתחילת ספטמבר 2013 לאחר שחברת בדיקה חיצונית קבעה שמעל לשליש מהעובדים בחברות סלקום ונטוויז'ן חתמו על הצטרפות להסתדרות, דירקטוריון החברה התכנס והצהיר על הכרתו בוועד העובדים ובהסתדרות כמייצגי העובדים בחברה.

טכנולוגיות ורישיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה הפעילה החברה רשת TDMA אולם לאחר קבלת כלל האישורים להפעלת רשת GSM בישראל, עברה גם סלקום (בדומה לפרטנר) לטכנולוגיה זו. לשם כך רכשה סלקום ממשרד התקשורת רישיון לפעול בתדר מסוים. בעשור השני של המאה ה-21, החברה פועלת בתדרים GSM 1800 MHz‏, וכן UMTS 850/2100 MHz.‏‏[14][15]

סלקום גם ביקשה להחליף את תדרי ה-TDMA שברשותה בתדרי GSM 900MHz‏ תקניים אך פלאפון ופרטנר עתרו למשרד התקשורת למנוע זאת ממנה.

באמצע 2006 קיבלה סלקום את הרישיון לשירותי טלפוניה פנים-ארציים בקידומת 073-2. השירות ניתן בעיקר לחברות עסקיות גדולות. הרישיון מאפשר מתן שירותי טלפונייה קווית מתקדמת ושירותי אינטרנט. לחברה יש רשת סיבים אופטיים הפרוסים ברחבי הארץ והיא מספקת לארגונים קווי תמסורת בעלי יכולת מעבר נתונים בכמויות גדולות במיוחד.

עם כניסת הדור השלישי סלקום ערכה את שיחת הווידאו בין מכשירים סלולרים הראשונה בישראל, ובה הועבר שידור חי של לידה אל מול הסב הטרי. החל מראשית שנת 2006 סלקום החלה להפעיל את רשת הדור השלישי UMTS בפריסה ארצית כשנכון לסוף שנת 2007 הרשת פרוסה בלמעלה מ-87% משטחי הארץ ובכל האזורים המיושבים. סלקום הייתה הראשונה בישראל להשיק את רשת ה-HSDPA (נקראת גם "דור 3.5") בפריסה מלאה בכל שטחי המדינה, הרשת החדישה מאפשרת מהירות גלישה של עד 25 מגה. שיפור הרשת לדור 3.5 אינו מצריך החלפת אתרים (אנטנות) אלא שדרוגם בלבד. לחברה יש כ-877 אלף מנויים ברשת הדור השלישי.

בעבר האתר הסלולרי של חברת סלקום פעל תחת המותג "i-mode" (אשר הובא מיפן). לאחר סגירת מותג זה, הועלה אתר חדש שבזמנו היה מהחלוצים בישראל שהותאמו למכשירים ניידים וניתב תקשורת ממכשירים ניידים לתצוגה מותאמת סלולר.

באוקטובר 2011 אישר משרד התקשורת בקשה של סלקום לסגור את רשת ה-TDMA שלה, לאחר 18 שנות שימוש, ובכך נסגרה בפעם הראשונה רשת סלולרית דיגיטלית בישראל. תדר ה-Mhz 850 ששימש את רשת ה-TDMA נשאר ברשות החברה, והיא הקצתה אותו לשיפור משמעותי של טווח הקליטה ברשת ה-UMTS שלה.‏[16]

בפברואר 2012 הודיעה החברה כי החלה במהלך לשדרוג תשתיותיה בעלות של כ-100 מיליון ש"ח, כך שהרשת שלה תאפשר בעתיד גלישה והורדת מידע בקצבים של עד 84 מגה-ביט לשנייה.‏[17]

בהתאם ליוזמת משרד התקשורת להקמת מפעילי רשתות סלולריות וירטואליות, רשת סלקום מהווה תשתית למפעילות הווירטואליות "הום סלולר" ו"גולן טלקום".

לסלקום רשת ענפה של סיבים אופטיים. סיבים אלה מחברים בעיקר אתרים סלולריים בכל רחבי הארץ בתמסורת עצמאית, וגם פארקים תעשייתיים ומוקדי מסחר גדולים. ב-1999 החברה סללה כ-400 ק"מ סיבים אופטיים והחלה בהפעלת הטבעת האופטית הראשונה של רשת ה-SDH בין מתג אור-יהודה, מתג רמלה ומתג ראש-העין.‏[18] בשנת 2007 החלה סלקום לפרסום את רשת ה-NGN, והצטיידה בציוד MSAG - לאספקת שירותי תקשורת קווית וסלולרית מבוססי VoIP.‏[19] נכון ל-2013, לסלקום תלות קטנה יותר בבזק לעומת חברות תקשורת אחרות, בשל העובדה שתשתית הסיבים שלה מספקת לה 90% מהתעבורה שלה היא נזקקת.‏[20]

ביוני 2014 סלקום הגישה בקשה למשרד התקשורת להשקת שירותי LTE, והיא ערוכה לספק שירותי דור 4 בהדרגה ברגע שתאושר הבקשה.[21]

ב3.8.14 סלקום החלה להפעיל את רשת הדור הרביעי הבסיסית ברצועת 5MHz למכשירים התומכים בתדר 1800MHz. מהומה זוטא נוצרה לאחר שסלקום טענה בפרסומותיה כי היא מביאה ללקוחותיה שירותי דור 4.5, אותם היא אינה מסוגלת להעניק היום. (ואולי לא תוכל לעולם, כתלות בהצלחתה במכרז התדרים של משרד התקשורת) הרשות השנייה דרשה ממנה לתקן את הפרסומת בהתאם‏[22][23].

שיווק ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזרי לקוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלקום מספקת שירותי תקשורת לגופים וארגונים רבים ביניהם צה"ל, שטראוס גרופ, התעשייה האווירית, החברה לישראל ובנקים שונים. כמו כן היא פונה גם לקהל לקוחות הסוהו בתוכניות המותאמות לדרישות של עסקים קטנים ובינוניים. עד להפחתת דמי הקישוריות ב-2011 תחנות רדיו שונות עבדו עם הקידומת 052-999 כשירות טלמסר.

לסלקום מספר גדול של לקוחות בקרב ערביי ישראל. במגזר זה פופולריים במיוחד שירותי ה"טוקמן" שהחברה מספקת, שהיה שירות הפריפייד (כרטיס שיחות בתקציב מוגדר מראש) הראשון בארץ.

סלקום מתגאה בשיתוף פעולה הדוק עם "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" ועל-פי דרישותיה של האחרונה הייתה הראשונה לספק למגזר החרדי מכשירים "כשרים" - מכשירים בהם לא ניתן לקבל מסרונים או תמונות, ושאינם מאפשרים גלישה באינטרנט. מספרי הטלפון שהוקצו ל"קומה הכשרה" בסלקום מתחילים בספרות 76 ו-71.

מיתוג ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב הפרסום של חברת סלקום מנוהל בעיקרו בידי משרד הפרסום מקאן אריקסון. המיתוג של סלקום, המזוהה עם הצבע הסגול, עבר שינוי בשלהי 2008. על השינוי הופקד נוויל ברודי, מעצב בריטי, אשר עיצב בין היתר את אתרי האינטרנט "ynet" ו"נענע10". הססמאות שליוו את המותג לאורך השנים: "מדבר לכולם", "תמיד מחובר", "עם סלקום אתה אף פעם לא לבד", "בשבילי הכוכב זה אתה", "ככה זה כשאוהבים".

שיתופי פעולה מסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כוכב נולד – סלקום הייתה נותנת החסות של התוכנית מעונתה הראשונה ועד לעונה השישית (כולל). תפאורת האולפן כללה כוכבים סגולים ומופע הגמר (החל מעונה 3) נערך במסגרת אירועי "סלקום ווליום".
  • להקת משינה – חסות להפקת האלבום "רומנטיקה עתידנית" (2005) ולסיבוב ההופעות. כמו כן סלקום משתמשת בכותרת "משהו קטן וטוב" (על שם שירה של משינה) להטבות שהיא מעניקה למנויים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סלקום ישראל בע"מ - נתונים בשנתון Dun's 100 - Israel Largest Enterprises‏ של דן אנד ברדסטריט לשנת 2011
  2. ^ שי סלינס, עכשיו זה רישמי: הושלם המיזוג בין סלקום ונטוויז'ן, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2011
  3. ^ סלקום מדווחת על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2012
  4. ^ אמיתי זיו, מנכ"ל סלקום מבטיח: "תהיה לנו רשת ה-LTE הטובה ביותר", באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2014
  5. ^ עומר שיקלר, דיסקונט השקעות השלימה את רכישת סלקום, News1, 21 בספטמבר 2005
  6. ^ דותן לוי, אחרי ההצלחה בניו יורק - סלקום בדרך לאחד העם, Bizportal, 17 במאי 2009
  7. ^ : תעריפי קישור גומלין בעניין השלמת שיחה ו SMS לרשת הרט"ן, עמ' 2משרד התקשורת, אגף כלכלה ותקציב, יולי, 2004
  8. ^ החברה שהובאה בקופסה, יתרונות טכנולוגיים, מזל, תכנון אמריקאי מדוקדק ומכרז יוצא דופן של משרד התקשורת הפכו את סלקום לענקית תקשורת
  9. ^ : תעריפי קישור גומלין בעניין השלמת שיחה ו SMS לרשת הרט"ן, הוועדה הציבורית להסדרת תעריפי חברת בזק ( 2003 ) בראשותו של פרופ' ראובן גרונאו, עמ' -7-5 , 22משרד התקשורת, אגף כלכלה ותקציב, יולי, 2004
  10. ^ ערן גבאי, מוסט נזכר בתקלה ששיתקה את סלקום לפני 12 שנה: "3 חודשים לקוחות סלקום לא שילמו שקל, ולנו היו אפס הכנסות", באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2007
  11. ^ אחרי התקלה: השאלות הבוערות בפרשת סלקום, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2010
  12. ^ גד פרץ, ‏ההסתדרות: מעל 1,000 עובדי סלקום תומכים בהקמת ועד, באתר גלובס, 3 באפריל 2013
  13. ^ גד פרץ, ‏ועד הפעולה בסלקום: יש ניסיונות לסכל צירוף עובדים לוועד, באתר גלובס, 4 באפריל 2013
  14. ^ "סטטוס רשתות תאיות בישראל", באתר "דה קום", 2010
  15. ^ דורון נמרוד, תדרי הסלולר בישראל. מדריך., באתר "Htmobile"‏, 10 ביוני 2012
  16. ^ גד פרץ, ‏הרשת הישנה של סלקום מתרוקנת: החברה תשתמש בתדרים לדור השלישי, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2008
  17. ^ אבי וייס, לא תמו מכרזים מן הארץ (פברואר 2012), באתר TheCom‏, 5 בפברואר 2012: "סלקום דיווחה כי החלה במהלך בהיקף 100 מיליון ₪ לשדרוג תשתיות, עם אריקסון ונוקיה-סימנס. סלקום תשדרג את האתרים עצמם, את רשת התמסורת (העצמאית) ואת ליבת הרשת, כך שהרשת תתמוך בעתיד בקצבי הורדה של עד 84 מגה-ביט לשנייה."
  18. ^ סלקום הפעילה טבעת ראשונה של תשתית אופטית למניעת תלות בבזק
  19. ^ אבי שאולי, סלקום תשקיע 90 מיליון שקל ברשת תקשורת משופרת, באתר Ynet, 5 בספטמבר 2007
  20. ^ גד פרץ, ‏מיזם הסיבים מעוניין לקנות מפרטנר וסלקום התשתיות הקוויות, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
  21. ^ אמיתי זיו, סלקום ביקשה ממשרד התקשורת להפעיל שירותי דור 4 סלולרי בישראל, באתר The Marker, 29 ביוני 2014
  22. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  23. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".


מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס