UFA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היטלר וגבלס בביקור באולפני UFA, 1935

UFA (ראשי תיבות: Universum Film AG; מבוטא "אוּפא") היה אולפן הקולנוע העיקרי בגרמניה בימי רפובליקת ויימאר ובמהלך שלטון המפלגה הנאצית, וכוח מניע עיקרי בקולנוע הגרמני בין 1917 ל-1945.

יצירת האולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקמה בגרמניה על ידי מפקדת הצבא הגרמני (OHL) "מחלקת הראינוע" (BUFA - ראשי תיבות לBild- und Filmamt) אשר מטרתה המוצהרת הייתה יצירת סרטי תעמולה שיתמכו במטרת מעצמות המרכז במלחמה, מתוך הרגשה כי גרמניה מפגרת בתחום זה אחר מעצמות ההסכמה. אך הוגה הרעיון, הגנרל אריך לודנדורף לא הסתפק בכך. לדעתו היה צורך בחברת סרטים מרכזית אשר תרכז בידה את כל הקשור בסרטי הראינוע, הפקה, הפצה, ואף הבעלות באולמות.

מתוך מטרה זו הוכרז ב-18 בדצמבר 1917 בברלין על הקמת UFA, כאשר השותפים בהקמתה, מלבד ממשלת גרמניה, היו גם הבנק הלאומי הגרמני, דויטשה בנק, ובראש חבר המנהלים של החברה הועמד נשיא הדויטשה בנק, אמיל גיאורג פון שטראוס. ההון הראשוני של החברה הועמד על 7 מיליוני מארק. החברה נוצרה מאיחוד של כמה וכמה אולפני ראינוע קיימים שפעלו בגרמניה, ובהם נורידסק ודקלה-ביוסקופ.

תקופת הסרט האילם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שגרמניה נותקה למעשה בימי המלחמה מייבוא של סרטים מהמדינות הלוחמות בה, ביניהן ענקי הראינוע ארצות הברית וצרפת, החלה החברה החדשה את פעולתה בתנאים אידאליים.

לאחר שביתת הנשק וסיום המלחמה, נרכשו מניותיה של UFA על ידי ה"דויטשה בנק" אך החברה נהנתה עדיין ממעמד חצי רשמי. בעליה הקודמים של חברת דקלה, המפיק אריך פומר הפיק את יצירת הסרט האקספרסיוניסטי "הקבינט של ד"ר קליגרי" (1919) אשר החל גל של קולנוע אקספרסיוניסטי גרמני שנחשב לסגנון חשוב ומוביל בעולם כולו. הצלחתו המסחרית והביקורתית של הסרט הביאה לשגשוג האולפנים. באותה השנה פתחה UFA את האולם המפואר "UFA-Palast am Zoo" בברלין. בשנת 1921 הופרטה החברה, ובשנת 1923 הועמד פומר בראשה.

UFA הפכה לכוח מוביל בתעשייה הגרמנית שייצרה כ-600 סרטים בשנה, ומשכה לאולמות מיליון צופים מידי יום. בעידן הראינוע, כאשר ניתן היה להתאים בקלות סרטים מארצות שונות, ללא מכשול השפה, UFA שימשה כמתחרה בשוק העולמי לסרטים מתוצרת הוליווד.

בשנות הזוהר של החברה הפיצה החברה וייצאה סרטי ראינוע רבים, מוצלחים, חדשניים ורבי המצאה. רק כ-10% מן הסרטים שיוצרו באולפנים עדיין קיימים. במאים מפורסמים שעבדו באולפני UFA היו פריץ לאנג, פרידריך וילהלם מורנאו, ארנסט לוביטש ואחרים, אשר יצרו יצירות כ"מטרופוליס", "M", ו"המלאך הכחול" סירטה המדבר הראשון של הכוכבת מרלן דיטריך. בין הכוכבים שקידמה החברה היו השחקנים אמיל יאנינגס, פולה נגרי, קונרד ויידט ורבים אחרים.

בנוסף לסרטי האקספרסיוניזם הגרמני, הפיקה UFA "סרטי הרים" (Bergfilm), ז'אנר גרמני ייחודי אשר הילל ושיבח את טיפוס ההרים. סרטים כ"ההר הקדוש" (1926) ו"אקסטזה לבנה" (1931) זכו לפופולריות רבה, והציגו לקהל הצופים את השחקנית הצעירה לני ריפנשטאהל.

תקופת הוגנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נקלעה למשבר כספי בשנת 1927, לא מעט בשל כישלון סרטו של לאנג "מטרופוליס" שהפקתו הייתה היקרה ביותר עד אז, ועלתה לאולפנים חמישה מיליון מארק. את החברה הציל איל ההון אלפרד הוגנברג, הקשור למפעלי קרופ, חברה תעשייתית אשר הייתה מראשי התומכים בנאציזם. על אף שהחברה המשיכה לייצר סרטי איכות (ובהם "המלאך הכחול"), משנה זו ואילך נטתה יותר ליצור תעמולה לאומנית. בשנת 1928 הוחלף פומר בארנסט הוגו קורל.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 שלט בUFA שר התעמולה יוזף גבלס. במאים כפריץ לאנג, אשר היו מזוהים עם החברה, נאלצו להימלט מגרמניה. רבים מהם מצאו פרנסתם בהוליווד. החברה, אשר מזה שנים שלטו בה תומכי הנאצים, לא נאלצה להתאמץ על מנת להתאים עצמה למשטר החדש. פעולותיה מזה זמן רב היו מותאמות לרוחם של הנאצים. בתמורה לנאמנותו מונה הוגנברג לשר הכלכלה הגרמני בקיץ 1933, אם כי בשל סכסוך עם אדולף היטלר פוטר לאחר שישה חודשים.

במהלך שנות ה-30 הפיקה UFA סרטים מוזיקליים קלילים, לצד תעמולה אנטישמית בוטה. בשנת 1937 רכשה המפלגה הנאצית, באמצעות חברת אחזקות, 72% ממניות UFA, ובשנת 1942 הולאמה החברה כליל, בצו אשר הלאים את כל תעשיית הקולנוע ברייך השלישי.

תקופת השליטה הנאצית הישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צו ההלאמה משנת 1942 איחד את כל חברות ההפקה ברייך תחת שליטתה של UFA, לרבות חברות מצ'כוסלובקיה ומאוסטריה.

בתקופה זו נהנתה החברה מפריחה כלכלית, שכן לא היו לה עוד מתחרות מחוץ לארץ, והקרנת סרטים ממדינות בעלות הברית נאסרה. כיבושי הגרמנים באירופה פתחו שווקים חדשים ונרחבים לתוצרת החברה. בשורותיה פעלו הכוכבים זרה ליאנדר והאנס אלברס כמו גם הבמאי הפופולרי פייט הרלן.

הסרט הגדול האחרון שהופק בUFA, היה סרט ההרפתקאות הצבעוני "מינכהאוזן", הפקת ענק שנועדה לחגוג את מלאת 25 שנה לפעילות החברה. במהלך המלחמה נפגעו אולפני החברה מהפצצות אוויריות, ופעילותה כמעט וחדלה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חדלה UFA מלפעול. בשנות פעילותה הפכה להיות כה מזוהה עם המשטר הנאצי, עד כדי כך שניתן היה להפיץ את הסרטים שהוסרטו באולפניה רק לאחר שהוסר מהם כל איזכור לחברה. מכיוון שאולפני החברה שכנו במזרח ברלין, אוחדה UFA עם חברת הסרטים המזרח גרמנית החדשה שהוקמה בשם "DEFA" (קיצור ל-Deutsche Film AG) (מבוטא "דֵפא"). האולפן החדש עבד עם חלק מהבמאים ואנשי הצוות של UFA אשר שבו מגלותם לאחר המלחמה. DEFA חדלה מלהתקיים בשנת 1990 לאחר איחוד גרמניה, אך בבית אולפני UFA בבבלסברג שבפוטסדאם פועלות מספר חברות הפקה עצמאיות, כמו גם פארק שעשועים המציג נושאים מן ההיסטוריה של הקולנוע הגרמני. נעשו נסיונות להקים מחדש את החברה כחברת הפקה, אך אלו לא צלחו. בשנות ה-60, נעשה שימוש בשמה של החברה ובסמלה ברשת של בתי קולנוע. כיום נושאת שם זה חברה גרמנית העוסקת בעיקר בהפקה לטלוויזיה.