אמיל יאנינגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיל יאנינגס
Bundesarchiv Bild 102-07770, Berlin, Rückkehr Emil Jannings aus Amerika.jpg

יאנינגס עם אשתו, 1929
תאריך לידה: ‏23 ביולי 1884
תאריך פטירה: 3 בינואר 1950
יאנינגס (שני מימין) עם שר התעמולה הנאצי גבלס (שלישי מימין), 1938

אמיל יאנינגסגרמנית: Emil Jannings; ‏23 ביולי 1884 - 3 בינואר 1950), שחקן קולנוע גרמני. השחקן הראשון שזכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר והאדם הראשון לו הוענק פסלון ה"אוסקר".

אמיל יאנינגס נחשב בזמנו לשחקן אופי גדול. הופיע לצידה של מרלן דיטריך בסרט "המלאך הכחול" ב-1930. בעוד שמרלן דיטריך עזבה את גרמניה, פנתה לדרך של התנגדות לנאצים והופיעה במלחמת העולם השנייה בפני חיילי בנות הברית, הפך אמיל יאנינגס לנאצי פעיל והופיע לפי בקשת שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס בסרטי תעמולה אנטישמיים. לאחר כניעת גרמניה הפך להיות מוחרם ולא הופיע יותר בסרטים עד מותו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשווייץ, אמו הייתה יהודיה גרמנית ואביו אמריקאי. בנעוריו עברה משפחתו לגרמניה והוא הופיע כשחקן תיאטרון בלייפציג ובברמן ולאחר מלחמת העולם הראשונה בלהקת התיאטרון של מקס ריינהרדט בברלין.

בשנות העשרים הפך לשחקן ראינוע בחברת הפקת הסרטים הגרמנית UFA. הוא שיחק את אותלו, וטרטיף, את לואי ה-15 בסרט "דו-בארי" של ארנסט לוביטש ואת מפיסטו בגירסת פרידריך וילהלם מורנאו ל"פאוסט". בשנת 1926 עבר להוליווד לפי הזמנת אולפני פרמאונט, שם השתכר 400,000 דולר לשנה וביתו הפך למרכז חברתי למהגרים מעריצים מגרמניה‏[1]. ב-1929 זכה בשני פרסי אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידיו בסרטים "דרך כל בשר"‏[2] ו"הפקודה האחרונה"‏[3].

עם כניסת הסרטים המדברים לא יכל יאנינגס להמשיך ולהופיע באמריקה, כיוון שלא ידע כמעט אנגלית ודיבורו לא היה מובן. הוא שב לגרמניה ואף שכנע את במאי "המלאך הכחול", יוזף פון שטרנברג, לשוב אף הוא לגרמניה מאמריקה על מנת לביים סרט מדבר שבו יככב יאנינגס בתפקיד הראשי, למרות יחסים אישיים קשים וסבוכים בין שניהם, שכללו כמעט התעללות של פון שטרנברג ביאנינגס‏[1], יאנינגס השלים את הסרט אך לא שב עוד לעבוד עם יוזף פון שטרנברג.

עם עליית הנאצים לשלטון היה יאנינגס, שנהנה מהחנופה שהרעיף עליו יוזף גבלס[1], לשחקן מוביל ב-UFA שהפכה להיות מחלקה במשרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם שהפיקה סרטי תעמולה נאציים. עם כניסת בעלות הברית לברלין ב-1945 הציג יאנינגס בפני הוועדה לדה-נאציפיקציה את פסלון האוסקר שלו כנסיון להוכיח את עברו האמריקאי.

הוא הוחרם ופרש לזלצבורג, שם מת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 252-253
  2. ^ "דרך כל בשר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  3. ^ "הפקודה האחרונה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.