שמואל גלינקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל גלינקא
לידה 4 ביולי 1927
פוליןפולין פולין
נהרג 11 בנובמבר 1956 (בגיל 29)
מקום קבורה בית קברות כפר יהושע
תאריך עלייה 1938
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19461956 (כ־10 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
הנצחה
הספר "אחרי! שמואל גלינקא: חייו ומותו", הנצחה ב"גן הבנים" ובבית יד לבנים בתל אביב-יפו, אנדרטת חטיבת שריון 37 ביער עין זיתים, יד לשריון בלטרון והאנדרטה לנופלים מכפר יהושע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל גלינקא (4 ביולי 1927 - 11 בנובמבר 1956) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה שנפל במלחמת סיני בה פיקד על חטיבה 37 המשוריינת.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל גלינקא נולד ב-4 ביולי 1927 בעיירה אוסטרוב-מזוביצקי שבפולין. אביו, חיים, היה פעיל ציוני ואמו, לאה, הייתה מחנכת עברית. בילדותו התחנך גלינקא בגן ילדים ובבית ספר עברי ציוני. בגיל 11 עלה עם משפחתו לארץ, שהתיישבה בכפר יהושע. למד בבית ספר החקלאי הראשון בארץ, מקוה ישראל.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר לימודיו במקווה ישראל הצטרף להגנה ובמסגרתה הדריך ילדים צעירים. בשנת 1946 התנדב לפלמ"ח בפלוגה הימית ולמד קורס ימאות שנועד להכשירו כימאי על מנת לסייע בהעפלה ארצה. בשבת השחורה, 29 ביוני 1946, נעצר גלינקא יחד עם רבים מחברי ההגנה והועבר למחנה המעצר בעתלית ולאחר מכן לרפיח ולאחר שישה שבועות שוחרר ושב לפעילות.

במלחמת העצמאות שירת כמ"פ בגדוד החמישי של חטיבת הראל, ובקרב על הראדאר נפגע קל אך המשיך בלחימה. לאחר המלחמה הצטרף לשירות קבע ונשלח לקורס מג"דים ומיד לאחר מכן מונה למפקד ענף-נשק בבית הספר לחיל הרגלים. בשנת 1950 קודם לדרגת סגן-אלוף ופיקד על גדוד בחטיבת גבעתי. בשנת 1955 שימש כקצין האג"ם של פיקוד הדרום ובשנת 1956 שימש כראש ענף המבצעים במטכ"ל. בשנת 1956 הקים את חטיבה 37 המשוריינת וכמה חדשים לאחר מכן הוביל אותה למלחמת סיני, בקרב על משלטי אבו עגילה בליל ה-31 באוקטובר נפצע קשה ותוך שהוא קורא קריאות עידוד לפקודיו פונה לבית חולים שדה שם נפטר מפצעיו, הוא נקבר בבית קברות לשעת חירום וב-7 בנובמבר 1957 הובא למנוחות ביישובו כפר יהושע[1].

היה נשוי לשרה ואב לשלושה ילדים. אחד מילדיו הוא תת-אלוף רן גלינקא שהיה מפקד שייטת 13 וקצין חינוך ראשי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בר יוסף, אחרי! שמואל גלינקא: חייו ומותו, הוצאת דבר, 1960

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל גלינקא, באתר BillionGraves