לטרון

_{קואורדינטות: 31°50′8″N 34°58′49″E}

מנזר השתקנים בלטרון

משטרת לטרון. נבנתה בסגנון מצודות טגארט ומהווה כיום חלק מאתר יד לשריון

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא כינויו של מבצר צלבני שנבנה במקום, שיבוש ערבי של המשפט הצרפתי Le toron des chevaliers ("שריון האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.

היסטוריה

לטרון שוכנת בצומת דרכים חשובה. מדרום מגיע אליה הדרך מעזה, ממערב, הדרך מיפו ממזרח הדרך מירושלים - שער הגיא ומצפון הדרך מירושלים - מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים וקרבות רבים התנהלו באזור.

במאה ה-13 לפנה"ס, צבאו של יהושע בן נון הביס את חמשת מלכי האמורי באזור בית חורון. תיאור הקרב מופיע בספר יהושע.

בשנת 165 לפנה"ס, צבאו של יהודה המכבי הביס את היוונים באזור אמאוס. קרב אמאוס נחשב לאחד הקרבות המוצלחים ביותר שניהל יהודה המכבי.

בתקופת מסעות הצלב נערכו באזור קרבות רבים בין הצלבנים למוסלמים. בלטרון נבנה מבצר שהוחזק על ידי מסדר הטמפלרים וננטש בשנת 1187. המבצר בלטרון הוקם כדי לתת מענה לבעיית חוסר הביטחון בתנועה בדרכים העולות לירושלים. רובו של המבצר נהרס לחלוטין בידי המוסלמים.

בשנת 1890 נבנה בלטרון מנזר השתקנים של מסדר הטראפיסטים.

במלחמת העולם הראשונה, לטרון נכבשה בידי הבריטים. בריגדה של פרשים אוסטרלים שבאה מרמלה תקפה את הטורקים שהתבצרו בצד הדרך, על גבעות לטרון ובמנזר. הצבא הבריטי, עם הפרשים האוסטרלים הקיפו את העמדות הטורקיות וכבשו אותן.

בעקבות המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939, שלטון המנדט הבריטי בנה במרחק קצר ממנזר השתקנים בלטרון תחנת משטרה, ששלטה על הדרך מתל אביב לירושלים. התחנה נבנתה כחלק ממצודות טגארט שבנו הבריטים ברחבי הארץ.

מחנה המעצר בלטרון

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

כמה מן המנהיגים העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה (למידע על אדם, לחצו עליו)

ערך מורחב – מחנה המעצר בלטרון

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הקימו הבריטים מחנה מעצר גדול בלטרון בנו נכלאו במשך השנים אלפי עצורים. תחילה שיכנו בו שבויי מלחמה גרמנים ואיטלקים. כעבור זמן קצר הורחב המחנה וכלל ארבעה אזורים: (1) לנתיני אויב, (2) לחשודים בקשר עם האויב, (3) לערבים חברי הכנופיות מאנשי המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני, (4) לעצורי המחתרות היהודיות.

בין האירועים הבולטים במחנה המעצר בלטרון היו בריחת 20 עצורי הלח"י (1943), הגליית 251 עצורי האצ"ל והלח"י לאפריקה (1944) וכליאת מנהיגי היישוב בשבת השחורה (1946).

בפברואר 1948 פונו מן המחנה העצירים היהודים שנותרו בו והועברו למחנה המעצר בעתלית. בתום המנדט הבריטי ניטש המחנה ונהרס בקרבות הקשים שהיו שם במלחמת העצמאות.

במלחמת העצמאות

ערך מורחב – קרבות לטרון

על פי תוכנית החלוקה היה אזור לטרון בשטח המדינה הערבית. במאי 1948, השתלט הלגיון הירדני על בניין המשטרה הבריטית ששלט על הכביש היחיד המקשר את אזור היישוב לירושלים והקנתה לו חשיבות אסטרטגית מרכזית בקרב על ירושלים.

בין ה-25 במאי וה-18 ביולי 1948 התנהלה במקום סדרה של קרבות עזים בין חטיבות ההגנה וצה"ל לבין הלגיון הערבי במסגרת מבצע מכבי, מבצע בן נון א' וב' ומבצע יורם בהם נהרגו ונפצעו רבים, אולם כל הנסיונות לכיבוש המקום נכשלו ולטרון נשארה בשליטת ירדן עד למלחמת ששת הימים. בין שתי המלחמות הייתה קיימת רצועת שטח מפורז בעובי של כקילומטר עד 3 קילומטרים, אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. בשטח זה הוקמו היישובים נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת. מעמדו של השטח נותר לא ברור מבחינה משפטית, אם הוא נחשב חלק ממדינת ישראל או לא.

באזור לטרון ישבו שלשת הכפרים עמוואס, יאלו ובית נובא. עם פרוץ מלחמת ששת הימים גורשו יושבי הכפרים על ידי כוחות צה"ל ב-10 ביוני 1967 .

לטרון כיום

יד זיכרון לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני

המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ

במרוצת השנים התפתח אזור לטרון ועמק איילון והפך לאזור תיירותי מפותח בו אתרים רבים העוסקים במורשת ישראל, חקלאות, צה"ל וארץ ישראל. במקום מצויים האתרים הבאים:

• מנזר השתקנים ששוכניו מגדלים באזור גפנים וזיתים.
• אנדרטת לטרון: במסעף לקיבוץ נחשון וליישוב נוה שלום בהסתעפות מהכביש המוביל לנוה שלום הוקמה אנדרטה לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות.
• יד לשריון: בשנת 1982 הוקם בלטרון מוזיאון ואתר הנצחה של חיל השריון הישראלי בשם "יד לשריון". האתר כולל גם מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכב קרבי משוריין. משטרת לטרון מהווה חלק מהאתר ועליה לוח עם שמות הנופלים של החיל.
• המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. מיקומו של האתר נבחר, בין השאר, מכיוון שהוא נמצא בלבו של ציר הנדידה המערבי של הציפורים. במרכז הוצב מכ"ם המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ. המכ"ם הובא מרוסיה והוסב בארץ ממכ"ם אנלוגי לדיגיטלי ומקיים מעקב אחרי הציפורים בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר ‏‏

מצבת הפועלים המצרים

ליד לטרון, בצד הכביש לעזה, היום במסעף לקיבוץ נחשון וליישוב נוה שלום, סמוך ל"אנדרטת לטרון" לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות, הייתה מצבה לזכר פועלים מצרים שליוו את הצבא הבריטי בעת כיבוש הארץ מהטורקים ובנו את הדרכים הדרושות לצורכי הצבא ותושבי הארץ, ומתו בסביבה זו בסוף 1917. המצבה הייתה עשויה מאבנים ועליה היה כתוב באנגלית: שישים ושמונה אנשים מפלוגות העבודה המצריות קבורים פה. ובערבית כתוב: "בשם אללה הרחמן והרחום, אין אלוה אלא אללה ומוחמד שליחו".

הם הובאו ארצה על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה לביצוע עבודות סלילה ובנייה. חורשת האקליפטוסים ליד עיו חילו, הצד הדרומי של הדרך הישנה מלטרון לשער הגיא, נטעה על ידי הפועלים המצרים.

מפת לטרון והסביבה

מפת אזור לטרון

ראו גם

• קרבות לטרון
• כביש 424
• פארק קנדה
• בית השלום (לטרון)

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950
• זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4028
• מאיר בן דב, המבצר הצלבני בלאטרון , קדמוניות ז’[3-4] , תשל"ד, עמ' 117-120 ‬

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא לטרון בוויקישיתוף
• לטרון היסטוריה מתקופת המנדט ומלחמת העצמאות - באתר "ההגנה"
• בית המשפט: היישוב נווה שלום באזור לטרון אינו בתחומי מדינת ישראל