רם דע-עוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רם דע-עוז
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוקטובר 1929 (בן 90)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מכוון פסנתרים
www.ramdaoz.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רם דע-עוז (נולד ב-17 באוקטובר 1929) הוא מלחין ומכוון פסנתרים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רם דע-עוז נולד בשם הרמן יוליוס דַאוּסגרמנית: Herman-Julius Daus) בברלין בירת גרמניה ב-1929, וב-1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. למד בבית הספר החקלאי בגבעת השלושה. את לימודי הפסנתר החל רק בגיל 15, ובקונסרבטוריון למד נגינה באבוב. מלחמת העצמאות הפסיקה את לימודיו כעבור זמן קצר, ובמהלכה נפצע והתעוור בשתי עיניו. אנדריי האיוש הכין אותו לבחינת הסיום באקדמיה למוזיקה בתל אביב (1953). בשנת 1954 התמחה בכיוון פסנתרים, מקצוע שבו עסק לפרנסתו בחיפה, שם קבע את מקום מגוריו.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצירות בסגנון נאו-קלאסי שבוצעו בשנים 1955-56:
רביעיית מיתרים
"חמישה שירים"
  • את שלוש היצירות האלה חיבר בשביל הפסנתרנית אנני דוד, בעלת יד יחידה:
"בורלסקה" לפסנתר
"פרק סונאטה"
"שלישיית פסנתר"

יצירות אלה נכתבו בטונאליות חופשית. היצירות הבאות שכתב דע-עוז היו בסגנון דודקאפוני:

  • "פרקים בדמות סונאטה" (סונאטה מס' 2 לפסנתר)
  • שלישיית פסנתר (1963)
  • "אופקים" (רביעיית מיתרים מס' 3, 1964)

בטכניקת הכתיבה הבאה שלו הסתמך דע-עוז על שורות קטנות. בין 1964 ל-1966 עבר מטכניקת שורה חמורה למוגבלת.

  • "פרולוג, וריאציה ואפילוג" (1965), ביצוע בכורה: פרנק פלג. היצירה מבוססת על שורה של שישה צלילים, והשישה הנותרים משמשים לליווי והשלמה.
  • "דיאלוג לשתי קלרניתות
  • "תארות" לכינור סולו
  • שלושה מדריגלים למקהלה א-קאפלה.
  • "דמויות ומסכות" (1967) בשביל תזמורת קול ישראל. שני מוטיבים מופיעים ביצירה כדמויות במסכות, המשתנות מפרק לפרק. תזמור הפרקים הפנימיים הוא כשל מוזיקה קאמרית. התזמורת המלאה משתתפת רק בפרקים החיצוניים.
  • "אלתורים וזמר" (1968) לעשרה כלים נועדו ל"סדנת המלחין".
  • "אספקטים" לפסנתר (1968), ביצוע בכורה: 1970, שרה פוקסון
  • ""שלושה שירים" למילים של מתי כץ (1968)
  • "ארבעה פרקים" (1968) על פי שיר של מתי כץ באותו שם, לתזמורת וקריין, ביצוע בכורה: 1970, תזמורת חיפה בניצוח יובל צליוק ורות סגל, קריינית. היצירה ניתנת לביצוע גם ללא קריינות.
  • "רפסודיה על שיר תימני" לפסנתר ותזמורת כלי קשת (1971), ביצוע בכורה: 1977, שרה פוקסון-הימן, פסנתר, ותזמורת חיפה בניצוח יורי אהרונוביץ'
  • "פעמונים", קטע וירטואוזי לפסנתר (1973)
  • "שלושה שירים" למילים של לאה גולדברג
  • "שלושה רומנסים" לכינור ותזמורת, ביצוע בכורה: 1977, יאיר קלס עם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח מנדי רודן
  • "קונצ'רטינו לחלילית" ותזמורת כלי קשת (1965)
  • "ארבע זוטות" לשתי חליליות ופסנתר (1976) ביצוע בכורה: אפרים מרכוס, חליליות ושולמית פיינגולד, פסנתר, 1976
  • "המעגל" לפסנתר (1978). ביצירה זו מוותר דע-עוז על שיטות אולטרה-מודרניות ומעדיף פנייה אל המאזין בלשון קלה ומובנת יותר.
  • "שעה ברוכה", ביחד עם מרים שניד-אופזיהר, עיבוד : גיל אלדמע ב 4 קולות[1].

רם דע-עוז חיבר יצירות שונות לצורכי לימוד, לחלילית, לפסנתר ועוד. כן חיבר יצירות עממיות ושירים לפסטיבלי הזמר. שבעה שירים עממיים שלו יצאו בהוצאת אור-תו בשם "קומו ונשיר".
בשנת 1966 זכה בפרס המכון למוסיקה ישראלית.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל, תל אביב: עם עובד (ספרי מוסיקה), תש"ן 1990.
  • אברהם פרל, 'אבני-דרך ביצירתו של רם דע-עוז: (מבוא וביבל')', תצליל 18 (תשל"ח), 74–77.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אלדמע גיל, עמוד 20, ארכיון, סדרה B
  2. ^ פרס המכון למוסיקה ישראלית – למלחינים ח. אלכסנדר ור. דע-עוז, דבר, 2 בדצמבר 1966; מנשה רבינא, שבוע המוזיקה הישראלית, דבר, טור 1, 6 בדצמבר 1966.