אברהם יעקב פרידמן (השלישי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם יעקב פרידמן
הרב אברהם יעקב פרידמן השלישי מסאדיגורה.jpg
לידה 21 באוגוסט 1928
ה' באלול תרפ"ח
וינה, אוסטריה אוסטריהאוסטריה
פטירה 1 בינואר 2013 (בגיל 84)
י"ט בטבת תשע"ג
תל אביב, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות סדיגורה
תחומי עיסוק אדמו"ר מסדיגורה
חיבוריו עקבי אבירים
צאצאים הרב ישראל משה פרידמן
אדמו"ר מסדיגורה
כ"ט בניסן תשל"ט – י"ט בטבת תשע"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם יעקב פרידמן (ה' באלול תרפ"ח, 21 באוגוסט 1928י"ט בטבת תשע"ג, 1 בינואר 2013) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינה לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורה. בשנת ה'תרצ"ד עבר עם משפחתו לגור בפשמישל. זמן קצר לפני השואה, בסיוון ה'תרצ"ט, עלו לארץ ישראל. למד בישיבת לומז'ה ובישיבת היישוב החדש. אחרי השואה עבר עם אביו לארצות הברית והתגוררו בקראון הייטס. רבי אברהם יעקב נשאר בניו יורק כרב הקהילה גם לאחר חזרת אביו לישראל בתשכ"ז. הוא עלה מאוחר יותר והתיישב בצפון תל אביב.

נישא לציפורה פייגה (נפטרה בי"א בתמוז תשס"ו), בת הרב יוסף אריה פלדמן, בנו של רבי אפרים פישל מחבר הספרים "ידות אפרים" ו"דגל אפרים". אחרי פטירת אביו בכ"ט בניסן תשל"ט הוכתר כאדמו"ר במקומו וירש את החצר ברחוב פנקס בתל אביב, וכן מונה במקומו לחבר במועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט מונה לחבר נשיאות המועצה.[1]

עוד בחיי אביו הקים את ישיבת רוז'ין בבני ברק ושימש בה כראש הישיבה עד שהוכתר לאדמו"ר. כאדמו"ר הקים מוסדות נוספים בירושלים, אשדוד, ביתר עילית, מודיעין עילית, ניו יורק ולונדון.

בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק, אך עדיין המשיך להנהיג ולהתגורר מדי פעם בחצרו בתל אביב.

דברי תורתו יצאו לאור בסדרת ספרי "עקבי אבירים".

חסידו ומחותנו היה חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא ששימש יו"ר ועדת הכספים.

רבי אברהם יעקב היה מהאדמו"רים ה"ימניים" באגודת ישראל והתנגד בחריפות למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. בזמן תוכנית ההתנתקות פרסם בעיתון המודיע מכתב חריף נגד הגירוש ורכש בכספו חלקה של שני דונם באדמות כפר דרום.[2]

נפטר בי"ט בטבת תשע"ג (1 בינואר 2013) ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.[3]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו היחיד וממלא מקומו, רבי ישראל משה.
  • בתו אלישבע נשואה לרב פנחס שפירא, איש עסקים ורב בית הכנסת של החסידות "כנסת מרדכי" בתל אביב, בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם יוסף שפירא.
  • בתו נשואה לשמואל זיינוויל שארף, איש עסקים חסיד "באבוב - 45"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם רהט, ביקור חולים, מעריב, 2 בנובמבר 1989, עמ' 12.
  2. ^ ראו עוד: כצל'ה נפגש עם האדמו"ר מסדיגורא (גלריה), באתר סרוגים, 02.02.11
  3. ^ חיים לב, אלפים בהלווית האדמו"ר מסדיגורא, ערוץ 7, ‏י"ט בטבת תשע"ג