יצחק יהושע העשיל פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן
הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן
הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן
לידה 13 במאי 1996 (בן 27)
כ"ד באייר תשנ"ו
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אנטוורפן ובני ברק
בת זוג מלכה
שם השושלת חסידות סדיגורה
אב רבי ישראל משה פרידמן
אדמו"ר מסדיגורה
18 באוגוסט 2020 – נוכחי
(3 שנים ו־15 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן (נולד בכ"ד באייר תשנ"ו, 13 במאי 1996) הוא האדמו"ר מסדיגורה.

באופן חריג הוכתר לאדמו"ר על אף גילו הצעיר ולמרות היות אחיו גדולים ממנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק יהושע העשיל, עם אחיו הרב אהרן דב בער האדמו"ר מסדיגורה-לונדון

נולד בסטמפורד היל, לונדון, בן חמישי לרבי ישראל משה פרידמן ולשרה בתו של חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון, דודו של אביו. הוא נקרא על שם זקנו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ובנו רבי יצחק מאיר מז'ינקוב.

למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה של בעלז בשכונת סטמפורד היל בלונדון, ובישיבת גייטסהד. בשנת ה'תשע"ו, עבר ללמוד בישיבת מיר בירושלים, שם למד בשיעור של הרב אשר אריאלי.

בז' בשבט תשע"ח נישא[1] למלכה, בת הרב אשר חיים שטרנבוך, רב בית הכנסת "אהל יעקב" ודיין בקהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, ובנו של הרב אליהו שטרנבוך וחתן הרב דוד שפיגל מניו יורק.

לאחר נישואיו התגורר באנטוורפן ולמד בכולל אברכים בעיר.

לו שתי בנות ובן.

מינויו לאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אביו, שלא כמקובל בהלוויות של אדמו"רים חסידיים, הצוואה לא הוקראה במהלך ההלוויה[2], ולא הוכתר אדמו"ר חדש. בצוואה[3] שפורסמה בתום השבעה, נכתב שרק רבי יצחק יהושע העשיל יוכתר כאדמו"ר מסדיגורה, וחלק מאחיו הגדולים יכהנו כרבני קהילות בחסידות, הכפופים למרותו[4].

חרף הצוואה המפורשת, למחרת, פרסמה אמו (רעייתו של הנפטר) מכתב שיש למנות גם שניים מאחיו הגדולים לאדמו"רים; האח הגדול רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער פרידמן לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון. בנוסף פורסם מכתב נוסף עליו חתומים דיינים המסכימים למתווה פשרה זה[5].

בתמוז תשפ"ב הוציא בד"צ בני ברק צו מניעה זמני, לפיו אסור לאחי האדמו"ר להשתמש בשם "סאדיגורה" או "רוז'ין"[6].

רוב מוחלט של החסידים בישראל ובעולם קיבלו את מרותו של רבי יצחק יהושע העשיל; החסידים בירושלים פרשו מבית הכנסת הוותיק בו מכהן רבי מרדכי שלום יוסף באדמו"רות ופתחו בית כנסת חדש. על שלושת בנייני המוסדות בירושלים נערך מאבק משפטי, לאחר שניסיון הידברות ופשרה לא צלח.

פעילותו כאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכסלו תשפ"ב חנך את בית הכנסת 'עטרת ישראל' בלייקווד שבארצות הברית, שהחל להבנות עוד בחיי אביו האדמו"ר הקודם. באותה שנה נפתח בית כנסת לחסידיו בחיפה.

דברי תורתו מודפסים מדי שבוע בחוברות "ילקוט אמרי קודש" וכן יוצא לאור מדי שבוע גיליון 'פונע'ם רעבינ'ס הויף' ובו מתוארים חיי החצר וכן שיחות של האדמו"ר עם אדמו"רים ורבנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]