אברהם שמחה מאמצ'יסלב
 | |
| שו"ת בנין של שמחה, וילנא תרכ"ט, 1869 | |
| לידה |
1794? ה'תקנ"ה  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1864 (בגיל 70 בערך) ו' בתשרי תרכ"ה מסטיסלב, בלארוס |
| מדינה |
רוסיה |
| מקום פעילות | אמצ'יסלב, בלארוס |
| תקופת הפעילות |
? – 6 באוקטובר 1864 |
| השתייכות | רבני ליטא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, פסיקה, קבלה |
| מעסיק |
ישיבת וולוז'ין |
| תפקידים נוספים | משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין |
| רבותיו | ר' חיים מוולוז'ין |
| חיבוריו | 'בנין של שמחה' |
  | |
הרב אברהם שמחה, רבה של אמצ'יסלב, היה רב, פוסק ומקובל ליטאי, מגדולי דורו, בן אחיו ותלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, משנה ראש ישיבת וולוז'ין בתקופה הראשונה, מחבר שו"ת בנין של שמחה.
דודו ורבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תקנ"ה, 1795, בערך, לאביו ר' נחמן, אב"ד פאהוסט, מחוז בריסק ברוסיה הלבנה, אחיו של ר' חיים מוולוז'ין ור' שלמה זלמן מוולוז'ין. למד תורה אצל דודו ר' חיים והיה ממקורביו ואנשי סודו. בהקדמה לספרו של ר' חיים, נפש החיים, מעיד ר' אברהם אבלי פאסוועלער מווילנא על יחסו המיוחד של המחבר ר' חיים לבן-אחיו: ”והרב הגאון ז"ל [ר' חיים] עדן בחיים חיותו, הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מוהרר"א שמחה”.[1] בהקדמה לביוגרפיה על הגר"א, עליות אליהו, מציין המוציא לאור, ר' נחמן מהורודנא, כי הסתמך בכתיבת הספר על ר' אברהם שמחה: ”אשר לא זז ידו מדודו הגאון מאור הגולה מוהר"ח מוולאזין”.[2] דברים דומים מתאר ר' יהושע השיל לוין בהקדמה לספר רוח חיים: ”גאון תפארת מו"ה אברהם שמחה שי' […] אשר זכה ליכנס לפנים בהיכל דודו / ובתעלומות חכמה גלה לו סודו / וראה פעולת צדיק בעודו”.[3]
נפש החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדמה לספר נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין, מציין בן המחבר ר' יצחק מוולוז'ין את ר' אברהם שמחה כמי שהיה אמון על הוצאת הספר לאור: ”בן דודי הרב המופלג, מבקש מטמוני יראת ה', כש"ת מו"ה אברהם שמחה שי', שטרח ויגע בפעולת צדיק לחיים בעסק הדפסת הקונטרסים האלו"”.[4] במכתב ברכה שכתב ר' אברהם שמחה לעורך ספר רוח חיים, הוא מגלה כי הייתה לו יד גם בעריכת הספר עצמו, ואולי אף בניסוח חלקים ממנו: ”"והנה אנכי אשר זיכני ה' בסידור הסדר נפש החיים, מהחל בסתר אהלו של כבוד דודי אדמו"ר ז"ל, ואחרי זה יגעתי בכל כוחי להוציאו גם לאור הדפוס"”.[5]
תקופת וולוז'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת דודו ר' חיים בשנת תקפ"א, 1821, ולאחר פרישתו של ר' הלל פריד ממשרת משנה ראש הישיבה,[6] עמד ר' אברהם שמחה לימינו של בן-דודו ר' יצחק מוולוז'ין בהגדת שיעורים בישיבת וולוז'ין. בהקדמה לספר בנין של שמחה מצטט בנו, המביא לבית הדפוס, בשם אביו:
"הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וואלאזין, אשר הוקם על ידי דודי מו"ר [...] מרנא ורבנא חיים נ"ע [...] ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת, ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהיה שם בשנת תקפ"ז [1827] [...] כי כל מטרתי היה אך ליישב דברי רבותינו הראשונים ז"ל בדרך הפשוט כפי שהוריני דודי מו"ר הנ"ל".[7]
במכתב שנדפס על-ידי משה צינוביץ, משנת תקפ"ב, 1822, משתף ר' אברהם שמחה את הקורות איתו בין כותלי הישיבה: ”"ידע ידידי דטרידנא מאד הן בכל עניני הישיבה ובפרט להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, ועם כל זה ארמית ידי בצלותא לקוני […] להיות אך עסוק בעניני הישיבה הנפלאה"”.[8] גם בעיתונות הזמן לאחר פטירתו צוין כי "בימי נערותו זכה לשמש את דודו הגאון מוהר"ח ולשבת בראש לאמר השיעור אז בפני תלמידי ישיבת וולאזין כששה שנים".[9] סד הזמנים מורה כי ר' אברהם שמחה שימש כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין מפטירתו של ר' חיים ועד אירוע השריפה בישיבה, קרי, משנת תקפ"א, 1821, ועד שנת תקפ"ז, 1827.[10] את משרתו בישיבה מילא ר' אליעזר יצחק פריד.
תקופת אמצ'יסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוולוז'ין עקר ר' אברהם שמחה לשמש כרב בקהילות ראקוב, וביחוב. בשנת תקצ"ה, 1835 לערך, התמנה לשמש כרב ואב"ד בעיר המחוז אמצ'יסלב, תפקיד אותו מילא כשלושים שנה, עד פטירתו בו' בתשרי תרכ"ה, 1865. נטמן לצידו של קודמו ברבנות, ר' יואל חסיד מאמצ'יסלב, מתלמידי הגר"א, מחבר 'חידושי מהרי"ח'.
ר' אברהם שמחה נודע כ'זקן ההוראה והקבלה',[11] נשא ונתן עם גדולי דורו בסוגיות הלכתיות, שאלות ותשובות והיתר עגונות. ספרו שו"ת בנין של שמחה, שנדפס לאחר פטירתו בווילנא תרכ"ט, 1869, על ידי בנו, ר' חיים יוסף, כולל תשובות בארבעה חלקי שולחן ערוך. בסוף הספר נדפסה תשובה בהלכה מר' חיים מוולוז'ין. בהסכמה לספר מתאר ר' ראובן לוין מדננבורג, את המחבר כמי: 'אשר היה לו שם בין גדולי הזמן, שהיו ידיו רב לו בנגלה ונסתר'.
ממשיך מורשת הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדורו נודע ר' אברהם שמחה כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו. בני דורו ראו בו בר-סמכא בכל הנוגע למסורות שהשתלשלו מהגר"א וכן לכתבי-יד והדפסת ספרי הגר"א, בייחוד בתורת הנסתר. כך תיארו נכדו של ר' יצחק אייזיק חבר: ”והשרידים אשר בדורו, גדולי הדור אשר היה להם יד ושם בחכמת הקבלה, כמו הגאון הגדול חכם הרזים ר' דוד לוריא ז"ל מביחוב והגאון ר' אברהם שמחה זצ"ל מאמציסלאוו, היו דורשים מאיתו את כ"י קדש של מרן הגר"א”.[12]
על השפעתו המכרעת יעידו, בין היתר, ההקדמות שכתב לשניים מספרי הגר"א שנדפסו בחייו: היכלות הזוהר (קניגסברג תרי"ז, 1857)[13] ומדרש רות החדש (ורשה תרכ"ה, 1865).[14] כתיבת 'הקדמה' לספרי הגר"א הייתה מסורה, בדור הראשון, לבני הגר"א ותלמידיו המובהקים. הופעת הקדמותיו של ר' אברהם שמחה בראש הספרים הייתה הכרה במעמדו כמורה הדרך של בית המדרש הגר"אני.
מכתב ידוע של ר' אברהם שמחה - 'ומשה עלה' - עוסק ביחסם המיוחד של הגר"א ור' חיים מוולוז'ין אל הרמח"ל, תורתו וספרי הקבלה שלו: ” [...] ורבינו הגדול הגאון הנורא ר' אליהו ז"ל אמר עליו שהוא ידע הנמשל של כתבי האר"י [...] ורבינו הגר"א אמר על עצמו: ב"ה גם אנכי יודע הנמשל, וכבר פלטה קולמוסי יותר מדאי”.[15]
מסורת הקמיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת אזוטרית ייחודית קיבל ר' אברהם שמחה מדודו ר' חיים, במומחיות כתיבת קמיעות לסגולה. התייחסות מעניינת נמצאת בתשובת הנצי"ב לבנו ר' חיים ברלין: ”ודבר קמיע זו, קלה וקצרה כאשר הנני שולח לך, ומסודרת היא מפי הצדיק ר' אברהם שמחה ז"ל, אמנם אמר לי שאינו יודע אם תועיל ממני באשר אין כל הנשמות מסוגלות לכאלה, והיינו אתמחי גברא כמובן”.[16]
התייחסות נוספת למסורת זו, עולה במכתבו של ר' חיים יוסף, בנו של ר' אברהם שמחה שנשלח בשנת תרל"ג, 1873, אל ר' צבי מיכל שפירא: ”כי אני עוסק בכתיבת קמיעות לענינים אלו, המקובל אצלי מכבוד אבא מארי הגאון המקובל זללה"ה המקובלת אצלו מדודו מרן הגאון החסיד מוהר"ח זצוק"ל מוולאזין”.[17]
| ” | הגאון מו"ה אברהם שמחה זצ"ל אשר היה משיירי תלמידי הגאון אביר הרועים מוהר"ח, והיה מקובל ממנו כמה ענינים וסודות וגם בקבלה מעשית אשר היה מועיל הרבה בזה, רחוק שיעמיד אחר במקומו, באשר כי אין בדורות אלו ממי ללמוד ומי יבוא לעסוק באלו | “ |
– דרשות הנצי"ב, עמ' קכ | ||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה צינוביץ, עץ חיים - תולדות ישיבת וולוז'ין, תל אביב תשל"ב, עמ' 100–103.
- אגרות בנין של שמחה, באתר HebrewBooks
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הודעה על פטירת ר' אברהם שמחה מאמצ'יסלב, הכרמל תרכ"ה, 1864, באתר HebrewBooks
- 'ומשה עלה' - יחס הגר"א אל הרמח"ל וקבלת האר"י, מתוך: דרך תבונות, ירושלים תר"מ, 1880, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפש החיים, וילנא תקפ"ד, 1824, הסכמות
- ^ עליות אליהו, וילנא תרט"ז, 1856, עמ' 6
- ^ רוח חיים, וילנא תרי"ט, 1859, התנצלות
- ^ נפש החיים, הקדמת בן הגאון המחבר
- ^ רוח חיים, מכתב תהלה
- ^ הרב ד"ר שמואל קלמן מירסקי, ישיבת וולוזין, באתר דעת
- ^ בנין של שמחה, הקדמת בן הגאון המחבר
- ^ צינוביץ, עץ-חיים, עמ' 101-100
- ^ מאיר מיכלין, בתוך: שמואל יוסף פין (עורך), הכרמל, חשון תרכ"ה, שנה חמישית, גליון 2
- ^ צינוביץ, עץ-חיים, עמ' 101-100; דב אליאך משחזר רשימות מ'פנקס חברה משניות בוואלוז'ין', בה נזכר ר' אברהם שמחה משנת תקפ"ה ועד שנת תקצ"ג (1825-1833), ראו: אבי הישיבות, ירושלים תשע"ב, 1912, עמ' 42-40, ובהערה 33
- ^ ר' חיים ברלין, שו"ת נשמת חיים, סימן עא
- ^ בנין עולם, אבן העזר, ורשה תרס"ד, 1904, הקדמה
- ^ ישעיהו וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א 672
- ^ וינוגרד 667
- ^ דרך תבונות, ירושלים תר"ם, 1880, דף לח
- ^ תפארת רפאל, תשס"ו, עמ' פו-פז
- ^ פקסימיליה של מכתב זה נדפסה ע"י הרב מנחם מנדל גרליץ, ירושלים של מעלה, ירושלים תשמ"א, עמ' 61; חזר ונדפס ע"י הרב ירחמיאל הלפרין, אגרות בנין של שמחה, בני-ברק תשע"ה, עמ' כט
| בקרת זהויות |
|
|---|