לדלג לתוכן

אגילס דוראדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגילס דוראדס
Águilas Doradas
מידע כללי
שם מלא אגילס דוראדס ריונגרו
תאריך ייסוד 16 ביולי 2008
אצטדיון אצטדיון אלברטו גריסאלס, ריונגרו, קולומביה
(תכולה: 14,000)
בעלים טאלנטו דוראדו
יו"ר פאולה סלסאר
ליגה ליגת העל הקולומביאנית
aguilasdoradas.com.co
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

אגילס דוראדסספרדית: Águilas Doradas) הוא מועדון כדורגל קולומביאני מהעיר ריונגרו, המשחק בליגת העל הקולומביאנית.

המועדון נוסד בשנת 2008 לאחר שקבוצת משקיעים, שבראשם עמד חוסה פרננדו סלסאר קנו את הקבוצה באחו קאוקה והעבירו אותו לעיר איטגווי בשם "איטגווי דיטיירס". לקבוצה לא היה קשר לקבוצות השונות של העיר איטגווי, ששיחקה תחת שמות שונים בעברה בליגה השנייה כמו דפורטיבו אינדסטריאל איטגווי ב-1992 ו-1993, איטגווי פוטבול קלוב מ-1998 ועד 2003 ודפורטיבו אנטיוקיה בשנים 1994 עד 1997 וב-2004. בשנת 2009 הייתה קרובה איטגווי להעפיל לליגה הבכירה לאחר ששיחקה בגמר מול דפורטיבו טולואה. לאחר הפסד בחוץ 1–3 במשחק הראשון, ניצחה איטגווי בגומלין בדיטיירס 0–2, אבל בהכרעה בדו-קרב הפנדלים הפסידה 5–6 ואיבדה את ההזדמנות להעפיל. שנה מאוחר יותר, תחת הדרכתו של המאמן אלברו דה חסוס גומס, סיימה במקום הראשון בטבלה ואחר כך גם סיימה ראשונה בבית שלה בפלייאוף, כדי להעפיל למשחק הגמר מול דפורטיבו פאסטו. לאחר 1-1 במשחק הראשון באצטדיון דפרטמנטל ליברטד, ניצחה איטגווי בגומלין 1–2 והבטיחה את עלייתה לליגה הראשונה.

ב-2010 רשמה הקבוצה גם הצלחה אדירה בקופה קולומביה. עדיין בשם "איטגווי דיטיירס", היא הוגרלה לבית C ביחד עם אתלטיקו נסיונל, אינדפנדיינטה מדיין, אנביגאדו, אונסה קלדס ודפורטיבו ריונגרו. היא העפילה לשלב שמינית הגמר ושם הדיחה קבוצות בכירות כמו דפורטס טולימה, אתלטיקו נסיונל ומיונאריוס, כאשר את השתיים האחרונות הם מדיחה בדו-קרב פנדלים. בגמר היא פגשה את דפורטיבו קאלי אבל הפסידה 0–3 במצטבר. למרות זאת הותירה חותם ענק לקראת עונת הבכורה בליגה הראשונה.

עונת הבכורה בליגה הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הבכורה של איטגווי היה מצוין. תחת הדרכתו של המאמן קרלוס מריו הויוס שהחליף את אלברו דה חסוס גומס, הקבוצה ניצחה את אינדפנדיינטה מדיין במשחק הבכורה 1–2 ובסך הכל צברה 24 נקודות וסיימה במקום ה-11. לקראת הטורניר שסגר את העונה, עזב הויוס לטובת הצעה טובה יותר מבוקרמנגה וגומס חזר להדריך את הקבוצה, לראשונה בליגה הבכירה. איטגווי רשמה טורניר מעולה שבסיומו סיימה במקום השני עם 30 נקודות, כאשר ליונרד פאחוי הופך לשחקנה המצטיין עם 10 שערים. היא העפילה לפלייאוף ופגשה ברבע הגמר את סנטה פה ואף כבר הוליכה עליה 0–2 במשחק הראשון באצטדיון אל קמפין, אבל הקבוצה מבוגוטה הצליחה לחזור מפיגור אל יתרון של 2–3 ובגומלין בדיטיירס ניצחה שוב, הפעם 0–1, כדי לסיים את עונת הבכורה המוצלחת של הקבוצה הקטנה מאיטגווי. בזכות צבירת הנקודות, התרחקה איטגווי ממאבקי התחתית.

העפלה היסטורית לקופה סודאמריקנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2012 הייתה מוצלחת מאוד מבחינת המועדון. תחת הדרכתו של המאמן הרנן טורס הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף בבית שכלל את אינדפנדיינטה סנטה פה, לה אקידד ובויאקה צ'יקו, אך לא הצליחה להעפיל למשחק הגמר. טורניר הקלאוסורה של 2012 היה אחד הטובים בתולדות המועדון ותחת הדרכתו של המאמן לאונל אלברס, שהחליף את טורס. איטגווי סיימה במקום הרביעי, נקודה פחות מהמקום השני בעונה הסדירה ובפלייאוף שובצה לבית שכלל את אינדפנדיינטה מדיין, אתלטיקו נסיונל ולה אקידד, בית בו סיימה במקום השלישי ולא העפילה לגמר. למרות זאת ובזכות אותה עונה טובה, היא סיימה בטבלה המשוקללת במקום שהבטיח לה לראשונה בתולדותיה את ההשתתפות בקופה סודאמריקנה 2013. תחת המאמן הוותיק, חורחה לואיס ברנל, המשיכה איטגווי להיות קבוצה יציבה בליגה והשיגה 30 נקודות בטורניר האפרטורה של 2013, מה שאיפשר לה להעפיל לפלייאוף נוספת אך ללא הצלחה להגיע לגמר. בטורניר הקלאוסורה שוב העפילה לפלייאוף אבל לא השיגה תוצאות טובות וסיימה אחרונה בבית שלה. בהופעתה הראשונה בטורניר בין לאומי לעומת זאת, הותירה רושם מצוין כאשר הגיעה לרבע גמר הקופה סודאמריקנה ב-2013. ניצחון כולל של 2–6 על חואן אאוריץ' הפרואנית בשלב הראשון, ניצחון בסיכום של 0–1 על ריבר פלייט מאורוגוואי בשלב השני וניצחון כולל מרשים של 1–3 על קוריטיבה הברזילאית, הביאו את הקבוצה עד לרבע הגמר, שם הפסידו לליברטד המנוסה 1–2, למרות ניצחון בהפרש מינימלי בגומלין. מאחר שצברה בליגה המקומית מספיק נקודות, הבטיחה גם ב-2014 את השתתפותה בסודאמריקנה.

הפרידה מאיטגווי ושינוי השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 2014 החליטה עיריית איטגווי להפסיק לתמוך בקבוצה, לאחר שש שנים משותפות שבהם בנו פרויקט ואף עמדו בו. הסיבה הייתה בעיקר התקפותיו הפומביות של חוסה פרננדו סלאסאר, כיום הבעלים ואז נשיא הקבוצה, על כך שעיריית איטגווי בקושי תומכת כספית במועדון. לאור הפרידה הקשה נתנה הנהלת הדימיור למועדון ארכה עד 30 במאי למצוא מקום חלופי שבו הם ישחקו. לבסוף הגיעו לסיכום עם העיר פריירה ושינו את שם הקבוצה לאגילס דוראדס דה פריירה. הצלחה גדולה לא הייתה במהלך הזה והקבוצה התקשתה להביא או לייצור אוהדים חדשים. רוב רובה של העיר אוהד את הקבוצה השנייה והוותיקה יותר, דפורטיבו פריירה. לפיכך החליטו ראשי המועדון למצוא מיקום חלופי לקראת 2015.

לאחר שעזבו את פריירה ועיריית איטגווי המשיכה להטיל וטו על חזרת הקבוצה לעיר, עברה אגילס דוראדס לעיר ריונגרו ושינתה את שמה ב-22 בינואר 2016 לאגילס דוראדס ריונגרו. עיריית ריונגרו ראתה בכך הזדמנות נהדרת לחזור ולהיות עם קבוצה בליגה הבכירה לאחר שבמשך יותר משני עשורים יוצגה על ידי דפורטיבו ריונגרו שכיום קרויה איטגווי לאונס. משחקיה הביתיים של אגילס דוראדס עברו לאצטדיון אלברטו גריסאלס שבריונגרו.

אצטדיון אלברטו גריסאלס
ערך מורחב – אצטדיון אלברטו גריסאלס

לאחר שעברו לריונגרו, בחרו מנהלי הקבוצה את האצטדיון הזה כביתי של המועדון ואף החליפו את הדשא מלאכותי בדשא טבעי.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכייה (1): 2010
סגנית (1): 2009
סגנית (1): 2010

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]