דפורטס קינדיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפורטס קינדיו
סמל הקבוצה
מידע כללי
שם מלא קורפורסיון דפורטס קינדיו
כינוי Los Cuyabros
תאריך ייסוד 8 בינואר 1951
אצטדיון אצטדיון סנטנריו דה ארמניה, ארמניה
(תכולה: 25,700)
בעלים הרננדו אנחל
נשיא הרננדו אנחל
ליגה ליגת העל הקולומביאנית
deportesquindio.com.co
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

קורפורסיון דפורטס קינדיו (בספרדית Corporación Deportes Quindío) הוא מועדון כדורגל קולומביאני מהעיר ארמניה, בירתה של מחוז קינדיו. הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון סנטנריו דה ארמניה וזכתה באליפות יחידה בשנת 1956. היא הקבוצה הקולומביאנית היחידה שזכתה באליפות ולא השתתפה בגביע ליברטדורס, משום שהמפעל עצמו החל ב-1960, 4 שנים לאחר זכייתה. היא השתתפה פעמיים בגביע קונמבול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של המועדון החלה בשמו הראשוני, אתלטיקו קינדיו, כאשר קבוצת אישיים חשובה, החליטה ליצור קבוצת כדורגל שתייצג את ארמניה והסביבה. באופן מסקרן, הקבוצה הוקמה בעיר רוסאריו שבארגנטינה והגיעה לסיבוב משחקים בקולומביה כשהיא נקראת "רוסאריו וונדררס" והופכת לדפורטס קינדיו. משחק הבכורה במגרשה הביתי היה ב-19 במרץ 1951 במשחק מול האלופה המכהנת, אתלטיקו קלדאס וקינדיו ניצחה בצורה משכנעת 1–3. לטורניר של 1953 החליפה שוב הקבוצה את שמה ל"אתלטיקו קינדיו" עקב רצונה של עיריית ארמניה ובאותו טורניר הופיעו הקולומביאנים הראשונים בהרכבה: אלחנדרו קאריו, אלבארו להידלגה ומנקו גוטיירס.

תקופת הזהב והתואר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הראשון של הקבוצה

תחילת שנות ה-50 היו המוצלחות בתולדות המועדון, שהלך והשתפר ככל שחלפו השנים. בשנתיים הראשונות הקבוצה סיימה במקום החמישי. ב-1953 וב-1954 הקבוצה סיימה כסגנית האלופה וב-155 סיימה במקום השלישי. שנה מאוחר יותר, ב-1956, הגיע התואר הראשון והיחיד של קינדיו. בטורניר קדם העונה שיחקה קינדיו בבוגוטה מול מיונאריוס, אינדפנדיינטה סנטה פה וברצלונה ספורטינג קלוב האקוודורית. הם ניצחון את סנטהפה 1-3, סיימו ב-1-1 מול מיונאריוס וניצחו 2–4 את ברצלונה כדי לזכות בטורניר הידידות ולאותת על מה שעתיד לבוא בטורניר המקומי. קינדיו סיימה במקום הראשון בטבלה עם 54 נקודות, 4 יותר מסגניתה, מיונאריוס ועם מאזן של 17 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים, בדרך לאליפות היסטורית של המועדון.[1] מאחר שעדיין לא נוסד טורניר הקופה ליברטדורס ומאחר ולא זכתה עד היום באליפות נוספת, קינדיו היא הקבוצה הקולומביאנית היחידה שזכתה בתואר ולא שיחקה בטורניר הבכיר של היבשת.

הזכייה לא גרמה לקבוצה להתרומם, אלא להפך. היא נכנסה לסיחרור של שנים לא טובות מבחינה מקצועית, שבה סיימה במקומות נמוכים בטבלה למעט הבלחות בודדות וגם המצב הכלכלי היה רע, עד אשר ב-1968 נאלצה למכור את שחקניה הבולטים כדי לשלם חובות. בשנות ה-70 וה-80 שוב הקבוצה שמרה על חוסר יציבות ולצד טורנירים לא טובים, היו כאלו שבהם הגיעה לשלב הפלייאוף הסופי, מקום רביעי ואף זכתה בטורניר הפינליססיון ונכנסה לשלב הגמר, שם הפסידה. עונת 97–1996 הייתה הטובה ביותר שלה כאשר הגיעה לשלב אחד לפני הגמר הגדול, אך הפסידה לאתלטיקו בוקרמנגה 2-3 בסיכום המשחקים ופיספסה הזדמנות להתמודד על התואר. ב-1998 גם השתתפה לראשונה בטורניר בין לאומי של CONMEBOL, בקופה קונמבול, אך הודחה ברבע הגמר מול קבוצת סמפאיו קוראה מברזיל 0-2.

ירידה ראשונה לליגת המשנה וחזרה מהירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הקבוצה ירדה לראשונה לליגה השנייה, אחרי שהפסידה 0–3 לדפורטס טולימה במחזור האחרון, בעוד שיריבתה לתחתית, דפורטיבו פאסטו, ניצחה את אתלטיקו נסיונל 2-4. למזלה היא לא נשארה שם יותר מדי וכעבור 10 חודשים חזרה לליגה הבכירה אחרי שגברה בשלב הפלייאוף על דפורטיבו ריונגרו, אוניון מגדלנה ובוגוטה צ'יקו, תחת הדרכתו של המאמן אדוארדו לארה ובשנת ה-50 להיווסדה. בתחילת שנת ה-2000 כאשר הליגה הורחבה ל-18 קבוצות והשיטה שונטה לטורנירים קצרים של אפרטורה וקלאוסורה, הקבוצה השיגה תוצאות לא טובות ותמיד ניצלה ברגע האחרון מירידת ליגה או ששיחקה במשחקי ההישרדות מול קבוצות מהליגה השנייה. אבל ב-2008 השיגה לראשונה את הכרטיס לפלייאוף העליון תחת הדרכתו של נסטור אוטרו והחלוץ המצוין, איוואן ולסקס, שגם סיים ככובש המצטיין בליגה.

ירידה שנייה לליגת המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 ירדה הקבוצה פעם נוספת לליגה השנייה לאחר תוצאות גרועות שרשמו בשני הטורנירים של אותה שנה. מאז הירידה השנייה, הייתה הקבוצה קרובה מספר פעמים לחזור לליגה הבכירה, אך בניגוד לפעם הקודמת הפעם זה לקח זמן ממושך. בשנת 2014 הקבוצה הודחה ברבע הגמר על ידי אמריקה קאלי בטורניר האפרטורה, אבל בטורניר הפינליססיון הגיעה לגמר ואף זכתה בו. בגמר הגדול על העלייה לליגה הבכירה, היא התמודדה מול חגוארס קורדובה. במשחק הראשון בסנטנריו, ניצחה קינדיו 0–2, אבל בגומלין לא הצליחה לשמור על היתרון והפסידה 0–3 באצטדיון חרגוואי. לקינדיו הייתה הזדמנות נוספת להעפיל דרך משחקי המבחן מול אוניאוטונומה, אבל במשחק הבית סיימה בתיקו 0-0 ובחוץ הפסידה 0–2.

שנה מאוחר יותר, טעות שופט במשחק מול קוקוטה דפורטיבו גרמה לכך ששער לא חוקי של מרקו לסאגה ייחשב והמשחק הסתיים בתיקו 3-3. בעקבות התיקו, שתי הקבוצות סיימו עם אותו מספר נקודות אך קוקוטה עלתה בזכות יחס שערים. בעונת 2016 שוב הייתה הקבוצה קרובה מאוד לחזור לליגה הבכירה, כשהעפילה לפלייאוף ושיחקה בבית שכלל את אמריקה דה קאלי, ריאל קרטחנה ואוניברסידד פופיאן. במחזור האחרון הייתה צריכה לסיים בתיקו בקאלי בשביל להעפיל, אבל הפסידה 1–2.

בעונת 2020, אחרי שלוש שנים שהקבוצה נכשלת פעם אחר פעם בפלייאוף, מונה למאמן אוסקר הקטור קינטבני. בטורניר האפרטורה סיימה שנייה בפלייאוף אחרי אתלטיקו וילה שבסופו של דבר גם זכתה בטורניר. בעונת 2020 לא נערך טורניר הפינליססיון עקב מגפת הקורונה ולכן המשך הטורניר נערך ב-2021, שם סיימה הקבוצה במקום הראשון בפליאאוף בבית שכלל את ויידופר, אוניון מגדלנה ואתלטיקו. היא העפילה לגמר הטורניר, שם ניצחה את קורטולואה והעפילה יחד עם אתלטיקו וילה לליגה הבכירה, לאחר שבע שנים.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון נפתח בשנת 1989 וקיבל את שמו לאות כבוד לעיר ארמניה שציינה 100 שנות קיום וזהו האצטדיון העיקרי של העיר. תכולת האצטדיון היא כ-25,700 מקומות ואף שימש כאחד מהאצטדיונים בקופה אמריקה 2001 ובמונדיאליטו 2011. לפני כן שיחקה קינדיו באצטדיון "סן חוסה דה ארמניה" שנבנה בזמן שיא של 91 ימים והיה למגרשה הביתי של הקבוצה משנת 1951 ועד 1988.

יריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שמחוז קינדיו נמצא בחלק של קלדס העתיקה, היריבות של הקבוצה מאז 1951 הוא עם קבוצת אונסה קלדס על גילגוליה השונים, אף על פי שגם משחקים מול דפורטיבו פריירה נחשבים למשחקי "קלאסיקו" של אזור זה. קיים הוויכוח איזה משחק נחשב לקלאסיקו החשוב של האזור ובהיעדרה של קינדיו, היו המשחקים בין אונסה קלדס לדפורטיבו פריירה כחשובים ביותר, אך אלו יריבותיה למה שמכונה "קלאסיקו קפטרו" (Clásico Cafetero)

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דפורטס קינדיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]