אדיב שישכלי
 | |||||||||
| לידה |
1909 חמה, סוריה העות'מאנית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
27 בספטמבר 1964 (בגיל 55 בערך) Ceres, גויאס, ברזיל | ||||||||
| מקום קבורה |
חמה | ||||||||
| מדינה |
הרפובליקה הסורית השנייה | ||||||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית בחומס | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית | ||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||
| |||||||||
| שירות ביטחוני | |||||||||
| השתייכות |
צבא ההצלה | ||||||||
| דרגה |
גנרל | ||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אדיב אבן חסן שישכלי (בערבית: أديب الشيشكلي; 1909 – 27 בספטמבר 1964) היה מנהיג צבאי סורי ונשיא סוריה בשנים 1953–1954.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדיב שישכלי נולד בחמאת, סוריה, למשפחה ממוצא כורדי. הוא למד באקדמיה הצבאית בדמשק ושירת בצבא תחת פיקוד צרפתי. במלחמת העצמאות (1948) הצטרף ל"צבא ההצלה" של פאוזי קאוקג'י ופיקד על גדוד הירמוך השני, חדר לארץ ישראל ב-1 בינואר 1948 והתמקם בתרשיחא. הוא השתתף בקרבות בגליל, והתקיף את קיבוץ יחיעם אך נחל תבוסה. במאי הצליחו כוחותיו להדוף את התקפת חטיבת יפתח בקרב מלכיה הראשון, אולם נחלו מפלות בקרבות על הגליל המזרחי ועל צפת.
לאחר המלחמה חזר לסוריה, צבר כוח דרך המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית, והפך לדמות שלטונית מרכזית. בנובמבר 1951 הדיח בהפיכה צבאית את ראש ממשלת סוריה מערוף א-דואליבי יום לאחר הקמת ממשלתו. בדצמבר 1951 התפטר נשיא סוריה האשים אל אטסי וששיכלי פיזר את בית הנבחרים.[1] הוא מינה את מקורבו פאוזי סלו לנשיא, ראש ממשלה ורמטכ"ל, אך למעשה שמר את השליטה בידיו.
באוגוסט 1952 מונה לסגן נשיא ממשלת סוריה. במקביל הקים ששיכלי מפלגה חדשה, תנועת השחרור הערבית, שהיא המפלגה החוקית היחידה אחרי סגירת כל המפלגות באפריל 1952.[1]
בסוף 1952, הציע תוכנית לשיקום 300,000 פליטים פלסטינים בארצו תמורת סיוע בינלאומי[2].
באפריל 1953 מונה לשר הפנים.[1]
ביוני 1953 הציג חוקה חדשה למשאל עם, בה הוצע מעבר למשטר נשיאותי. החוקה אושרה ביולי 1953 וששיכלי נבחר לנשיא.[1]
לאחר משאל עם ב-1953 נבחר לנשיא. הוא הטיל משטר צבאי, פיזר את כל המפלגות, סגר עיתונים ורדף את הדרוזים, אותם האשים בקנוניה נגדו בתמיכת ירדן.
בעקבות לחץ פנימי גובר, ב-1954 נמלט ללבנון. מנהיג הדרוזים בלבנון כמאל ג'ונבלאט איים עליו ברצח אם לא יעזוב את לבנון, כך נאלץ שישכלי לברוח לברזיל. בשנותיו בגלות ניסה לתכנן הפיכה בעזרת תמיכה עיראקית, אך הסורים גילו זאת ודנו אותו למוות שלא בפניו. לבסוף, ב-1964, נרצח בברזיל בידי מתנקש דרוזי כנקמה על הפצצת הר הדרוזים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיר זמיר, מלחמתה הסודית של ישראל להבטחת עצמאותה של סוריה, באתר הארץ, 13 ביוני 2018- אדיב שישכלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg)