יחיעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחיעם
יחיעם.jpg
כביש הכניסה ליחיעם ולמבצר יחיעם
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע ‎365‏ מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ארץ ישראל, הונגריה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 642 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎7.7%‏ בשנה עד סוף 2016
נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין 1946
תנועת אם השומר הצעיר
זרם הקיבוץ הארצי
ענפי ייצור חקלאות, תעשייה, תיירות
www.yechiam.org.il

יְחִיעָם הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר הנמצא בגליל המערבי, כ-12 ק"מ מזרחית לנהריה. הקיבוץ עלה לקרקע ב-27 בנובמבר 1946, והוא קרוי על שם יחיעם ויץ שהשתתף בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים ונפל בקרב יחד עם עוד 13 מחבריו. הקיבוץ בנוי למרגלות שרידי מבצר יחיעם, שהיה מבצר צלבני עתיק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 רכשה הקרן הקיימת 3,349 דונם באזור מבצר יחיעם. הקיבוץ הוקם על ידי אנשי היישוב וניצולי שואה מהונגריה וממדינות נוספות באירופה, ונקרא בתחילה קיבוץ הסלע, על שמו של הגרעין הישראלי הראשון שהתיישב במקום ב-1946. חברי הקיבוץ התגוררו בראשית ימיו של הקיבוץ במבצר יחיעם.

חלק מחברי הקיבוץ, הנשים והילדים התגוררו בתחילה בקריית חיים שהייתה בסיס האם של הקיבוץ.

יחיעם במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת פיקוד של צה"ל ממלחמת העצמאות במתחם מבצר יחיעם
מטוס מצניח אספקה ליחיעם, 1948
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחיעם במלחמת העצמאות

לפי תוכנית החלוקה מ-1947 הוחלט כי יחיעם תהיה בתחום המדינה הערבית.

בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השישי של מדינת ישראל בשנת 1954 ומתאר את אתר הקרב ביחיעם

במלחמת העצמאות ב-1948 הייתה יחיעם מנותקת, לרוב בגלל הכפר הערבי אל-כברי שעמד על אם הדרך לקיבוץ. חברי הקבוץ המנותקים מאספקה שהתגוררו במבצר באותה עת, יצרו קשר עם נהריה הסמוכה ועם חבריהם בקרית חיים באמצעות יוני דואר, באמצעות איתותי פנס בלילות, ובקשר מורס. ב-20 בינואר 1948 תקפו כוחות של גדוד הירמוך השני מצבא ההצלה בפיקודו של אדיב שישקלי, יחד עם ערבים מקומיים, את יחיעם. ההתקפה נהדפה. בבוקר אותו יום יצא משוריין נוטרים מנהריה ליחיעם, ובו 11 נוטרים. בדרכו נתקל במחסומים ואש חזקה ניתכה עליו. הנוטרים סבלו ארבעה הרוגים וארבעה פצועים, עוד שניים מהפצועים נפטרו בהמשך מפצעיהם.[2].

שיירת יחיעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־27 במרץ 1948 יצאה שיירה לקיבוץ מנהריה (שיירת יחיעם) שמנתה 90 לוחמים ונהגים. באמצע הדרך הוצב לה מארב מבעוד מועד על ידי אנשי הכפר אל-כברי הסמוך. 46 מהלוחמים נהרגו. אבדן השיירה הביא לניתוק שלם של האספקה ליחיעם בדרך היבשה. בזמן הניתוק קבלה יחיעם אספקה בדרך האוויר, אך זו הגיעה בצמצום ותוך שיבושים רבים. כן נקנתה כמות מסוימת של אספקה מערביי הסביבה. עם כיבוש הגליל המערבי במבצע בן עמי באמצע מאי 1948, נפרץ חלקית המצור על יחיעם. בכל זאת, מצבה היה רופף, והדרכים אליה לא בטוחות, עד מבצע דקל. עד מבצע חירם, בו נכבשה תרשיחא, היה יחיעם יישוב חזית, אשר ספג ירי ואבדות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות, בשנות החמישים הראשונות, החלו חברי יחיעם לעבד את האדמה ולהכשיר את הקרקע לבניית בתיהם. בין הענפים הראשונים היו גן ירק, מטע תפוחים, מת"ק - מפעל לייצור ממתקים, "מיטייה" - מפעל לייצור מיטות סוכנות, גידולי טבק, דיר חזירים, לול, בריכות דיג, רפת ומטע בננות.

אל המייסדים הצטרפו עם השנים גרעיני נח"ל ממקומות שונים בישראל, כמו גם בוגרי קיני השומר הצעיר מקובה, צרפת, קולומביה, מקסיקו, ונצואלה, אורוגוואי וארגנטינה, וחברים נוספים שקלט הקיבוץ במרוצת השנים. בשנת 1969 הוקם מפעל הבשר הכשר, "מעדני יחיעם", המשמש כמקור ההכנסה העיקרי של הקבוץ עד היום.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ קיימת חקלאות ענפה הכוללת גידולי שדה, לול פטימים, פרדס, בננות ואבוקדו.

בחיפוש אחרי מקורות הכנסה נוספים, ניצל הקיבוץ את משאביו הטבעיים והקים בתחילת שנות התשעים את "טבע ביחיעם" - בית הארחה גדול המושתת על סגנון צלבני למרגלות מבצר יחיעם.

אוכלוסיית הקיבוץ מונה נכון לשנת 2016 642 איש, מתוכם כ-150 חברים. ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית הספר היסודי מעיינות בקיבוץ כברי, ובתיכון בבית חינוך אופק שבקיבוץ עברון.

בני קיבוץ ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צדוק אשל (עורך), חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1973.
  • ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]