אה"מ ונג'נס (1899)
.jpg) | |
| אה"מ ונג'נס בנמל, לפני האימוץ של הצי המלכותי ב-1903 את ערכת הצבעים הכוללת של ספינת מלחמה אפורה | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | קאנופוס |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
ויקרס  |
| תחילת הבנייה | 23 באוגוסט 1898 |
| הושקה | 25 ביולי 1899 |
| תקופת הפעילות | 8 באפריל 1902 – 9 ביולי 1920 (18 שנים) |
| אחריתה | נמכרה לגריטה ב-1 בדצמבר 1921 |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם הראשונה |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | סטנדרטי: 13,150 טון, מקסימלי: 14,500 טון |
| אורך | 128.5 מטר |
| רוחב | 22.6 מטר |
| שוקע | 7.9 מטר |
| מהירות | 18 קשרים |
| גודל הצוות | 750 איש |
| טווח שיוט | 14,446 ק"מ במהירות 10 קשר |
| הנעה | 20 דוודים זוג מנועי 3 צילינדרים בהספק 15,400 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| שריון |
שריון עיקרי – 152 מ"מ מחיצות – 254-152 מ"מ ברבטות – 305 מ"מ צריחי תותחים – 203 מ"מ קזמטים – 152 מ"מ מגדל הניווט – 305 מ"מ סיפונים – 51-25 מ"מ |
| חימוש |
4 תותחי Mk VIII BL 12 אינץ' (305 מ"מ)/35 קליבר 12 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ)/40 קליבר 10 תותחי 12 פאונד(3 אינץ' (76 מ"מ)) 6 תותחי 3 פאונד (47 מ"מ (1.9 אינץ')) 4 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) |
  | |
אה"מ ונג'נס הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי הבריטי מסדרת קאנופוס. ונג'נס ואחיותיה שנועדו לשירות באסיה, היו קטנות ומהירות יותר מאשר אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק, אך שמרו על אותה סוללה של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים). היא גם נשאה שריון דק יותר, אך שילבה פלדת קרופ חדשה, שהייתה יעילה יותר משריון הארווי ששימש בסדרת מג'סטיק. ונג'נס הונחה באוגוסט 1898, הושקה ביולי 1899 והוכנסה לשירות בצי באפריל 1902.
עם כניסתה לשירות, ונג'נס הוקצתה לתחנת סין, אך הברית האנגלו-יפנית ייתרה את נוכחותה שם, והיא חזרה למים האירופים ב-1905. בסוף אותה שנה, היא עברה שיפוץ שנמשך עד 1906. לאחר מכן שירתה בצי צי התעלה עד 1908, אז עברה לצי הבית, ולאחר מכן שירתה בתפקידים משניים, לרבות כאוניית בסיס וספינת אימונים לתותחנים. ב-1913 היא הועברה לשייטת אוניות המערכה השישית של הצי השני.
לאחר כניסתה של בריטניה למלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, ונג'נס סיירה בתעלת למאנש עם שייטת אוניות המערכה השמינית לפני שעברה לאלכסנדריה כדי להגן על תעלת סואץ בנובמבר 1914. לאחר מכן הצטרפה למערכת הדרדנלים בינואר 1915, שם ראתה פעולה נרחבת בניסיון לפרוץ את מיצר הדרדנלים בפברואר ומרץ ולאחר מכן תמכה בלחימה על החוף במהלך מערכת גליפולי באפריל ומאי. שחוקה מפעולות אלה, היא חזרה לבריטניה לשיפוץ. היא הופעלה מחדש בדצמבר 1915 לשירות במזרח אפריקה, במהלכו תמכה בכיבוש דאר א-סלאם במזרח אפריקה הגרמנית. היא חזרה לבריטניה שוב ב-1917 והוצאה משירות, ולאחר מכן כיהנה בתפקידים משניים עד 1921, אז נמכרה לגרוטאות. ונג'נס נגרטה בשנה שלאחר מכן.
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונג'נס וחמש האחיות שלה תוכננו לשירות במזרח אסיה, שם המעצמה העולה החדשה יפן החלה לבנות צי רב עוצמה, אם כי תפקיד זה התייתר במהירות על ידי הברית האנגלו-יפנית של 1902. האוניות תוכננו להיות קטנות יותר, קלות יותר ומהירות יותר מקודמותיהן, אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק. ונג'נס הייתה באורך כולל של 421 רגל 6 אינץ' (128.47 מטרים), רוחב של 74 רגל (23 מטרים) ושוקע של 26 רגל 2 אינץ' (7.98 מטרים). הדחק האונייה היה 13,150 טונות ארוכות (13,360 טונות) בדרך כלל ועד 14,300 טונות ארוכות (14,500 טונות) בתפוסה מלאה. הצוות שלה מנה 682 קצינים ומלחים.
האוניות מסדרת קאנופוס הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים עם 3 צילינדרים, עם קיטור שסופק על ידי עשרים דוודי בלוויל. הן היו אוניות המערכה הבריטיות הראשונות עם דוודי צינור מים, שיצרו יותר כוח בעלות נמוכה יותר במשקל בהשוואה לדוודי צינור האש ששימשו באוניות קודמות. הדוודים החדשים הובילו לאימוץ של ארובה קדמית ואחורית, ולא סידור הארובות זו לצד זו ששימשו בהרבה אוניות מערכה בריטיות קודמות. האוניות מסדרת קאנופוס התגלו כספינות קיטור טובות, עם מהירות גבוהה עבור אוניות מערכה של זמנן - 18 קשרים (33 קמ"ש) מ-13,500 כוחות סוס (10,100 קילוואט) - שני קשרים מלאים מהר יותר מאוניות סדרת מג'סטיק.
לוונג'נס הייתה סוללה ראשית של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים) / 35 קליבר המורכבים בצריחי תותחים מקדימה ומאחור; תותחים אלו היו מותקנים בברבטות עגולות שאפשרו טעינה מסביב, אם כי בגובה קבוע. האוניות גם הרכיבו סוללה משנית של 12 תותחי 6 אינץ' (152 מילימטרים)/ 40 קליבר המורכבים בקזמטים, בנוסף לעשרה תותחי 12 פאונד ושישה תותחי 3 פאונד להגנה מפני סירות טורפדו. כמקובל באוניות מערכה של התקופה, היא צוידה גם בארבע צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) שקועים בגוף, שניים בכל צד רוחב ליד הברבטה הקדמית והאחורית.
כדי לחסוך במשקל, ונג'נס נשאה פחות שריון מאשר בסדרת מג'סטיק - 6 אינץ' (152 מילימטרים) בחגורת השריון לעומת 9 אינץ' (229 מילימטרים) - למרות שהשינוי משריון הארווי בסדרת מג'סטיק לשריון קרופ בסדרת קאנופוס פירושו שהאובדן בהגנה לא היה גדול כפי שהיה יכול להיות, לשריון קרופ היה ערך הגנה גדול יותר במשקל נתון מאשר המקבילה שלו להארווי. באופן דומה, השריון המשני המשמש להגנה על הספינה גם היה דק יותר; המחיצות משני קצות החגורה היו בעובי 6–10 אינץ' (152–254 מ"מ). צריחי הסוללה הראשיים היו בעובי של 10 אינץ', הברבטות היו בעובי 12 אינץ' (305 מ"מ), וסוללת הקזמטים הייתה מוגנת ב-6 אינץ' מפלדת קרופ. למגדל הניווט שלה גם היה מיגון בעובי 12 אינץ'. היו לה שני סיפונים משוריינים, בעובי 1–2 אינץ' (25–51 מ"מ), בהתאמה.
היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ונג'נס הונחה על ידי Vickers ב- בארו-אין-פארנס ב-23 באוגוסט 1898 והושקה ב-25 ביולי 1899. השלמתה התעכבה בגלל נזק לרציף האבזור, והיא הושלמה רק באפריל 1902. היא הייתה אוניית המערכה הבריטית הראשונה שנבנתה לחלוטין, חומשה והונעה על ידי חברה אחת. ונג'נס נכנסה לשירות בפורטסמות' תחת פיקודו של קפטן לסלי קריי סטיוארט ב-8 באפריל 1902 לשירות עם צי הים התיכון. היא עזבה את בריטניה בתחילת החודש לאחר מכן, והגיעה למלטה ב-12 במאי. בספטמבר 1902 היא ביקרה בים האגאי עם אוניות אחרות של התחנה לתמרונים משולבים ליד נאפפליו, וכעבור חודשיים היא חזרה לביקור בפלטאה. ביולי 1903 היא עברה לתחנת סין כדי להחליף את אוניית האחות שלה גוליית, ועברה שיפוץ בהונג קונג בשנים 1903–1904.
בשנת 1905, בריטניה ויפן אשררו הסכם ברית, והפחיתו את הדרישה לנוכחות בריטית גדולה בתחנת סין, ובעקבות כך הצי המלכותי החזיר את כל אוניות המערכה מהתחנה. ונג'נס נקראה בחזרה ב-1 ביוני 1905 והמשיכה לסינגפור, שם היא ואוניית האחות שלה, אלביון נפגשו עם אוניית האחות שלהן אושן ואוניית המערכה סנטוריון. ב-20 ביוני 1905 יצאו ארבע אוניות המערכה להפלגה לפלימות', לשם הגיעו ב-2 באוגוסט 1905. ונג'נס הושבתה בדבונפורט ב-23 באוגוסט 1905, ועברה שיפוץ שנמשך עד 1906 במהלכו תוקנו המכונות שלה.
ב-15 במאי 1906, הופעלה ונג'נס מחדש לשירות בצי התעלה. היא עברה לצי הבית ב-6 במאי 1908, וב-13 ביוני 1908 נפגעה בהתנגשות עם אוניית הסוחר SS בגור ראש בפורטסמות'. היא עברה לפלגת נור, צי הבית, בנור בפברואר 1909, שם הפכה לספינת אם לכלי שירות מיוחדים, ועלתה על שרטון בשפך התמזה ב-28 בפברואר 1909 ללא נזק. באפריל 1909, היא הפכה לאוניית בסיס לבית הספר לתותחנים במספנת צ'טם, שם פעלה כספינת אימון תותחנים. ב-29 בנובמבר 1910, ונג'נס ספגה תקלה נוספת כשהתנגשה בערפל עם אוניית הסוחר SS ביטר, וסבלה מנזק בצדה, ביתדות הרשתות וברשתות נגד טורפדו. ונג'נס שירתה לאחר מכן בשייטת אוניות המערכה השישית שבסיסה בפורטלנד, ואז הפכה לספינת אימונים של תותחים בנור בינואר 1913. השייטת השישית, יחד עם שייטת וניות המערכה החמישית, היוו את הליבה של הצי השני.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, הצי המלכותי התגייס לפגוש את צי הים הפתוח הגרמני. ב-7 באוגוסט פורקה שייטת אוניות המערכה השישית, ואוניות המערכה מסדרת דאנקן המתקדמות יותר הועברו ל"גרנד פליט" ("הצי הגדול"); ונג'נס הוקצתה לשייטת אוניות המערכה השמינית, צי התעלה. על השייטת השמינית הוטלו תפקידי סיור בתעלת למאנש ובאוקיינוס האטלנטי, אם כי ונג'נס הועברה במהירות לשייטת אוניות המערכה השביעית ב-15 באוגוסט 1914 כדי להחליף את אוניית המערכה פרינס ג'ורג' אוניית הדגל של השייטת. זמן קצר לאחר מכן, פוזרו מחצית מאוניות המערכה של השייטת השביעית כדי לחזק את שייטות הסיירות המנותקות שסיירו אחר פושטות סחר גרמניות, והותירו רק את ונג'נס, פרינס ג'ורג', סיזאר וגוליית והסיירת הממוגנת פרוסרפיין. היא חיפתה על נחיתתו של גדוד הנחתים פלימות' באוסטנדה, בלגיה, ב-25 באוגוסט 1914. לצורך מבצע זה, היא וחמש האוניות האחרות של השייטת, יחד עם שש משחתות ליוו את ספינות החיילים; במקביל, גורמים מה"גרנד פליט" תקפו את קו הסיור הגרמני מול הלגולנד כדי להעסיק את צי הים הפתוח הגרמני.
בנובמבר 1914, היא הועברה לאלכסנדריה כדי להחליף זוג אוניות צרפתיות ישנות יותר, אוניית המערכה בובה והסיירת המשוריינת אמירל שארנה, שבתורן החליפו את הסיירות המשוריינות בלאק פרינס וווריור כספינות שמירה לתעלת סואץ. מאוחר יותר היא עברה לתחנת כף ורדה - האיים הקנריים כדי להחליף את אלביון כספינת שמירה בסנט וינסנט.
מערכת הדרדנלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 בינואר 1915, ונג'נס נבחרה לקחת חלק במערכת הדרדנלים. היא עצרה בגיברלטר באותו חודש כדי להעלות את אדמירל ג'ון דה רובק ולהפוך לאוניית הדגל של סגן מפקד שייטת הדרדנלים, והגיעה לדרדנלים בפברואר 1915. אדמירל סאקוויל קרדן, מפקד צי הים התיכון הבריטי, הגה תוכנית לפרוץ את המיצרים ולתקוף את הבירה העות'מאנית על ידי נטרול הגנות החוף העות'מאניות לטווח ארוך, פינוי שדות המוקשים בדרדנלים ולאחר מכן כניסה לים מרמרה.
ונג'נס השתתפה בהפגזת הפתיחה של המבצרים העות'מאניים בכניסה למיצרים ב-18 בפברואר וב-19 בפברואר 1915, אם כי תפקידה כאוניית הדגל של דה רובק הגביל אותה לתצפית באש של האוניות האחרות בשייטת. אוניית המערכה קורנווליס פיתחה בעיות עם הכנן שלה ולכן לא יכלה לעגון בעמדת הירי שלה, מה שאילץ את ונג'נס לתפוס את מקומה. היא הפגיזה את מבצר אורקני באש ישירה, אך סיור אווירי הוכיח שתותחי המבצר לא הושבתו. אף על פי כן, קרדן הורה לוונג'נס ולמספר אוניות מערכה אחרות לצמצם טווח לעבר מטרותיהן ולירות בהן מטווח קצר. אוניית המערכה הצרפתית סיפרן הצטרפה לוונג'נס בהפגזה על אורקני. מאוחר יותר אחר הצהריים, שתי האוניות החלו לירות לעבר הסוללה בקומקאלה עם התותחים העיקריים שלהן, בעוד שהסוללה המשנית שלהן המשיכה לירות לעבר אורקני. בשעה 16:10 הורה להם קרדן להפסיק את האש ולבדוק את הביצורים. עם צמצום הטווח, ונג'נס ספגה אש כבדה מאורקני וסוללה בכף הלס. קונטרה-אמירל (אדמירל משנה) אמיל גיפרטה, מפקד הפלגה הצרפתית, כתב מאוחר יותר כי "המתקפה הנועזת של ונג'נס בהטלת עצמה לעבר המבצרים כאשר האש שלהם לא פחתה בשום אופן הייתה אחד הפרקים הטובים ביותר של היום." היא ספגה נזק מסוים לתרניה ולציוד שלה מירי מהמבצרים, אך היא לא נפגעה ישירות. כמה אוניות מערכה נוספות הגיעו לעזרתה, ובשעה 17:20 הורה קרדן לסגת.
ב-25 בפברואר, ונג'נס השתתפה בהתקפה נוספת על מבצרי הדרדנלים. יחד עם קורנווליס ואוניות המערכה הצרפתיות סיפרן ושארלמאן, היא הובילה את ההסתערות, שנתמכה על ידי אאוניית מערכה צרפתית אחת ושלוש אוניות מערכה בריטיות. לאחר שארבע אוניות המערכה התומכות תפסו את עמדותיהן והחלו לירות מטווח רחוק כדי לדכא את הסוללות העות'מאניות, ונג'נס וקורנווליס עשו את המעבר הראשון מטווח קרוב, בכוונה להשמיד את התותחים בפגיעה ישירה. דה רובק לקח את ונג'נס למרחק של 4,000 יארד (3,700 מטרים) מהביצורים בקומקאלה וירה במשך עשר דקות, לפני שפנה כדי לאפשר לקורנווליס להפעיל את התותחים. שתי האוניות הצרפתיות הגיעו בעקבותיהן, ועד השעה 15:00, התותחים העות'מאניים הושתקו למעשה, מה שאיפשר לשולות מוקשים להתקדם ולנסות לפנות את שדות המוקשים; רוב הצי נסוג בזמן ששולות המוקשים פעלו, אף על פי שוונג'נס ואוניות המערכה אלביון וטריומף נשארו מאחור כדי לחפות עליהן. על ידי פינוי שדות אלה, ספינות מלחמה של מדינות ההסכמה יכלו כעת להיכנס לדרדנלים עצמם, ולפתוח את המסלול לתקוף ביצורים נוספים סביב העיירה דרדאנוס. בזמן שאוניות אחרות הפגיזו את המבצרים שם, ונג'נס וספינת המערכה אירזיסטיבל שלחו נחתים לחוף כדי להשמיד סוללת ארטילריה נטושה ליד קומקאלה, כששתי האוניות נשארו ליד החוף כדי לתמוך בפשיטה. הנחתים נחתו ללא התנגדות, אך הכוח מוונג'נס ספג במהירות אש מחיל הרגלים העות'מאני בצד הרחוק של קומקאלה. לוטננט קומדר אריק גאסקוין רובינסון, שהוביל את פלוגת הנחיתה של ונג'נס, הלך קדימה בעצמו כדי להשמיד תותח נ"מ עות'מאני, ואז הוביל את המחלקה שלו להשמיד תותח נ"מ שני ואת התותח היחיד שנותר בסוללת אורקני. על מעשיו הוענק לו צלב ויקטוריה. ההתנגדות העות'מאנית מנעה כל פעולה נוספת, והנחתים חזרו לוונג'נס.
בסוף פברואר, ונג'נס הייתה זקוקה לתחזוקת דוודים, אז דה רובק העביר את דגלו לאירזיסטיבל בעוד שוונג'נס הפליגה למודרוס לתיקון. היא חזרה עד 6 במרץ, בזמן להפגזה נוספת של ההגנות העות'מאניות; דה רובק שוב העביר את דגלו בחזרה לאונייה לצורך המבצע. הפעם, התוכנית כללה שימוש באלביון כדי לחפות על הסופר-דרדנוט קווין אליזבת, שאמורה הייתה לירות בעקיפין בתקווה שתהיה מסוגלת לנטרל את התותחים העות'מאניים בטווח שבו הם לא יכלו להגיב. ונג'נס ושלוש אוניות מערכה נוספות חיפו על אלביון בתוך המיצרים. האוניות שיתקו במהירות את התותחים העות'מאניים בדרדאנוס, אך סוללות ארטילריה ניידות אילצו ללא הרף גם את אלביון וגם את קווין אליזבת לשנות עמדה, ובמידה רבה מנעו מהאחרונה לירות ומהראשונה מלמסור תיקונים למעט היריות שקווין אליזבת הצליחה לבצע. רדת הלילה וחוסר ההתקדמות הביאו לביטול המבצע. יומיים לאחר מכן, קווין אליזבת נשלחה למיצרים בניסיון להשמיד את התותחים באש ישירה, בעוד ונג'נס ושלוש אוניות מערכה נוספות חיפ עליה מהתותחים הניידים. ראות לקויה הפריעה לתותחנים של קווין אליזבת, ובשעה 15:30 קרדן ביטל את המתקפה, לאחר שלא השיג דבר.
ונג'נס השתתפה גם בהתקפה העיקרית על מבצרי נארוס ב-18 במרץ 1915, אז חלה קרדן ונאלץ להתפטר, מה שהותיר את דה רובק לקבל את הפיקוד הכללי על הצי. לכן הוא העביר את דגלו לקווין אליזבת, וונג'נס חזרה לפלגה השנייה כספינה פרטית. ונג'נס לא העסיקה את העות'מאנים אלא מאוחר יותר אחר הצהריים, לאחר שבובה מוקשה והוטבעה. ונג'נס תקפה את סוללת "חמידייה" העות'מאנית, אך רוב הפגזים שלה נפלו ללא פגע במרכז הביצור, הרחק מהתותחים. כשהתברר שאי אפשר לשתק את המבצרים העות'מאניים בזמן כדי לאפשר לשולות המוקשים להתחיל לפנות את שדות המוקשים הלאה במיצרים, הורה דה רובק לצי לסגת. תוך כדי כך מוקשו וטבעו גם שתי אוניות מערכה בריטיות, וגם סיירת המערכה אינפלקסיבל פגעה במוקש, אם כי היא הצליחה לחזור למלטה לצורך תיקונים.
עד סוף אפריל, השייטת הראשונה כללה את ונג'נס, שבע אוניות מערכה נוספות וארבע סיירות, תחת פיקודו של אדמירל משנה רוסלין ומיס. על השייטת הראשונה הוטל לתמוך בנחיתה בכף הלס, שהתקיימה ב-25 באפריל. ונג'נס ואוניית המערכה לורד נלסון הוטלו תחילה לתמוך בנחיתה במפרץ מורטו, תפסו את עמדות הירי שלהם בשעה 05:00 ופתחו באש לעבר עמדות עות'מאניות ברמות מסביב למפרץ זמן קצר לאחר מכן. לורד נלסון נשלחה מאוחר יותר לתמוך בחופי נחיתה אחרים דרומה יותר בחצי האי, ולוונג'נס הצטרפה פרינס ג'ורג'. כאשר כוחות היבשה של מדינות ההסכמה התקדמו לעבר קריתיה, ונג'נס וכמה אוניות מערכה אחרות סיפקו תמיכה באש, אם כי העות'מאנים בלמו את המתקפה בקרב הראשון על קריתיה.
עד תחילת מאי, היא נשארה מחוץ לראש החוף, ותמכה באגף הימני של מדינות ההסכמה יחד עם לורד נלסון ואוניית המערכה הצרפתית ז'ורגיברי. היא תמכה בכוחות היבשה במהלך המתקפה העות'מאנית על עמדות מדינות ההסכמה במפרץ אנזא"ק ב-19 במאי 1915, לפני שפרשה למודרוס כדי לחדש את הדלק והתחמושת שלה. היא חזרה לגליפולי ב-25 במאי כדי להחליף את אוניית האחות שלה קאנופוס. צוללת תקפה אותה באותו יום בזמן שהיא עלתה ממודרוס, אבל ונג'נס פנתה במהירות לכיוון הימני כדי להימנע מהטורפדו וירתה מספר יריות לעבר הפריסקופ של הצוללת, ואילצה אותה לסגת. ביולי 1915, לוונג'נס היו פגמים בדוד שמנעו ממנה להמשיך בפעולות הקרב, והיא חזרה לבריטניה והושבתה באותו חודש. היא הייתה בשיפוץ בדבונפורט עד דצמבר 1915.
שירות מאוחר יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונג'נס הופעלה מחדש בדצמבר 1915 ועזבה את דבונפורט ב-30 בדצמבר 1915 לפריסה במזרח אפריקה. הצי המלכותי החל לשלוח תגבורת לאזור בנובמבר כדי לתמוך במערכה במזרח אפריקה; עם הגעתה לשם, היא הצטרפה לשלושה מוניטורים, שתי סיירות, שתי ספינות סוחר חמושות ושתי סירות תותחים. בהיותה שם, היא תמכה בפעולות שהובילו ללכידת דאר א-סלאם ב-1916. בפברואר 1917, ונג'נס חזרה לבריטניה והושבתה. היא הושבתה עד פברואר 1918, אז הופעלה מחדש לשימוש בניסויים בציוד נגד רשף עבור תותחי הצי. היא השלימה את הניסויים באפריל 1918, ולאחר מכן פורקה חלקית מנשקה, כאשר ארבעה תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ) בקזמטים בסיפון הראשי הוסרו וארבעה תותחי 6 אינץ' הותקנו במגנים פתוחים על סיפון הסוללות. היא הפכה לספינה לאחסון תחמושת במאי 1918. ונג'נס הוכנסה לרשימת המכירה בדבונפורט ב-9 ביולי 1920, ונמכרה לגריטה ב-1 בדצמבר 1921. לאחר שיצאה מדבונפורט בגרירה ב-27 בדצמבר 1921 בדרך לדובר, כבל הגרירה שלה התנתק בתעלת למאנש ב-29 בדצמבר 1921. גוררות צרפתיות איתרו אותה וגררו אותה לשרבור, צרפת. משם היא נגררה לדובר, לשם הגיעה לבסוף לגריטה ב-9 בינואר 1922.
