אה"מ קאנופוס (1897)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| אה"מ קאנופוס, 1901 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | קאנופוס |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
בסיס הצי המלכותי בפורטסמות'  |
| תחילת הבנייה | 4 בינואר 1897 |
| הושקה | 12 באוקטובר 1897 |
| תקופת הפעילות | 5 בדצמבר 1899 – אפריל 1919 (כ־19 שנים) |
| אחריתה | נגרטה |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם הראשונה |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | סטנדרטי: 13,150 טון, מקסימלי: 14,500 טון |
| אורך | 128.5 מטר |
| רוחב | 22.6 מטר |
| שוקע | 7.9 מטר |
| מהירות | 18 קשרים |
| גודל הצוות | 750 איש |
| טווח שיוט | 14,446 ק"מ במהירות 10 קשר |
| הנעה | 20 דוודים זוג מנועי 3 צילינדרים בהספק 15,400 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| שריון |
שריון עיקרי – 152 מ"מ מחיצות – 254-152 מ"מ ברבטות – 305 מ"מ צריחי תותחים – 203 מ"מ קזמטים – 152 מ"מ מגדל הניווט – 305 מ"מ סיפונים – 51-25 מ"מ |
| חימוש |
4 תותחי Mk VIII BL 12 אינץ' (305 מ"מ)/35 קליבר 12 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ)/40 קליבר 10 תותחי 12 פאונד( 3 אינץ' (76 מ"מ)) 6 תותחי 3 פאונד (47 מ"מ (1.9 אינץ')) 4 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) |
  | |
אה"מ קאנופוס (באנגלית: HMS Canopus) הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי הבריטי והספינה המובילה של סדרת קאנופוס. קאנופוס ואחיותיה שנועדו לשירות באסיה, היו קטנות ומהירות יותר מאשר אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק, אך שמרו על אותה סוללה של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים). היא גם נשאה שריון דק יותר, אך שילבה פלדת קרופ חדשה, שהייתה יעילה יותר משריון הארווי ששימש בסדרת מג'סטיק. השדרית של קאנופוס הונחה בינואר 1897, היא הושק באוקטובר אותה שנה, והוכנסה לצי בדצמבר 1899.
קאנופוס שירתה בצי הים התיכון מכניסתה לשירות עד 1903, אז הוצאה משירות לצורך שיפוץ. ב-1905 היא נשלחה למזרח אסיה, אך חידוש הברית האנגלו-יפנית באותה שנה ייתרה את נוכחותה במימי אסיה. במקום זאת היא חזרה לבריטניה ושירתה בכמה פיקודי צי במימי בריטניה, כולל הצי האטלנטי, צי התעלה ולבסוף צי הבית. פריסה קצרה נוספת לים התיכון הגיעה לאחר מכן בשנים 1908–1909. עם שובה לבריטניה, היא הוכנסה לעתודה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 היא גויסה לשירות בתחנת אמריקה הדרומית, שם סיירה אחר פושטות אוניות סוחר גרמניות. היא הייתה מעורבת בחיפוש אחר שייטת מזרח אסיה הגרמנית של ויצה-אדמירל מקסימיליאן פון שפה. איטית מדי מכדי לעקוב אחרי סיירותיו של אדמירל סר כריסטופר קראדוק, היא החמיצה את קרב קורונל בנובמבר 1914, שם הובס קראדוק. בעודה עוגנת בפורט סטנלי כסוללת הגנה, היא ירתה את היריות הראשונות של קרב פוקלנד בדצמבר, מה שהוביל את שפה לזנוח את ההתקפה לפני שנרדף והושמד על ידי סיירות המערכה של אדמירל דובטון סטורדי.
קאנופוס הועברה לים התיכון בתחילת 1915 עבור מערכת הדרדנלים. היא השתתפה בהתקפות גדולות על ביצורי החוף העות'מאניים שהגנו על הדרדנלים במרץ 1915, אך הצי הבריטי והצרפתי לא הוכיחו את יכולתם לכבוש את המצרים. לאחר שהסתיימה מערכת גליפולי עם נסיגת כוחות מדינות ההסכמה בינואר 1916, קאנופוס סיירה במזרח הים התיכון, אך לא השתתפה בשום פעולה נוספת. היא הוצאה משירות באפריל 1916 והוסבה לאוניית מגורים בתחילת 1918. לאחר המלחמה, האונייה נגרטה ב-1920.
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאנופוס וחמש האחיות שלה תוכננו לשירות במזרח אסיה, שם המעצמה העולה החדשה יפן החלה לבנות צי רב עוצמה, אם כי תפקיד זה התייתר במהירות על ידי הברית האנגלו-יפנית של 1902. הספינות תוכננו להיות קטנות יותר, קלות יותר ומהירות יותר מקודמותיהן, אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק. קאנופוס הייתה באורך כולל של 421 רגל 6 אינץ' (128.47 מטרים), רוחב של 74 רגל (23 מטרים) ושוקע של 26 רגל 2 אינץ' (7.98 מטרים). הדחק האונייה היה 13,150 טונות ארוכות (13,360 טונות) בדרך כלל ועד 14,300 טונות ארוכות (14,500 טונות) בתפוסה מלאה. הצוות שלה מנה 682 קצינים ומלחים.
האוניות מסדרת קאנופוס הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים עם 3 צילינדרים, עם קיטור שסופק על ידי עשרים דוודי בלוויל. הן היו אוניות המערכה הבריטיות הראשונות עם דוודי צינור מים, שיצרו יותר כוח בעלות נמוכה יותר במשקל בהשוואה לדוודי צינור האש ששימשו באוניות קודמות. הדוודים החדשים הובילו לאימוץ של ארובה קדמית ואחורית, ולא סידור הארובות זו לצד זו ששימשו בהרבה אוניות מערכה בריטיות קודמות. האוניות מסדרת קאנופוס התגלו כספינות קיטור טובות, עם מהירות גבוהה עבור אוניות מערכה של זמנן - 18 קשרים (33 קמ"ש) מ-13,500 כוחות סוס (10,100 קילוואט) - שני קשרים מלאים מהר יותר מאוניות סדרת מג'סטיק.
לקאנופוס הייתה סוללה ראשית של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים) / 35 קליבר המורכבים בצריחי תותחים מקדימה ומאחור; תותחים אלו היו מותקנים בברבטות עגולות שאפשרו טעינה מסביב, אם כי בגובה קבוע. האוניות גם הרכיבו סוללה משנית של 12 תותחי 6 אינץ' (152 מילימטרים)/ 40 קליבר המורכבים בקזמטים, בנוסף לעשרה תותחי 12 פאונד ושישה תותחי 3 פאונד להגנה מפני סירות טורפדו. כמקובל באוניות מערכה של התקופה, היא צוידה גם בארבע צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) שקועים בגוף, שניים בכל צד רוחב ליד הברבטה הקדמית והאחורית.
כדי לחסוך במשקל, קאנופוס נשאה פחות שריון מאשר בסדרת מג'סטיק - 6 אינץ' (152 מילימטרים) בחגורת השריון לעומת 9 אינץ' (229 מילימטרים) - למרות שהשינוי משריון הארווי במג'סטיק לשריון קרופ בקאנופוס פירושו שהאובדן בהגנה לא היה גדול כפי שהיה יכול להיות, לשריון קרופ היה ערך הגנה גדול יותר במשקל נתון מאשר המקבילה שלו להארווי. באופן דומה, השריון המשני המשמש להגנה על הספינה גם היה דק יותר; המחיצות משני קצות החגורה היו בעובי 6–10 אינץ' (152–254 מ"מ). צריחי הסוללה הראשיים היו בעובי של 10 אינץ', הברבטות היו בעובי 12 אינץ' (305 מ"מ), וסוללת הקזמטים הייתה מוגנת ב-6 אינץ' מפלדת קרופ. למגדל הניווט שלה גם היה מיגון בעובי 12 אינץ'. היו לה שני סיפונים משוריינים, בעובי 1–2 אינץ' (25–51 מ"מ), בהתאמה.
היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדרית של קאנופוס הונחה במספנת פורטסמות' ב-4 בינואר 1897. הספינה הושקה ב-12 באוקטובר 1897, והושלמה ב-5 בדצמבר 1899. היא נקראה על שם העיר העתיקה קאנופוס, מצרים, שבה התרחש קרב הנילוס. קאנופוס נכנסה לשירות תחת הקפטן וילמוט פוקס בפורטסמות' ב-5 בדצמבר 1899 והצטרפה לשירות בצי הים התיכון. קפטן הארי סיוול ניבלט מונה למפקדה בנובמבר 1900, והיא עברה שיפוץ במלטה מדצמבר 1900 עד יוני 1901. במאי 1902 היא ביקרה בפלרמו כדי להשתתף בחגיגות בקשר לפתיחת תערוכה חקלאית של המלך ויטוריו אמנואלה השלישי, ובחודש שלאחר מכן היא ביקרה בלרנקה. קפטן פיליפ פרנסיס טילארד מונה למפקדה ב-1 בדצמבר 1902, והיא סיימה את שירותה בים התיכון באפריל בשנה שלאחר מכן, ונכמסה לעתודה בפורטסמות' ב-25 באפריל 1903. בעודה בעתודה, קאנופוס עברה שיפוץ נרחב על ידי קאמל לירד בבירקנהד שנמשך ממאי 1903 עד יוני 1904. כשחזרה לשירות בפורטסמות', היא נפגעה על ידי אוניית המערכה אה"מ בארפלור במפרץ מאונט במהלך תמרונים ב-5 באוגוסט 1904, וסבלה מנזק קל.
קאנופוס חזרה לשירות מלא ב-9 במאי 1905 והחליפה את אוניית המערכה אה"מ סנטוריון בתחנת סין. היא הגיעה לקולומבו, ציילון במהלך מסעה, כאשר הממלכה המאוחדת ויפן אשררו הסכם ברית. המשמעות של הברית הייתה שלבריטניה תהיה נוכחות מופחתת בתחנת סין ולא נדרשו שם עוד אוניות מערכה, ולכן קאנופוס הוחזרה מקולומבו ביוני 1905 ובכך הייתה אוניית המערכה היחידה מסדרת קאנופוס שלא שירתה בתחנת סין. עם שובה לבריטניה, קאנופוס החלה שירות בצי האטלנטי ב-22 ביולי 1905. בינואר 1906 היא עברה לצי התעלה ובהמשך אותה שנה הותקן עליה מנהל בקרת אש. ב-10 במרץ 1907, היא עברה לפלגת פורטסמות' של צי הבית בפורטסמות', שם צומצמה לצוות שלדי במאי 1907 ועברה שיפוץ בין נובמבר 1907 לאפריל 1908. השיפוץ שלה הושלם ב-28 באפריל 1908 וקאנופוס הוחזרה לשירות בצי הים התיכון. בדצמבר 1909, היא נכנסה לשירות בפלגה הרביעית, צי הבית, ועברה שיפוץ במספנת צ'טם מיולי 1911 עד אפריל 1912 במהלך שירות זה. במאי 1912 היא יצאה לעתודה בנור כדי לשמש כספינת האם של הפלגה הרביעית, צי הבית. בשנים 1913 ו-1914 היא הוצבה במעגן פמברוק בוויילס כחלק מהצי השלישי. ספינות הצי ה-3, אף שהיו ברשימה הפעילה, היו למעשה בעתודה, שכן היו להן צוותים שלדיים קטנים שיושלמו רק במקרה של מלחמה.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, קאנופוס חזרה לשירות פעיל ב-7 באוגוסט 1914, לשירות בשייטת אוניות המערכה השמינית בצי התעלה, בפיקודו של קפטן הית'קואט גרנט. ב-21 באוגוסט 1914 היא נשלחה לפעול מתחנת כף ורדה - האיים הקנריים כדי לתמוך בשייטת הסיירות שם. בתחילת ספטמבר אוניית האחות שלה אה"מ אלביון החליפה אותה וקאנופוס הועברה לתחנת אמריקה הדרומית כדי להפוך שם לספינת שמירה ולספק תמיכה לשייטת הסיירות של אדמירל משנה כריסטופר קראדוק. במהלך הדרך, קאנופוס כמעט נתקלה בסיירת הקלה הגרמנית קרלסרוהה מול ברזיל, אבל הספינה הגרמנית יירטה אותות רדיו בריטיים לפני שקאנופוס הצליחה לאתר אותה.
תחנת הים הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאנופוס עזבה את ארכיפלג אבולהוס ב-8 באוקטובר 1914 כדי לסייע לספינותיו של קראדוק בחיפוש אחר שייטת מזרח אסיה הגרמנית של ויצה-אדמירל מקסימיליאן פון שפה, שהייתה בדרכה לדרום האוקיינוס האטלנטי מהמזרח הרחוק. קאנופוס הגיעה לסטנלי באיי פוקלנד ב-18 באוקטובר 1914, שם שימשה כספינת שמירה וליווי. קראדוק התכוון בתחילה לקחת את קאנופוס עם השייטת שלו, שהורכבה מהסיירות המשוריינות גוד הופ ומונמאות', הסיירת הקלה גלאזגו וסיירת העזר אוטרנטו, אך הגעתה המאוחרת, יחד עם העובדה שהיא נדרשה לשיפוץ לאחר שהגיעה לפוקלנד, אילצו את קראדוק להמשיך בלעדיה. בנוסף, קאנופוס לא הצליחה להגיע למהירות של יותר מ 12 קשר (22 קמ"ש), מה שהיה מקשה על קראדוק לאלץ את שייטת מזרח אסיה להיכנס לקרב. קראדוק הורה לקאנופוס להצטרף אליו במידת האפשר, אם כי הוא התכוון להשתמש בה רק כדי להגן על נושאות הפחם. ב-27 באוקטובר, קראדוק ניתק את הסיירת הקלה שלו גלאזגו לקורונל כדי לאסוף מודיעין, ולמחרת הורה לקאנופוס להביא את נושאות הפחם לאיי חואן פרננדס, שם השייטת שלו תמלא את הפחם שלה. גלאזגו הגיעה לקורונל ב-31 באוקטובר, אך עזבה מוקדם מדי ב-1 בנובמבר מכדי לקבל הוראה מלורד הים הראשון שקראדוק לא צריך להסתכן בקרב עם השייטת של שפה ללא קאנופוס.
קאנופוס הייתה עדיין כ-300 מיל ימי (560 קילומטרים) דרומית לקראדוק כשנתקל בשייטת של שפה, והספינות הגרמניות היו מהירות יותר מהסיירות הבריטיות, מה שמנע מקראדוק להצטרף מחדש לקאנופוס. בקרב קורונל, לאחר מכן שייטת מזרח אסיה הגרמנית הטביעה את שתי הסיירות המשוריינות של קראדוק ופגעה בגלאזגו; כאשר קראדוק הובס, קאנופוס עדיין הייתה 250 מיל ימי (460 קילומטרים) משם. גלאזגו ואוטרנטו ברחו דרומה ונפגשו עם קאנופוס. שפה הפסיק את המרדף אחר הספינות הבריטיות הנמלטות כאשר נודע לו שקאנופוס נמצאת באזור, וכתב למחרת ש"נגד הספינה הזו, אנחנו בקושי יכולים לעשות כלום. אם הם היו שומרים על כוחותיהם יחד, סביר להניח שהיינו מגיעים למקום השני הכי טוב." זמן קצר לאחר שהידיעות על הקרב הגיעו לבריטניה, הצי המלכותי הורה לכל הכוחות הימיים באזור להתגבש; זה כלל את שרידי הפיקוד של קראדוק, יחד עם הסיירות המשוריינות דיפנס, קארנברון וקורנוול. בנוסף, זוג סיירות מערכה - אינווינסיבל ואינפלקסיבל - נותקו מה"גרנד פליט" ("הצי הגדול") כדי לצוד ולהשמיד את השייטת של שפה.
קאנופוס וגלאזגו חזרו לסטנלי, והגיעו לשם ב-8 בנובמבר 1914; הם מיד המשיכו להצטרף לספינות המלחמה הבריטיות שהתרכזו בריו דה לה פלטה. קאנופוס קיבלה הוראה לחזור לפוקלנד ולהתמקם בסטנלי כדי לשמור על הנמל ב-9 בנובמבר. היא הגיעה כעבור שלושה ימים, והחלה לעשות הכנות להגנת הנמל. בסטנלי, הצוות של קאנופוס הקים הגנות מפני התקפה של גראף שפה. קאנופוס עצמה התמקמה בשטחי הבוץ בעמדה שאפשרה לה לכסות את הכניסה לנמל ולהיות בעלת שדה אש לכיוון דרום מזרח; כדי לצמצם את הגילוי שלה, התרנים העליונים שלה הוסרו והיא הוסוותה. עמדת תצפית הוקמה בחוף על קרקע גבוהה וקושרה לספינה באמצעות הטלפון, מה שאפשר לקאנופוס להשתמש באש עקיפה נגד ספינות מתקרבות. כמה מתותחי ה-12 פאונד שלה ויחידה של שבעים נחתים מלכותיים הועלו לחוף כדי להגן על סטנלי וסביבותיה. ב-25 בנובמבר, קאנופוס יירטה הודעת רדיו שהצביעה על כך שהשייטת של שפה הקיפה את כף הורן, אם כי ההודעה הייתה שגויה; שפה למעשה ערך את המעבר בלילה שבין 1 ל-2 בדצמבר. עד 4 בדצמבר, הצוות של קאנופוס השלים את ההכנות שלהם.
ב-7 בדצמבר, השייטת הבריטית הראשית, בפיקודו של תת-אדמירל דובטון סטורדי, הגיעה לסטנלי והחלה להתאסף, מתוך כוונה לצאת יומיים לאחר מכן לחפש את שפה. במקום זאת, בבוקר 8 בדצמבר הגיעה השייטת הגרמנית ליד סטנלי; בשעה 07:50, תצפיות על סיפון קאנופוס הפעילו את האזעקה. זמן קצר לאחר השעה 09:00, עד אז התקרבו הסיירות הגרמניות - גנייזנאו ונירנברג - למרחק 11,000 יארד (10,000 מטרים), קאנופוס ירתה שני מטחים, שניהם החטיאו. משקיפים הצהירו כי רסיסים מהמטח השני פגעו באחת הארובות של גנייזנאו, אם כי על פי ההיסטוריונים המודרניים, כולל רוברט גרדינר ורנדל גריי, יו סטרכאן, ופול הלפרן, קאנופוס לא פגעה עם אף אחד מהמטחים. בעקבות האש מקאנופוס וזיהוי של תרני החצובות של סיירות המערכה של סטורדי, ביטל שפה את המתקפה המתוכננת של הכוח שלו על איי פוקלנד. בשעה 09:31 חדלה קאנופוס לירות, מאחר שהגרמנים החלו לסגת. סיירות המערכה של סטורדי, מהירות הרבה יותר מספינותיו של שפה, תפסו והשמידו בסופו של דבר את שייטת מזרח אסיה, למעט הסיירת הקלה דרזדן, שהצליחה לברוח מהרודפים הבריטים. קאנופוס, שעדיין עגנה בבוץ, נשארה מאחור בסטנלי והחמיצה את שארית הקרב. קאנופוס עזבה את פוקלנד ב-18 בדצמבר 1914 כדי לחזור לתפקידיה בתחנת אמריקה הדרומית בארכיפלג אבולהוס.
מערכת הדרדנלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1915 עברה קאנופוס לים התיכון כדי להשתתף במערכת הדרדנלים. ב-2 במרץ 1915, היא השתתפה בהתקפה השנייה על מבצרי הכניסה העות'מאניים בדרדנלים. במהלך מבצע זה, היא הובילה את תת-הפלגה הרביעית, שכללה גם את הפרה-דרנדנוטים קורנווליס וסוויפטשור. על קאנופוס וסוויפטשור הוטלה המשימה לדכא את התותחים במבצר בדרדנוס בעוד שעל קורנווליס היה להשמיד סוללות קטנות באינטפה ובארנקוי. קאנופוס וסוויפטשור נכנסו למצרים בשעה 13:20 וסגרו טווח למרחק 1,000 יארד (910 מטרים) מהחוף הצפוני, שם בשעה 14:20 פתחו באש לעבר המצודה בצד השני של המצרים, כ 7,500 יארד (6,900 מטרים) משם. הספינות ירו במשך כשעתיים לפני שהעות'מאנים בתוך דרדנוס השיבו אש בשעה 16:15, אשר נורתה בצורה מדויקת למדי, עברו את קאנופוס במהירות וקלעו פגיעה בסיפון האחרה שלה שפגעה בחדר אוכל לקצינים. פגז שני הפיל את התורן העליון שלה ושלישי חורר אותה אחרי הארובה, התפוצץ והמטיר רסיסים על שתיים מסירותיה.
האש העות'מאנית הכבדה אילצה את קאנופוס וסוויפטשור לסגת מעמדת ההפגזה שלהם, אם כי זה הציב אותם בטווח התותחים גם של ארנקוי, בעוד אלו בדרדנוס עדיין יכלו לירות עליהם. קורנווליס, לאחר ששיתקה את התותחים באינטפה, החלה להפגיז את ארנקוי, בעוד קאנופוס וסוויפטשור שמרו על האש שלהם לעבר דרדנוס. העות'מאנים ירו שוב ושוב על שלוש אוניות המערכה, אך בהיותם בחוץ במצר, היה להם יותר מרחב תמרון ולכן נמנעו מכל פגיעה ישירה. עד השעה 16:40, התותחים בדרדנוס השתתקו, מה שאפשר לשלושת הספינות לרכז את האש בארנקוי, שם נוטרלו הסוללות במהירות. לאחר מכן נסוגו שלוש הספינות, לכאורה לאחר שהשיגו את מטרתן, אם כי באותו לילה, כאשר משחתות ושולות מוקשים ניסו לפנות את שדות המוקשים שחסמו את המצרים, הם נתקלו באש כבדה מאוד ונאלצו לסגת. במהלך הנחיתה השלישית ב-4 במרץ 1915, היא הפגינה נוכחות מול חופי הים האגאי כדי לרתק את כוחות הקרקע העות'מאניים.
היא חיפתה על הפגזת המבצרים על ידי הסופר-דרדנוט קווין אליזבת ב-8 במרץ, וב-10 במרץ חיפתה על שולות מוקשים שניסו לפלס דרך בשדות מוקשים ליד קפס יחד עם הסיירת הממוגנת אמת'יסט וכמה משחתות. קאנופוס ניסתה להשמיד את הזרקורים של תותחי החוף העות'מאניים אך לא הצליחה להפיל אותם. כתוצאה מכך, כאשר שולות המוקשים ניסו לפנות את המוקשים, הם ספגו אש עזה ונאלצו לסגת, ואחת מהם אף פגעה במוקש בתוך הכאוס. היא גם השתתפה בהתקפה הגדולה על מבצרי נארוס ב-18 במרץ 1915. במהלך המתקפה ב-18 במרץ, צי של ספינות מלחמה בריטיות וצרפתיות - כולל קווין אליזבת וסיירת המערכה אינפלקסיבל - ניסו לדכא את המבצרים באור יום, ולאפשר לשולות המוקשים לפנות סוף סוף את השדות ללא הפרעה מאש עות'מאנית. האוניות הבריטיות הצליחו בתחילה להסב נזקים כבדים למבצרים, אך אוניית המערכה אגממנון ולאחר מכן אינפלקסיבל החלו לספוג נזקים חמורים מסוללות החוף. גם אוניות המערכה הצרפתיות החלו לספוג נזק, ואוניית המערכה בובה פגעה במוקש והתפוצצה.
האוניות הצרפתיות החלו לסגת, אך קאנופוס ושאר אוניות המערכה הבריטיות המשיכו בהפגזה. זמן קצר לאחר מכן, אינפלקסיבל פגעה במוקש וניזוקה קשות אך הצליחה לסגת. אוניות המערכה אירזיסטיבל ואושן פגעו גם כן במוקשים ושתיהן טבעו, מה שאילץ את הבריטים להפסיק את המתקפה. לאחר אותה התקפה, קאנופוס והסיירת הממוגנת טאלבוט ליוו את אינפלקסיבל הפגועה ממודרוס למלטה ב-6 באפריל. במזג אוויר סוער וכאשר אינפלקסיבל כמעט טבעה, קאנופוס נאלצה לגרור את סיירת המערכה הנכה, ירכתיים תחילה, במהלך שש השעות האחרונות של המסע ב-10 באפריל. כשחזרה לדרדנלים, קאנופוס השתתפה במצור על סמירנה וחיפתה על התקפת הסחה על בולאיר במהלך הנחיתות העיקריות ב-25 באפריל 1915. היא תמכה בעליית כוחות אנזא"ק לחוף במאי, כולל במהלך התקפת נגד עות'מאנית חזקה ב-19 במאי. כאשר אוניית האחות שלה אלביון נתקעה על שרטון ליד גאבה טפה תחת אש חזקה ב-22–23 במאי 1915, קאנופוס גררה אותה לחופשי. ב-25 במאי, קאנופוס נסוגה למודרוס ובזמן שעזבה את הדרדנלים, נתקלה בצוללת SM U-21, שהמשיכה והטביעה את אוניית המערכה טריומף מאוחר יותר באותו יום. לאחר מכן עברה קאנופוס שיפוץ במלטה ממאי עד יוני 1915.
גורל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהמערכה בדרדנלים הסתיימה עם פינוי כוחות בעלות הברית מגליפולי בינואר 1916, קאנופוס שובצה בשייטת מזרח הים התיכון הבריטית, שם שירתה עד שחזרה לבריטניה באפריל 1916. קאנופוס הגיע לפלימות' ב-22 באפריל 1916, ולאחר מכן הושבתה בצ'טהאם כדי לספק צוותים לכלי שיט נגד צוללות. היא נשארה בצ'טהאם עד אפריל 1916, ועברה שם שיפוץ מאוחר יותר ב-1916, כאשר שמונת תותחי הסיפון הראשי שלה בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ) הוחלפו בארבעה על סיפון הסוללות ותותחי ה-12 פאונד וה-3 פאונד שלה הוחלפו בנשק נ"מ קל ב-1917, והיא הפכה לספינת מגורים בפברואר 1918. קאנופוס הוכנסה לרשימת הסילוק בצ'טהאם באפריל 1919. היא נמכרה לגריטה ב-18 בפברואר 1920 והגיעה לדובר ב-26 בפברואר 1920 כדי להיגרט.
