אהוד גולדווסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד גולדווסר
Ehud Goldwasser.png
לידה 18 ביולי 1975
י' באב ה'תשל"ה
נהריה, ישראל
פטירה 12 ביולי 2006 (בגיל 30) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראלצבא הגנה לישראל צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות התגייס ב-1993 – נחטף ב-12 ביולי 2006 על ידי חיזבאללה
דרגה רב-סמל  רב-סמל
תפקידים בשירות
לוחם חטיבת גבעתי, חייל מילואים בחטיבה 5
פעולות ומבצעים
אירוע זרעית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהוד (אודי) גולדווסר (18 ביולי 1975, נהריה12 ביולי 2006) היה חייל ישראלי שנחטף ביחד עם אלדד רגב על ידי חזבאללה כחלק מאירוע חטיפת חיילי צה"ל בגבול ישראל–לבנון, שבו גם נהרגו 3 חיילים ובעקבותיו יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר תיכון "מקיף עמל" נהריה במגמה ריאלית. את שירותו הצבאי העביר כחייל קרבי בגדוד "צבר" בחטיבת גבעתי. התחיל תואר ראשון בהנדסת הסביבה בטכניון. עסק גם בצילום, בהתחלה כתחביב ולאחר מכן כמקצוע, כאשר השתתף בפרוייקטים שונים כצלם. התחתן עם קרנית ועבר להתגורר בנשר.

במהלך שירותו במילואים ב-12 ביולי 2006 (ט"ז בתמוז תשס"ו) נחטף גולדווסר באירוע זרעית ללבנון יחד עם אלדד רגב, לאחר שהסיור בו נסע הותקף על ידי חיזבאללה.

בדצמבר 2006 הוצגו צילומיו של גולדווסר במסגרת תערוכת הצילום הבינלאומית "במבט חטוף", שכללה עבודות של כ-80 צלמים ונועדה להזדהות ולתמיכה בחיילים החטופים, פרי יוזמתם של משפחת גולדווסר ושל האמנים יצחק דה-לנגה ולי רימון.

בישראל פורסם סרט חלקי בו החיזבאללה עצר את התמונות עם החתיפה, אך באתר יוטיוב בשנת 2021 מקורות ערביים פרסמו את הסרט המלא כולל החזרה לתוך לבנון והכנסת החטופים למכוניות מחכות, תוך טשטוש מראה החטופים בזמן החטיפה, אך מהתמונות ברור שלא נישאו באלונקה.[1] סרטון נוסף מראה את אחד החטופים שוכב על בטנו בתוך שטח לבנון ומועמד על רגליו בידי שני חיילי החזבאללה.[2]

חטיפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)

בבוקר 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי צפון ישראל בירי מרגמות וקטיושות כפעולת הסחה. באותו זמן באזור מושב זרעית סמוך למוצב ליבנה (שלא היה מאויש), בקו דיווח 105, במקום שבו כביש זרעית-שתולה נושק לגדר המערכת, עברה חוליית חזבאללה בסולם את גדר המערכת ולא התגלתה. החוליה תקפה בטילי נ"ט שני כלי רכב של צה"ל מסוג האמר שנקראו לסיור על קו הגבול. מהרכב הראשון בו נסעו רגב וגולדווסר, הצליחו שני חיילים להיחלץ כשאחד מהם פצוע קשה. אנשי החזבאללה לא גילו אותם. הרכב השני ספג פגיעת נ"ט ישירה ובו נהרגו שלושה לוחמים – אייל בנין[3], שני תורג'מן[4], וואסים סלאח נזאל[5]. מיד לאחר מכן פרצה חוליית חזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה שני חיילי מילואים מחטיבה 5 של צה"ל, את רגב ואת רס"ל אהוד גולדווסר שככל הנראה מצאו את מותם כבר בפיגוע או נפצעו קשה בו ומתו מפציעהם זמן קצר לאחר מכן. החוליה נסוגה עם החיילים לשטח לבנון, שם עמד רכב סמוך לגדר שהעביר אותן במהירות למקום מסתור בכפר עייתא א-שעב. חוליה נוספת חמושה ברובים ובמקלעים גיבתה את החוטפים. העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" תיאר את ההכנות הרבות ופירוט של החטיפה[6].

האירוע התרחש בוואדי נמוך ולא נראה על ידי תצפית מעמדות צה"ל, ולכן לקח שלושת רבעי שעה לגלות את דבר החטיפה ולהכריז על נוהל חניבעל[7] בתגובה טנק צה"לי מגדוד 82 ונגמחון נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם. הטנק עלה על מטען גחון שנאמד בחצי טון של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בהמשך נהרג חייל נוסף מגדוד 50 מירי מרגמה[8].

עסקת השבויים וקבורתו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת הארונות על ידי אנשי חזבאללה בגבול ישראל-לבנון, 16 ביולי 2008

ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל ברוב של 22 מול 3 עסקת חילופי שבויים[9]. העסקה, שהושגה בעזרת מאמציו של עופר דקל.

על פי ההסכם, שוחררו הרוצח סמיר קונטאר, 4 אסירים נוספים וכ-199 גופות של מחבלי חזבאללה שנקברו ארעית בישראל[10]. בתמורה תקבל ישראל מחזבאללה את שני החיילים החטופים (רגב ואהוד גולדווסר), ועד לרגע ביצוע ההסכם עצמו, לא תקבל ישראל מידע מפורש האם הם חיים או מתים.

השלב השלישי והאחרון של ההסכם הוגדר מחווה לעם הפלסטיני, ובו שוחררו כ-5 אסירים פלסטינים. זהותם של אסירים נקבעה על ידי מדינת ישראל.

ב-17 ביולי 2008, יום לאחר ביצוע העסקה, הובאו לקבורה החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, בעוד בלבנון התקיימו חגיגות ראווה והוכרז על יום חג[11]. בהלוויותיהם השתתפו רבבות אנשים. אהוד גולדווסר נקבר בבית הקברות הצבאי בנהריה ואלדד רגב נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה[12]. לאחר השבת ארונותיהם הועלו השניים בדרגה. ב-6 באוגוסט שוחררו מספר אסירים נוספים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פעולת "הבטחה נאמנה" תחנת הטלוויזיה אל-מנאר של החיזבאללה (בערבית, יוטיוב)
  2. ^ בדקה 1:55 שפורסם בשנת 2009 (בערבית, אתר יוטיוב)
  3. ^ קורות החיים של אייל בנין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  4. ^ קורות החיים של שני תורג'מן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  5. ^ קורות החיים של וסים נזאל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  6. ^ חיים איסרוביץ, חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר, באתר nrg‏, 12 ביולי 2007
  7. ^ ג'קי חורי, איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו, באתר הארץ, 26 באפריל 2007.
  8. ^ האיל הקורא
  9. ^ הממשלה אישרה את עסקת השבויים, באתר וואלה!‏, 29 ביוני 2008
  10. ^ ynet, סוף העסקה עם חיזבאללה: 5 פלסטינים ישוחררו, באתר ynet, 2 באוגוסט 2008
  11. ^ גלי צה"ל, ‏אודי גולדווסר ואלדד רגב יובאו היום למנוחות, באתר גלובס, 17 ביולי 2008
  12. ^ רגב וגולדווסר יובאו היום למנוחות, באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2008