לדלג לתוכן

חטיבת הנח"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גדוד 50)
חטיבת הנח"ל

תג ודגל החטיבה
תג ודגל החטיבה
"היתרון האנושי"
פרטים
כינוי "נוער חלוצי לוחם", "נחלאים" ו"נחלאווים"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם מחנה בית ליד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יולי 1982 (כחטיבה) – הווה
מקים היחידה אלון פטוקה
מלחמות

(כחטיבה:)

מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מבצע שומר החומות
מבצע עלות השחר
מבצע שובר גלים
מבצע בית וגן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי: תבור X-95 פלאט-טופ שמוחלף בהדרגה ב‏M4A1 פלאט-טופ,[1] מקלעי מאג ונגב, רובי צלפים M24 SWS וברק, Rec10 צלף, M72 לאו, מטאדור, נגמ"שי M-113, אכזרית ואיתן ונשק נוסף
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדה
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי יאיר צוקרמן
מפקדים מפקדי החטיבה
עיטורים

צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (גדוד 932)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (גדס"ר)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (פלס"ר)
צל"ש מפקד אוגדה  צל"ש מפקד אוגדה (גדוד 931)

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (גדוד 931) במבצע "שומר החומות"

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (גדוד 932) במבצע "עלות השחר"

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים (חי"ר) סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, רוב החטיבה מורכבת מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים.

חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם (931), גרניט (932), בזלת (50) והסיירת (934).

מפקד החטיבה הוא אלוף-משנה יאיר צוקרמן,[2] שמונה לאחר נפילת מפקד החטיבה הקודם יהונתן שטיינברג, בתחילת מלחמת חרבות ברזל.

בסיס האימון החטיבתי של חטיבת הנח"ל (בא"ח נח"ל) שוכן בתל ערד החל מחודש מארס 1993.

היסטוריה מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחם סיירת הנח"ל עם מטול מטאדור במלחמת חרבות ברזל, אוגוסט 2024
צלפים של חטיבת הנח"ל, ינואר 2021.
אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה-כרכור בתכנון האדריכל חנן הברון

ארגון הנח"ל (שקדם לחטיבת הנח"ל) הוקם ב-19 באוגוסט 1948. לוחמי הנח"ל ולוחמי הנח"ל המוצנח של גדוד 50 (שסופח לחטיבת הצנחנים) לחמו תחת חטיבת הצנחנים מחודש נובמבר 1955 ולקחו חלק בכל מלחמות ישראל, בתור גדוד בתוך חטיבת הצנחנים, עקב מחסור בכוח אדם שנגרם מכך שרק בני גרעין ובני הקיבוצים יכלו להתגייס לגדוד.

מאז הקמתה של חטיבת הנח"ל, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.

בתחילת דרכה ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים, ביניהם שביית חיילי הנח"ל ללא קרב (1982) בלבנון (אף שלא התרחשה בחטיבה, אלא בגדוד 932 לפני שצורף לחטיבה), וליל הגלשונים (1987). עם זאת, בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש אלוף פיקוד. בעקבות כך עלה הביקוש לשירות בחטיבה.

ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים באסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.

באינתיפאדה השנייה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים יאיר גולן,[3] נועם תיבון ורוני נומה. ב-2003 ו-2004 פעלה בגזרת חברון והובילה, ביחד עם הימ"מ, השב"כ וחיל ההנדסה הקרבית, את המצוד אחרי בכירי טרור ומחבלים מהחמאס (בעיקר מחמולת קוואסמה) ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית, תחת פיקוד עוצבת הפלדה. בעיצומה של הלחימה כבש גדוד 931 את הכפר ע'נדוריה במסגרת הקרב בסלוקי תוך חיפוי על כח שריון שהיה צריך לעבור את נחל הסלוקי. הגדוד זוכה לשבחים רבים על התפקוד בלחימה הקשה. החטיבה שכלה ארבעה מלוחמיה. על חלקם בלחימה זכו לוחמים מהנח"ל בעיטור העוז, עיטור המופת ו-7 צל"שים.[4]

במבצע צוק איתן לקחה חטיבת הנח"ל חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה שנועד להשמדת מנהרות לחימה ברצועת עזה. ב-17 ביולי עם הכניסה הרשמית הראשונה ללחימה פשטה חטיבת הנח"ל על העיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה. לאחר חילופי אש רבים נהרג החלל הראשון במבצע, סמ"ר איתן ברק, לוחם בחטיבת הנח"ל גדוד 931 (שחם), מאש כוחותינו לאחר שבוצע ירי מאג מתוך טנק של כוח שריון. בקרבות הקשים בבית חאנון חיסל גדוד 931 של הנח"ל חוליות רבות של מחבלי חמאס, ביניהם גם מהכוחות המיוחדים של הארגון. ב-21 ביולי, מחלקת החבלה בגדוד 931 החלה לחזור לבניין בו נמצא הכוח העיקרי של הפלוגה. לאחר שטיהרו מבנה אחר, במהלך חזרתם נורתה לעברם אש ממקור לא ידוע. רב-סמל עודד בן סירא דיווח שהוא נפגע. מותו של עודד נקבע תוך כדי פינויו לבית החולים. ב-25 ביולי, בשלב השני של מבצע כיבוש שכונה בעיירה בבית חאנון, בעת שנערכו כוחות הפלנ"ט להמשך התקפה, נורה טיל נגד טנקים לעבר צוות לוחמים. מפגיעה זו נהרג מפקד הצוות, סגן רועי פלס. בערב שבת 27 ביולי יצא כוח של הפלוגה המבצעית מגדוד 931 בסיוע כוח יהל"ם וכוח מיחידת עוקץ לפשיטה נרחבת. במהלך הפשיטה נתקל הכוח בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש ארוכים. במהלך הקרב נהרגו אברהם גרינצויג (שזכה לצל"ש אלוף הפיקוד על תפקודו בקרב) וגל בסון, לוחם ביחידת יהל"ם. הקרב בבית חאנון הסתיים ביציאתם של כוחות הנח"ל מהעיירה ובסיום הלחימה הקרקעית.

לאחר מבצע צוק איתן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הנח"ל לקחה חלק במבצע שובר גלים בגזרת ג'נין בשנת 2022 וביצעה כ-170 פעולות התקפיות, כולל עשרות מעצרים, פציעת 68 מחבלים והריגת 9 מחבלים. במהלך הפעילות נהרג בקרב רס"ן בר פלח, ובמרץ 2023 הוענק לשני לוחמי סיירת הנח"ל צל"ש אלוף ומפקד אוגדה על פועלם בקרב זה.[5]

באוגוסט 2022, פתח צה"ל במבצע עלות השחר נגד ארגון הג'יהאד האיסלאמי, במסגרתו תפס גדוד 931 את קו רצועת עזה במהלכו עסק באבטחת יישובי העוטף, חסימת צירים ונוכחות ביישובים.[6]

ביולי 2023 פתח צה"ל במבצע בית וגן במרחב העיר ג'נין, במסגרתו סיירת הנח"ל לקחה חלק משמעותי.

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל

חטיבת הנח"ל לחמה במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון ב-7 באוקטובר 2023. לאחר מכן המשיכה החטיבה להוביל את התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, תחת אוגדה 162, ובזמנים מסוימים אף הייתה החטיבה הכוח היחיד של צה"ל שנשאר ברצועה.[7]

עם פרוץ מתקפת הפתע שירת בעוטף גדוד הסיור של החטיבה, בנוסף על מספר גדודים של חטיבת גולני וגדוד שריון, כשחלק מהחיילים יצאו לחופשת חג שמחת תורה. לוחמי גדוד 931 נלחמו יחד עם יחידת מגלן בקרב על כפר עזה, ולוחמי סיירת הנח"ל לחמו יחד עם כיתת הכוננות בקרב כרם שלום.
במהלך המתקפה מספר לוחמי סיירת החטיבה לחמו גם בקרב מוצב סופה ביחד עם שייטת 13 וגדוד קרקל.

עם תחילת התמרון הקרקעי, הייתה החטיבה בין הראשונות להיכנס לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר בתחילת נובמבר. החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את קרב ג'באליה שהתחיל מיד לאחר תום הפסקת האש במסגרת עסקת החטופים.

לאחר מכן, מ-21 בינואר ועד 25 באפריל 2024, שהתה החטיבה במסדרון נצרים שצה"ל הקים לצורך ביתור הרצועה, השתתפה ב-5 קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש במסדרון, וביצעה פעולות הנדסיות במרחב.[8][9]

ביום הראשון ללחימה, בקרבות בגזרת כרם שלום, איבדה החטיבה רבים ממפקדיה הבכירים: מפקד החטיבה יהונתן שטיינברג, מפקד סיירת הנח"ל סא"ל יהונתן ("ברנש") צור וסגן מפקד סיירת הנח"ל רס"ן עידו ישראל שני. בקרב על כרם שלום נפלו לוחמי סיירת נח"ל נוספים. יאיר צוקרמן התמנה בהמשך המלחמה למפקד החטיבה. בקרב בסופה נפל מפקד פלוגת העורב, רס"ן רועי צ'אפל. בקרב שבכפר עזה נפל מפקד הפלוגה הרובאית של גדוד "שחם" 931, רס"ן טל גרושקה.[10][11]

נכון ל-8 באפריל, איבדה החטיבה 42 מלוחמיה.[12]

מבנה החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הנח"ל הוקמה ביולי 1982 בעקבות הצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מבצע שלום הגליל. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:

  • גדוד 50 (בזלת) – היה בעברו גדוד מוצנח, והיה משויך תחילה לחטיבת הצנחנים, באוקטובר 1990 עבר הגדוד לחטיבת הנח"ל, וקיבל את שמו "בזלת" כשמו של גדוד 950 בנח"ל שהוחלף לגדוד 50 עם העברתו. בגדוד שירתו בני קיבוצים ומושבים (ב-1990 שונה מספרו של גדוד בזלת מ-950 ל-50. במקביל שונה מספרו של גדוד 50 (פתן) בחטיבת הצנחנים ל-101.
  • גדוד 931 (שחם) – שהיה גדוד מרחבי של פיקוד הצפון.
  • גדוד 932 (גרניט) – שהיה גדוד מרחבי של פיקוד המרכז.
  • סיירת 934 (טופז)
  • צוות ניוד יחידתי 935 (חרסינה) – צוות נהגים הפועל באמצעות האמרים גנרים ויודע לתמרן בתוואי שטח נרחבים ובתנאים מגוונים. הצוות הוקם בשנת 2022 וייעודו לשנע את היחידה, בדגש על פלגת גזית המתמחה בתפעול טילי הגיל המצריכה פעילות רכובה, תוך כדי שימוש בטכניקות נהיגה מתורגלות ויכולות ייחודיות.

בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם בשנת 1983 והיה הבסיס לסיירת הנח"ל, בשנת 1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) ובשנת 1992 הוקם הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). בשנת 2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור.

  • פלחי"ק נח"ל (ברקת) – פלוגה 7354 היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת הנח"ל. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט. בעבר הפלוגה הייתה מורכבת מ-5 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק), וממחלקת לוחמים. וכיום הפלוגה מורכבת מ-4 מחלקות מקצועיות (טכני, קצ״ק, כ״ס, מחשוב)
  • גדוד 7107 (רז)גדוד הנדסה קרבית במילואים הכפוף לחטיבת הנח"ל. הגדוד כפוף לחטיבה משנת 2020.[13]

החטיבה פעלה תחת פיקוד הנח"ל עד שנת 1985, עת הוכפפה לפיקוד המרכז, בהמשך הועברה לעוצבת הפלדה שהייתה כפופה באותה העת לפיקוד המרכז. ב-26 בינואר 2016 עברה החטיבה תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לשרת בפיקוד הדרום.

עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות נח"ל במילואים: חטיבה 5 (המוזנת גם מלוחמים מחטיבת גבעתי), חטיבה 6 (חטיבת עציוני), חטיבה 16 (חטיבת ירושלים), חטיבה 228 (חטיבת אלון).

גדוד 50 (בזלת)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל גדוד 50

גדוד 50 השייך לחטיבה עודנו שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח", מכיוון שעד שנת 1990 השתייך לחטיבת הצנחנים לפני שהועבר לחטיבת הנח"ל.

תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים, נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס, ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מנובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. בשנת 1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88", והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים. במבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד ונח'ל בסיני ובקרב המיתלה. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.

לוחמי גדוד "בזלת" 50 במלחמת חרבות ברזל, אפריל 2024

לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סאחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר בה השתתף הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.

בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו מפקד הגדוד, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף בנחל בזק.

במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר, התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמייה המצרית השלישית.

בשנת 1990, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50, ולמעשה להעבירו מחטיבת הצנחנים לחטיבת הנח"ל.

עד שנת 2007, כחלק ממחזור הגיוס של נובמבר התגייסו לגדוד חיילים ממסלול במ"לים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי לגדוד זה. חיילים אלו היו מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים. מטרת המסלול הייתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר כאמור בשנת 2007.

בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-ת'לאת'ין, אל-עדייסה, א-טייבה, מיס אל-ג'בל, קנטרה ופרון.

מפקדי גדוד 50

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אריק יאול 1982 – 1983 פיקד על גדוד 950 בעת הקמת החטיבה, כולל במבצע שלום הגליל
הלל בר 1983 – 1984 פיקד על גדוד 950, לימים מפקד חטיבת עציון
יצחק אברכהן 1984 – 1986 פיקד על גדוד 950, לימים מפקד חטיבת יהודה
יעקב אמזלג[דרוש מקור] 1986 – 1987 פיקד על גדוד 950 במבצע צינור חשמל
משה בן מלך 1987 נהרג בתאונת דרכים במהלך תפקידו.[14]
דודי ציון 1987 – 1988
שלמה בוזי 1988 – 1990
ליאור שלו 1990 – 1992 לימים מפקד חטיבת גבעתי
רוני בלקין 1992 – 1993 לימים מפקד חטיבת הבקעה
עופר שפרן 1993 – 1995 לימים סגן מפקד אוגדת עזה
איתן אברהם 1995 – 1996 לימים מפקד חטיבת אפרים
ירון בוים 1996 – 1998 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
יוחאי בן ישי 1998 – 2000 לימים מפקד חטיבת הבקעה
דורון מור יוסף 2000 – 2003 לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
יאיר ברקת 2003 – 2005 לימים קצין משטרה צבאית ראשי
חנן איסרוביץ' 2005 – 2006 לימים מפקד ממר"ם
ציון רצון 2006 – 2008 לימים מפקד אוגדת הבשן
אלעד אופשטיין 2008 – 2010 לימים מפקד חטיבת אלון
יריב בן עזרא 2010 – 2012 לימים מפקד חטיבת יהודה ומפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים
גלעד עמית 2012 – 2014 לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז
יוגב בר-ששת 2014 – 2016 לימים סגן ראש המנהל האזרחי וסגן מבקר מערכת הביטחון
יאיר צוקרמן 2016 – 2018 לימים מפקד החטיבה
איתן גלעד 2018 – 2020 לימים מפקד חטיבת עציוני
מני עברי 2020 – 2022
תומר סייג יולי 2022 – אפריל 2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
רונן גרובס אפריל 2024 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד 931 (שחם)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל גדוד 931 (שחם)

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981), ללא נפגעים לכוחות צה"ל.

במלחמת לבנון הראשונה משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "פתחלנד". במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא. עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבה 943 וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. הפצצת גדוד 931 הוא אירוע אש כוחותינו החמור ביותר בתולדות צה"ל. למרות זאת המשיך הגדוד בפיקודו של יום טוב סמיה בלחימה. הגדוד השתתף בקרבות הכניסה לביירות, אך אי שביעות רצון מתפקודו הביאה להחלפת מפקד הגדוד הרצל בוקר שבועות לאחר מינויו.[15]

עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.

בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם – היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" – הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.

לוחמי הפלוגה המסייעת של גדוד "שחם" 931

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. בנובמבר 2000 נקלע כוח של הגדוד לקרב בכפר אל חאדר בגזרת בית לחם. בקרב נפלו שני לוחמים. לאחר רצח השר רחבעם זאבי, הוביל הגדוד עם חטיבת הנחל את הכניסה לבית רימא בגיזרת חלמיש, ממנה יצאו רוצחי השר. בקרב נהרגו 5 פלסטינים. לאחר הפיגוע בחדרה באוקטובר 2001 השתתף הגדוד בכיבוש ראשון של עיר פלסטנית על ידי חטיבת הנחל. בקרב נכבשה העיר טול כרם. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם 3 לוחמי הגדוד (סגן דני כהן, איגור דרוביצקי ודוד מרכוס).

במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא, ולאחר מכן בקרב על הסלוקי בכפר ע'נדוריה.[16] בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבדות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מפקד חטיבה על לחימתו בקרב.[17] ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, אלון רוטמנש[18] עוטר בעיטור העוז ומיכאל היבנר[19] עוטר בעיטור המופת.

עם פרוץ מבצע צוק איתן הכוח הראשון שנכנס לרצועת עזה היה גדוד 931 בפיקודו של סא"ל שרון אסמן. בקרבות הקשים בבית חאנון נפלו שלושה מלוחמי גדוד 931.

הגדוד עוטר בצל"ש מפקד אוגדה על לחימתו במבצע.[20] ולא פחות מחמישה צל"שים הוענקו ללוחמים בגדוד על גבורתם בקרבות, בהם ליוגב אופיר.

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותו במבצע שומר החומות.[21]

ב-7 באוקטובר 2023 עם פרוץ מתקפת הפתע על ישראל הוקפצו לוחמי גדוד 931 ללחימה בעוטף. עם קבלת הידיעות על חדירת מחבלים והאירוע המתפתח בגזרה, חברו הלוחמים לכוחות נוספים בגזרה, ביניהם כוח יחידת מגלן ונלחמו יחד. בדרכם לזירת הקרב בכפר עזה נהרג רס"ן טל גרושקה מפקד פלוגת הרובאית בהיתקלות עם מחבלים במהלך חילופי אש.[22] ב-8 בנובמבר 2023 במהלך התמרון הקרקעי נהרג לוחם הגדוד סמ"ר נועם יוסף אבו לאחר קרב חילופי אש בצפון רצועת עזה.[23] ב-26 בדצמבר 2023 נהרגו רס"ן שי שמריז מ"פ הפלחו"ד וקשרו סרן (במיל') שאולי גרינגליק ממוקש שהטמינו מחבלים, בקרב נפצע קשה מ"מ בפלוגה ועוד 4 נפצעו בדרגות שונות.

פלוגות הגדוד

מפקדי גדוד 931

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
עמוס טרטמן יוני 1976 – יולי 1977
יוסי נאווי יולי 1977 – יוני 1978
ויקטור מימון יולי 1978 – אפריל 1979
בני ליבי אפריל 1979 – יוני 1980
יצחק שגב יוני 1980 – אוגוסט 1981 לימים מפקד חטיבת שומרון
יום טוב סמיה אוגוסט 1981 – יולי 1982 מפקד הגדוד בזמן הפצצת כוחות חטיבה 943, לימים מפקד פיקוד הדרום
הרצל בוקר יולי 1982 – אוקטובר 1982
ויקטור מימון אוקטובר 1982 – מאי 1983
שלמה בשן מאי 1983 – אוקטובר 1983
דני מלר אוקטובר 1983 – נובמבר 1984
גיל שלמוני נובמבר 1984 – ינואר 1986
מירון ענבר ינואר 1986 – יולי 1987 לימים מפקד חטיבת עודד ובא"פ אליקים
מיכה מרגלית יולי 1987 – אפריל 1989
אבי בורגר אפריל 1989 – יולי 1991 לימים מפקד חטיבת הבקעה
ירון בן נון יולי 1991 – ינואר 1993
גבע ראפ ינואר 1993 – ינואר 1995 לימים סגן קצין חי"ר וצנחנים ראשי
גיל ברק ינואר 1995 – יולי 1996 לימים מפקד חטיבת ירושלים
יוסי אנטמן יולי 1996 – ינואר 1998
אייל וייס ינואר 1998 – אוקטובר 1999 לימים מפקד יחידת דובדבן
יהודה פוקס 1999 – 2001 לימים נספח צה"ל בארצות הברית ומפקד פיקוד המרכז
ערן ניב 2001 – 2003 לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת
ערן מקוב 2003 – 2005 לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף
אבי דהן 2005 – 2007 לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה
עודד בר מעוז 2007 – 2009 לימים ראש מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה
דן גולדפוס 2009 – 2011 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
יוגב יפרח 2011 – 2013 לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל
שרון אסמן 2013 – 2015 לימים מפקד החטיבה
יהונתן שטיינברג 2015 – 2017 לימים מפקד החטיבה, נהרג בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
אריק מויאל 2017 – 2019 לימים מפקד חטיבת מנשה
עידו בן ענת 2019 – 2021
שראל סבג 2021 – 2023 לימים מפקד חטיבת עציוני
עוז משולם אוגוסט 2023 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד 932 (גרניט)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל גדוד גרניט 932
ערך מורחב – גדוד 932

גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד המרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.

במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה המזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב עין זחלתא, מול גדוד קומנדו ושריון סורים. פרסום אחר קיבל הגדוד בשל שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות בהובלת המג"דים דרור פלטין ונדב פדן ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום, חיסול 6 מחבלים באזור מוצב רותם וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".

גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטולכרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בנחל סלוקי ובכפר ע'נדוריה,[24] לקראת סופה של המלחמה.

במהלך מבצע "צוק איתן" נטל הגדוד חלק בלחימה בצפון הרצועה בערים בית חאנון, מחנה הפליטים ג'אבליה ואל עטטרה.

גדוד גרניט זכה באות הערכה מטעם הרמטכ"ל נוכח פעילותו המבצעית במבצע עלות השחר, בחודש אוגוסט של 2022.

מפקדי גדוד 932

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אברהם ירושלמי יוני 1976
דורון בנדל 1976 – 1978
עדי לבנת 1978 – 1979
שמואל (שמיל) ביין 1979 – 1980
ישראל רמות 1980 – 1981 לימים מפקד החטיבה
מתי הררי 1981 – 1982 לימים ראש מנהל הסגל
סנדר בן ארי ינואר 1982 – יוני 1982 סיים את תפקידו בעקבות פציעה בקרב עין זחלתא
מוטי מוסקל 10 ביוני 1982 – 28 יוני 1982 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
יהודה מאיר יוני 1982 – ספטמבר 1982
חי אדיב 1982 – 1983 לימים מפקד חטיבת בנימין וראש עיריית הוד השרון
אמל אסעד 1983 – 1984 לימים מפקד מנהלת תיאום וקישור
אלי אמיתי 1984 – 1985 לימים ראש חטיבת המבצעים
דוד זרחין 1985 – 1987 לימים מפקד עוצבת הגולן
אביעזר סגל 1987 – 1989 לימים מפקד חטיבת הבקעה
גידי בראון 1989 – 1990
עמוס בן-אברהם 1990 – 1991 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
עופר מלכה 1991 – 1992
שמעון דבוש 1992 – 1993
אייל נוסובסקי 1993 – 1995 לימים מפקד אגד 900
דרור פלטין 1995 – 1996 לימים מפקד מרהו"ם
יריב סנדלון 1996 – 1998 לימים מפקד חטיבת הבקעה
נדב פדן 1998 – 2000 לימים מפקד פיקוד המרכז
חן ליבני 2000 – 2002 לימים מפקד עוצבת ברעם
אביב רשף 2002 – 2004 לימים מפקד חטיבת בנימין
רן כהנא 2004 – 2006 לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני
שמעון אדרי 2006 – 2008 לימים מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5
עוזי קליגר 2008 – 2010 לימים קצין המבצעים של פיקוד הצפון
רועי שטרית 2010 – 2012 לימים מפקד בית הספר להגנת הגבולות
אושיק אזולאי 2012 – 2013 לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל ומפקד צוות במלט"ק
בצלאל שנייד 2013 – 2015 לימים קצין אג"ם של עוצבת האש ומפקד חטיבת הבקעה
יואב כצנלסון 2015 – 2017 לימים מפקד בא"ח הנח"ל
אלעד טהורי 2017 – 2019 לימים סגן מפקד החטיבה
טל קוריצקי 2019 – 2021 לימים מפקד חטיבה 5
יוני דהן 2021 – 2023 לימים מפקד סיירת נח"ל
דותן מלול יוני 2023 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

סיירת הנח"ל 934 (טופז)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכת סיירת נח"ל

בספטמבר 2021, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר הנח"ל" ל"סיירת הנח"ל" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלגות מתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו לפלגות הנקראות באותן שמות שהיו להן קודם לשינוי:

  • פלגה א' - צור
  • פלגה ב' - ספיר
  • פלגה ג' - גזית
  • פלחי"ק נח"ל.
טירונים של סיירת הנח"ל במסע סוף מסלול

בתחילת מתקפת הפתע על ישראל שבמהלכה נפתחה מלחמת חרבות ברזל הייתה סיירת הנח"ל בתעסוקה מבצעית בגזרת דרום עוטף עזה. בהתקפה, הייתה הסיירת הראשונה שהשתתפה בלחימה בקרב כרם שלום לאחר שמחבלי חמאס תקפו את היישוב, חטפו והרגו אזרחים. במהלך קרב כרם שלום איבדה הסיירת 17 מלוחמיה בהם המפקד סא"ל יונתן צור ("ברנש") וסגנו רס"ן עידו ישראל שני.[25]

מפקדי סיירת הנח"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
פז גדיה 2020 – 2022 תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת
יהונתן צור (ברנש) יולי 2022 – אוקטובר 2023 נהרג ביומה הראשון של מלחמת חרבות ברזל
יוני דהן אוקטובר 2023 – ינואר 2024 ממלא מקום מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל
נאור בובליל ינואר 2024 - מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל

פלגת צור (הפלס"ר) - פלגה א'

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלפי הנח"ל עם רובה צלפים מ-24 משודרג עם מעצה מודרני

פלגת צור (הפלס"ר), פלגת סיור של חטיבת הנח"ל, הסיירת החטיבתית מהווה את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבה ונועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלס"ר התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, לוחמה תת-קרקעית, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, קומנדו ועוד.

מפקדי הפלס"ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
מיכה מרגלית 1983 – 1984
עופר שפרן 1984 – 1985 לימים סגן מפקד אוגדת עזה
מושיק טל 1985 – 1986
אורן דומפרוכט 1986 – 1987
שמעון כהן 1987 – 1988
יוסי מירז 1988 – 1989
אבי אורטל 1989
דרור פלטין 1989 – 1991 לימים מפקד מרהו"ם
דני סטפלטון 1991 – 1992
אייל וייס 1992 – 1994 נהרג בעת שפיקד על יחידת דובדבן
אמיר אבולעפיה 1994 – 1995 לימים ראש אגף התכנון
חן ליבני 1995 – 1997 לימים מפקד עוצבת ברעם
חזקי מלאכי 1997 – 1999
שי אלבז[26] 1999 – 2000 לימים ראש מספן המודיעין בחיל הים
חנן איסרוביץ' 2000 – 2002 לימים מפקד ממר"ם
דן גולדפוס[27] 2002 – 2004 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
רן ורדי 2004 – 2005 מעוטר צל"ש אלוף
ברק רובין[28] 2005 – 2006 מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבת אלון
יואב כצנלסון[29] 2006 – 2007 לימים מפקד בא"ח נח"ל
אביב דורות 2007 – 2008 מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לימים סגן מפקד חטיבת יהודה וחטיבת עוז
אריק מויאל 2008 – 2010 לימים מפקד חטיבת מנשה
אלי גינסברג 2010 – 2012 לימים מפקד יחידת הלוט"ר
עמוס שור 2012 – 2014 מפקד היחידה במבצע שובו אחים, לימים סמג"ד גדס"ר נח"ל
חגי ברח"ד 2014 – 2015 מפקד היחידה במבצע צוק איתן
עודד בן-צור 2015 – 2016 לימים רל"ש ראש אמ"ץ
בנצי גלעד 2016 – 2017
יוני דהן אוק' 2017 – אוק' 2018 לימים מפקד גדוד 932 וסיירת נח"ל
הראל לוז אוק' 2018 – אפריל 2020
איתן גדג' אפריל 2020 – יולי 2021
יואב מאיר יולי 2021 – ינואר 2024 מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל
טל מלינה ינואר 2024 –
סיכת פלחה"ן נח"ל

פלגת ספיר (פלחה"ן נח"ל) - פלגה ב'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת ספיר פלוגת החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של הנח"ל הוקמה, באוגוסט 1992. ייעודה של פלוגת החבלה הוא לסייע לחטיבה בפעילות הנדסית שוטפת כגון סיור ואיתור מוקשים ומטעני חבלה, חבלה במבנים, מיקוש, מעבר מכשולים, פריצה ועוד. כשהפלחה"ן אינה עוסקת בסיוע הנדסי לחטיבה, היא משמשת כיחידת חיל רגלים מובחרת למשימות התקפיות מורכבות, ופועלת כסיירת חטיבתית לאיסוף מודיעין ותצפיות.

לוחמי סיירת הנח"ל בפעילות במלחמת חרבות ברזל אוגוסט 2024
מפקדי הפלחה"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
חזקי מלאכי
יוחאי בן ישי – 1995 סיים את התפקיד בעקבות פציעה קשה בקרב
יאיר ברקת 1995 – 1997 מפקד הפלחה"ן באסון המסוקים. לימים קצין משטרה צבאית ראשי
אביב רשף 1997 – 1998 לימים סגן מפקד עוצבת אדום
שי סלחטר[דרוש מקור] 1998 – 2000
אבי דהן 2000 – 2001 לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה
ישראל שומר 2001 – 2003 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
אביב שמאי מפקד הפלחה"ן במלחמת לבנון השנייה
אורן שמחה 2006 – 2007 לימים מפקד החטיבה
גידי אליאסטם לימים סגן מפקד חטיבת הצנחנים
שגיא מרדכי לימים מפקד גדוד 17
יצחק חורי 2012 – 2014 מפקד הפלחה"ן במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד עוצבת ברעם
לירון פוקס 2014 –
עוז משולם – 2017 לימים מפקד גדוד 931
דורון מיכאלי 2017 – 2019 לימים מפקד מחזור בבא"ח הנחל
עילי הלוי 2019 – 2020
חן תורג'מן[30] 2020 – 2021
עידו אסף אוגוסט 2021 – אוגוסט 2022
נתנאל בריח אוגוסט 2022 – אוגוסט 2023
לוחם סיירת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל, אוגוסט 2024
סיכת פלנ"ט נח"ל

פלגת גזית (עורב נח"ל) – פלגה ג'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת גזית פלוגת הנ"ט (פלנ"ט) הידועה גם בשם "עורב" הוקמה ב-1991. העורב היא יחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים, שריון, חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות בעומק האויב. בעת מלחמה פלגת העורב נותנת מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.

מפקדי הפלנ"ט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
חן ליבני 1991 – 1993 לימים מפקד עוצבת ברעם
עוז שנהב 1993 – 1994
דורון מור יוסף 1994 – 1995 לימים קצין אג"ם של פיקוד העורף
יהודה פוקס 1995 – 1997 מפקד הפלנ"ט בזמן אסון המסוקים, לימים נספח צה"ל בארצות הברית ואלוף פיקוד מרכז
ערן ניב 1997 – 1999 לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת
ערן מקוב 1999 – 2000 לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
רן כהנא 2000 – 2001 לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני
אלעד אופשטיין 2001 – 2002 לימים ראש מטה עוצבת האש
שרון אסמן 2002 – 2004 לימים מפקד החטיבה
ג'קי בן יקר לימים מפקד בא"ח הגנת הגבולות
יוגב בר-ששת לימים מפקד חטיבת יואב
שגיא ברוך לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
שניר הראל
עומרי יועץ – 2010 לימים סגן מפקד חטיבת בנימין
אלעד טהורי 2010 – 2011 לימים מפקד גדוד 932 ומפקד צוות במלט"ק
גיל ורנר 2011 – 2012 לימים מפקד בא"ח נח"ל
איתן גלעד 2012 – 2014 מפקד הפלוגה במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת עציוני
עידו שעיה
אלירן בוחבוט
איתמר פוגל 2017 – 2018
רונן גרובס 2018 – 2019
יועד בן יהודה אוקטובר 2019 – אוקטובר 2020
אלמוג בן עמי אוקטובר 2020 – ספטמבר 2021
עומרי קזאדו ספטמבר 2021 – 2022
רועי צ'אפל 2022 – אוקטובר 2023 נהרג בקרב מוצב סופה במלחמת חרבות ברזל
נתנאל בריח אוקטובר 2023 – מפקד הפלוגה במלחמת חרבות ברזל

פלוגת 'ברקת' 7354 היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת הנח"ל. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.

הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.

לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא"ח נח"ל. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה אליה משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.

מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחיק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שייבצעו את תפקידם בצורה נכונה ומדויקת.

טירוני חטיבת הנח"ל במסלול ההכשרה בבא"ח החטיבתי

בסיס האימון החטיבתי של חטיבת הנח"ל שוכן בסמוך לתל ערד, ובו מתקיימת ההכשרה, ההדרכה והאימונים של החטיבה. עד שנת 1993 התאמנו טירוני הנח"ל במחנה 80 טרם עלייתם לחטיבה. ב-1993 הועברו הטירונים לאתר סמוך לתל ערד, שם הוקם בא"ח 908 שפעל תחת פיקוד הנח"ל, בשנת 1997 בסיס טירונים ואימון מתקדם (908) עבר מפיקוד הנח"ל, ומוכפף לפיקוד חטיבת הנח"ל ושמו שונה לבא"ח נח"ל (933). בבסיס מתקיימים הכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם, של לוחמי חטיבת הנח"ל, טירוני שייטת 13, טירוני שלדג, טירוני 669 טירוני פלס"ר 401, תומכי לחימה ועוד. בנוסף מתקיימות בבסיס הכנות ייעודיות לקק"צ ולקורס מ"כים. אחת למחזור מתקיימות במקום גדנ"עות.

מפקדי הבא"ח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
חנוך רצון 1991 – 1993 מפקד הבא"ח הראשון
איתן אברהם 1993 – 1995 לימים מפקד חטיבת אפרים
אייל נוסובסקי 1995 – 1997 לימים מפקד אגד 900
דרור פלטין 1997 – 1999 לימים מפקד חטיבת המרום
ירון בוים 1999 – 2001 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
יוחאי בן ישי 2001 – 2003 לימים מפקד חטיבת הבקעה
אשר בן לולו 2003 – 2005 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
נוחי מנדל 2005 – 2007 לימים סגן מפקד אוגדת עזה
יאיר ברקת 2007 – 2009 לימים קצין משטרה צבאית ראשי
רן כהנא 2009 – 2011 לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני
ישראל שומר 2011 – 2013 לימים מפקד החטיבה
רועי שטרית 2013 – 2015 לימים מפקד בית הספר להגנת הגבולות
מני ליברטי 2015 – 2017 לימים מפקד חטיבת עוז
יואב כצנלסון 2017 – 2018
יאיר צוקרמן 2018 – 2020 לימים מפקד החטיבה
גיל ורנר[31] 2020 – 2022 לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
מני עברי 2022 – 2024
תומר סייג יולי 2024 – מפקד הבא"ח הנוכחי

יחידות שפורקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד סיור 934 (טופז)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמר כבוד של לוחמי חטיבת הנח"ל בטקס זיכרון לנופליה
יום ספורט של סיירת הנח"ל

גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2002, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור, ונוסד בשנת 1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם בשנת 1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים, ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ). בעקבות מבצע חומת מגן עוטר הגדוד בצל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז. במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בכפר "פרון"[32] לאחר שהוטס במסוקים לנחל סלוקי.

מפקדי גדוד 934

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אמיר אבולעפיה 2002 – 2004 המפקד הראשון. לימים ראש אגף התכנון
יורם יפה 2004 – 2005 בנו של סא"ל יוסי יפה. לימים מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים[33]
שי אלבז 2005 – 2007 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מספן ים בחיל הים
עמוס הכהן 2007 – 2009 לימים מפקד החטיבה
ישראל שומר 2009 – 2011 לימים מפקד החטיבה
אבי רוזנפלד 2011 – 2012 לימים מפקד עוצבת הבזק
מני ליברטי 2012 – 2014 לימים מפקד חטיבת עוז
ברק רובין[34] 2014 – 2016 לימים מפקד חטיבת אלון
אורן שמחה 2016 – 2018 לימים מפקד החטיבה
גיל ורנר 2018 – 2020 לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
טירונים של חטיבת הנח"ל במהלך הכשרתם

ההכשרה של הלוחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס הענקת הכומתה לגדודי חטיבת הנח"ל

מסלול לוחם נח"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות).

במהלך תקופת ההכשרה הלוחמים לומדים כיצד להילחם בשטח פתוח, בשטחים מדבריים, בשטחים מיוערים ובערים וכפרים, וכמו כן כיצד לשתף פעולה עם כוחות חי"ר אחרים ועם חילות אחרים כדוגמת חיל השריון, חיל התותחנים, וחיל האוויר בתרגילים מוסקים. התרגולות נעשות הן בשטח ובמתקני האימון השונים של החטיבה והן בלש"ביות מתקדמות (אולמי סימולציות) אשר מדמות מצבי קיצון רבים שבהם עשוי הלוחם להיתקל בשדה הקרב. בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה – לאחר מסע של כ-50 קילומטרים (בעבר היה המסע בן 70 קילומטרים), מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.

מסלול לוחם סיירת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכת לוחם נחלוואי (נענדת לאחר סיום הכשרה קרבית של כ-8 חודשים)

לוחמי סיירת הנח"ל עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. הוא מתחיל בשלב הטרום טירונות, שאורך כשבועיים, הלוחמים ממוינים אל הגדודים השונים והן אל הפלוגות של גדוד הסיור של החטיבה באמצעות גיבוש אינטנסיבי אשר אורך בין 4–5 ימים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים אל בסיס האם של הסיירת ושם ממשיכים ללמוד ולעבור הכשרות כדוגמת – מלחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק – חפ"ק מח"ט, פלס"ר – מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט – הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן – מיקוש וחבלה). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.

נשק ואמצעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשק האישי של חיילי חטיבת הנח"ל הוא המיקרו-תבור על כלל גרסאותיו, נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M24 (ב-2020 נכנס לשירות בחטיבה ה-M24 הצה"לי המשודרג) וברק (HTR 2000), מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי M72 לאו ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.

כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר". בעתיד תצטייד החטיבה בנגמ"ש החדשני "איתן". בחטיבת הנח"ל קיים השימוש המצומצם ביותר ברכבים, בהשוואה לכל חטיבות החי"ר האחרות. התמרון וההתניידות המבצעיים בנח"ל הם כמעט אך ורק באופן רגלי.

בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם תבור, לאחר מספר שנים הוא הוחלף בדגם המיקרו-תבור וזה שודרג בשנת 2018 לתבור X-95 פלאט-טופ, לו יש קנה ארוך יותר. חטיבות נוספות שצוידו ברוס"ר מדגם זה הן גולני וגבעתי.

כומתה ונעליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה של חיילי החטיבה הוא ירוק בהיר. ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר הצעות שעלו לצבע הכומתה שנפסלו, ביניהם צהוב וכתום. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.[35] בשל הצבע הירוק בהיר, חיילי הנח"ל מכונים לעיתים בשם "סטיקלייטים".[36]

לחיילי חטיבת הנח"ל נעליים אדומות. זאת לאחר שחיילי הנח"ל סופחו אל חטיבת הצנחנים והמשיכו איתם כאשר הפכו לחטיבה עצמאית.

תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והסיירת.

ציונים לשבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

מפקדי החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה כמח"ט הערות
חיים אורן יוני 1982 – ינואר 1983 מפקדה הראשון של החטיבה. לימים ראש מטה פיקוד המרכז
מנחם זטורסקי ינואר 1983 – ינואר 1984 בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל
נחמיה תמרי ינואר 1984 – ינואר 1985 לימים מפקד פיקוד המרכז
חגי לוי ינואר 1985 – מאי 1986 לימים ראש מטה פיקוד המרכז ומנכ"ל עיריית חיפה
שמואל צוקר מאי 1986 – אוקטובר 1987 לימים מפקד אוגדת עזה
יעקב סלע אוקטובר 1987 – דצמבר 1987 הודח בעקבות אירועי ליל הגלשונים[40]
ישראל רמות ינואר 1988 – אפריל 1989
יצחק איתן אפריל 1989 – דצמבר 1990 לימים מפקד פיקוד המרכז ויו"ר האגודה למען החייל
עמוס בן-חיים דצמבר 1990 – אוקטובר 1992 לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרוע היבשה
שמאי רן אוקטובר 1992 – יוני 1994
אלי אמיתי יוני 1994 – פברואר 1996 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון, ראש חטיבת המבצעים ומנכ"ל רשות הטבע והגנים
אילן הררי פברואר 1996 – אפריל 1998 לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד
טל רוסו אפריל 1998 – אוגוסט 2000 לימים ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד הדרום
יאיר גולן אוגוסט 2000 – יולי 2002 לימים סגן הרמטכ"ל
נעם תיבון יולי 2002 – אוגוסט 2004 לימים מפקד הגיס הצפוני
רוני נומה אוגוסט 2004 – מאי 2006 לימים מפקד פיקוד המרכז
מיקי אדלשטיין מאי 2006 – מאי 2008 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים נספח צה"ל בארצות הברית
מוטי ברוך מאי 2008 – מרץ 2010 לימים מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים והגיס המטכ"לי
אמיר אבולעפיה מרץ 2010 – מרץ 2012 המפקד הראשון של החטיבה שגדל בשורותיה מאז גיוסו,[41] לימים ראש אגף התכנון
יהודה פוקס מרץ 2012 – מאי 2014 לימים מפקד פיקוד המרכז
אורי גורדין מאי 2014 – מאי 2015 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד פיקוד הצפון
עמוס הכהן מאי 2015 – מרץ 2017
דן גולדפוס מרץ 2017 – אוגוסט 2019 לימים מפקד עוצבת האש
ישראל שומר אוגוסט 2019 – יוני 2021 לימים מפקד עוצבת המפץ
שרון אסמן 28 ביוני – 1 ביולי 2021 נפטר לאחר שהתמוטט בעת אימון בוקר
ישראל שומר 1 ביולי – 1 בספטמבר 2021 חזר לפקד על החטיבה לאחר פטירתו של שרון אסמן
אורן שמחה 1 בספטמבר 2021 – 28 במאי 2023
יהונתן שטיינברג 28 במאי 2023 – 7 באוקטובר 2023 נהרג בתחילת מלחמת חרבות ברזל
יאיר צוקרמן 7 באוקטובר 2023[2] מונה למפקד החטיבה לאחר נפילתו של יהונתן שטיינברג

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏נפרדים מהתבור: בחטיבות החי"ר מחליפים את הנשק, בעיתון מקור ראשון, 21 בדצמבר 2023
  2. ^ 1 2 דף מפקד מח"ט הנח"ל אל"ם יאיר צוקרמן, באתר צה"ל, 8 באוקטובר 2023
  3. ^ אלוף יאיר גולן, טבילת האש: הקרב ששינה את חיי אלוף יאיר גולן, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009 "כשפיקדתי על חטיבת הנח"ל במבצע חומת מגן בשנת 2002 יישמתי במידה רבה את אותם לקחים שלמדתי ב-1982 במלחמת שלום הגליל".
  4. ^ פלורית שויחט, 30 לחטיבת הנח"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2012
  5. ^ סיירת נח"ל תעסוקה מבצעית - קו ג'נין 2022, סרטון בערוץ "Idan Biton", באתר יוטיוב (אורך: 06:55), 22 בנובמבר 2022
  6. ^ אלכסנדרה לוקש, "באים לעשות מה שצריך": ריאיון עם סגן מפקד הפלוגה ששומרת על תושבי העוטף, באתר ynet, 6 באוגוסט 2022
  7. ^ זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
  8. ^ תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה, באתר צה"ל, 25 באפריל 2024
  9. ^ יואב זיתון, ממלחמה ללחימה: הפשיטות הקטלניות, וסימני שלטון פלסטיני חלופי לחמאס | תמונת מצב, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
  10. ^ מקסדת הלוחם: תיעוד ההיתקלות של לוחמי חטיבת הנח"ל בדרך לכפר עזה, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2023
  11. ^ מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז"ל נהרג בהיתקלות, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
  12. ^ אתר חללי צה"ל
  13. ^ מערכת אתר צה"ל, מח"ט נח"ל באיגרת מיוחדת, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2020
  14. ^ קורות החיים של משה בן מלך, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  15. ^ עדות המג"ד דני מלר, המקור מאתר חטיבת הנח"ל
  16. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסמל ראשון אילן רוטשטיין(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021), מתוך אתר צה"ל.
  17. ^ צל"ש מפקד חטיבת הנח"ל לסרן אביב דורות(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021), מתוך אתר צה"ל.
  18. ^ סמ"ר אלון רוטמנש, באתר www.gvura.org
  19. ^ סמ"ר מיכאל היבנר, באתר www.gvura.org
  20. ^ 17 דקות בגיהנום
  21. ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2021
  22. ^ תיעוד דרמטי מתוך מצלמת הקסדה: הקרב בו נפל מפקד הפלוגה - רב-סרן טל גרושקה ז"ל | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-10-26
  23. ^ סמ"ר נועם יוסף אבו ז"ל, באתר צה"ל
  24. ^ נועה הורוויץ, במחנה, בעיניים פקוחות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2011
  25. ^ חללי הנח"ל במלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
  26. ^ אביחי בקר, מהים לנח"ל, הארץ, 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
  27. ^ עמוס הראל, לעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003
  28. ^ מירב קריסטל, מח"ט גולני נגד "תדע כל אם", באתר ynet, 23 בדצמבר 2007
  29. ^ אמיר בוחבוט, מלבנון לקסבה של שכם: הסיירת מסכמת שנה, באתר nrg‏, 26 ביולי 2007
  30. ^ ינון שלום יתח, 24 שעות עוצרות נשימה ב-8 זירות במקביל, באתר צה"ל, 23 ביולי 2020
  31. ^ עדו בן פורת, מפקד חדש לבא"ח נח"ל: גיל ורנר מחליף את יאיר צוקרמן, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2020
  32. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסגן אודי שץ(הקישור אינו פעיל, 10.3.2021), מתוך אתר צה"ל
  33. ^ שבתי בנדט‏, האיש שמעולם לא אמר "אחריי" - אלא קם והוביל, באתר וואלה, 5 במאי 2014
  34. ^ דני קושמרו, ‏ריאיון מיוחד מלב עזה: מג"ד בנח"ל מספר על הלחימה, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2014
  35. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
  36. ^ תלם יהב, ‏חטיבת הנח"ל, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011
  37. ^ העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל ומורשתו, באתר www.nahal.co.il
  38. ^ צל"ש יחידתי - פלס"ר נח"ל, באתר www.gvura.org
  39. ^ נח"ל של גבורה: גדוד 931 קיבל צל"ש על הישגיו בצוק איתן, באתר www.gvura.org
  40. ^ מאור בוכניק, ‏נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר ‏מאקו‏, 20 בספטמבר 2011
  41. ^ טל לב-רם, ‏אושר סבב המינויים לחטיבות סדירות בצה"ל, באתר גלי צה"ל, 31 באוגוסט 2009