אהוד פקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהוד פקר
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1928
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 2016 (בגיל 88)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות מינימליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהוד פקר (8 בנובמבר 192811 בדצמבר 2016) היה פסל, צייר, מוזיקאי ואמן רב תחומי בסגנון המינימליזם.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד פקר נולד בירושלים וגדל בתל אביב. לפני קום המדינה, בזמן לימודיו בטכניון, שירת בההגנה. עם קום המדינה התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. עם תום מלחמת העצמאות חזר לטכניון ובשנת 1953 קיבל תואר מהנדס בניין. לאחר לימודיו כיהן תקופה קצרה כמנהל ב"פקר פלדה" שהייתה בבעלות משפחתו. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריו למד נגינה בכינור אצל יריב אזרחי ויוסף קמינסקי ולמד גיטרה אצל מנשה בקיש. למד רישום אצל הצייר יצחק פרנקל פרנל. בשנות ה-60 למד רישום אצל יחזקאל שטרייכמן במכון אבני. בהמשך, בשנות ה-70, למד ציור עם רפי לביא וחיים קווה, והרבה ליצור ולהציג את עבודותיו.
אהוד פקר נמנה עם חוג תלמידיו של רפי לביא והיה בן ביתו יחד עם תמר גטר, אפרת נתן ואחרים.
אהוד פקר נמנה עם "החבורה התל אביבית המורחבת", שכללה, בין השאר, לפי ספרו של רן שחורי Art in Israel,[2] את רפי לביא, יואב בר-אל, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, תמר גטר, דידה עוז, הנרי שלזניאק, ציונה שמשי, יגאל תומרקין ומנשה קדישמן. בספר סקר שחורי את עבודתו של פקר "תרגיל עם 16 חלקים" משנת 1973 (עץ וזכוכית).[3]
בשנות ה-90 לימד נחום טבת קורס במכללת בצלאל שנקרא "מינימל ארט בישראל, לאן נעלם אהוד פקר?"[4]

סכום סדרת המספרים מאחד ומעלה בסדר עולה אחת שתיים שלוש וכן הלאה בחזקה שנייה =לסכום של כל אחד מהמספרים הבודדים בחזקה שלישית.jpeg

אהוד פקר עסק ביצירותיו בצורות מתמטיות והנדסיות ובנה עבודות שבהן פירמידות משוכללות וגופים תלת ממדיים נוספים, בשילוב של המרחב הפריזמתי והאקטואליה. יצירותיו נעות בין שני קטבים: מצד אחד הנגזרות של הצורה הבסיסית שבעיניו היא הפריזמה הנמשכת - צורת היסוד במרחב ובבעיית השלם והאינסוף, ומצד שני ההתעסקות בראלי, בקומוניקטיבי ובדוקומנטרי.
בשנת 2014 תרם את הפסל "הגדרת הפירמידה", העשוי מעץ לבוד ומאקריליק, למוזיאון תל אביב.[5]

אלן גינתון, אוצרת האמנות הישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות, כתבה בקטלוג התערוכה של פקר שהוצגה במוזיאון בשנת 2014:[6]

במחצית הראשונה של שנות השבעים, בנה אהוד פקר קבוצה גדולה של אובייקטים, פסלים, יוצאת דופן באופייה הגיאומטרי ובבשלותה האמנותית הטכנית והרעיונית. את העבודות האלה – אחדות מתוך קבוצה גדולה שתכנן ושמוצגת בחוברת שהוציא מאוחר יותר - הציג פקר בתערוכות קבוצתיות בגלריות שונות בירושלים ובתל אביב, יחד עם אמנים שהיו צעירים ממנו בשנים רבות, רובם אמני הדור הצעיר של אותן שנים שנחנכו על ידי רפי לביא. הפסלים המינימליסטיים-קונספטואליים בלטו בייחודם וזכו להערכה גדולה של האמנים הצעירים. כפי שכתב פקר באותה חוברת, לעבודות האלה לא היה דורש והן הלכו לאיבוד במרוצת השנים. מעבודות מסוימות נשארו דגמים, ורק עבודה אחת — "התכנסות הסדרה הגיאומטרית", שלא הוצגה, נשתמרה בביתה של בתו הבכורה.

אהוד פקר כתב והלחין שירים ופזמונים, ובשנים האחרונות לחייו החל בכתיבת שירה, שפורסמה בעיתון הארץ ובעיתון 77.[7][8]

תערוכות שבהן הציג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תערוכת חברים חדשים", בית האמנים תל אביב, 1969
  • פסטיבל אמנות ישראל, 1969
  • "פנים חדשות", בית האמנים תל אביב, 1971-1972
  • תערוכת יחיד, גלריה צ'מרינסקי תל אביב, 1972
  • "תערוכת סתיו קבוצתית", גלריה מבט תל אביב, 1972
  • "אמנים ובחירתם", תערוכה קבוצתית, בית האמנים תל אביב, 1972
  • תערוכה קבוצתית, מוזיאון רמת גן, 1972
  • תערוכה קבוצתית, גלריה 220 תל אביב, 1973
  • תערוכה קבוצתית, גלריה ישראליס תל אביב, 1973
  • "פינות", תערוכה קבוצתית, גלריה בלטמן תל אביב, 1973
  • "התהוות הממד השלישי", תערוכה קבוצתית, בית האמנים ירושלים, 1973
  • "אביב 1974", תערוכה קבוצתית, בית האמנים ירושלים, 1974
  • תערוכה קבוצתית, גלריה שרה גילת ירושלים, 1974
  • תערוכה קבוצתית, גלריה שרה גילת ירושלים, 1975
  • "הגדרת מצבים, בין הפשוט לנשגב", מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]