יצחק פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק פרנקל פרנל
Alexandre Frenel
לידה 1899
אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה)
פטירה 1981 (בגיל 82 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה צפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1919, 19 בדצמבר באוניית הרוסלאן
מקום לימודים
תקופת הפעילות ? – 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם, קוביזם, פוטוריזם, אבסטרקט, ריאליזם
השפיע על משה קסטל, מרדכי לבנון, ציונה תג'ר, מרדכי לבנון, שמשון הולצמן, רולי שפר, אביגדור סטימצקי, יוסף קוסונוגי, אריה ארוך, יחזקאל שטרייכמן
פרסים והוקרה

פרס דיזנגוף 1934,1938,1939,1940,1948

Grand Prix de Paques (nude) 1972, Grand Prix de Noel (expressionism) 1972, Grand Prix de Deauville 1973, Grand prix International de Peinture de la Côte d’Azur en France Finale 1973
מספר צאצאים 8
https://www.frenkel-frenel.org/The_official_Isaac_Frenkel-Frenel_web_site/Welcome.html
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פירוש נוסף ערך זה עוסק באמן ישראלי. אם התכוונתם למתרגם וחוקר יהודי, ראו זעקיל יצחק פרנקל.

יצחק (אלכסנדר) פרֶנקל (פְרֵנֵל) (10 באוגוסט[1] 1899, אודסה – 1981, תל אביב) היה צייר, פסל ומעצב תפאורה ישראלי ובין-לאומי[2] . חתן פרס דיזנגוף לציור (1938, 1947–1948). יצחק פרנקל נחשב לאב האמנות המודרנית בישראל ואחד מחשובי האמנים היהוהדים של אסקולת פריז[3][4]. ידוע בתור מי שהביא לארץ ישראל את השפעת אסכולת פריז[5], ולימד ציירים רבים שהפכו לימים גם הם למובילים בארץ בתחום האמנות.

פעל וישב בפריז, פורטוגל, דרום אפריקה, אודסה וישראל (ביחוד בצפת ובתל אביב)[6].

תחילת דרכו, אודסה 1899-1919[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק פרנקל נולד בשנת 1899 בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), השישי משבעת ילדיהם של יוסף-צבי ויוכבד בת רפאל כשר, נצר לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב. כילד הועידו לו הוריו עתיד של מהנדס או לבלר, אך אהבתו לציור הכריעה. הוא למד בישיבה, שם הכיר את הצייר חיים גליקסברג. כילד התגורר בחצר שבה שכן בית הדפוס של ביאליק ורבניצקי, בעלי הוצאת "מוריה"[6]. ב-1917 למד אצל אלכסנדרה אקסטר, מורה קונסטרוקטיביסטית, קוביסטית ועתידנית וציירת רבת השפעה באקדמיה לאמנויות יפות באודסה, אחד מבתי הספר המובילים לאמנות ברוסיה הצארית[7].

שנות ה-20 בין פריז לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו למד ב"חדר מתוקן". בין השנים 1916–1918 למד ציור בבית ספר בעיר הולדתו. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל באוניה "רוסלאן". עם הגיעו לארץ ישראל ניסה לפתוח סטודיו לציור בנגריה של גימנסיה הרצליה בתל אביב. בנוסף, היה שותף להקמת קואופרטיב "התומר", שביקש לקדם אמנות מודרניסטית בארץ-ישראל.

בין השנים 1920–1925 נסע לפריז,

הוא התחיל את דרכו לשם דרך מצרים יחד עם זוג האמנים יוסף ויהודית קונסטנט. הם הציגו תערוכה בקהיר, ומשם המשיך פרנקל לבדו לפריז[6]. שם למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux Arts, הבוז-אר) ובנוסף באקדמיה גראנד שומיאר (אנ') בה נפגש באמנים יהודים כגון חיים סוטין וקיקואין ועוד אשר הפכו יחדיו לאסכולת האקול דה פארי ( École de Paris )[6]. הוא למד בסטודיו של הפסל אנטואן בורדל ואצל הצייר אנרי מאטיס. פרנקל חי תחילה בעוני, הוא גורש מחדרו ואף חי לתקופה מתחת לגשרים וברחובות עד שקיבל מלגת לימודים בזכות אחד מעוזריו של הברון דה-רוטשילד[8].

ציור מסוף שנות ה-20, תחילת שנות ה-30, משקיף מדירה בפריז

בתקופה זו הציג מעבודותיו בסלון העצמאים ב-1924 ו-בסלון הסתיו. עבודותיו שאבו מסגנונות הציור האוונגרדיים של התקופה, בעיקר הקוביזם והאמנות המופשטת, כדוגמת הציור חיבור ללא עצמים, אשר הציג ב-1926 לארח שובו בארץ.[9][10]. ציור חשוב אחר מתקופה זו הוא הציור עקידת יצחק שצויר בצפת בשנת 1924, מן הראשונים המתארים נושא זה באמנות הישראלית. הציור עוצב בהשראת מסורת ציורי העקידה ובהשפעת הפולקלור הצפתי, עליו נמנים אמנים כגון משה בן יצחק מזרחי[11].

יצחק פרנקל, עקידת יצחק, 1924, שמן על בד

לאחר שובו פתח פרנקל ב-1925 את "הסטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים", שפעל בתל אביב עד לשנת 1929. על התלמידים בסטודיו נמנו מרדכי לבנון, דוד הנדלר, אריה נבון, ג'ניה ברגר, שמשון הולצמן, סימה סלונים, יוסף קוסונוגי ואחרים. שם לראשונה יכלו תלמדיו לראשונה בארץ לראות רפקרודוקציות של האמנים הבולטים מתוך הזרמים השונים באותה עת בצרפת[12]. יש האומרים כי בסטודיו של פרנקל לראשונה בארץ היית הדרכה יסודית אשר אפשרה להם להכיר את יסודות הציור המודרני[12]. תלמידי בצלאל כגון משה קסטל, סטימצקי, פיין, ארוך, הפסל בן צבי ועוד היו יורדים לתל אביב לסטודיו של פרנקל ובכך ספגו גם הם את ההשפעה הצרפתית[10].

בצריף הסטודיו של תיאטרון "האהל" נפתחה ב-14 ביונואר 1926 תערוכה ראשונה של "אמנים מודרניים", התשובה התל אביבית לתערוכת "מגדל דוד" הירושלמית (אשר הושפעה מאסכולת "בצלאל"[6]. בין המציגים היו פרנקל ותלמידיו, (שם הציג את "חיבור ללא עצמים" ואת "כינור")[6][13]. ציוריו נחשבים לציורים המופשטים הראשונים אשר נראו בארץ עוררו סערה רבה בתקופה[9][10].

בתקופה זו היה בין מקימי קבוצות האמנים, "אגד" ו"מסד"[8].

ציורו בתערוכת בית הספר לבנים בפסח 1927 נחשב לכזה שהכריע את המאבק בין אסכולת המודרניזם המושפעת על ידי École de Paris ואסכולת בצלאל השמרנית, לטובת האמנות המודרנית[6].

בהשראת פרנקל, רבים מתלמידיו נערו לצרפת על מנת לחזק את יכולתם ולהעשיר את עצמם באמנויות המודרניות בפריז. עם שובם של אמנים אלו מחו"ל חלה התחזקות של אמנות המושפעת מפריז ובכך הוטמע עוד יותר הסגנונות המודרניים בארץ על חשבון הסגנונות אשר הקדימו את חזרת פרנקל לארץ ישראל[10].

בתקופה זו החלה היכרותו הראשונה עם העיר הרוחנית, צפת. כבר בשנים אלה החל לצייר את העיר ואת נופיה המרשימים. הצייר עתיד יהיה להשתקע בה.[13]

קוביזם ואבסטראקט פרנקל, שנות ה-30 של המאה ה-20

שנות ה-30 וה40[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1929–1934 נסע לתקופה שנייה בפריז, שם החל ליצור בסגנון ריאליסטי.

יצחק פרנקל מצייר בחצר ביתו, צפת

עם שובו לארץ ב-1934 השתקע בתל אביב שם מונה לאחראי האמנותי בעדליאדע של העיר[8]. הוא פעל ועבד בתיאטרונים: בתיאטרון "האהל" : "מסעות בנימין השלישי", "היער", "יושה עגל", "אחים אשכנזי", "הקמצן", "דישראלי", "הילד איננו", "שומרי החומות" ובתיאטרון "הבימה" : "אנוסים","מירלה אפרת", "בנות הנפח", "האדם והשטן", "בערבות הנגב", "ראובני שר היהודים" - 1940, "בערבות הנגב" - 1949 ועוד[14][6]....

יצחק פרנקל כמו חלק גדול מהבוהמה התל אביבית הרבה לשבת עם חבריו האמנים בבתי קפה כפי שעשה בפריז. במקום Le Dome ו La Ruche, פרנקל ישב בשלג הלבנון[10], בקפה כסית ואף קפה אררט. בעצם בשל מצבם הכלכלי של האמנים ואנשי הרוח, הם הרבו לשבת בבתי קפה. כך פרנקל היבא דמות חשובה בפסיפס הבוהמי של תל אביב הקטנה, יחד עם אלתרמן, שלונסקי, קסטל, לאה גולדברג ועוד דמויות מן התקופה[15][10].

פרנקל החל גם לכתוב ולהביע את דעתו בנושאי אמנות בכתב העת "גזית", (כתב עת הנחשב לאוונגדרי מאוד בתקופתו)[10].

עם השנים העביר את עיקר פעילותו בארץ לצפת. ב-1942 ארגן את התערוכה הראשונה של ציורים בצפת, (דמי הכניסה היו גרוש אחד בלבד)[6]. פרנקל היה ממייסדי קריית האמנים של צפת, למרות שלא ראה את עצמו כחלק מקהילת אמני הקריה ועל כך יצר ניכור בינו לשאר האמנים[6].

ב-1948הוזמן יצחק פרנקל לתעד אירועים היסטוריים של מלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל, כמו ישיבת המטכ"ל הראשונה. לאחר מלחמת השחרור צייר דיוקנאות של 120 חברי הכנסת הראשונה ואת ישיבת הכנסת הראשונה[8][14][16].

ב-1948 היה בין האמנים שייצגו את ישראל בביאנלה של ונציה[17].

שנות ה-50 והלאה, לידה מחדש "פרנל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 יצא שוב לתקופה של 6 שנים בצרפת ושב לארץ ב-1960, בזמן זה קנה דירה והתגורר ברחוב מופטאר שבפאריז ולמד את אמנות הויטרז' ועבודה עם זכוכית[6]. בתקופה הזו בצרפת התחיל לחתום את שמו כ"פרנל", דבר אשר הוביל לשמועות על התנצרותו, שמועה שגויה לחלוטין אך כזאת שהובילה לפגיעה בתדמיתו בישראל הצעירה[14].

צפת המיסטית, שנות ה-50

בשנת 1922 נישא ליהודית, והיה אב לאליהו ונחום. משנת 1927 חי עם מרים אניספלד, וממנה היה אב לבן נוסף: אליעזר (נולד ב-1929). הוא נשא את מרים בשנת 1954, לאחר שיהודית הסכימה להתגרש ממנו. בראשית שנת 1959 נפטרה אשתו מרים. לאחר מותה נישא בשלישית, וכשהיה בן 69 נישא ברביעית, לאילנה (שהייתה אז בת 23)[18].

ב-1950 נבחר להציג את מדינת ישראל בביאנלה של ונציה[17][16].[19].

בנו אליעזר פרנקל היה אדריכל, צייר ומחנך.

בשנת 1973 נפתח בקריית האמנים צפת מוזיאון פרנקל פרנל, המציג את יצירותיו[20].

ב-1979 הוצגה תערוכת יחיד של עבודותיו ב-Orangerie המפורסם בפריז לכבוד יום הולדתו ה-80. תערוכה זו נחנכה על ידי אלאן פויר (Alain Poher) נשיא הסנאט הצרפתי[19].

יצחק פרנקל פרנל נפטר ב-1981 בתל אביב ונקבר בצפת.

אלמנתו אילנה ניהלה עד מותה בשנת 2008 את המוזיאון[21]. המוזיאון פועל גם כיום.


פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק פרנקל, בגינת חצר בצפת

פרסים אשר בהם זכה פרנקל[14][16][22]

  • מלגת לימודים ל-"בוז ארטס", פריז, צרפת, 1926-1929
  • פרס דיזנגוף לאמנות, עיריית תל אביב, 1935;1938;1939;1940;1948 -
  • 1934 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו 1938 פרס דיזנגוף לציור ופיסול 1939 פרס דיזנגוף, לציור "יום חם, תל אביב" 1940 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו 1948 פרס דיזנגוף לציור ופיסול 1948 פרס דיזנגוף
  • פרס האמנות של עיריית תל אביב, 1940
  • פרס עבור ליטוגרפיה, בריסל, בלגיה, 1958
  • פרס לציור עירום, צרפת, 1972
  • הפרס הגדול, קאן, צרפת, 1973 1973 פרס בינ-לאומי, הריביירה הצרפתית 1973 פרס בינלאומי, דוביל, צרפת

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות פרנקל[17]

  • יצחק פרנקל - גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב 1946
  • יצחק פרנקל - גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב 1948
  • יצחק פרנקל - גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב 1953
  • יצחק פרנקל - תערוכת יחיד בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב 1964
  • תערוכת תלמידי הסטודיו לציור שעל יד ועדת התרבות בהנהלת יצחק פרנקל אולם ועדת התרבות של ההסתדרות העובדים, תל אביב 15 ינואר, 1927 - 15 פברואר, 1927
  • תערוכת תלמידי הסטודיו לציור שעל יד ועדת התרבות בהנהלת יצחק פרנקל הגימנסיה העברית "הרצליה", תל אביב, 1 ספטמבר, 1927 - 30 ספטמבר, 1927
  • יצחק פרנקל - רישומים מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 7 מאי, 1939 - 28 מאי, 1939
  • יצחק פרנל פרנקל - שחקנים תלבושת ועיצוב במות ב"הבימה",תיאטרון ירושלים, ירושלים,15 נובמבר, 1994 - 13 דצמבר, 1994
  • יצחק פרנקל פרנל 1899 - 1981, מוזיאון פרנל פרנקל, צפת, 1999
  • תערוכת אמנים מודרניים (שלישית), צריף האהל, תל אביב
  • תערוכת ציירי ישראל 2: תקופת "מגדל דוד", תערוכה נודדת, ישראל
    פרנקל בחצר ביתו, צפת
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל, גלריה לאמנות בבית "הבימה", תל אביב, 1941
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל, גלריה לאמנות בבית "הבימה", תל אביב, 1943
  • תערוכת אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1951
  • דיוקן עצמי באמנות הישראלית, מוזיאון חיפה לאמנות, 1973
  • תערוכה קבוצתית, גלריה לים, תל אביב, 1974
  • ציורי ארץ ישראל, שנות העשרים עד סוף שנות הארבעים מתוך אוסף גבעון, הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 1985
  • עם בונה ארץ: היסטוריה ישראלית בראי האמנות, מוזיאון הרצליה, הרצליה, 1988
  • ימי מגדל דוד, מלחמת התרבות הראשונה באמנות ישראל, מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, ירושלים, 1991
  • התערוכה האמנותית הראשונה, גימנסיה "הרצליה", תל אביב, 1 אפריל, 1920 - 7 אפריל, 1920
  • התערוכה האמנותית התמידית בארץ-ישראל, אולם "נווה שאנן", תל אביב, 1921
  • התערוכה השנתית השישית של אגודת אמנים עברית, בית הספר "למל", ירושלים, 11 אפריל, 1926 - 27 אפריל, 1926
  • תערוכת אמנים מודרניים, צריף האהל, תל אביב, 7 מאי, 1926 - 17 מאי, 1926
  • התערוכה השנתית החמישית של אגודת אמנים עברית בקשר למפעל הסופר והאמן לטובת גאולת הארץ, מגדל דוד, ירושלים, 4 יולי, 1926 - 5 יולי, 1926
  • תערוכת אמנים מודרניים (שנייה), צריף האהל, תל אביב, 1 מאי, 1927 - 31 מאי, 1927
    יצחק פרנקל, צפת
  • התערוכה השנתית השביעית של אגודת אמנים עברית, מגדל דוד, ירושלים, 4 פברואר, 1928 - 28 אפריל, 1928
  • הפורטרט בארץ ישראל, בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים, 13 פברואר, 1934 - 25 מרץ, 1934
  • תמונת-הנוף בארץ-ישראל, בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים, 27 מרץ, 1934 - 21 אפריל, 1934
  • תערוכת אמני ארץ-ישראל, מוקדשת לזכרו של מאיר דיזנגוף ז"ל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1936
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1939
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ-ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1940
  • התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל לזכר ב. שץ מיסד בצלאל, גלריה לאמנות בבית "הבימה", תל אביב, 4 מרץ, 1942 - 15 אפריל, 1942
  • בית הנכות הלאומי בצלאל בירושלים - מבט לאחור, בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים, 24 אוקטובר, 1964 - 30 נובמבר, 1964
  • האקספרסיוניזם הישראלי בשנות השלושים וקשריו עם אסכולת פריז, מוזיאון ישראל, ירושלים, 5 אוקטובר, 1971 - 30 נובמבר, 1971
  • ציירי ארץ ישראל 1945 - 1926, עבודות שמן, תערוכה שנייה לרגל שנת השלושים למדינת ישראל, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב, 15 אפריל, 1978 - 12 מאי, 1978
  • תל אביב, מטרופולין קטנה (ת"א בציור הארצישראלי - שתי תקופות), תערוכה לציון 70 שנה לעיר תל אביב, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב, 1979
  • תערוכות יום הזיכרון תשמ"ב, מוזיאון יד לבנים, פתח-תקוה, 1982
  • שנות העשרים באמנות ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 24 מאי, 1982 - 3 נובמבר, 1982
  • אוסף רוז'ה ואריה דוברון, מוזיאון יד לבנים, פתח-תקוה, 20 ספטמבר, 1983 - 29 אוקטובר, 1983
  • ציוני-דרך באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 8 דצמבר, 1985 - 3 מרץ, 1986
  • רובינא - ציירי הארץ מציירים את חנה רובינא, מוזיאון בית ראובן, תל אביב, 29 דצמבר, 1987 - 5 נובמבר, 1988
  • אמנות בהסתדרות: מבחר מאוסף הוועד הפועל, בית הוועד הפועל, תל אביב, 1989
  • פני המשורר - חיים נחמן ביאליק, דיוקנאות, ציורים ורישומים, מוזיאון בית ראובן, תל אביב, 21 דצמבר, 1991 - 20 מרץ, 1992
  • על שפת ים כנרת, בית גבריאל בכנרת על יד צמח, 28 אפריל, 1993 - 27 יולי, 1993
  • חלונות: מתווים לשבעה נושאי חתך באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 4 פברואר, 1996 - 6 מאי, 1996
  • אמנות ישראל מאוספי המוזיאון, הביתן לאמנות ישראל ע"ש אילה זקס אברמוב, אולמות ד"ר יהודה והילדה מרצבכר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2 יולי, 1996 - 31 דצמבר, 1996
  • טובל במים, טובל באור: מאה שנות צבעי-מים בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1 דצמבר, 1998 - 28 פברואר, 1999
  • אספנות בראי האמן, המשכן לאמנות, בית מאירוב, חולון, 25 נובמבר, 2000 - 27 דצמבר, 2000
  • תמונות מקומיות - אמנות ישראלית מן האוסף ועוד, מוזיאון ישראל, ירושלים, 13 יולי, 2001 - 13 אפריל, 2002
  • תערוכה קבוצתית - פותחים שולחן, מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם, 2004
  • אין עם חדש, אמנות ישראלית בנתיב האמנות היהודית: סקיצה היסטורית, זמן לאמנות - מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב, 26 נובמבר, 2004 - 15 ינואר, 2005
  • אורים - ייצוגי אור ביצירות אמנות בעקבות פרויקט קרן עדי, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005
  • אסכולת פריז בקריית האמנים צפת, שנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, מוזיאון ראובן ועדית הכט, חיפה, 2013
  • בעקבות אסכולת פריז: האמנות הארצישראלית בשנות ה־30 וה־40, מוזיאון מאנה-כץ, חיפה, 2013
  • נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד, 11 ספטמבר, 2019 - 21 מרץ, 2020
לוחית זיכרון ליצחק פרנקל-פרנל ברח גוטליב 10 בתל אביב

תערוכות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק פרנקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלקסיקון "Who's who" נטען כי התאריך הוא 10 באוקטובר.
  2. ^ יצחק פרנקל, archive.habima.co.il
  3. ^ Estimation et cote de Alexandre FRENEL | Expertise gratuite, Mr Expert (בצרפתית)
  4. ^ Schule von Paris – Wikipedia – Enzyklopädie, wiki.edu.vn (בde-DE)
  5. ^ Schule von Paris – Wikipedia – Enzyklopädie, wiki.edu.vn (בde-DE)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 גדעון עפרת, לעזאזל עם כל הפרנקלים האלה!, הארץ מוסף שבעוני, 23/11/1979, עמ' 28,29,30
  7. ^ artnet Galleries: A House in Safed by Yitzhak Frenkel-Frenel from Jordan-Delhaise Gallery, web.archive.org, ‏2013-12-03
  8. ^ 1 2 3 4 אורן שץ, יצחק פרנקל-פרנל (1900 – 1981), באתר עסקי אמנות, ‏2017-06-02
  9. ^ 1 2 יצחק פרנקל: "חיבור ללא עצמים", באתר המחסן של גדעון עפרת, ‏2011-01-01
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 גדעון עפרת, דורית לויטה, בנימין תמוז, סיפורה של אמנות ישראל, גבעתיים: מסדה, 1980
  11. ^ גדעון עפרת, עקידת יצחק באמנות הישראלית, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן, 1988
  12. ^ 1 2 רחל סבג, פרקים באמנות ישראלית, מעלות: תל, 1989
  13. ^ 1 2 אליעזר פרנקל, אבא, באתר סדנא פרנקל
  14. ^ 1 2 3 4 אורן שץ, יצחק פרנקל-פרנל (1900 – 1981), באתר עסקי אמנות, ‏2017-06-02
  15. ^ בתיה כרמיאל, בתי הקפה של תל אביב : 1980-1920, תל אביב : מוזיאון ארץ ישראל, 2007. (בעברית)
  16. ^ 1 2 3 FRENKEL FRENEL MUSEUM, www.frenkel-frenel.org
  17. ^ 1 2 3 מוזיאון ישראל מרכז מידע לאמנות ישראלית - תערוכות: פרנקל, יצחק, museum.imj.org.il
  18. ^ ורדה הורביץ, אירוח עם רוח, תל אביב: משכל, 2008.
  19. ^ 1 2 Alexandre FRENEL, Bureau d’art Ecole de Paris, ‏2019-01-02 (בAmerican English)
  20. ^ מוזיאון פרנקל פרנל (באנגלית).
  21. ^ ראובן לייב, מתה אילנה פרנקל-פרנל, בעלת מוזיאון הדגל בצפת, חדשות מחלקה ראשונה, 11 באוקטובר 2008.
  22. ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית | מוזיאון ישראל, ירושלים, museum.imj.org.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יצחק_פרנקל&oldid=35933735"