אהמט ארטגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהמט ארטגון

אהמט ארטגוןטורקית: Ahmet Ertegün;‏ 31 ביולי (לפי הלוח היוליאני 18 ביולי ) 1923 - 14 בדצמבר 2006) היה מפיק מוזיקלי, מייסד חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס ונשיאהּ. אחת מהדמויות רבות ההשפעה ביותר בתעשיית התקליטים[1]. זיהה את כשרונם של אמנים רבים בתחום הרית'ם אנד בלוז ובהם אריק קלפטון, פיל קולינס, הרולינג סטונז, לד זפלין, קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג, אריתה פרנקלין, ריי צ'ארלס, Yes ועוד וכיהן כיו"ר היכל התהילה של הרוק אנד רול. יחד עם אחיו נשוהי יסד את מועדון הכדורגל (האירופי) המוביל בארצות הברית, ניו יורק קוסמוס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיסטנבול, טורקיה ועבר עם משפחתו לוושינגטון די. סי. ב-1935, כאשר אביו, מוניר התמנה לשגריר ארצו בארצות הברית. יחד עם אחיו נשוהי הרבה לבקר ברבעי האפרו-אמריקאים בעיר ובמועדוני המוזיקה, כך הכיר אמני ג'אז כלנה הורן, ג'לי רול מורטון, קאב קאלוויי, סידני בשה, לסטר יאנג ועוד. כמוסלמים במדינה נוצרית לבנה חשו האחים ארטגון קרבה לאפרו-אמריקאים כמו גם ליהודים, המרכז הקהילתי היהודי היה אחד המקומות הבודדים בו יכלו לצפות יחד בהופעה שחורים ולבנים. ב-1944 נפטר האב מוניר והמשפחה שבה לטורקיה, למעט שני האחים שהחליטו להשאר בארצות הברית. בעוד נשהוי עבר ללוס אנג'לס, נשאר אהמט בוושינגטון.

אטלנטיק רקורדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אטלנטיק רקורדס

ב-1946 הקים ארטגון יחד עם הרב אברמסון את חברת "אטלנטיק רקורדס". בשנות החמישים הצטרפו לצוות המוביל של החברה גם ג'רי וקסלר ונשהוי אטגון והיא הייתה למובילה בתחום הרית'ם אנד בלוז. אהמט התמחה בזיהוי כשרונות והחתים לחברה אמנים כריי צ'ארלס, ביג ג'ו טרנר והדריפטרס. יחד עם חברת סטקס רקורדס מממפיס גיבש ארטגון קבוצת מוזיקת נשמה שכללה אמנים כבן אי קינג, סולומון בורק, אוטיס רדינג, פרסי סלדג', וילסון פיקט ואריתה פרנקלין.

ארטגון אף כתב מספר קטעי בלוז בהם "Chains of Love" ו-"Sweet Sixteen", בפסבדונים A. Nugetre (היפוך אותיות שמו) ואת להיטו של ריי צ'ארלס "Mess Around".

כאשר הגיעו לארטגון הקלטות דמו מבריטניה של אריק קלפטון, לד זפלין והרולינג סטונס החתים אותם להפצה בארצות הברית. כן שכנע את שלישיית קרוסבי, סטילס ונאש לצרף אליהם את ניל יאנג. ב-1967 מכר את אטלנטיק רקורדס לוורנר מיוזיק גרופ, אך נשאר לייעץ לחברה בנושאי אמנים ורפרטואר.

אחרי מכירת אטלנטיק רקורדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 ניצלו האחים ארטגון, שהתגעגעו למשחק הכדורגל, את כספי מכירת אטלנטיק לשם הקמת קבוצת הכדורגל ניו יורק קוסמוס ולהחתמתם של כמה מגדולי הכדורגלנים של המאה ה-20 בהם פלה, קרלוס אלברטו ופרנץ בקנבאואר.

ב-1987 נכלל ארטגון בהיכל התהילה של הרוק אנד רול, שהיה בין מייסדיו. ב-1991 קיבת תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה. ב-1993 קיבל פרס גראמי למפעל חיים. בשנת 2000 קבעה ספריית הקונגרס שארטגון הוא "אגדה חיה"[2].

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוקטובר 2006, בגיל 83, היה חבר כבוד בקונצרט של הרולינג סטונס (שצולם על ידי רוברט אלטמן לסרט Shine a Light) לכבוד קרן קלינטון במעמד הנשיא לשעבר, ביל קלינטון ומכובדים רבים נוספים. במהלך קבלת פנים מאחורי הקלעים מעד ארטגון וראשו נחבט. מצבו התדרדר עד מהרה לתרדמת, מספר שבועות מאוחר יותר, ב-14 בדצמבר, נפטר. סרטו של אלטמן הוקדש לזכרו.

ב-2007 חגגה חברת אטלנטיק רקורדס 60 שנים להקמתה עם שידור הסרט התיעודי מסדרת "American Masters" שנקרא "תקליטי אטלנטיק: הבית שאהמט בנה" ועל ידי הפצת הדיסק "חגיגות 60 שנה לאטלנטיק: קלאסיקות רית'ם ובלוז שנבחרו על ידי אהמט ארטגון".

ב-10 בדצמבר 2007 התאחדה להקת לד זפלין למופע יחיד בO2 ארנה בלונדון שהוקדש לזכרו במלאת שנה למותו ולגיוס כסף להקמת קרן ללימודי מוזיקה על שמו.

בנו של פרנק זאפה, נקרא אהמט, על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]