לדלג לתוכן

פרנץ בקנבאואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ בקנבאואר
Franz Beckenbauer
פרנץ בקנבאואר, 2019
פרנץ בקנבאואר, 2019
לידה 11 בספטמבר 1945
מינכן, גרמניה
פטירה 7 בינואר 2024 (בגיל 78)
זלצבורג, אוסטריה
מקום קבורה בית הקברות ביער פרלצ'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פרנץ אנטון בקנבאואר
שם לידה Franz Anton Beckenbauer עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.81 מטרים
תקופת פעילות 1964–1983 (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה בלם
ילדים סטפן בקנבאואר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • כדורגלן השנה בגרמניה (1966)
  • Bravo Otto (1974)
  • Bayerischer Sportpreis (2005)
  • המדליה החוקתית הבווארית (2012)
  • כדורגלן השנה בגרמניה (1976)
  • היכל התהילה של הספורט הגרמני
  • כדורגלן השנה בגרמניה (1968)
  • כדורגלן השנה בגרמניה (1974)
  • honorary golden medal of the state capital Munich
  • כדור הזהב
  • פרס שטייגר
  • עלה הדפנה הכסוף
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (2009)
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1976)
  • מדליית הזהב הבווארית
  • טבעת הזהב לשם כבוד של מינכן
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2006)
  • צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה (26 בינואר 2008)
  • Askania Award (2023)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.franzbeckenbauer.de
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965–1977
1977–1980
1980–1982
1983
באיירן מינכן
ניו יורק קוסמוס
המבורג
ניו יורק קוסמוס
427 (60)
105 (19)
28 (0)
27 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1965–1977 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית 103 (14)
קבוצות כמאמן
1984–1990
1990–1991
1993–1994
1996
נבחרת מערב גרמניה
אולימפיק מרסיי
באיירן מינכן
באיירן מינכן
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית (כשחקן)
גביע העולם
זהבמערב גרמניה 1974כדורגל גברים
כסףאנגליה 1966כדורגל גברים
ארדמקסיקו 1970כדורגל גברים
אליפות אירופה
זהבבלגיה 1972כדורגל גברים
כסףיוגוסלביה 1976כדורגל גברים
מתחרה עבור נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית (כמאמן)
גביע העולם
זהבאיטליה 1990כדורגל גברים
כסףמקסיקו 1986כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרנץ בקנבאואר,1976

פְרַנְץ אָנְטוֹן בֶּקֵנְבַּאוֵּארגרמנית: Franz Anton Beckenbauer;‏ 11 בספטמבר 19457 בינואר 2024) היה כדורגלן ומאמן כדורגל גרמני שכונה "הקייזר" (Der Kaiser, "הקיסר"), ונחשב לאחד מגדולי הבלמים והכדורגלנים בכל הזמנים. זכה פעמיים בכדור הזהב, והוא אחד מתשעה שחקנים שזכו גם בגביע העולם, גם בגביע אירופה לאלופות וגם בכדור הזהב. הוא הופיע 103 פעמים בנבחרת גרמניה המערבית, ושיחק בשלושה גביעי עולם ושתי אליפויות אירופה. הוא גם אחד משלושה שחקנים, (יחד עם מריו זגאלו הברזילאי ודידייה דשאן הצרפתי), שזכו בגביע העולם גם בתור שחקנים וגם בתור מאמנים; הוא הניף את גביע העולם כקפטן במונדיאל 1974, וכמאמן במונדיאל 1990. ב-2004 הופיע גם ברשימת פיפ"א 100 שנבחרה על ידי פלה.

בקנבאואר נולד וגדל בשכונת העוני גיזינג (Giesing) במינכן. אביו עבד בדואר ופרנס את משפחתו בדוחק רב. כדי לא להרוס את נעליו נהג בקנבאואר לשחק כדורגל ברגליים יחפות. בקנבאואר הצטרף לקבוצת הילדים של SC מינכן 1906, למרות שגדל בשכונת גייסינג אשר הייתה מזוהה עם אוהדי מועדון הכדורגל מינכן 1860, בה רצה לשחק. במהלך משחק אימון של SC מינכן 1906 מול מינכן 1860 ספג בקנבאואר סטירת לחי משפילה משחקן של הקבוצה היריבה, דבר שגרם לו להחליט להצטרף דווקא לבאיירן מינכן, היריבה העירונית.[1]

בגיל 18 התאמן בקנבאואר לראשונה עם הקבוצה הבוגרת, וב-1965 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה.[2] שנה לאחר מכן, במונדיאל 1966 הפגין את יכולותיו, הבקיע ארבעה שערים והתפרסם בעולם. אט אט נתפר עבורו תפקיד מיוחד במגרש, הליברו, בו היטיב לנצל את תכונותיו ההתקפיות וההגנתיות. כשקבוצתו איבדה את הכדור, בקנבאואר ירד לאחור ועזר להגנה. כשהכדור הוחזק על ידי חבריו לקבוצה, הוא הצטרף להתקפה וניצל את העובדה שאיש לא שמר עליו.[3] הצלחתו במונדיאל הביאה לו הכרה עולמית והוא הוחתם גם כשחקן קולנוע.[4] בסוף 1968 נבחר ל"נבחרת אירופה" במשאל בין מומחי כדורגל של סוכנות הידיעות הצרפתית.[5]

הוא שיחק בגביע העולם 1970 ובמשחק המותח בחצי הגמר מול נבחרת איטליה סדק את עצם הבריח, אך המשיך לשחק כשזרועו במתלה.

ב-1971 מונה לקפטן נבחרת מערב גרמניה. הוא הוליך את מערב גרמניה לזכייה באליפות אירופה בכדורגל ב-1972, ובגביע העולם 1974. בנוסף, בקנבאואר הוביל את באיירן מינכן לזכייה בשלושה גביעי אירופה לאלופות (1974, 1975, 1976). ב-1977, בגיל 32, החליט לעבור ולשחק בניו יורק קוסמוס. הוא שיחק בניו יורק עד 1980 וזכה עימה בשלוש אליפויות ליגה. הוא חזר לגרמניה ושיחק בהמבורג, עימה זכה באליפות הבונדסליגה ב-1982, אז חזר לניו יורק לעונה ופרש סופית ממשחק.

בתחילת יולי 1984, לאחר התפטרותו של יופ דרוואל, בלחץ דעת הקהל ומבלי שעבר קורס מאמנים, התמנה ליועץ טכני של נבחרת מערב גרמניה, ובעצם למנהלה בפועל. במינוי זה, עקף בקנבאואר את סגני המאמן אריך ריבק והורסט קאפל, אשר על פי המסורת בגרמניה היו אמורים להחליף את המאמן המתפטר.[6][7]

במונדיאל 1986 הוא הוליך את הנבחרת הלאומית לגמר, שם הפסידה לנבחרת ארגנטינה. במונדיאל 1990 זכתה הנבחרת בגביע ובקנבאואר הפך לאדם השני שזכה בגביע העולם הן כשחקן והן כמאמן (הראשון היה מריו זגאלו עם נבחרת ברזיל), ואז פרש מאימון הנבחרת.

ב-1994 התמנה למאמן באיירן מינכן באמצע העונה והביא אותה לאליפות, ושנה לאחר מכן התמנה לנשיא המועדון. מ-1998 הוא שימש גם כסגן נשיא ההתאחדות הגרמנית לכדורגל. הישגו הגדול ביותר כעסקן הוא הבאת אליפות העולם בכדורגל של 2006 לגרמניה. הוא עבר יותר ממיליון ק"מ בשנתיים במסעותיו על מנת לזכות באירוח הטורניר. עד למותו שימש כנשיא כבוד של באיירן מינכן.[8]

נבחר כבלם בקבוצת הכדורגל של המאה. בקיץ 2010 נערך משחק ראווה לכבודו בין באיירן מינכן לריאל מדריד (ריאל ניצחה 2–4 בפנדלים בתום 120 דקות ללא גול). בשנת 2007 הוענק לו פרס לוריוס למפעל חיים.[9]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקנבאואר היה נשוי שלוש פעמים ויש לו חמישה ילדים. אחד מבניו, שטפן (1968–2015), היה שחקן כדורגל. הוא נישא לראשונה בספטמבר 1966, בגיל 21, עם כלה בת 21. הנישואין נערכו בחשאי בניגוד לדעת הוריו והורי אשתו.[10]

ב-7 בינואר 2024 נפטר בזלצבורג.[11][12] נטמן בסמוך לקבר הוריו במינכן, בבית העלמין ביער פרלאך.

באיירן מינכן
המבורג
ניו יורק קוסמוס
נבחרת גרמניה
נבחרת גרמניה
מרסיי
באיירן מינכן
שחקן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ בקנבאואר