אולפרט דאפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוֹלפֶֿרט דאפֶּר
Olfert Dapper portrait.jpg
לידה ינואר 1636
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1689 (בגיל 53)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופר, רופא, היסטוריון, גאוגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוֹלפֶֿרט דאפֶּר (Olfert Dapper; ‏16361698) היה סופר, גאוגרף והיסטוריון הולנדי שחיבר ספרים רחבי היקף על יבשות, ארצות ועמים אף שמעולם לא יצא ממקומו.

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפֿרט דאפר נולד בתחילת 1636[1] בשכונת יורדאן שבאמסטרדם. בשנים 1657 ו-1658 למד רפואה באוטרכט, אך ככל הנראה לא עסק בה, ומכל מקום שמו לא נמצא ברשומות גילדת הרוקחים והרופאים של אמסטרדם. כעולה משפע חיבוריו, דאפר הקדיש את רוב ימיו לאיסוף מידע על יבשות ועל ארצות, שחלקן היו בתקופתו בלתי נגישות, ולכתיבת ספרים על אודותן. ספריו הופיעו במהדורות לא מעטות ותורגמו לשפות אחרות. דאפר מעולם לא יצא את ארצו. הוא השתמש בדוחות של חוקרים ומיסיונרים ושל אנשי חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית, וכמו כן נעזר בכתבי נוסעים אחרים. הציורים והמפות המלווים את כתביו לא נעשו על ידיו, אלא לוקטו ממקורות שונים ועובדו לתחריטים בסדנת המו"ל ההולנדי שלו – יאקוב ואן מירס (Jacob van Meurs).[2] ב-1663 ראו אור חמשת הכרכים של ספרו הראשון שעליו שקד כשלוש שנים – "תיאור היסטורי של אמסטרדם". שנתיים לאחר מכן, ב-1665, הפיק את התרגום הראשון להולנדית של כתבי הרודוטוס ובתוך שנים ספורות פרסם סדרת ספרים על יבשות וארצות. הבולט בהם הוא "תיאור אפריקה" (אנ'), שראה אור ב-1668 וקנה לו מקום לדורות כספר-יסוד בלימודי אפריקה. הספר נועד, ככתוב בכותרו, להציג "שמות מקומות, גבולות, נהרות ואגמים, גידולים, בעלי חיים, לבוש, שפות, ממלכות, דתות ומנהגים, כולל מפות של הארצות ושל הערים מצוירים ממראה עיניים", ותוכנו "שאוב מכְּתבים עכשוויים ומספרי נוסעים שהיו בארצות הללו".

ציור מקדש שלמה בירושלים בספרו של דאפר על ארץ ישראל (1677)
מפת ראש הכרמל, מפרץ חיפה, עמק עכו והעיר עכו (1677)

בספריו הנחשבים של דאפר נמנו "סוריה וארץ ישראל" (1667), "משלחות חברת הודו המזרחית ההולנדית לסין" (1670), "אסיה – אימפריית המוגולים הגדולה, כולל חלקים של הודו, ממלכת פרס, גאורגיה ועוד" (1672), "אסיה, כולל אזורי מסופוטמיה, בבל, אשור, אנטוליה, או אסיה הקטנה, וערב" (1680), "איי הים התיכון" – קפריסין, רודוס, כרתים ואיים במזרח הים האגאי (1688) ומוראה (1688). פרקים נבחרים מכְּתביו של דאפר (Dapperus Exoticus Curiosus) פורסמו בשני כרכים בשנים 17171718 בגרמניה. חיבור הספר "אמריקה" (1671) יוחס לדאפר במהדורתו הגרמנית (1673), אף שבמהדורה ההולנדית המקורית צוין ארנולדוס מונטנוס (אנ') כמחברו.[3]

דאפר לא התיימר להיות מגלה ארצות וטרח לציין את המקורות שמהם שאב את ידיעותיו. כתיבתו מאופיינת בשילוב של תחומים שונים – גאוגרפיה, כלכלה, פוליטיקה ואנתרופולוגיה. הוא מוערך בשל הימנעותו מגישה אתנוצנטרית ומשיפוט ערכי של החברות שתיאר. רוב כותרי ספריו של דאפר פותחים בהיגד "תיאור מדוקדק", שיש בו לפחות ביטוי לשאיפתו של דאפר בעבודתו.

אולפרט דאפר מת ערירי ונקבר באמסטרדם ב-29 בדצמבר 1689.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב באמסטרדם (Dapperstraat) נקרא על שמו של אולפֿרט דאפר.
הסופר האמריקני פיטר ביגל הקדיש לזכר דאפר את ספרו "החדקרן האחרון" (1968) שנכתב בהשראת הדברים שקרא בכתבי דאפר על חד-קרן בגבול קנדה.[4] ב-2012 כתב ביגל את "יומו של אולפֿרט דאפר" (Olfert’s Dapper Day) על מסע דמיוני של הולנדי בשם זה אל מושבה פוריטנית בִּדיונית בצפון אמריקה.
בצרפת פועלת קרן המוקדשת לאמנות אפריקאית ונקראת על שמו של אולפרט דאפר – Fondation Dapper. הקרן נוסדה ב-1983 בהולנד וב-1986 הקימה את מוזיאון דאפר (Musée Dapper) בפריז ברובע ה-16. מבנה המוזיאון נסגר ב-2017, והקרן ממשיכה להפעילו באמצעות אתר האינטרנט שלה.
לרגל "תערוכת בולים לאומית חיפה 80" [1] הוציא השרות הבולאי גליונית זיכרון המציגה את האיור של הר הכרמל ומפרץ חיפה [2] מתוך ספרו של דאפר מ-1677 על סוריה וארץ ישראל. שני הבולים בגליונית מראים מקטעים של הציור – מערת אליהו בצלע הכרמל והעיירה חיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ו; על ד"ר אוֹלף דאפר[5] – בעמ' 30, קטעים מתוך כְּתביו על היישוב היהודי בארץ – בעמ' 367–373

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולפרט דאפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולי בסוף 1635; ידוע רק תאריך ההטבלה שלו – 6 בינואר 1836
  2. ^ לדוגמא, הרבה מציורי ירושלים וכן מפת ירושלים בספרו של דאפר הועתקו מספרו של הנזיר הפרנציסקני ברנרדינו אמיקו על מבנים קדושים בארץ הקודש (1620)
  3. ^ הספר היה ככל הנראה פרי עבודה משותפת. ההפקה נעשתה על ידי אותו המו"ל ההולנדי; המהדורה האנגלית של הספר "אמריקה" נערכה ונדפסה על ידי ג'ון אוגילבי (אנ') וראתה אור במקביל להוצאת המהדורה ההולנדית, אבל היא אינה נאמנה למקורהּ. ספרו של דאפר על סין, למשל, תורגם לאנגלית בהוצאת אוגילבי וראה אור (על שפע איוריו מן המהדורה ההולנדית) בשם שונה – Atlas Chinenesis – ובייחוס החיבור לארנולדוס מונטנוס
  4. ^ הספר יצא לאור בעברית (בתרגום רון פוקס ובעריכת דורית פרידמן) בהוצאת ספריית פועלים, 2008
  5. ^ קיצור שמו הפרטי ל-Olf מופיע אצל איש-שלום ככל הנראה משום שכך נדפס ברשימות הביבליוגרפיות של רריכט (PGB) עמ' 275–276 (מס' 1171). בכתביו של דאפר בלועזית אין היקרות של קיצור שמו המלא Olfert, אלא לאות הראשה O.