לדלג לתוכן

אורה איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורה איתן
אורה איתן
אורה איתן
לידה 28 במרץ 1940 (בת 84)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאיורה
מראה בתערוכה "אורה איתן מאיירת" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות (2012)

אורה איתן (נולדה בתל אביב ב-28 במרץ 1940) היא מאיירת וסופרת ילדים ישראלית. איירה מעל ל-100 ספרים, רובם הגדול בישראל וחלקם בחו"ל. מרצה בכירה בדימוס באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ירושלים.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורה איתן נולדה בתל אביב ב-1940 לזאב ודבורה זנדהאוז. סיימה את לימודיה במחלקה לגרפיקה ב"בצלאל", ירושלים בשנת 1961. משנת 1964, עסקה באיור לתחומים שונים. איור לעיתונים: "למרחב", "הארץ שלנו", "מוניטין", "צ'ופר", ו"פילון". ברובם פרסמה טורים אישיים וסיפורים מאוירים. ב"פילון" הייתה ציירת העיתון וחברת מערכת. איוריה מלווים ספרים של ח.נ. ביאליק, לאה גולדברג, אנדה עמיר, עמוס עוז, אורי אורלב, נורית זרחי, חיה שנהב, נירה הראל, יהודה אטלס ואחרים.

השתתפה במעל ל-20 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם. ב-1990 הציגה תערוכת יחיד ב-Widener Library(אנ'), אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג'. וב-2012 תערוכת יחיד במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל אביב.

משנת 1977 ועד 2009 לימדה איור במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" ירושלים, ועוטרה כיקירת המחלקה לתקשורת חזותית בשנת 2010. כמו כן הייתה מרצה אורחת בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד (אנ').

שמעון זנדהאוז הוא אחיה הצעיר. הייתה נשואה לפרופ' איתן צ'רנוב שנפטר ב-2002 ממחלת הסרטן, אם לדן ונועה.

איוריה משופעים בטכניקות מגוונות, ומאופיינים ברעננות סגנונית. "אם 'סגנון' הוא יותר מכול 'הצורה הקבועה – ולפעמים היסודות, התכונות, והמבע הקבועים – באמנותו של יחיד או של קבוצה', כניסוחו פרופ' מאייר שפירו, הרי שאורה איתן חומקת מן ה'קבוע' ומן היציב כמו מאש, ומסרבת להיכנע לעוּלם." כך כותבת עליה האוצרת טלי תמיר. מאפיין נוסף לעבודותיה של אורה איתן הוא ההתייחסות העמוקה ומלאת הכבוד לטקסט, המהווה גורם מכונן בקביעת הסגנון והטכניקה של האיור: "לשפה השפעה מכרעת על אופן הטיפול בצד החזותי של הספר... יש להיות קשוב לדקויות של מלאכת הכתיבה: המבנה, המקצב, המוזיקליות ומצלול המילים", כך אורה איתן מתוך אותו מאמר.

איוריה של אורה איתן, על כל גווניהם וסגנונם, לעולם לא מאבדים את נקודת המבט הילדותית, ושומרים בכך על תמימות וכוח חיים ילדותי: "...האמנות של איתן אמנם נטועה בילדות. אפילו כשהיא מדברת על אמצעי הביטוי העומדים לרשותה, היא משווה את עצמה בלי משים לילד בחנות צעצועים." מתוך "כתמי פיח, כתמי אור – על שמלת השבת של אורה איתן" מאת מרית בן ישראל.

ספריה של איתן זיכו אותה במעל ל-20 פרסים ואותות בישראל ובעולם: היא הראשונה שזכתה במדליה ע"ש בן יצחק מטעם מוזיאון ישראל ("חגיגה של שירים", עם עובד 1978) ופעמיים נוספות זכתה במדליה עבור: "קאובוי דני", הוצאת שבא 2006. ועבור "גן שלנו אני ואתם", עם עובד, 1986, אותה חלקה עם אחיה שמעון זנדהאוז, מעצב הספר. כמו כן, הייתה הראשונה שזכתה בפרס נחום גוטמן לאיור בשנת 1988 עבור: "תרנגולת כחולה", "גן שלנו אני ואתם", "אבל הבטן מסתירה". זכתה פעמיים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער: ב-1978 עבור "חגיגה של שירים",[1] וב-2006 עבור "קאובוי דני" של קריסטין לומיס.[2]

  • יותם הקסם, יאנוש קורצ'אק, עם עובד, תל אביב, 1964
  • מלחמות אוטרברי, סי.די. לואיס, עם עובד, תל אביב 1965
  • כל השבט הזה, ישראל לרמן, עם עובד, תל אביב, 1966
  • סוד הגן הנעלם, פרנסס ה. ברנט, יזרעאל, תל אביב, 1967
  • הנעליים של טנבורי, שמעון בלס, לוין אפשטיין, תל אביב, 1970
  • מי מפחד מעקרת הבית, נירה הראל, לוין אפשטיין, תל אביב, 1971
  • הצעצועים שלי, יואש ביבר, מסדה, תל אביב, 1971
  • הכלב נפת, אורה איתן, עם עובד, תל אביב, 1974
  • מעשה בחמור, אורה איתן, עם עובד, 1975
  • חגיגה של שירים, בחר:מנחם רגב, עם עובד, תל אביב, 1977
  • עלילות טיף טף, נירה הראל, מסדה, תל אביב, 1978
  • ילדת-חוץ, נורית זרחי, זמורה ביתן, תל אביב, 1978
  • סומכי, עמוס עוז, עם עובד, תל אביב, 1978
  • גר אצלנו מלאך, יעקב שביט, הדר, תל אביב, 1979
  • לא לגרש את נני, נורית זרחי, ספרית פועלים, תל אביב, 1979
  • סבתא סורגת, אורי אורלב, כתר, ירושלים, 1980
  • האי ברחוב הציפורים, כתר, ירושלים, 1981
  • כלב ציד משלי, יועש ביבר, עם עובד, תל אביב, 1982
  • על ההר יושב ענק, חיה שנהב, עם עובד, תל אביב, 1982
  • לכל עשב יש מלאך, הרב יצחק אבידור הכהן, שוקן, תל אביב, 1982
  • בואו עננים, לאה גולדברג, ספרית פועלים, תל אביב, 1983
  • גדי קטן רוצה חבר, חיה שנהב, עם עובד, תל אביב, 1983
  • על צד שמאל, אורי אורלב, כתר, ירושלים, 1984
  • גן שלנו, בעריכת מירי ברוך, עם עובד, תל אביב, 1985
  • תרנגולת כחולה, חיה שנהב, עם עובד, 1987
  • עלה של זהב, לאה גולדברג, ספרית פועלים, תל אביב, 1988
  • אפשר להשאיר הודעה, נירה הראל, עם עובד, תל אביב, 1989
  • גן שלנו-חי צומח, בעריכת מירי ברוך, עם עובד, תל אביב, 1989
  • באה המלכה למלך, נורית זרחי, מסדה, רמת גן, 1992
  • אני רוצה שאמא, יהודה אטלס, שבא, תל אביב, 1994
  • היה הייתם שני קופים, דויד גרוסמן, עם עובד, תל אביב, 1996
  • לילה בא, בתרגום דויד גרוסמן, שבא, תל אביב, 1997
  • קאובוי דני, כריסטין לומיס, בתרגום אורה איתן, שבא, תל אביב, 2005
  • שירים ופזמונות לילדים, ח.נ. ביאליק, כרמל, ירושלים, 2007
  • דוד ירח בשמים, אנדה עמיר, דביר, 2010

בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • No Milk, Jeniffer A.Ericsson;Tambourine-William Morrow, New York, 1993
  • Sun Falling, Night Calling, Laura Lueck; Simon & Schuster; New York,1994
  • Inch by Inch, David Mallet;Harper Collins;New York 1995
  • Hanna's Sabbath Dress, Izthak Damiel;Simon & Schuster;New York,1996
  • Fukuikan Shoten inc;Tokyo, 1998
  • Little Wild Parrot, Tony Johnson;Tambourine-William Morrow, New York' 1996
  • Cowboy Bunnies, Christine Loomis;Putnam, New York, 1997
  • Astro Bunnies,Christine Loomis;Putnam, New York,2001
  • Up Bear Down Bear, Trudy Harris;Hughton-Miffin;Boston,2001
  • Georgia Rises, A Day in a life of Georgia O'keeffe, Kathryn Lasky, Farrar,Straus,Giroux, 2008

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.28.
  2. ^ IBBY, IBBY Honour List (2006), June 2006, p.51. קובץ PDF.