אור זרוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אור זרוע - יצירה יהודית דתית המכילה פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

הספר נכתב במאה ה-13 על ידי ר' יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה, והודפס לראשונה במאה ה-19.

שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק[1].

אור-זרוע הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אור זרוע המצוי בימינו הוא קיצור מהחיבור המקורי, שהיה גדול יותר[2]. בנוסף, בנו של כותב הספר, ר' חיים בן ר' יצחק, קיצר עוד יותר את הספר שכתב אביו, והוא מוכר בשם "אור זרוע הקצר", או (בהוצאות חדשות יותר) "סימני אור זרוע".

בזכות העיבוד ועבודת הקיצור שעשה לספרו של אביו, זכה הבן לכינוי "ר' חיים אור זרוע".

מעמדו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מצוטט ומובא במקומות רבים בפוסקים שאחריו. חשיבותו נובעת בין השאר מהיותו מקור חשוב מאד לצורות אחרות של תורת בעלי התוספות וחכמי אשכנז, בנוסף על כך שהוא מקפיד מאד להיות "מוסר שמועה" יותר ממה שהוא משתדל לחדש; כך, אופיינית לו האמירה[דרוש מקור] "לולי דמסתפינא הייתי אומר", כשמשמעות הדברים, כשמסקנתו היא להימנע מחידושו בשל אותו פחד מחריגה מדברי קודמיו.

הספרים שמצטטים אותו במידה רבה מהאחרים הם "ספר המרדכי" וה"הגהות אשר"י", ומשם צוטט גם ב"בית-יוסף", ומה"בית-יוסף" צוטט והובא בכל שאר הפוסקים.

יש-לציין, שעיקר הציטוטים בראשונים הוא דווקא מהספר 'אור זרוע הקצר' של ר' חיים בנו.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור לראשונה בין השנים תרכ"ב (1862) - תר"נ (1890), כאשר שני החלקים הראשונים נדפסו בז'יטומיר, מתוך כתבי יד מאמשטרדם (המקור נמצא בספריית רוזנטליאנה), ושני החלקים האחרים נדפסו בירושלים, על פי כתבי יד מהמוזיאון הבריטי. חלק א' כולל את החיבור על סדר זרעים, סדר נשים, סדר קדשים וסדר טהרות. חלק ב' כולל את החיבור על סדר מועד. חלק ג' כולל את החיבור למסכת בבא קמא, מסכת בבא מציעא ומסכת בבא בתרא. חלק ד' כולל את החיבור על מסכת סנהדרין ומסכת עבודה זרה. בראש החלק הראשון נדפסו גם פלפולים על סדר אותיות האלפבית העברי.

אור זרוע על מסכת שבועות יצא לאור לראשונה בברסלאו בשנת תרע"א (1911), בתוך המאסף "תפארת ישראל" לכבודו של ישראל לוי, בתוספת הערות מאת אהרן פריימאנן. באותה שנה יצא גם תדפיס של ה"אור זרוע" למסכת שבועות כשהוא כרוך בנפרד.

בשנת תש"ג (1943) יצאו לאור "שו"ת אור זרוע", הכוללות שאלות ותשובות מאת ה"אור זרוע" ומהר"ם מרוטנבורג, על פי כתב יד הנמצא בספריית אוניברסיטת אוקספורד, עם הגהות, הערות וביאורים מאת יצחק זאב כהנא.

בשנים שלאחר מכן נדפס הספר בדפוס צילום, שהוא העתק מהמהדורות הקודמות.

שני כרכים של הספר, על שבת ועירובין, ועל מועדים וזרעים, נדפסו במהדורה מחודשת בהוצאת המכון התורני שעל ידי ישיבת אור עציון בשיתוף עם מכון ירושלים; אחר כך מכון ירושלים השלים את עריכת הספר כולו, בשלשה כרכים, כשהוא כולל בתוכו - במקביל ל"אור זרוע" עצמו - גם את "סימני אור זרוע".

בהמשך הוציא המכון התורני אור עציון שני כרכים נוספים על נשים במהדורה עצמאית מורחבת, ובכוונתו להוציא לאור כרכים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]