אזוביון
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | צינוראים |
משפחה: | שפתניים |
סוג: | אזוביון |
מינים | |
בארץ ישראל: | |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1753 |


אֲזוֹבְיוֹן (שם מדעי: Lavandula) הוא סוג בוטני של צמחים במשפחת השפתניים. כ-37 מינים נכללים בסוג הנפוץ באגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין. שבעה מינים נפוצים באירופה.
השם הלועזי הנפוץ הוא לָבֶנְדֶּר ומתייחס לרוב למין המוכר ביותר שהוא האזוביון הרפואי (Lavandula angustifolia, בעבר Lavandula officinalis) שמפרחיו מפיקים שמן אתרי, לצורכי הארומתרפיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היוונים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע). מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד".
שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה בין אחד עשר הסממנים של הקטורת בבית המקדש. אמנם אינו נזכר במפורש בין סממני הקטורת שצוינו במקרא, אבל בהלכה למשה מסיני נמסר שהוא אחד מהסממנים. במקרא בשיר השירים, מוזכר הנרד שלוש פעמים כדוגמה לצמח בעל ריח טוב כגון בפסוק: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" (א', י"ב). לפי חלק מהדעות בהן של רש"י, ה-נרד הוא צמח האזוביון[1].
הצמח נותן את ריחו, בעיקר בעקבות חיכוך עם עליו, או באביב, מן הפרחים.
מיני אזוביון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל צומחים בר המינים הבאים:
- אזוביון דגול
- אזוביון מדברי
- אזוביון שעיר - נדיר יחסית
בגינות נפוצים גם מיני אזוביון אחרים:
- אזוביון משונן (L. dentata)
- אזוביון מנוצה (L. pinnata)
- אזוביון שסוע (L. multifida)
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם לינלאול ולינליל אצטט. קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. במטבח הצרפתי משמש הלבנדר אחד המרכיבים בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס.
שמן הלבנדר יודע ברפואה העממית כמרגיע, מפחית חרדות ומתחים ומעודד שינה. אמנם, קיימים מחקרים המראים כי צריכה אוראלית של שמן לבנדר יכולה לסייע לחרדה[2]. עם זאת, בשל מגבלות מחקריות כגון גודל מדגם קטן, לא ניתן להגיע למסקנות ברורות לגבי מידת האפקטיביות[2]. לא ברור גם אם ארומתרפיה בעזרת שמן לבנדר יכולה לסייע לחרדה או לבעיות אחרות[2]. משמן הלבנדר מופקת תרופה בשם לשיאה (lasea), המיועדת לטיפול בחרדה והניתנת ע"פ מרשם רופא למבוגרים[3][4].
שמן אתרי אחר מופק מתוך אזוביון רחב-העלים (L. latifolia).
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אזוביון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אזוביון, באתר ITIS (באנגלית)
- אזוביון, באתר NCBI (באנגלית)
- אזוביון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אזוביון, באתר צמחיית ישראל ברשת
- אזוביון, באתר Tropicos (באנגלית)
- אזוביון, באתר GBIF (באנגלית)
- אזוביון, באתר IPNI (באנגלית)
- שבולת נרד באתר ויקיפדיה באנגלית, על סוג הלבנדר הנקרא בימינו "שבולת נרד". יש להניח שדווקא האזוביון המצוי באזורינו היה זה ששימש במקדש ובמשכנים.
- שיבולת נרד, זיהוי הצמח לפי שיטות שונות, באתר מכון המקדש
- The sweet smell of success: How Bulgaria took the lead in lavender, באתר ה-BBC
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על השיבולת נרד, באתר מכון המקדש
- ^ 1 2 3 Lavender, NCCIH (באנגלית)
- ^ עלון לצרכן של התרופה לשיאה מטעם משרד הבריאות, גרסה מ-1986.
- ^ לשיאה, באתר ויקי תרופות