אזוביון
 אזוביון |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | אזוביון |
| מינים | |
|
בארץ ישראל: |
|
| שם מדעי | |
 Lavandula |
|
אֲזוֹבְיוֹן הוא סוג בוטני של צמחים במשפחת השפתניים. כ-37 מינים נכללים בסוג הנפוץ באגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין. 7 מינים נפוצים באירופה.
השם הלועזי הנפוץ הוא "לָבֶנְדֶר" ומתייחס לרוב למין המוכר ביותר שהוא האזוביון הרפואי (Lavandula angustifolia, בעבר Lavandula officinalis) שמפרחיו מפיקים שמן אתרי, לצורכי הארומתרפיה.
-
אזוביון רפואי
-
אזוביון משונן
-
אזוביון מדברי בנגב
-
אזוביון מנוצה
-
אזוביון דגול
-
פרח האזוביון השסוע
-
אזוביון קנרי (L.canariensis)
-
מינים שונים של אזוביון
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היוונים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע). מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד".
שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה עם הסממנים הקדושים של הקטורת בבית המקדש. כפי הנראה, ה"נרד", שמוזכר בשיר השירים "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" (א', י"ב) הוא האזוביון. הצמח נותן את ריחו, בעיקר בעקבות חיכוך עם עליו, או באביב, מן הפרחים.
מיני אזוביון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל צומחים בר המינים הבאים:
- אזוביון דגול
- אזוביון מדברי
- אזוביון שעיר - נדיר יחסית
בגינות נפוצים גם מיני אזוביון אחרים:
- אזוביון משונן (L. dentata)
- אזוביון מנוצה (L. pinnata)
- אזוביון שסוע (L. multifida)
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם לינלאול ולינליל אצטט. קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. במטבח הצרפתי משמש הלבנדר אחד המרכיבים בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- פרטים על מיני הבר בארץ, באתר צמחיית ישראל ברשת
- מחקר ממכון הרצוג בעניין משמעויות מלים במשנת "פיטום הקטורת"
- שבולת נרד באתר ויקיפדיה באנגלית, על סוג הלבנדר הנקרא בימינו "שבולת נרד". יש להניח שדווקא האזוביון המצוי באזורינו היה זה ששימש במקדש ובמשכנים.
