אחמד קוואם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחמד קוואם
احمد قوام
Ahmad-qavam.jpg
לידה 2 בינואר 1873
פרס (1910-1925)פרס (1910-1925) טהראן, השושלת הקאג'ארית
פטירה 23 ביולי 1955 (בגיל 82)
איראן (1979-1964)איראן (1979-1964) טהראן, שושלת פהלווי
מדינה איראן
מקום קבורה מקדש פאטמה מעצומה
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג שאזדה ח'אנום (התגרשו), זהרה עליזאדה (התגרשו), זהרה דלשד
ראש ממשלת איראן ה־19
4 ביוני 192121 בינואר 1922
(33 שבועות ויום)
מונרך בתקופה אחמד שאה קאג'אר
22 ביוני 192215 בפברואר 1923
(34 שבועות ויום)
מונרך בתקופה אחמד שאה קאג'אר
9 באוגוסט 194215 בפברואר 1943
(27 שבועות ויומיים)
מונרך בתקופה מוחמד רזא שאה פהלווי
28 בינואר 194618 בדצמבר 1947
(שנה ו־46 שבועות)
מונרך בתקופה מוחמד רזא שאה פהלווי
17 ביולי 195222 ביולי 1952
(6 ימים)
מונרך בתקופה מוחמד רזא שאה פהלווי

אחמד קוואםפרסית: احمد قوام; 2 בינואר 187323 ביולי 1955) ידוע גם בתור קוואם אל-סולטאנה (בפרסית: قوام السلطنه) היה מדינאי ופוליטיקאי איראני חבר המג'לס (הפרלמנט האיראני) ששירת בתור ראש ממשלת איראן במהלך 5 קדנציות לא רציפות. במהלך פעילותו הפוליטית היה קוואם מקורב לרזא ח'אן ומוחמד רזא שאה פהלווי, שליטי שושלת פהלווי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד קוואם נולד למשפחה עשירה ממוצא אזרית שהייתה בעלת השפעה בחצר המלוכה של נאסר א-דין שאה קאג'אר. קוואם נכנס לחצרו של מוזפר א-דין שאה קאג'אר כסופר ורשם מלכותי בשנת 1898. לאחר המהפכה החוקתית בפרס הפך קוואם להיות חבר במג'לס (הפרלמנט האיראני). הוא עלה לתפקיד שר המשפטים בשנת 1909 והיה לשר הפנים בשנה שלאחר מכן. בשנת 1918 הוא מונה למושל ח'וראסאן (כיום המחוזות ח'וראסאן רזאווי, צפון ח'וראסאן ודרום ח'וראסאן) במהלך אירועי רעב גדול שנוצר כתוצאה מבצורת ובמהלך שלוש התפרצויות השפעת הספרדית.

ראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההפיכה האיראנית של 1921 הפך לראש ממשלת פרס במשטרו הצבאי של רזא ח'אן. בינואר 1922 ירש אותו חסן פירניא אך קוואם שב לתפקידו ביוני אותה שנה. אולם בשנת 1923 הואשם קוואם כי תכנן קשר נגד חייו של אחמד שאה קאג'אר, השאה של השושלת הקאג'ארית, והוגלה עד 1928, כאשר עלה לשלטון רזא שאה פהלווי בראש שושלת מלוכנית חדשה.

לאחר הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן קוואם שירת בפעם השלישית בתפקיד ראש הממשלה בשנת 1942 בתקופת שלטונו המוקדם של מוחמד רזא שאה פהלווי, אך התפטר מתפקידו שנה לאחר פרעות המחסור בלחם בטהראן. קוואם הוחזר לתפקיד בינואר 1946, והצליח להביא לנסיגת הכוחות הסובייטים מאזור אזרבייג'ן האיראנית (מחוזות מערב אזרבייג'ן ומזרח אזרבייג'ן) שבצפון מערב איראן והיה מרכזי בסיומו של משבר איראן של 1946 והקמת חברת הנפט סובייטית-איראנית. הזכויות הסובייטיות שהוצעו על חברת הנפט החדשה הביאו התנגדות מצד המג'לס והצעת החוק להקמת החברה לא עברה עקב מחסור בתמיכה שמאוחר יותר הביא להדחתו של קוואם.

קוואם עזב את איראן בשנת 1947 אך חזר לביתו ולתפקיד ראש ממשלה בפעם החמישית והאחרונה בשנת 1952 במינוי השאה ובעודו בן 80 ובריאותו חלשה. שוב היה תפקידו במשרדו קצר מועד. השאה, שנמצא בסכסוך עמוק עם המנהיג הלאומני מוחמד מוסאדק - אותו החליף קוואם כראש ממשלה - מנע מקוואם את הכוחות הצבאיים הדרושים לביטול הפרעות שפרצו בבירה בעקבות התפטרותו של ראש הממשלה לשעבר. קוואם עצמו התפטר אחרי ארבעה ימים בלבד בתפקיד, ומוסאדק חזר לראשות הממשלה ונותר בתפקידו עד לההפיכה באיראן של 1953. קוואם נעצר והוצא צו להחרמת רכושו. אולם הוא לא הועמד למשפט ובשנת 1954 בוטל הצו.

שנה מאוחר יותר, בזקנתו (בן 82) נפטר אחמד קוואם בביתו בטהראן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמד קוואם בוויקישיתוף