לדלג לתוכן

חסן עלי מנצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסן עלי מנצור
حسنعلی منصور
לידה 13 באפריל 1923
טהראן, המדינה הנשגבת של פרס עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 27 בינואר 1965 (בגיל 41)
טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה המדינה האימפריאלית של איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת איראן החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסן עלי מנצור או חסן עלי מנסורפרסית: حسنعلی منصور; אפריל 1923 - 27 בינואר 1965) היה ראש ממשלת איראן בין השנים 1965-1964. נכנס לתפקידו בתחילת המהפכה הלבנה באיראן, ובינואר 1965 נרצח על ידי האיסלמיסט מוחמד בוקרי.

חסן עלי נולד בטהראן לבתו של חסן ראיס זאהיר אלמלכ ולעלי מנצור, שהיה באותה עת ראש הממשלה. למד בבית הספר בטהראן וסיים את לימודיו בתיכון פיירוז-בהרם. במהלך מלחמת העולם השנייה למד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת טהראן וסיים עם תואר במדעי המדינה. בזמן מלחמת העולם השנייה התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בתור עובד במשרד החוץ הוא גם עשה כמה סיורים בגרמניה ובצרפת. בשנת 1950, הוא מונה לראש לשכת ראש הממשלה, תחילה לתקופה קצרה בעקבות השינויים בממשלה, ובפעם השנייה כיהן במשך שנתיים. בשנת 1957, ראש הממשלה, אג'בל מנושהר מינה אותו ליו"ר המועצה לכלכלה ולסגן ראש הממשלה. בנוסף לכך הוא החזיק גם בתפקידים נוספים, ביניהם: שר עבודה, שר המסחר ויו"ר החברה "בימה איראן" ביטוח.

הקמת מפלגה והריצה לראשות הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הפרוגרסיבית נוסדה על ידי מנצור כדי לערוך מחקר מדיניות כלכלי וכן כדי לשגרו לראשות הממשלה בעתידו. בשנת 1962 התמודד מנצור לפרלמנט ה -21 ונבחר כנציג השני מטהראן, לאחר עבדוללה ריזי, יו"ר הפרלמנט. לאחר מכן מנצור הרחיב את בסיס כוחו על ידי יצירת קואליציה והקים את מפלגת "איראן נווין" ברוב של 175 מתוך 230 צירים נבחרים נבחר למנהיג הרוב בפרלמנט.

מוחמד רזא פהלווי מינה את מנצור לראש הממשלה למשך ארבעים שנה. מנצור הציג בתוך הפרלמנט חברים רבים חדשים ביניהם אמיר עבאס הוויידא, שהיה אחר כך מחליפו. בזמן שלטונו מנצור קיבל לא מעט פעמים תמיכה אמריקנית[דרוש מקור].

מנצור חולל שינויים רבים בתקופת היותו מנהיג בין השאר הוא העלה את מחירו של הבנזין מ-5 ריאל ל-10 ריאל, אך מאוחר יותר נסוג לאחר שביתות של נהגי המוניות.

ב-22 בינואר 1965, ימים ספורים לפני יום השנה הראשון למהפכה באיראן, מנצור נכנס בשער הפרלמנט כדי לנאום. בסיום הנאום יצא ממכוניתו בכיכר ברסטן, ומוחמד בוקרי התקרב אליו וירה בו שלוש יריות.

הוא חזר למכונית ונסע לבית החולים, שם נשאר במצב קריטי במשך חמישה ימים עד שלבסוף מת מפצעיו. אחרי מותו, הפרלמנט מינה את חברו של מנצור, אמיר עבאס כממלא מקום ראש הממשלה, את התפקיד הוא יירש במשך 13 שנים. ההתנקשות בחייו של מנצור התרחשה מספר שנים לאחר רצח ראש הממשלה עלי רזמרה.

מנצור נקבר במאוזוליאום של השאה, ואבן גרניט שחורה דמוית אש הוצבה על קברו. לאחר המהפכה האיסלאמית, קברו נהרס על ידי אייתוללה ח'לח'אלי, ועצמותיו הוצאו מן הקבר ופוזרו.

ארבעה חברי פדאיון-דואר האסלאם הוצאו מאוחר יותר להורג בגין הרצח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסן עלי מנצור בוויקישיתוף
הקודם:
עלאם אשדלה
ראשי ממשלת איראן הבא:
אמיר עבאס