וילאייט ארזורום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילאייט ארזורום
ولايت ارضروم
Ottoman flag.svg
Erzurum Vilayet, Ottoman Empire (1900).svg
Erzurum Vilayet, Ottoman Empire (1900).png
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה ארזורום
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה חוק הווילאייטים
הקמה 1867
פירוק הקמת טורקיה
פירוק 1923
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט ארזורום
ישות יורשת האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מחוז קארס
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית וילאייט ביטליס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וילאייט ארזורוםטורקית עות'מאנית: ولايت ارضروم)[1] היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

וילאייט ארזורום גבל עם ממלכת פרס והאימפריה הרוסית במזרח ובצפון-מזרח, בצפון עם וילאייט טרבזון, במערב עם וילאייט סיווס, ובדרום עם הווילאייטים ביטליס, מאמורט אול עזיז וואן.

בתחילת המאה ה-20, על פי הדיווחים, היה שטח המחוז 29,614 מילים רבועים (76,700 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) נתנו לאוכלוסייה 645,702 נפשות.[2] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.[2] זה היה אחד מששת הווילאייטים הארמנם בחלק המזרחי של אנטוליה, ולפני מלחמת העולם הראשונה חיו שם ארמנים רבים וכן גאורגים, יוונים פונטים וקווקזים, וקבוצות אתניות אחרות, מוסלמיות וגם נוצריות [בעיקר יווניות אורתודוקסיות] וארמניות אפוסטוליות (אורתודוקסי/גרגוריאני)].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילט ארזורום היה אחד הפרובינציות העות'מאניות הראשונות שהפכו לווילאייט לאחר רפורמה אדמיניסטרטיבית בשנת 1865, ובשנת 1867 הוא שונה לווילאייט ארזורום.[3]

בשנת 1875 הוא חולק לשישה וילאייטים: ארזורום, ואן, האקארי, ביטליס, הוזאט (Dersim) וקארס-צ'ילדיר. בשנת 1888 בצו קיסרי צורפו וילאייט האקארי לווילאייט ואן ווילאייט הוזאט לווילאייט מאמורט אול-עזיז.[4]

אזורי קארס וצ'ילדיר אבדו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ונמסרו לאימפריה הרוסית,[5] אשר ניהלה אותם כמחוז קארס עד 1917.

חטיבות מנהליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנג'קים של הווילאייט:[6]

  1. סנג'ק ארזורום (ארזורום, Pasinler, Bayburt, איספיר, Tercan, Tortum, Yusufeli, Kiğı, Narman, Hınıs)
  2. סנג'אק ארזינג'אן (ארזינג'אן, Pülümür, Refahiye, İliç, Kemah)
  3. סנג'ק בייזיד (Beyazit, Eleşkirt, Diyadin, Tutak, Ağrı)

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1893 היו סך הכל 19 קאזות (מחוזות). בכל הקאזות המוסלמים (סונים ולוי) היו הרוב.[7] האחוז הנמוך ביותר של המוסלמים (64%) היה בקאזה של היניס.[7] רוב הפרוטסטנטים והקתולים היו ארמנים.

אוכלוסיית הסנג'קים, באלפים, לפי המפקד העות'מאני משנת 1893[7]
קבוצות ארזורום בייזיד ארזינקן סך הכל
מוסלמים 312,2 47,4 85,9 445,5
ארמני אפוסטולי 73,9 8,3 19 101,2
קתולים 5,4 1,3 - 6,7
פרוטסטנטים 1,7 0,1 0,2 2
יווני אורתודוקסי 1,5 - 2 3,5
אחרים 0,2 - - 0,2
סך הכל 394,9 57,1 107,1 559

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילאייט ארזורום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hathi Trust Digital Library - Holdings: Salname-yi Vilâyet-i Erzurum
  2. ^ 1 2 Asia by A. H. Keane, page 460
  3. ^ Almanach de Gotha: annuaire généalogique, diplomatique et statistique. J. Perthes. 1867. pp. 827–829. נבדק ב-2013-06-01.
  4. ^ Krikorian, Mesrob K (1977). Armenians in the Service of the Ottoman Empire: 1860–1908. Routledge. p. 39. ISBN 978-0-7100-8564-1. נבדק ב-2013-05-24.
  5. ^ Dadrian, Vahakn N. (2003). Warrant for Genocide: Key Elements of Turko-Armenian Conflict. Transaction Publishers. p. 141. ISBN 978-1-4128-4119-1. נבדק ב-2013-05-24.
  6. ^ "Erzurum Vilayeti". נבדק ב-2019-04-15.
  7. ^ 1 2 3 Ottoman Population, 1830–1914: Demographic and Social Characteristics, Kemal H. Karpat, page 124, 1985