וילאייט סלוניקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילאייט סלוניקי
ولايت سلانيك
דגל
ממשל
משטר מונרכיה
Governor of the Salonica Vilayet עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה סלוניקי
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה חוק הווילאייטים
הקמה 1867
פירוק תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת הבלקן הראשונה
פירוק 1918[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט סלוניקי
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט רומליה
ישות יורשת ממלכת יווןממלכת יוון ממלכת יוון
ממלכת סרביהממלכת סרביה ממלכת סרביה
ממלכת בולגריהממלכת בולגריה ממלכת בולגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה עות'מאנית של וילאייט סלוניקי

וילאייט סלוניקיטורקית עות'מאנית: ولايت سلانيك) היה חטיבה מנהלית מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית משנת 1867[1] עד 1912. בסוף המאה ה-19, לפי הדיווחים, שטחו היה 12,950 מילים רבועים (33,500 קילומטרים רבועים).[2]

הווילאייט הייתה תחומה על ידי נסיכות בולגריה בצפון; רומליה המזרחית בצפון מזרח (לאחר חוזה ברלין); וילאייט אדירנה ממזרח; הים האגאי בדרום; וילאייט מונסטיר והסנג'ק העצמאי של סרפיג' במערב (אחרי 1881); וילאייט קוסובו בצפון מערב.

הווילאייט כלל חלקים מרכזיים ומזרחיים של מקדוניה היוונית ופירין מקדוניה בבולגריה. האזור של פירין מקדוניה כיום נוהל כקאזה של קומה-איי באלה, פטריץ', נברקופ, מלניק, דווין ורזליג. הווילאייט התפרק לאחר מלחמות הבלקן וחולקה בין ממלכת יוון, ממלכת סרביה וממלכת בולגריה בשנת 1913.

חטיבות מנהליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנג'קים של הווילאייט:[3]

  1. סנג'אק סלניק (סלוניקי, קסנדיר, קארפריי, וודינה, ייניס-אי ורדר, לנגאזה, קילק (נקרא גם אברת'יסאר), קתרין, איינארוז, דויראן, אוסטורמקה, תקבס, גבגילי)
  2. סנג'ק סירוז (סרז, ז'הנה, דמירהיסאר, רזליק, קומה-איי באלה, מלניק, נברקופ)
  3. סנג'ק דרמה ( דרמה, קוואלה, סרישאבאן, טאשוז (הפך מאוחר יותר לסנג'ק), פראבישטה, דווין)
  4. סנג'ק טאוז (זה היה בתחילה חלק מסנג'ק דרמה, המרכז שלה היה וולגרו)

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד האוכלוסין העות'מאני 1881/82-1893 אוכלוסיית הווילאייט מנתה סך של 1,009,992 אנשים, המורכבת מבחינה אתנית כמו: [4]

Vilayet of Selanik (1881) גבולות ואיפור אתני

על פי מפקד האוכלוסין העות'מאני 1906/07 בווילאייט היו אוכלוסייה כוללת של 921,359 בני אדם, המורכבים אתנית כ: [5]

  • מוסלמים - 419,604
  • יוונים אורתודוקסים - 263,881
  • בולגרים אורתודוקסים - 155,710
  • יהודים - 52,395
  • וולכים (ולאכים) - 20,486
  • צוענים - 4,736
  • יוונים קתולים - 2,693
  • ארמנים מזרחיים - 637
  • פרוטסטנטים - 329
  • ארמנים קתולים - 58
  • לטינים - 31
  • סורים - 4
  • אזרחים זרים - 795

על פי הערכה של ארם אנדוניאן בשנת 1908 הייתה ההתפלגות האתנית הבאה בווילאייט: [6]

  • בולגרים אורתודוקסים - 446,050
  • טורקים מוסלמים - 333,440
  • יוונים אורתודוקסים - 168,500
  • בולגרים מוסלמים - 98,590
  • יהודים - 55,320
  • ולכים אורתודוקסים - 24,970
  • צוענים מוסלמים - 22,200
  • מעורב - 16,320

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילאייט סלוניקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]