אינסולין ליספרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינסולין ליספרו
Insulin Lispro
שם IUPAC
7-37-Glucagon-like peptide I [8-glycine, 22-glutamic acid, 36-glycine] (synthetic human) fusion protein with peptide (synthetic 16-amino acid linker) fusion protein with immunoglobulin G4 (synthetic human Fc fragment), dimer
שמות מסחריים בישראל
ליומג'ב (Lyumjev), הומלוג (Humalog)
נתונים כימיים
כתיב כימי C257H389N65O77S6
מסה מולרית 5,813.68 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית

במתן פומי: 0%~.

בהזרקה תת-עורית: 55-77% במנות בין 0.1-0.2 יחידות לקילוגרם
קשירה לחלבונים השיירים השומניים מתחברים לאלבומין
מטבוליזם חלקו מתפרק טרם הגעתו לכבד, 2/3 מתפרק בכליה ו-1/3 מתפרק בכבד
זמן מחצית חיים 0.85-0.92 שעות
הפרשה שתן (בכמות מזערית)
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, קיימת בשני ריכוזים: 100 יחידות למיליליטר ו־200 יחידות למיליליטר
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
סיכון לתלות לא קיים
דרכי מתן תת-עורי, תוך-ורידי, תוך שרירי
אינטראקציות עם תרופות אחרות היעילות הטיפולית מופחתת בשילוב עם Alimazine, הסיכון או החומרה להיפוגליקמיה עלולים לעלות בשילוב עם Alogliptin או עם Amcinonide, שתיית משקאות אלכוהוליים עלולה להשפיע על רמות הסוכר בדם ולהפריע בזיהוי תסמינים של היפוגליקמיה
מזהים
קוד ACT A10AB04, A10AD04
מספר CAS 133107-64-9
PubChem 16132438
ChemSpider 17289096
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינסולין ליספרו (באנגלית Insulin Lispro) הוא המרכיב הפעיל של תרופה ממשפחת האינסולין אנלוגי קצר הטווח. התרופה נמכרת בשמות המסחריים ליומג'ב (Lyumjev) והומלוג (Humalog). אינסולין ליספרו משמש לטיפול במחלת הסוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.

אינסולין ליספרו מוריד רמות סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה), ודומה במנגנון פעולתה לאינסולין אנושי. אינסולין ליספרו מגדיל את כמות הגלוקוז הנספגת על ידי הרקמות, ומקטין את כמות הגלוקוז הנוצרת בכבד. בדומה לשאר התרופות מקבוצת אינסולין, הוא עלול לגרום לסוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה).[1]

אפקט ספיגת הגלוקוז לתאים מתחיל תוך 5–15 דקות מרגע הזרקה תת-עורית. התרופה מגיעה לשיא השפעתה לאחר שעה, ומשך פעילותה 3–4 שעות, כך שהיא מכסה היטב פרק זמן של ארוחה. השונות בספיגת התרופה בין יום ליום היא 5% ולכן התאמת המינון למטופל קלה יותר.[2]

משפחת האינסולין קצר-הטווח האנלוגי הונדס בצורה כזו שההקסמר (אנ') אינו יציב ומתפרק מאוד מהר לדימרים ומונומרים.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינסולין מוצה לראשונה מרקמת לבלב של כלב בשנת 1916. טיפול בעזרת אינסולין שהופק ממיצוי של תאים אלה לא היה טהור מספיק, וגרם לתגובות אלרגיות בקרב המטופלים.

אלרגיות אלו הובילו בסופו של דבר למיצוי והפקה של אינסולין בשיטה של דנ"א רקומביננטי. האינסולין הרקומביננטי זהה גנטית לאינסולין של האדם ועל כן נקרא אינסולין הומני. כיום רוב השימוש הוא באינסולין חדש שנקרא אינסולין אנלוגי. באינסולין האנלוגי הוכנסו שינויים מסוימים במבנה החלבון, שכוללים שינויים ותוספת שיירים שומניים. שינויים אלו מאפשרים התאמה של האינסולין לזמן הפעילות הנדרש לצורכי הטיפול. כך נוצר אינסולין שמתאים לשימוש ארוך טווח, שמוזרק אחת ליום (למשל גלרג'ין (אנ')) לעומת אינסולין קצר טווח שמוזרק בהתאם לבולוסים או שימושי משאבה (למשל הליספרו).[4]

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינון נקבע לכל מטופל על ידי הרופא המטפל על פי מספר מדדים, למשל כמות הפחמימות בארוחה, היקף הפעילות הגופנית, גיל המטופל, משך הסוכרת, היעד הטיפולי, תרופות נוספות שהמטופל נוטל ומחלות רקע.

אינסולין ליספרו מגיע בשני מינונים, המכילים 100 יחידות אינסולין למ"ל, או 200 יחידות אינסולין למ"ל. בשימוש עם משאבת אינסולין, ניתן להשתמש רק במינון 100 יחידות אינסולין למ"ל. לבני 9 ומטה, אסור להשתמש בתכשיר שבריכוז של 200 יחידות אינסולין למ"ל.

התרופה מוזרקת על ידי המטופל כ-15 דקות לפני תחילת הארוחה או מיד עם סיום הארוחה. ההמלצה היא שהמטופל ינטר את רמות הסוכר בדם טרם ההזרקה, וכשעתיים לאחר מכן.

אחסון התרופה הוא במקרר בטמפרטורה של 2–8 מעלות צלזיוס. יש להימנע מהקפאה, חום ואור ישיר.[5]

מנגנון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרת המטבוליזם של גלוקוז היא הפעילות העיקרית של אינסולין, כולל אינסולין ליספרו. אינסולין ליספרו מוריד את רמת הגלוקוז בדם על ידי גירוי ספיגת הגלוקוז ההיקפית של שרירי השלד והשומן, ועל ידי עיכוב ייצור הגלוקוז בכבד.[6][7]

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינסולין ליספרו הוא אנלוג של אינסולין אנושי, שבו שתי חומצות אמינו החליפו עמדות (בעזרת טכנולוגיית דנ"א רקומבינטטי): חומצות האמינו ליזין (K) ופרולין (P) הנמצאות בקצה C הטרמינלי של שרשרת ה־B מתחלפות. מצג זה של חומצות האמינו מחקה את Insulin Like Grow Factor 1 (אנ'), שיש בו גם ליזין (K) ופרולין (P) בסדר הזה בעמדות 28 ו-29. השינוי אינו משפיע על זיקת הקישור של אינסולין לקולטן, אלא חוסם את היווצרותם של דימרים והקסמרים של אינסולין. פעילות זו מאפשרת לכמויות גדולות יותר של אינסולין מונומרי פעיל להיות זמינים מיידית להזרקה בזמן הארוחה.[8]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת לוואי שכיחה היא סוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה).

תופעות לוואי נוספות הן תחושת חרדה, עצבנות, שינויי התנהגות, טשטוש ראייה, צמרמורת, זיעה קרה, בלבול, קושי בחשיבה, דיכאון, סחרחורת, רעב, פעימות לב מוגברות, חום, כאב ראש, כאב גב תחתון, סיוט, כאב או קושי בהטלת השתן, פרכוס, רעד, עקצוצים בידיים, ברגליים, בשפתיים או בלשון.

תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות עור יבש, אדום, חם או מגורה.

תופעות לוואי חמורות אחרות עשויות לכלול אשלגן נמוך בדם (היפוקלמיה) או תגובה אנפילקסיס. כמו כן עלול להיות גירוי עורי במקום ההזרקה.[9]

היריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אינסולין ליספרו נחשב לטיפול המועדף בסוכרת במהלך ההריון.
  • בהנקה אינסולין ליספרו מופרש לחלב האם אך אינו גורם לתופעות לוואי בתינוק מאחר שהוא מתפרק במערכת העיכול שלו ואינו נספג.[5][10]

אינטראקציה בין תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היעילות הטיפולית מופחתת בשילוב עם אלימזין (Alimazine).
  • הסיכון או החומרה להיפוגליקמיה עלולים לעלות בשילוב עם Alogliptin או עם Amcinonide.
  • שתיית משקה אלכוהולי עלולה להשפיע על רמות הסוכר בדם ולהפריע בזיהוי תסמינים של היפוגליקמיה.[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R. K. Campbell, L. K. Campbell, J. R. White, Insulin lispro: its role in the treatment of diabetes mellitus, The Annals of Pharmacotherapy 30, 1996-11, עמ' 1263–1271 doi: 10.1177/106002809603001111
  2. ^ S. L. Noble, E. Johnston, B. Walton, Insulin lispro: a fast-acting insulin analog, American Family Physician 57, 1998-01-15, עמ' 279–286, 289–292
  3. ^ Klaus Gast, Anja Schüler, Martin Wolff, Anja Thalhammer, Harald Berchtold, Norbert Nagel, Gudrun Lenherr, Gerrit Hauck, Robert Seckler, Rapid-Acting and Human Insulins: Hexamer Dissociation Kinetics upon Dilution of the Pharmaceutical Formulation, Pharmaceutical Research 34, 2017, עמ' 2270–2286 doi: 10.1007/s11095-017-2233-0
  4. ^ Ignazio Vecchio, Cristina Tornali, Nicola Luigi Bragazzi, Mariano Martini, The Discovery of Insulin: An Important Milestone in the History of Medicine, Frontiers in Endocrinology 9, 2018-10-23, עמ' 613 doi: 10.3389/fendo.2018.00613
  5. ^ 1 2 הומלוג, באתר israeldrugs.health.gov.il
  6. ^ Insulin Lispro: A Fast-Acting Insulin Analog, web.archive.org, ‏2007-09-29
  7. ^ Noreen Islam, Niloufar R. Khanna, Patrick M. Zito, Insulin Lispro, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
  8. ^ EVOLUTION OF SERUM IGF (INSULIN-LIKE GROWTH FACTOR) LEVELS IN PATIENTS WITH INSULIN-DEPENDENT DIABETES DURING SEVERE KETOSIS AND REEQUILIBRATION, De Gruyter, 1983-12-31, עמ' 299–302
  9. ^ 1 2 Insulin Lispro (Intravenous Route, Subcutaneous Route) Side Effects - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
  10. ^ Insulin lispro Use During Pregnancy, Drugs.com (באנגלית)