איסור לימוד מקרא בלילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם. לשיטה זו, את התורה שבכתב יש ללמוד רק במהלך היום, ואילו בלילה יש ללמוד תורה שבעל פה בלבד. טעמיו של האיסור מעוגנים בקבלה ובתורת ארבעת העולמות.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור האיסור הוא בכתבי האר"י שכתב תלמידו רבי חיים ויטאל:

...בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא... אבל בליל שישי כיון שיום שישי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרא מקרא אף בלילה

שמונה שערים, שער המצוות, ואתחנן

עוד קודם לאר"י, כתב רבי מנחם רקנאטי שתורה שבכתב יש ללמוד ביום ותורה שבעל פה בלילה. אולם, הוא אינו מזכיר נימוק קבלי לקביעה זו, ומבסס אותה על מדרש פרקי דרבי אליעזר המספר שמשה רבנו למד בהר סיני את התורה שבכתב בימים ואת התורה שבע"פ בלילות:[1]

ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב ביום, ובתורה שבע"פ בלילה, דבר כפי ענינו, וכמ"ש רז"ל בפרקי ר' אליעזר, כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה

יתרו, דף מה

סימוכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחרונים מצאו לקביעת האר"י סימכין ורמזים שונים בדברי חז"ל במדרשים:[2]

  • בתרגום הארמי לשיר השירים על הפסוק "דודי צח ואדום": "בכן שריאת כנישתא דבית ישראל למשתעי בשבחיה דמרי עלמא, וכן אמרת, רעותי למפלח ביממא דעטיף באצטלא כתלג חיור, ועסיק בעשרים וארבע ספרין דאורייתא ופתגמי נבואה וכתיבי. ובלילה עסיק בשיתא סדרי משנה.
  • במדרש תנחומא[3] (סוף פרשת כי תשא סימן לו) ”ומנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא כשהקב"ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה”.[4]
  • פרקי דרבי אליעזר (פרק מו): ”כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה”.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברכי יוסף הזכיר איסור זה,[5] המשנה ברורה לא הביא את האיסור בספר עצמו, אך בשער הציון כתב שבספר 'באר היטב הביא שאין ללמוד מקרא בלילה, אך העיר על כך מדברי הפרי מגדים (שכתב שהאדם צריך לשלש את הלימוד בלילה לתורה משנה וגמרא, כשם שמשלש ביום) ממנו עולה כי יש ללמוד מקרא אף בלילה. בסיום דבריו הוא כותב כך: ”ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה” (סימן רלח בשער הציון א)

מספר פוסקים סברו שאיסור זה נסתר ממעשים המוזכרים בתלמוד, ועל כן אין הלכה כהאר"י.[6]

הראי"ה קוק (כמו גם פוסקים נוספים) העיר כי לא ראוי שחומרא באיסור זה תגרום לביטול תורה:[7] וכמה טפשאי הני אינשי דעדיף להו לבטל מן התורה מללמוד מקרא בלילה” (שו"ת עזרת כהן סימן לד).

הכלול באיסור זה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים כתבו שהאיסור נאמר רק למי שבקיא בתורה שבעל פה ויכול ללמוד אותה בלילה במקום מקרא, אך מי שאינו יודע ללמוד אלא מקרא יכול ללמוד מקרא בלילה, ועדיף שלא לגרום לביטול תורה.[8]

פוסקים רבים הגבילו את זמן האיסור: בליל שבת[9] ויום טוב[10] התירו כל הפוסקים ללמוד מקרא. בדברי האר"י נכתב שבליל שישי מותר לקרא כ"ו פסוקים של חק לישראל, והיסוד ושורש העבודה (שם) למד מכך שכלל האיסור אינו אמור בליל שישי, הרב יעקב משה הלל חלק על דבריו וכתב שההתר הוא רק לפסוקים אלו. יש שהתירו גם במוצאי שבת, לכל הפחות עד לאחר מלווה מלכה.[11] המלבי"ם כתב שמותר ללמוד מקרא אף בליל חמישי.[12] ברם הרב עובדיה יוסף והרב אליעזר ולדינברג הסבירו שכוונתו ליום חמישי בלילה, כלומר ליל שישי.[13]

היסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ פרק ב) התיר לקרא מקרא בצורה שמפרש לעצמו את הנלמד מילה במילה, פוסקים אחרים התירו גם כשמפרש בצורה כללית,[14] הרב יעקב הלל ביאר שכשמפרש את הנלמד מוגדר כתורה שבעל פה.[15]

הרש"ש כתב שבכלל האיסור אף נ"ך,[16] היפה ללב[17] כתב שאיסור זה נאמר רק על חמישה חומשי תורה ולא על נ"ך.

תהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר דעות נכתבו בספרי הפוסקים לגבי קריאת תהלים בלילה:

  • רבי משה זכות כתב להתיר לקרוא תהלים בלילה.
  • מספר פוסקים התירו לקרוא תהלים בלילה במניין.[18]
  • החיד"א הביא בשם הרש"ש שייתכן שיש להתיר לקרוא תהלים ויש להחמיר.
  • רבי יעקב ניניו[19] ורבי חיים פלאג'י[20] כתבו שמותר לקרוא תהלים לאחר חצות הלילה, וכך הקלו פוסקי דורנו.[21]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג' אוברלנד, "איסור לימוד מקרא ואמירת תהלים בלילה", אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, טז (תשנ"ט), עמ' קל-קלו.
  • הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ו או"ח סימן ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק מו.
  2. ^ כלומר סימוכין לדין זה, מקור האיסור הוא דברי האר"י סימוכין והקבלות לכך הובאו במדרשים, - רד"ל בביאורו לפרקי דרבי אליעזר מו י.
  3. ^ וכן מובא בילקוט שמעוני תהילים תרעג.
  4. ^ רבי חיים בן עטר, אור החיים, דברים לב ב
  5. ^ החיד"א, ברכי יוסף, או"ח א יג, רלח ס"ק ב
  6. ^ הרב חיים חזקיהו מדיני, אור לי, סימן מ
  7. ^ עם זאת, למעשה הוא הורה לחשוש לאיסור ולנהוג כדעת יסוד ושורש העבודה (להלן) לפרש כל מילה ומילה בפני עצמה, משום מצווה לשמוע דברי חכמים.
  8. ^ בן איש חי (פ' פקודי אות ז) בשם החיד"א (השמטות לפתח עיניים ברכות ד:); קמח סולת סד:, מנחת אהרן קצג:; חמדת ימים קב: בשם מורו, ועוד.
  9. ^ החיד"א, יוסף אומץ סימן נד, שלמד כן מקל וחומר מדברי האר"י על ליל שישי
  10. ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, חלק ב או"ח ב
  11. ^ רבי אליהו ילוז, שו"ת יש מאין, חלק א, סימן א, באתר HebrewBooks.
  12. ^ הרב מאיר ליבוש וויזר, ארצות החיים, חלק המאיר לארץ סימן א אות לו
  13. ^ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ו או"ח סימן ל; הרב אליעזר וולדינברג, ציץ אליעזר, חלק ח סימן ב.
  14. ^ סידור הרב שבתי סדר קריאת שמע שעל המיטה, הרב עמנואל חי ריקי, משנת חסידים, מסכת השכיבה פרק א משנה א
  15. ^ הרב יעקב משה הלל, שו"ת וישב הים חלק א סימן ו, מכון אהבת שלום, ירושלים תשנ"ד, עמ' קיב-קיג
  16. ^ מובא אצל החיד"א, שו"ת חיים שאל, חלק ב סימן כה, יוסף אומץ נד
  17. ^ חלק א רלח ג
  18. ^ הרב בן ציון אבא שאול, אור לציון, חלק ב פרק מו אות סד, דברי יציב חלק יו"ד סימן קלו, אשל אברהם או"ח סימן רלח
  19. ^ הרב יעקב ניניו, אמת ליעקב, קונטרס שפת אמת קז:
  20. ^ הקדמה לספר כל הכתוב לחיים
  21. ^ יביע אומר שם, ציץ אליעזר שם, הרב עובדיה הדאיה, ישכיל עבדי, חלק ד קונטרס אחרון, או"ח ב ועוד, הרב בצלאל שטרן, בצל החכמה, חלק ד סימן מה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.