איפוליטו איריגוז'ן
לידה |
12 ביולי 1852 בואנוס איירס | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
3 ביולי 1933 (בגיל 80) בואנוס איירס | ||||
מדינה | ארגנטינה | ||||
מקום קבורה | Mausoleum of the Fallen in the Revolution of 1890 | ||||
השכלה | אוניברסיטת בואנוס איירס | ||||
מפלגה | האיחוד האזרחי הרדיקלי | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
קולר מסדר איזבלה הקתולית (1 בנובמבר 1928) | |||||
חתימה | |||||
איפוליטו איריגוז'ן (בספרדית; Hipólito Yrigoyen: 12 ביולי 1852 – 3 ביולי 1933) היה פוליטיקאי ארגנטינאי ששימש פעמיים נשיא ארגנטינה, בין השנים 1916–1922 ושוב בין השנים 1928–1930. בתקופת כהונתו היה אחראי לרפורמות חברתיות שגרמו לעלייה ברמת החיים של מעמד הפועלים בארגנטינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איריגוז'ן נולד וגדל בבואנוס איירס, הוא למד באוניברסיטת בואנוס איירס ולאחר מכן היה מורה. בשנת 1891 יסד יחד עם דודו לאנדרו אלם את מפלגת האיחוד האזרחי הרדיקלי (UCR). בעקבות התאבדותו של אלם בשנת 1896 הפך אירגוז'ן למנהיג המפלגה. בתפקיד זה הוביל מלחמה עיקשת במשטר בטענה שנבחר על ידי זיופים, ונאבק למען בחירות חופשיות ודמוקרטיות.
בשנת 1905 הובילה מפלגתו מרד צבאי נגד המשטר שדוכא במהירות. עם זאת, הלחץ הכבד שהפעילו איריגוז'ן ותומכיו ברחבי המדינה הוביל את הנשיא רוקה סאנס פניה לתיקון בחוקה והענקת זכות בחירה חשאית לכל אזרח, דבר שלא היה קיים לפי כן.
קדנציה ראשונה (1922-1916)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות שנערכו בשנת 1916 הביס איריגוז'ן את יריביו ונבחר לנשיאות בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתולדות ארגנטינה. בכהונה זו הרבה להתעמת עם המפלגות השמרניות על ידי שימוש בסמכויות פדרליות על מנת להראות את שליטתו במחוזות שלא היו נאמנים אליו.
בתחום הכלכלי הובילה מדיניותו בתחילה לשגשוג ולצמיחה כלכלית. הוא הוביל את ארגנטינה לעצמאות אנרגטית על ידי הקמת חברה לאומית לנפט, ופיתח את התעשיות הצבאיות במדינה. אולם לאחר שנת 1919 עלתה האינפלציה בצורה תלולה ומשבר כלכלי פקד את המדינה.
במדיניות החוץ שמר איריגוז'ן על הנייטרליות של ארגנטינה במלחמת העולם הראשונה, עובדה שסייעה לכלכלה הארגנטינאית. הוא תמך במהפכה המקסיקנית והביע התנגדות למעורבות האמריקנית בניקרגואה.
קדנציה שנייה (1930-1928)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום כהונתו של הנשיא מרסלו טורקואטו דה אלבאר בשנת 1928, נבחר איריגוז'ן בפעם השנייה לנשיאות. אחד האירועים המשמעותיים בתקופה זו היה ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית הרברט הובר כאשר ביקר בארגנטינה. איריגוז'ן ליווה את הובר במשך כל ביקורו על מנת להגן עליו מפני הקיצוניים.
בקדנציה הזו היה איריגוז'ן מבוגר מידי ומוחלש פוליטית. עוזריו מנעו ממנו דיווחי חדשות על מנת להסתיר ממנו את השפעות השפל הכלכלי הגדול, אליו נקלעה אמריקה כולה בשנת 1929, על המשק הארגנטינאי. ב-24 בדצמבר אותה שנה, ניצל אוריגוז'ן מניסיון התנקשות.
ב-6 בספטמבר 1930 הודח בהפיכה צבאית בהנהגת הגנרל חוסה פליקס אוריבורו. לאחר הדחתו היה במעצר בית ונשלח מספר פעמים לאי מרטין גרסיה. ב-3 ביולי 1933 מת בביתו ונקבר בבואנוס איירס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איפוליטו איריגוז'ן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- איפוליטו איריגוז'ן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)