חוקת ארגנטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל ארגנטינה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ארגנטינה
דף מהחוקה הראשונה שנכתבה בשנת 1853

חוקת ארגנטינה היא היסוד המרכזי שעליו מבוסס כיום החוק בארגנטינה, גרסתו הראשונה נכתבה בשנת 1853 על ידי אספה חוקתית שהתכנסה בסנטה פה, וחלק מהגרסה זו הייתה מבוססת על חוקת ארצות הברית. במשך השנים נערכו רפורמות והוכנסו תיקונים מספר פעמים בחוקה. התיקון הראשון נערך בשנת 1860, ולאחר מכן בשנים 1866, 1898, 1949, 1957. הגרסה האחרונה והנוכחית של החוקה נערכה בשנת 1994.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסיון הראשון לחלק את הכוח הפוליטי בארגנטינה היה בתקופת הממשלה שקמה לאחר מהפכת מאי. חלק מן המנהיגים המהפכנים ובראשם מריאנו מורנו שאפו לכתוב חוקה על מנת שיוכלו להכריז באופן מיידי על הקמת מדינה עצמאית. באוקטובר 1811 חוקקה החונטה הגדולה, שהחליפה את החונטה הראשונה, חוקים מיוחדים שחילקו בין מוקדי הכוח בפוליטיקה, אולם אלו לא התקבלו על ידי החונטה ששלטה לאחריה. עם זאת, בנובמבר נחקקו לראשונה חוקים המגינים על חופש העיתונות וביטחון האזרח. בשנת 1813 נחקק החוק המעניק חופש לבני העבדים.

חואן באוטיסטה אלברדי, משפטן שניסח לראשונה את החוקה בשנת 1953

בשנים 1819 ו-1926 הוכנו חוקות אולם בסופו של דבר לא נחקקו בעיקר בשל מחלוקת בין תומכי השלטון הפדרלי בארגנטינה לבין מתנגדיו. מספר חוקים אחרים נחקקו עד לשנת 1853 ונועדו לקדם חוקה שתחול על כל המחוזות במדינה. הידועים והחשובים שבהם היו: חוזה פילאר בשנת 1820, האמנה הפדרלית בשנת 1831, פרוטוקול פלרמו והסכם סן ניקולס בשנת 1852.

האמנה הפדרלית קראה לכל מחוזות הקונפדרציה לכנס קונגרס פדרלי כללי, אולם גוף זה היה מגביל מאוד את כוחו של מושל מחוז בואנוס איירס, חואן מנואל דה רוסאס, שהיה מושל חזק ובעל השפעה רבה מאוד ולכן לא התכנס הקונגרס. כאשר הודח רוסאס לאחר קרב קסרוס בפברואר 1952, נחתם על ידי נציגי המחוזות הסכם סן ניקולס שקרא שוב לכינוס הקונגרס הפדרלי, וב-1 במאי 1853 הושבע הקונגרס בסנטה פה והעביר חוקה פדרלית לאומית חדשה שחלה על כל פרובינציות ארגנטינה. מחוז בואנוס איירס היה היחיד שהתנגד לכך ובעקבות כך פרש מן הקונפדרציה הארגנטינאית עד לשנת 1859.

רפורמות ותיקונים בחוקה משנת 1853[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעם הראשונה שבה נערך שינוי בחוקה שאושרה בשנת 1853, היה מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1860, כאשר מחוז בואנוס איירס הצטרף שוב לאיחוד המחוזות. בין היתר נשמרו זכויות יתר לבואנוס איירס, וכן נקבע לראשונה כי השם רפובליקת ארגנטינה תהיה השם הרשמי של איחוד המחוזות.

בשנת 1949, במהלך כהונתו של חואן פרון אושרה רפורמה מקיפה ומשמעותית בחוקה. מטרת השינוי הייתה לשנות את הניסוח באופן שיתאים למושגים של הדמוקרטיה במאה ה-21. כך למשל, נוסחה מחדש פרקים בחוקה הנוגעים לזכויות החברתיות, תנאי העבודה למעמד הפועלים, הזכות לחינוך טוב. כמו כן בוטלה ההגבל