לדלג לתוכן

אלדו אוליביירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלדו אוליביירי
Aldo Olivieri
אוליביירי (שורה ראשונה, רביעי משמאל, עם הלבוש הכהה) חוגג את הזכייה במונדיאל 1938
אוליביירי (שורה ראשונה, רביעי משמאל, עם הלבוש הכהה) חוגג את הזכייה במונדיאל 1938
אוליביירי (שורה ראשונה, רביעי משמאל, עם הלבוש הכהה) חוגג את הזכייה במונדיאל 1938
מידע אישי
לידה 2 באוקטובר 1910
סן מישל אקסטרה, ממלכת איטליה
פטירה 5 באפריל 2001 (בגיל 90)
לידו די סמאייר, איטליה
גובה 1.78 מטר
עמדה שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1929–1933
1933–1934
1934–1938
1938–1942
1942–1943
1943–1946 		הלאס ורונה
פאדובה
לוצ'סה
טורינו
ברשיה
ויארגיו 		99 (0)
8 (0)
121 (0)
81 (0)
32 (0)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1936–1940 ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 24 (0)
קבוצות כמאמן
1950–1952
1952–1953
1953–1955
1958–1959
1959–1960
1967–1968 		אינטר מילאנו
אודינזה
יובנטוס
טריאסטינה
הלאס ורונה
קסרטנה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלדו אוליביירי (באיטלקית: Aldo Olivieri;‏ 2 באוקטובר 1910 – 5 באפריל 2001) היה כדורגלן ומאמן איטלקי, ששיחק בעמדת השוער. זכה עם נבחרת איטליה במונדיאל 1938.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליביירי נולד ב-2 באוקטובר 1910 בסן מישל אקסטרה שבממלכת איטליה. את הופעת הבכורה עשה במדי הלאס ורונה, מועדון עיר הולדתו, בעונת 1930/31 בסרייה ב'. הוא עבר לשחק בליגה הראשונה עם פאדובה בעונת 1933/34 אך שיחק רק ב-8 משחקים עקב פציעה בה שבר את גולגולתו. אחרי כמעט שנה לאחר הפציעה החליט אוליביירי לשוב אל המגרשים בניגוד לעצתם של רופאיו, ושב בחזרה אל הליגה השנייה הפעם עם לוצ'סה. בשנים שלאחר מכן התפתח להיות לאחד השוערים הטובים ביותר באיטליה, ובעונת 1935/36 העפיל עם לוצ'סה לליגה הראשונה. בנוסף לכך גם היה לשוער הנבחרת האיטלקית.

בעונת 1938/39 עבר אוליביירי לטורינו בה שיחק תחת המאמן היהודי, ארנ ארבשטיין. הוא העריך את אוליביירי מאוד על האומץ הרב לעלות להתקפות יחד עם חברי קבוצתו בשל לנסות להבקיע. בזכות זה קיבל את הכינוי "Rango Nero" (עכביש שחור). במדי טורינו ערך 172 משחקים בשבע עונות. אוליביירי סיים את הקריירה שלו בסוף עונת 1942/43 במדי ברשיה.

אוליביירי ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת איטליה ב-15 בנובמבר 1936 נגד גרמניה תחת המאמן ויטוריו פוצו. למונדיאל 1938 בה כשוער הקבוע וגם זכה עימה בטורניר לאחר ניצחון 2–4 על הונגריה בגמר. הוא שיחק בכל ארבעת המשחקים וזכה בתואר הקבוצתי הראשון והיחיד שלו בקריירה. את הופעתו האחרונה עשה שוב נגד גרמניה, ב-5 במאי 1940. בכל 24 המשחקים בהם שיחק הפסיד רק במשחק אחד.

אוליביירי נפטר ב-5 באפריל 2001 בלידו די סמאייר שבאיטליה בגיל 90. עם פטירתו היה לכדורגלן השני שנשאר בחיים מכלל השחקנים ששיחקו בגמר מונדיאל 1938, אחרי פייטרו ראבה אשר נפטר ב-2006.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלדו אוליביירי בוויקישיתוף


נבחרת איטליה – מונדיאל 1938 (מקום ראשון)

1 אנדראולו • 2 ברטוני • 3 ביאבאטי • 4 סרסולי • 5 צ'יזו • 6 קולאוסי • 7 דונאטי • 8 פרארי • 9 פראריס • 10 פוני • 11 ג'נטה • 12 לוקאטלי • 13 מסטי • 14 מאצה • 15 מונצליו • 16 אוליביירי • 17 אולמי • 18 פסינאטי • 19 פיזיאולו • 20 פיולה • 21 ראבה • 22 סרנטוני • מאמן: פוצו

איטליהאיטליה
מאמני יובנטוס
קרולי (1923–1926) • ויולה (1926–1928) • איטקן (1928–1930) • קרקאנו (1930–1935) • ביגאטו (1935) • רוזטה (1935–1939) • קליגריס (1939–1940) • מונטרי (1940) • פרארי (1941–1942) מונטי (1942) • בוראל (1942–1946) • קאסאריני (1946–1948) • צ'ארלמרס (1948–1949) • קארבר (1949–1951) • ברטוליני (1951) • שארושי (1951–1953) • אוליבריי (1953–1955) • פופו (1955–1957) • ברוצ'יץ' (1957–1959) • דפרטיני (1959) • פרולה (1959–1961) • קורוסטלב (1961) • פרולה (1961–1962) • אמארל (1962–1964) • מונצילו (1964) • הררה (1964–1969) • קרניגליה (1969–1970) • רביטי (1970) • פיקי (1970–1971) • ויצפלק (1971–1974) • פרולה (1974–1976) • טרטפוני (1976–1986) • מרצ'סי (1986–1988) • זוף (1988–1990) • מאיפרדי (1990–1991) • טרפטוני (1991–1994) • ליפי (1994–1999) • אנצ'לוטי (1999–2001) • ליפי (2001–2004) • קאפלו (2004–2006) • דשאן (2006–2007) • קורדיני (2007) • ראניירי (2007–2009) • פרארה (2009–2010) • זאקרוני (2010) • דלנרי (2010–2011) • קונטה (2011–2014) • אלגרי (2014–2019) • סארי (2019–2020) • פירלו (2020–2021) • אלגרי (2021–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלדו_אוליביירי&oldid=35811658"