ישיבת הר עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הר עציון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת הר עציון
Logo har tzion.png
סמליל הישיבה
TheGush2.jpg
מבנה הישיבה בעל הצורה הייחודית נבנה בסוף שנות השבעים באלון שבות
ישיבת הסדר
תאריך ייסוד ה'תשכ"ח
השתייכות ציונות דתית
ישיבת הסדר
אורתודוקסיה מודרנית
מייסדים הרב יהודה עמיטל, משה מושקוביץ, הרב חנן פורת והרב יואל בן-נון, אליהם הצטרף הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין לכהן גם הוא כראש ישיבה
ראש הישיבת הסדר הרב יעקב מדן
הרב ברוך גיגי
הרב משה ליכטנשטיין
סגל הוראה הרב עמיחי גורדין; הרב אמנון בזק; הרב יוסף צבי רימון; הרב שלמה לוי; ועוד.
מיקום אלון שבות, גוש עציון
קואורדינטות 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E / 31.6576; 35.1233 קואורדינטות: 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E / 31.6576; 35.1233 
http://www.haretzion.org
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת הר עציון (מכונה: "הגוש"), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון. לומדים בה כמה מאות תלמידים[דרושה הבהרה] בשיעורי א'–ה' ועוד כמה עשרות אברכים[דרוש מקור]. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר כיבושו מחדש של גוש עציון מידי ירדן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות במקום, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ ויואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון, ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה.

במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו כמה[דרושה הבהרה] מתלמידי הישיבה בקרבות. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.

מבט נוסף על בניין הישיבה

בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי[1]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצדה של הישיבה הוקמה המכללה האקדמית הרצוג העוסקת בהכשרת מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים בציבור הדתי.

ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, מעביר "שיעור כללי" באולם הישיבה המרכזי
שיעור כללי המועבר על ידי הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז
"סדר" בישיבה
החלק הקדמי של בית המדרש (כשליש מבית המדרש) בישיבת הר עציון בזמן "סדר בוקר", תשע"ז

בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית וחלק מרבניה מחזיקים בדעות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות. הרב יהודה עמיטל היה מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה והרב אהרן ליכטנשטיין היה ידוע אף הוא בהשקפות מתונות. עם זאת, לרבנים אחרים בישיבה דעות ימניות, כגון ראש הישיבה הרב יעקב מדן אשר הביע התנגדות לפינוי יישובים (בפרט, בעמונה ובגוש קטיף).

בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.

"מהפכת התנ"ך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת הרב יעקב מדן והרב יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.

מוסדות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב שלמה לוי
  • הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
  • כולל להכשרת רבני קהילה – בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
  • ספרייה תורנית – בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בישראל, ובה כ-70,000 ספרים, בהם ספרים עתיקים שהובאו מאירופה.

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות", וביטאון שבועי בשם "דף קשר".

הישיבה מוציאה לאור ספרים רבים, בהם הסדרה "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין", ובה שמונה ספרים[2]. ספרים נוספים יוצאים בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג[3].

הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים, באתר "בית המדרש הווירטואלי"[4].

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי תפקידים בישיבה:

ראו גם את רשימת בוגרי ישיבת הר עציון שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן אוריך, ‏הרב עמיטל פרש מראשות הישיבה, באתר כיפה, כ"ה באלול ה'תשס"ח.
  2. ^ הרב עמיחי גורדין, ‏בשבח הצעירים החצופים, באתר כיפה, ח' כסלו תשע"ג
  3. ^ פרסומי הישיבה באתר הישיבה
  4. ^ בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון.