ישיבת הר עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הר עציון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך מלא בדעות, ניתוחים פוליטיים של אישים ובסופרלטיבים. כל אלה דורשים מקורות אמינים ו/או עריכה ושכתוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישיבת הר עציון
TheGush2.jpg
מבנה הישיבה בעל הצורה הייחודית נבנה בסוף שנות השבעים באלון שבות
תאריך ייסוד ה'תשכ"ח
השתייכות ציונות דתית
ישיבת הסדר
מייסדים הרב יהודה עמיטל, משה מושקוביץ, הרב חנן פורת והרב יואל בן-נון, אליהם הצטרף הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין לכהן גם הוא כראש ישיבה
ראש ה הרב יעקב מדן
הרב ברוך גיגי
הרב משה ליכטנשטיין
סגל הוראה הרב נחמיה רענן; הרב עמיחי גורדין; הרב מיכאל אדרעי; הרב עזרא ביק; הרב אמנון בזק; הרב שלמה ברין; הרב אליקים קרומביין; הרב משה טרגין; הרב דניאל שרייבר; הרב מרדכי פרידמן; הרב יאיר קאהן; הרב שמואל שמעוני; הרב דניאל וולף; הרב יואל בן-נון; הרב יוסף צבי רימון; הרב בנימין תבורי; הרב הלל רחמני; הרב שלמה לוי; הרב עוזי פרידליך; מוטי גוטמן; ועוד.
מיקום אלון שבות, גוש עציון
קואורדינטות 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E / 31.6576; 35.1233 קואורדינטות: 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E / 31.6576; 35.1233 
http://www.haretzion.org
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת הר עציון, המכונה "ישיבת הגוש", היא ישיבת הסדר הממוקמת באלון שבות שבגוש עציון. בישיבה לומדים כמה מאות תלמידים בשיעורי א'-ה' ועוד כמה עשרות אברכים הלומדים בכולל הישיבה.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך, ומבחינה מחשבתית - בקו ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר כיבושו מחדש של גוש עציון מידי ירדן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות במקום, הזמינו המייסדים וביניהם חנן פורת, משה מושקוביץ ויואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה בגוש עציון. לאחר מכן הוזמן גם הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. בשנה הראשונה פעלה הישיבה בכפר עציון, ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה.

בוגרי הישיבה משרתים בצה"ל במסגרת מסלול הסדר. במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו כמה[דרושה הבהרה] מתלמידי הישיבה בקרבות. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.

במשך השנים הושפעה הישיבה מגיחות קצרות של ראש הישיבה, הרב עמיטל, לעולם הפוליטי. בשנת 1988 עמד בראש רשימת מפלגת מימד בבחירות לכנסת השתים עשרה, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. בשנת 1995, לאחר רצח רבין, שרת הרב עמיטל תקופה קצרה כשר ללא תיק בממשלת ישראל. אולם ברוב הזמן לא הפריעה דרכו הפוליטית של הרב עמיטל לפעילותו כראש ישיבה.

מבט נוסף על בניין הישיבה

בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. הלז ששימשו עד אז כר"מים בישיבה, והם נכנסו לתפקידיהם בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין כראש ישיבה רביעי[1]. בשונה מהנהוג ברוב הישיבות, בהן ראש הישיבה ממנה את יורשו באופן אישי, כאן בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים, כאשר הם אישרו את המינוי סופית.

שבע שנים לאחר פרישת הרב עמיטל, בשנת 2011, לקראת תום זמן חורף, הודיע הרב ליכטנשטיין כי יפסיק את העברת שיעורו היומי, וימשיך בעיקר בכתיבת ספרות תורנית.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך המרכזי המודגש ביותר בישיבה, הוא חשיבות לימוד הגמרא בעיון, בעיקר בשיטת בריסק.

הישיבה מחנכת לנתינה והשתתפות עם הכלל. לשם כך, בין השאר, הוקמה המכללה האקדמית הרצוג שמטרתה לפתח מורים בתחומי היהדות[דרושה הבהרה].

ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, מעביר "שיעור כללי" באולם הישיבה המרכזי
שיעור כללי המועבר על ידי הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז
"סדר" בישיבה
החלק הקדמי של בית המדרש בישיבת הר עציון בזמן "סדר בוקר", תשע"ז

בישיבה צביון הדתי המשכיל והיא מקדמת לגיטימציה להשקפות האורתודוקסיה המודרנית ודעות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות, שאינן שכיחות בעולם הדתי-לאומי. לגיטימציה זו מסתייעת בעמדות היוניות המובהקות של ראש הישיבה הרב יהודה עמיטל, לשעבר מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה. גם עמיתו לראשות הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, ידוע בהשקפות מתונות. למרות זאת רבנים רבים בישיבה, כמו ראש הישיבה הרב יעקב מדן, ידועים בדעותיהם הימניות.

בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין ישנו בישיבה עיסוק רב בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון שהוא חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא. שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.

מהפכת התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת הרב יעקב מדן והרב יואל בן נון, ישיבת הר עציון תרמה רבות לשינוי העצום במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה מהפכת התנ"ך. הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך - ספרים וכתבי עת (ראו מגדים).

בישיבה ובמכללה מלמדים רבים ממובילי לימוד התנ"ך בארץ. בעבר לימדו בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך ובמסגרת מכללת הרצוג לימדה גם נחמה ליבוביץ.

מוסדות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל הלכה - כולל הפועל בישיבה בראשות הרב שלמה לוי - לימודים לקראת סמיכה רבנות.
  • הכולל הגבוה - כולל הפועל בישיבה בראשות הרב משה ליכטנשטיין - לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
  • כולל להכשרת רבני קהילה - כולל הפועל בישיבה בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
  • ספרייה תורנית - בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בארץ, ובה כ-70,000 ספרים, בהם ספרים עתיקים שהובאו מאירופה.

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות". בנוסף אליו יוצא ביטאון שבועי המכונה "דף קשר".

בנוסף הוציאה הישיבה לאור ספרים רבים, חלקם בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג.[2] בין הספרים ניתן למנות את "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין" - סדרה בת 8 ספרים ובה סיכומי שיעורים[3].

כמו כן, הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים רבים, באתר הנקרא "בית המדרש הווירטואלי".

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי תפקידים בישיבה:

אחרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]