אליהו פוסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליהו פוסק

הרב אליהו פוסק (18591932) שימש כרב במוהליקה ובזלטופול שבאוקראינה, מחבר ספרים תורניים רבים. כונה גם "גאון" ו"שר התורה".

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו פוסק נולד לרב משה צבי פוסק בעיר וסילקוב, שהיה מקורב לאדמו"ר ר' נחום ממקרוב. משה צבי פוסק היה רב בצוויטנא–ווערשאק על יד ציגרין. הוא הובא בשנת תר"ה בערך לזלטופול על ידי שני הגבירים המפורסמים שלה, אילי הזהב ברודסקי והאראל, על-מנת לשמש בזלטופול בתור דיין ומורה צדק. הוא היה גם ראש החברה קדישא דזלטופול (ח"ק דז"פ). משה צבי פוסק נפטר בגיל 78 בכ' בתשרי תרס"א בעיר זלטופול.

הרב משה צבי פוסק היה הראשון לשלושה דורות הרבנים (משה, אליהו והלל) למשפחת פוסק ששימשו בקהילה היהודית בזלטופול. בעיר זו היה מפורסם ה"סבא משפולי", שהיה יריבו של ר' נחמן מברסלב. חסידות שפולי היא חטיבה מיוחדת בחסידות של אוקראינה. היא מאופיינת באמירת התפילה בניגון מיוחד.

הרב אליהו פוסק שימש כמורה צדק בקהילת מוהייליווקי מחוז חרסון, היה רב עדה בעיר זלטופול, היה אבד"ק זריווקא וגם שימש כרב ואב בית דין בעיר אלאפאליא שבפלך פודוליה[1].

הוא נישא למאטליא בת צבי סאניק-שפירא, שהייתה נכדתו של הרב חיים חייקל שפירא, אב"ד בעיירה קאלניבל(א)ט שבקייב. לזוג נולדו שלושה בנים (יוסף יהודה, יוחנן והלל) ושתי בנות (לאה ורחל). על הנסיבות הטראגיות, שבהן מצאו שני הבנים את מותם, מסופר בהפוסק ל"ה, סימן תסט כדלהלן:

  • הרב יוסף יהודה ליב פוסק נולד בשנת תרמ"ג ושימש כאבד"ק אלאפאליא. נישא לאסתר בת הרב שמעריל לרניר אבד"ק ברשיד, מגזע הבעש"ט. הרב יוסף יהודה ליב פוסק ואשתו נהרגו בקייב ואחר ההריגה תלו אותו ברחובות קייב. אחיו הרב הלל פוסק פרסם את פסיקותיו השונות בירחונו התורני הפוסק.
  • הבן השני הרב יוחנן פוסק נולד בשנת תרנ"ה בעיר אלאפאלי פאדולי, שבה נתמנה מאוחר יותר לרב. הוא נישא לבת הרב אברהם שווארץ מאבאדובקא פאדולי. ביום י"ג אייר תרע"ט בפקודתו של הגרף סאבאנסקי, צורר יהודים באזור בעל בית-חרושת לסוכר, נערך פוגרום בעיר. כל הנשים באלאפאלי פאדולי גורשו לבית הכנסת ואת הגברים אספו על יד המסגד. באותו היום הרגו 300 מאנשי העיר והנשים ניצלו. בנסיבות האלה גם מצא את מותו הר' יוחנן פוסק בהיותו בן 23. אביו אליהו חיבר לזכרו את החיבור "מצבת יוחנן", חידושי תורה בפרשה רוצחים מערי מקלט.

שתי הבנות, לאה (נפטרה בשנת 1940 באודסה) ורחל, נישאו לרבנים. לאה (פוסק) נישאה לר' הלל (זידל) וועקסילמן, שהיה נכדו של הרב אשר נחמן מקאניעוו. זידל שימש כשוחט בזלטופול ובשלהי שנות השלושים של המאה ה-20, כאשר בזלטופול לא היה רב קהילה, שימש זידל ככל הנראה כרב קהילה בזלטופול. זידל ודינה אחותו נרצחו עם שאר יהודי זלטופול על ידי הנאצים בשנת 1941 או 1942. רחל (פוסק) נישאה לר' זידל אורנשטיין מפאלעשטי. שניהם נרצחו עם 7 בניהם. בן אחד נשאר בחיים והוא בא לא"י – הרב אברהם אורנשטיין.

עמל בשנותיו האחרונות על ספרו "עץ השדה", שאותו הוציא לאור בסופו של דבר בנו, הרב הלל פוסק. בשונה מבנו הלל לא רצה אליהו לבזבז מזמנו על ענייני ציבור, על דברים שבין אדם לחברו. שקוע היה וראשו בתורה ומטעם זה לא רצה לקבל על עצמו שום רבנות בערים גדולות שלא יטרידוהו ולא יבלבלו אותו מלימודיו. עם זאת, הייתה נודעת לו השפעה בעיצוב אופיו וחיי רוחו של בנו הלל. הוא הלעיט את בנו הלל בדברי תורה וכאשר היה הלל צריך להסתמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים בדרום רוסיה כבר ידע בעל-פה הרבה גמרות עם שלושת ה"בבות" (בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא) ביחד עם התוספות והמהרש"א.

עסק בפסיקותיו בעיקר בהתאמת סוגיות הלכתיות לחיי היומיום של בני קהילתו, כגון אכילת בשר בראש חודש (שו"ת מור ואהלות אוהל ברכות והודאות סימן ל"י), ענייני ברית מילה (המהרש"ם, להרב אליהו פוסק. שו"ת מהרש"ם, ח"ח, סי' נב, עמ' נב; סי' מט, עמ' מט; סי' רג, עמ' ר), הדלקת נרות שבת וחנוכה בחשמל (אהל יצחק אייר תרסח, חוברת ח' סי' ג', הובא בירחון הפוסק, חדש טבת תש"ג סימן שפ), קריאת התורה (פסקי אליהו ג 1), הלוואות ומתנות (מרבה תורה להר"ר אליהו פוסק סי' קס סקי"ט), לימוד בלשון זרה ודיבור בה (מתוך מכתב של ר' אליהו פוסק בשנת תרס"ג הנמצא באוסף שבדרון שבמכון לכתבי-יד של האוניברסיטה העברית בירושלים).

לאחר מות בנו הלל פוסק נמסרו כל כתבי הרבנים לבית פוסק למוסד הרב קוק בירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת מור ואהלות, לבוב תר"מ (1882, 1990), "אוצר שו"ת ופסקים" (1992).
  • "כורת הברית" על הלכות ברית מילה, לבוב תרנ"ג (1991),
  • "מרבה תורה", על הלכות ריבית,
  • "אזלא גרש", על הלכות גיטין, ב' חלקים (1992, "הכולל כמאתיים עניינים נחוצים למסדרי גיטין"),
  • "דברי חכמים וחידותם" - (חידושים) על הרמב"ם הלכות סוטה, פיטרקוב תרע"ג ד (1993),
  • "פסקי אליהו" בד' חלקים (1991, "חקירות עמוקות, חריפות ובקיאות והרבה חדושי דינים נחוצים להלכה למעשה"),
  • "עץ השדה" על הלכות אתרוג, לולב, הדס וערבה - פירוש לשו"ע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים טובנהויז (עורך). בית הלל: ספר היובל של הרב הלל פוסק. ועד היובל: תל אביב, תשי"א. ע' 7, 15, 30, 36 - 37, 50, 52, 55, 173.
  • "הרב הלל פוסק ז"ל". הארץ 15.6.1953.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר לרנר, ‏חיי עולם, חלק ראשון, ברלין, תרס"ה, עמ' 18, באתר HebrewBooks