אריה לייב משפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה לייב משפולי
קבר הסבא משפולי
קבר הסבא משפולי
לידה 1724
כ"ה בכסלו ה'תפ"ה
שפולה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1811 (בגיל 87 בערך)
ו' בתשרי ה'תקע"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הסבא משפולי
תקופת הפעילות ? – 1811 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו דב בער ממזריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהודה אריה לייב גרונדי משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: "דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה אדמו"ר בן הדור הראשון של תנועת החסידות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנר ראשון של חנוכה, לברוך, שהיה מזרע המהר"ל מפראג, ונקרא על שם המהר"ל. אביו בא לפודוליה מבוהמיה והתיישב בעיירה שפולה, או 'שפּוֹלי', בנחלתו של הגראף פוטוצקי. שם נולד בנו.

לפי מסורת חב"דית "הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן – שנת תקס"ט או תק"ע – סיפר, אשר בהיותו בן שלוש שנים ראה את הבעל שם טוב, "והניח ידו הקדושה על לבי, ומאז 'חם' לי"".

בגיל 18 התחתן הסבא עם בת השוחט של מדוודיבקה ועבר להתגורר בסמוך לחותנו שדאג לכלכלתו. הוא למד אצל רבי פנחס מקוריץ, תלמיד הבעל שם טוב ודרכו התקרב לחסידות, כמו כן היה תלמידם של המגיד ממזריטש, והתולדות יעקב יוסף מפולונאה. בגיל 28 לקחו רבו מקוריץ למז'יבוז' אל הבעל שם טוב, פגישה יחידה זו בבגרותו השפיעה עליו, ובשנת ה'תקט"ו הוא יצא למסע גלות שארך כשבע שנים, לפי המסופר בהשפעתה. בגלותו נדד בקהילות היהודיות, תוך שהוא מתנהג כאדם פשוט וכקבצן ומרבה להתבודד, ומאידך מרבה לסייע ליהודים שהסתבכו. במשך תקופה אף היה גבאי ושמש בבית הכנסת בעיירה זלטופול שבמחוז קייב, ולבסוף קבע את מושבו שוב בשפולה הסמוכה, עיר הולדתו.

אחרי שהתיישב בעירו הוא החל להתפרסם כצדיק גדול וכבעל מופת שרבים ביקשו סיוע ממנו, הוא הלהיב רבים בדרך החסידות, ומקום מושבו הפך מרכז לחסידים רבים.

ככל הנראה משום שסירב להיקרא 'רבי' או 'צדיק', הוא כונה "הסבא" בהיותו אדם מבוגר, והכינוי דבק בו. על כינוי זה רווחו דעות ומעשיות חסידיות שונות, ביניהן - שאביו שהיה חשוך בנים התברך מהבעל שם טוב שיזכה לבן, ובזמן הברית הגיע הבעל שם טוב שעדיין לא היה מוכר, לבוש כקבצן, ברך את התינוק, ונתן לו את כינויו "זיידע" (סבא), בהטעימו שכמו שאברהם אבינו היה "זיידע", ככתוב "ואברהם זקן"[1], כך יגדל תינוק זה להיות כמוהו ויאיר עיניהם של ישראל, הנוכחים תמהו על הברכה המוזרה, אך הכינוי נשאר[2].

הסבא נודע כבעל אופי עממי המעורב אף עם האדם הפשוט, וכגדול באהבת ישראל. הוא שימש כגבאי צדקה עוד לפני שהתפרסם, ועסק רבות בחסד ובפדיון שבויים, כשאת כספי הפדיונות חילק לצדקה והסתפק במועט. בדומה לבר הפלוגתא שלו, רבי נחמן מברסלב, נהג אף הוא לספר סיפורי מעשיות ומליצות מלאי דמיון והפלגה, כדי ללמד זכות על עם ישראל או לכסות על דברים נסתרים.

מסופר כי הסבא נהג לרקוד בכל שבת ריקוד על פי כוונות נסתרות, ושרבי אברהם המלאך אמר שריקודיו של הסבא הם יותר נעלים מתפלותיו של רבי אברהם עצמו. לסבא מיוחסים גם מספר ניגונים חסידיים.

בתקופת מגוריו של הסבא בשפולי, הוא חצה נהר שקפא בחורף[3], הקרח נבקע והסבא נפל לנהר הקפוא, אך ניצל מטביעה. את אותו יום - י"ט בשבט, חוגגים צאצאיו (בני משפחת 'זיידע') כיום שאירע בו נס עד ימינו[4].

הסבא נפטר בשפולה בעשרת ימי תשובה, ו' בתשרי ה'תקע"ב, והוא בן 87. לפי הוראתו לא נבנתה מצבה על קברו ובמקומה הועמד עליו ארון לתוכו נהגו החסידים להשליך את ה'קוויטלאך' שהביאו.


תקופת חייו של הרב אריה לייב משפולי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


יחסיו עם בני דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב, שהיה צעיר לימים, התיישב וכיהן כאדמו"ר בזלטופול הקרובה לשפולה, התגלעה מחלוקת בינו לבין הסבא בשנת 1801, שבעקבותיה נאלץ רבי נחמן לעזוב לברסלב שבחבל פודוליה בשנת 1802. בעקבות המחלוקת יצא נגד רבי נחמן חרם של מספר אדמו"רים בראשות הסבא.

הסברים שונים ניתנו לסיבות המחלוקת. יש הטוענים שהיא פרצה על רקע מנהגים חדשים שהנהיג רבי נחמן נגד דעת הסבא, תוך ביטול דעתו כ'לייבל שמש'[5].

לדברי ר' יקותיאל אריה קאמלהאר, הסבא ראה ברבי נחמן אדם שסטה מתורת הבעל שם טוב. טיעוניו העיקריים היו שרבי נחמן התריס נגד אדמו"רים אחרים וראה את עצמו כממשיכו הבלעדי של הבעל שם טוב באמירות כגון: "ליצר הרע יש הרבה שלוחים, היום הוא ממנה בעיר זו רבי כזה וכזה ועל ידו מחטיא אנשים", או: "הבעל שם טוב רצה לחדש את היהדות בכל תחומי החיים, ואדמו"רים היום קנו מקום של כבוד בקהילתם, מקבלים פדיונות ונהנים ממעמד זה בלי לפעול לשינוי אמיתי". הסבא החשיב את מה שרבי נחמן דרש מחסידיו לנסוע אליו ולעלות על קברו בבחינת עבודה זרה[6].

מנגד היו הרבה צדיקי הדור גם בימיו, שכיבדו את רבי נחמן עם שהיו מקושרים לסבא [7], ורבי נחמן היה ידוע בשיחותיו על האמונה בצדיקים שבכל דור[8], והיה מפליג בשבחם[9].

מסופר כי כשיצא קול על הגזרה לקחת בחורים יהודים לצבא, אמרו לסבא שרבי נחמן אמר שאין זו גזרה רעה כל כך, כי על ידי זה תהיה חשיבות ליהודים בעיני השלטון וייתנו להם שוויון זכויות, וגם שבשירותם הצבאי יגיעו החיילים היהודים למקומות שאין בהם יהודים ויתפללו שם, ובכך יעלו את ה"ניצוצין קדישין". הסבא הגיב: "לא אדע מי ביקש כי יתערב בעניינים כאלה, ואיך יהין אברך כמוהו להביע דעה בעניין כזה", ואז אחז בזקנו ונשבע שכל זמן שהוא חי לא יילקח יהודי לצבא[10]. מנגד מובא בספר חיי מוהר"ן שרבי נחמן התאמץ ביותר לבטל את הגזירה הזו [11] [12].

הסבא נחלק גם על רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעל שם טוב ואחי אמו של רבי נחמן, שיזם כינוס אדמור"ים כדי להפסיק את הרדיפות נגד אחיינו. עם זאת הוא אסר על כמה מאנשיו שרצו להרע לרבי נחמן, לעשות זאת[6].

יש הסוברים שרבי נחמן רומז לדמותו של הסבא ולמחלוקת ביניהם במספר תורות וסיפורים שלו, כמו בסיפורו 'מעשה מזבוב ועכביש', בדמות הזקן שבא עם הסמ"ך מ"ם לחלוק על נשמת הצדיק הצריכה לרדת לעולם. בקרב חסידי ברסלב הסבא מכונה "הזקן הידוע".[דרוש מקור] כמו כן כינה רבי נחמן את הסבא בשם "זקן דקליפה, אבי אבות הטומאה"[13]. מאידך, רבי נחמן תיאר את הסבא כצדיק, ואמר על עצמו[14] על פי הפסוק "בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא יָרִיעַ אוֹיְבִי עָלָי"[15] "בזה שאויבים שלי אינם רעים, כי צדיקים חולקים עלי, בזאת ידעתי כי חפצת בי".

למרות זאת מקובל להסביר בין החסידים, ואף חסידי ברסלב, שהמחלוקת הייתה עניין רוחני גבוה. מסופר שפעם התבטא: "יודע אני שרבי נחמן הוא צדיק, אבל אני צריך לחלוק עליו"[16]. כמו כן מסופר שהסבא התאבל על פטירת רבי נחמן, ואמר: "אילו היו בני העולם יודעים את גודל האבידה, היו כולם נופלים על פניהם ממררים בבכי על הסתלקותו"[17].

הסבא היה מיודד עם רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהיה קרוב משפחתו[18]. סיפורים עליו מופיעים בספרות חב"ד, ובמסורת ניגוני חב"ד ידועים ניגונים בעלי אופי עממי המיוחסים לו, חלקם ניגונים שלפי המסורת הוא אימץ מהתרבות הלא יהודית. שנים מניגוניו מושרים עד היום בחסידות. בשמחת תורה ובשביעי של פסח נוהגים לנגן את ניגון 'האפ קאזאק' של הסבא, ניגון שקשור לקוזקים[19]. כמו כן נפוץ בחסידות הניגון 'קול ביער'[20].

ב-1996 הוציא אברהם פריד את הניגון שלו בשיר הנושא של האלבום האפ קאזאק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית, כ"ד, א'.
  2. ^ סיפורי חסידים, זוין, עמ' 292-296.
  3. ^ לפי מקור אחד הוא היה בדרכו לברית מילה, ולפי מקור אחר, חזר מכינוס אדמור"ים שכינס הרב ברוך ממזיבוז כדי להפסיק את הרדיפות נגד רבי נחמן מברסלב (ראה להלן).
  4. ^ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד, חב"ד אינפו, ‏י״ט בשבט ה'תשע״ו
  5. ^ יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפב
  6. ^ 1 2 יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפג
  7. ^ רבי נחמן עם צדיקי דורו
  8. ^ Sichot HaRan 192:1, www.sefaria.org
  9. ^ Sichot HaRan 196:1, www.sefaria.org
  10. ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד פ"ט.
  11. ^ חיי מוהר"ן א – ויקיטקסט, he.wikisource.org
  12. ^ חיי מוהר"ן ו – ויקיטקסט, he.wikisource.org
  13. ^ פרופסור יונתן מאיר, גילוי, כיסוי וצנזורה בדפוסי חסידות ברסלב, מחשבת ישראל, המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ' 456
  14. ^ שיחות הר"ן, פב
  15. ^ ספר תהלים, פרק מ"א, פסוק י"ב
  16. ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ז.
  17. ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ח.
  18. ^ שניהם מזרע המהר"ל מפראג
  19. ^ הרבי מליובאוויטש: ניגון "הופ קוזק", youtube
  20. ^ אלי שטרן, קול ביער - ניגונו של הסבא משפולי, בלוג נוטריקון, ‏7.2.2013. קול ביער בביצוע אפרים די זהב, באתר הספרייה הלאומית.