אריה לייב משפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר הסבא משפולי.

הרב אריה לייב גרונדי משפולי (כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 - ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811), נודע בעיקר כ"הסבא משפּוֹלי" (ביידיש: "דּעֶר שפאלער זֶיידֶע"), מגדולי תנועת החסידות ואחרון אדמו"רי הדור הראשון שלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנר ראשון של חנוכה, לברוך, שהיה מזרע המהר"ל מפראג, ונקרא על שם המהר"ל. אביו בא לאוקראינה מבוהמיה והתיישב בעיירה שפולה ('שפּוֹלי', ביידיש: 'שפאלע') (אנ') הסמוכה לאומן, בנחלתו של הגראף פוטוצקי ובה נולד בנו.

בלוח "היום יום" לי"ד בטבת העתיק הרבי מלובביץ' קטע ממכתב של חותנו הריי"צכ"ז בחשוון ה'תרפ"ה):

"הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן – שנת תקס"ט או תק"ע – סיפר, אשר בהיותו בן שלוש שנים ראה את הבעל-שם-טוב, "והניח ידו הקדושה על לבי, ומאז 'חם' לי"" (הציטוט האחרון מתורגם מיידיש).

בגיל 18 התחתן הסבא עם בת השוחט של מדוודיבקה ('מדיבדובקה', Medvedivka) ועבר להתגורר בסמוך לחותנו שדאג לכלכלתו. הוא למד אצל רבי פנחס מקוריץ, תלמיד הבעל שם טוב ודרכו התקרב לחסידות, כמו כן היה תלמידם של המגיד ממזריטש, והתולדות יעקב יוסף מפולונאה. בגיל 28 לקחו רבו מקוריץ למז'יבוז' אל הבעל שם טוב, פגישה יחידה זו בבגרותו השפיעה עליו, ובשנת ה'תקט"ו הוא יצא למסע גלות שארך כשבע שנים, לפי המסופר בהשפעתה. בגלותו נדד בקהילות היהודיות באוקראינה, תוך שהוא מתנהג כאדם פשוט וכקבצן ומרבה להתבודד, ומאידך לסייע ליהודים שהסתבכו. במשך תקופה אף היה גבאי ושמש בבית הכנסת בעיירה זלטופול שבמחוז קייב, ולבסוף קבע את מושבו שוב בשפולה הסמוכה, עיר הולדתו.

אחרי שהתיישב בעירו הוא החל להתפרסם כצדיק גדול ובעל מופת שרבים ביקשו סיוע ממנו, הוא הלהיב רבים בדרך החסידות, ומקום מושבו הפך מרכז לחסידים רבים.

ככל הנראה משום שסירב להיקרא 'רבי' או 'צדיק', הוא כונה "הסבא" בהיותו אדם מבוגר, והכינוי דבק בו. על כינוי זה רווחו דעות ומעשיות חסידיות שונות, ביניהן - שאביו שהיה חשוך בנים התברך מהבעל שם טוב שיזכה לבן, ובזמן הברית הגיע הבעל שם טוב שעדיין לא היה מוכר, לבוש כקבצן, ברך את התינוק, ונתן לו את כינויו "זיידע" (סבא), בהטעימו שכמו שאברהם אבינו היה "זיידע", ככתוב "ואברהם זקן"[1], כך יגדל תינוק זה להיות כמוהו ויאיר עיניהם של ישראל, הנוכחים תמהו על הברכה המוזרה, אך הכינוי נשאר.

הסבא נודע כבעל אופי עממי המעורב אף עם האדם הפשוט, וכגדול באהבת ישראל. הוא שימש כגבאי צדקה עוד לפני שהתפרסם, ועסק רבות בחסד ובפדיון שבויים, כשאת כספי הפדיונות חילק לצדקה והסתפק במועט. בדומה לבר הפלוגתא שלו, רבי נחמן מברסלב, נהג אף הוא לספר סיפורי מעשיות ומליצות מלאי דמיון והפלגה, כדי ללמד זכות על עם ישראל או לכסות על דברים נסתרים.

הסבא הצטיין במיוחד בריקוד, הוא נהג לרקוד בכל שבת ריקוד ייחודי, שעל פי המסורת החסידית היה מכוון על פי כוונות נסתרות. הסופר יהודה יוּדְל רוזנברג הרחיב מסורת זו בסיפור שהפך למפורסם מאוד, ובו תיאר כיצד למד הסבא את הריקוד מאליהו הנביא שהתגלה אליו, והציל בעזרתו יהודי שבוי ממוות אכזרי. לסבא מיוחסים גם מספר ניגונים חסידיים.

בתקופת מגוריו של הסבא בשפולי, הוא חצה נהר שקפא בחורף[2], הקרח נבקע והסבא נפל לנהר הקפוא, אך ניצל מטביעה. את אותו יום - י"ט בשבט, חוגגים צאצאיו (בני משפחת 'זיידע') כיום שאירע בו נס עד ימינו[3].

הסבא נפטר בשפולה בעשרת ימי תשובה, ו' בתשרי ה'תקע"ב, והוא בן 87. לפי הוראתו לא נבנתה מצבה על קברו ובמקומה הועמד עליו ארון לתוכו נהגו החסידים להשליך את ה'קוויטלאך' שהביאו.

תקופת חייו של הרב אריה לייב משפולי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מלובביץ טען[4] שמכיון שיש דמיון רב בין הסבא לבין רבי אריה לייב שרה'ס (שניהם בעלי שם זהה, תלמידי הבעל שם טוב, ודמויות מסתוריות ומופלאות), הרי שכנראה מדובר באותו אדם, עד שיוכח אחרת ממקור מהימן, כמו שימצאו להם שני קברים שונים. על הנחה זו חולקים רבים ואכן נמצאו קברים שונים, ויש שטוענים שלמרות שהיו אישים שונים הינם קרובי משפחה[5].

יחסיו עם אדמור"י דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקתו עם רבי נחמן מברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב, שהיה צעיר לימים, התיישב וכיהן כאדמו"ר בזלטופול הקרובה לשפולה, התגלעה מחלוקת קשה בינו לבין הסבא בשנת 1801, שבעקבותיה נאלץ רבי נחמן לעזוב ולעקור לברסלב שבחבל פודוליה בשנת 1802. בעקבות המחלוקת יצא חרם על ידי מספר אדמו"רים נגד רבי נחמן, שהסבא עמד בראשו.

הסברים שונים ניתנו לפרוץ המחלוקת ולסיבותיה, יש הטוענים שהיא פרצה על רקע שינוי מנהגים ודברים חדשים שהנהיג רבי נחמן נגד דעת הסבא, תוך ביטול דעתו כ'לייבל שמש', ומאז הסבא כעס עליו. ויש טוענים שהמחלוקת נסובה סביב טענות ל"השגת גבול" של הרבי הצעיר בתחומו של הרבי הזקן.

הסבא ראה ברבי נחמן אדם שסטה מתורת הבעל שם טוב. טיעוניו העיקריים היו על שרבי נחמן התריס נגד אדמו"רים אחרים, וראה עצמו כממשיכו הבלעדי של הבעל שם טוב באמירות כגון: "ליצר הרע יש הרבה שלוחים, היום הוא ממנה בעיר זו רבי כזה וכזה ועל ידו מחטיא אנשים", או: "הבעל שם טוב רצה לחדש את היהדות בכל תחומי החיים, ואדמו"רים היום קנו מקום של כבוד בקהילתם, מקבלים פדיונות ונהנים ממעמד זה בלי לפעול לשינוי אמיתי". הסבא האשים את רבי נחמן בנטייה לשבתאות ולפרנקיזם. הוא הזהיר את אנשיו שלא יעיינו בספריו, ובפרט בספר 'ליקוטי הלכות' שחיבר רבי נתן שטרנהרץ שבו עירב קבלה והלכה. כמו כן החשיב את מה שרבי נחמן דרש מחסידיו לסוע אליו בחיי חיותו ולעלות על קברו, בבחינת עבודה זרה, והיה צועק על כך.

הסבא לא התרשם מהחכמה וההשכלה הרחבה שיוחסו לרבי נחמן. וכשיצא קול על גזרה לקחת בחורים יהודים לצבא, אמרו לסבא שרבי נחמן אמר שאין זו גזרה רעה כל כך, כי על ידי זה יהיה חשיבות ליהודים בעיני השלטון ויתנו להם שוויון זכויות, וגם שבשירותם הצבאי יגיעו החיילים היהודים למקומות שאין בהם יהודים ויתפללו שם, ובכך יעלו את ה'ניצוצין קדישין', הסבא הגיב בכעס ואמר: "לא אדע מי ביקש כי יתערב בעניינים כאלה, ואיך יהין אברך כמוהו להביע דעה בעניין כזה", ואז אחז בזקנו ונשבע שכל זמן שהוא חי לא יילקח יהודי לצבא.

הסבא נחלק גם על רבי ברוך ממז'יבוז, נכדו של הבעל שם טוב, ואח אמו של רבי נחמן, שניסה לסייע לאחיינו ועשה כינוס אדמור"ים בכדי להפסיק את הרדיפות נגדו, הסבא סירב לדבר אך עם זאת אסר על כמה מאנשיו שרצו להרע לרבי נחמן, לעשות זאת.

רבי נחמן מצדו קרא בדרשותיו: "אסור להזדקן", והתכוון אל הסבא שכבר היה מופלג בגילו[6]. ייתכן גם שרבי נחמן רומז לדמותו של הסבא ולמחלוקת שביניהם במספר תורות וסיפורים שלו, כמו בסיפורו 'מעשה מזבוב ועכביש', בדמות הזקן שבא עם הסמ"ך מ"ם לחלוק על נשמת הצדיק הצריכה לרדת לעולם. בקרב חסידי ברסלב הסבא מכונה "הזקן הידוע".

ידידותו עם עם בעל התניא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבא היה מיודד מאוד עם רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא, ומייסד חסידות חב"ד, שהיה קרוב משפחתו[7]. סיפורים עליו מופיעים בספרות חב"ד, ובמסורת ניגוני חב"ד ידועים ניגונים בעלי אופי עממי המיוחסים לו, חלקם ניגונים שלפי המסורת הוא אימץ מהתרבות הלא יהודית. שנים מניגוניו מושרים עד היום בחסידות. בשמחת תורה ובשביעי של פסח נוהגים לנגן את ניגון 'האפ קאזאק' של הסבא, ניגון שקשור לקוזקים (שהיו חיילים בעלי משמעת חזקה ביותר והפקירו את עצמם, רמז למסירות נפש יהודית)[8][9]. כמו כן נפוץ בחסידות הניגון 'קול ביער'[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה יודל רוזנברג, תפארת מהרא"ל, קובץ מעשיות אודותיו, פיוטרקוב, ה'תרע"ד
  • מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק, ה'תשס"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית כ"ד, א'
  2. ^ לפי מקור אחד הוא היה בדרכו לברית מילה, ולפי מקור אחר, חזר מכינוס אדמור"ים שכינס הרב ברוך ממזיבוז בכדי להפסיק את הרדיפות נגד רבי נחמן מברסלב (ראה להלן).
  3. ^ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד, חב"ד אינפו, ‏י״ט בשבט ה׳תשע״ו
  4. ^ שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 58–59, 98-99).
  5. ^ רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי, בבלוג תולדות ושורשים - עצי משפחה, ‏25 באוגוסט 2010
  6. ^ Нахман из Брацлава. Электронная еврейская энциклопедия
  7. ^ שניהם מזרע המהר"ל מפראג. בעל התניא היה גם מחותנו של רבי נחמן מברסלב ודווקא העריך אותו.
  8. ^ הניגון "הופ קוזק" הקשור עם הסבא משפולי, חב"ד אור אין סוף, ‏כ"ח תמוז ה'תשע"ב
  9. ^ הרבי מליובאוויטש: ניגון "הופ קוזק", youtube
  10. ^ אלי שטרן, קול ביער - ניגונו של הסבא משפולי, בלוג נוטריקון, ‏7.2.2013