צ'יינה איסטרן איירליינס
 | ||||
| איירבוס A320-200 של החברה ממריא מנמל התעופה הבינלאומי של קנסאי | ||||
| ||||
| שנת ייסוד | 1988 | |||
|---|---|---|---|---|
| בסיס פעולה מרכזי | נמל התעופה שנגחאי הונגקיהאו | |||
| בסיס פעולה משני | קונמינג, קסיאן, ננג'ינג, וואן | |||
| הנהלה |
 שנגחאי, סין | |||
| מועדון הנוסע המתמיד | Eastern Miles | |||
| צי מטוסים | 496 + 251 בהזמנה | |||
| מספר יעדים | 221 | |||
| ברית חברות תעופה | SkyTeam | |||
| global.ceair.com | ||||
.jpg)
צ'יינה איסטרן איירליינס (באנגלית: China Eastern Airlines, בסינית מפושטת: 中国东方航空股份有限公司, בסינית קלאסית: 中國東方航空, בפין-יין: zhōngguó dōngfāng hángkōng gǔfèn yǒuxiàn gōngsī) היא חברת תעופה סינית שבסיסה בעיר שנגחאי. החברה מפעילה טיסות סדירות מקומיות ובינלאומיות בעיקר מנמלי התעופה של שנגחאי.
תוכן עניינים
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה ב-25 ביוני 1988 לאחר החלטת ממשלת סין לפצל את חברת CAAC לשש חברות שונות- אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן איירליינס, צ'יינה סאות'רן איירליינס, צ'יינה נורת'רן איירליינס, צ'יינה סאות'ווסט איירליינס, וצ'יינה נורת'ווסט איירליינס.
בשנת 2001 קנתה החברה את חברות התעופה צ'יינה נורת'ווסט איירליינס וצ'יינה יונאן איירליינס. שתי החברות מוזגו לתוך החברה בשנת 2003.
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
צי מטוסי חברת צ'יינה איסטרן איירליינס, נכון ליוני 2018:[1][2]
| כלי טיס | בשירות | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| P | J | W | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A319-100 | 35 | — | — | 8 | — | 114 | 122 | |
| איירבוס A320-200 | 180 | 44 | — | 8 | — | 150 | 158 | |
| איירבוס A320neo | 1 | 69 | — | 8 | 12 | 138 | 158 | קבלת ההזמנה בין השנים 2018 ל-2020[3] |
| איירבוס A321-200 | 77 | — | — | 20 | — | 155 | 175 | [4] |
| — | 12 | — | 166 | 178 | ||||
| — | 12 | — | 170 | 182 | ||||
| איירבוס A330-200 | 27 | — | — | 24 | — | 240 | 264 | |
| — | 30 | — | 204 | 234 | ||||
| — | 30 | — | 202 | 232 | ||||
| איירבוס A330-300 | 23 | 3[5] | — | 38 | — | 262 | 300 | |
| — | 32 | 32 | 230 | 294[6] | ||||
| איירבוס A350-900 | — | 20 | טרם פורסם | קבלת ההזמנה בין השנים 2018 ל-2022[7] | ||||
| בואינג 737-700 | 37 | — | — | 8 | — | 126 | 134 | |
| — | 8 | — | 120 | 128 | ||||
| — | — | — | 140 | 140 | ||||
| בואינג 737-800 | 93 | 22 | — | 8 | — | 156 | 164 | |
| — | 8 | — | 162 | 170 | ||||
| — | 12 | — | 150 | 162 | ||||
| — | 20 | — | 138 | 158 | ||||
| — | 8 | 18 | 150 | 176 | ||||
| בואינג 737 MAX 8 | 3 | 57 | — | 8 | 18 | 150 | 176 | קבלת ההזמנה בין השנים 2017 ל-2020[8] |
| בואינג 777-300ER | 20 | — | 6 | 52 | — | 258 | 316 | |
| בואינג 787-9 | — | 15 | טרם פורסם | קבלת ההזמנה בין השנים 2018 ל-2022[7] | ||||
| קומק C-919 | — | 20 | טרם פורסם | |||||
| סה"כ | 496 | 251 | ||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיה וקבצים בנושא צ'יינה איסטרן איירליינס באתר Airliners.net
- צ'יינה איסטרן איירליינס, באתר "Yahoo! Finance" (באנגלית)
- צ'יינה איסטרן איירליינס, באתר "MarketWatch" (באנגלית)
- צ'יינה איסטרן איירליינס, באתר "CNN Money" (באנגלית)
- צ'יינה איסטרן איירליינס, באתר "Bloomberg Business" (באנגלית)
- צ'יינה איסטרן איירליינס, בגוגל פיננסים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Fleet Information - China Eastern Airlines". ceair.com. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2013.
- ^ "China Eastern Airlines Fleet Details and History". planespotters.net. 13 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017.
- ^ Shih, Kai-Chin. "解读：东方航空购70架空客A320NEO飞机 总价63.7亿美元". ifeng. ifeng. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2017.
- ^ 机型展示
- ^ "东方航空2016年年度报告全文". 中国东方航空股份有限公司. 中国东方航空股份有限公司. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2017.
- ^ Shih, Kai-Chin. "[>talkinterior] China Eastern To Introduce New Airbus A330-300 Premium Products". talkairlines. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2017.
- ^ 7.0 7.1 Bloomberg News (28 באפריל 2016). "China Eastern to Buy 20 Airbus A350 Jets, 15 Boeing 787s". Bloomberg.com. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2016.
- ^ Shih, Kai-Chin. "东方航空向波音购买80架B737系列飞机 总价约74亿美元". ifeng. ifeng. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2017.
