צ'יינה איסטרן איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'יינה איסטרן איירליינס
China Eastern Airlines
China Eastern Airlines.png
איירבוס A320-200 של החברה
איירבוס A320-200 של החברה
נתונים כלליים
בורסה
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־34 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שאנגחאי, סין
נתוני חברת תעופה
יאט"א
MU
ICAO
CES
אות קריאה
CHINA EASTERN
בסיס פעולה מרכזי

נמל התעופה שנגחאי פודונג

נמל התעופה שנגחאי הונגקיהאו
בסיס פעולה משני קונמינג, שיאן, נאנג'ינג, ווהאן
מועדון הנוסע המתמיד Eastern Miles
צי מטוסים 577 + 127 בהזמנה
מספר יעדים 248
ברית חברות תעופה סקאיי טים
 
global.ceair.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בואינג 737-700 של החברה
איירבוס A330-200 בצביעה החדשה

צ'יינה איסטרן איירליינסאנגלית: China Eastern Airlines, בסינית מפושטת: 中国东方航空股份有限公司, בסינית קלאסית: 中國東方航空, בפין-יין: zhōngguó dōngfāng hángkōng gǔfèn yǒuxiàn gōngsī) היא חברת תעופה סינית שבסיסה בעיר שאנגחאי. החברה מפעילה טיסות סדירות מקומיות ובינלאומיות בעיקר מנמלי התעופה של שנגחאי.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-25 ביוני 1988 לאחר החלטת ממשלת סין לפצל את חברת CAAC איירליינס לשש חברות שונות - אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן איירליינס, צ'יינה סאות'רן איירליינס, צ'יינה נורת'רן איירליינס, צ'יינה סאות'ווסט איירליינס, וצ'יינה נורת'ווסט איירליינס.

בשנת 1997 הייתה צ'יינה איסטרן איירליינס לחברת התעופה הסינית הראשונה בהיסטוריה שהנפיקה מניות סחירות. הם הונפקו בבורסה לניירות ערך בהונג קונג ובארצות הברית הנפיקה החברה תעודות פיקדון אמריקאיות (American depositary receipt - ADR)[1].

בשנת 1998 ייסדה החברה את חברת "צ'יינה קרגו איירליינס" מיזם משותף עם חברת הספנות COSCO. בשנת 2001 רכשה חברת צ'יינה איירליינס 25% מהמיזם[2].

בתחילת שנות ה-2000 הסבה חטיבת בדק של התעשייה האווירית לישראל 5 מטוסי נוסעים מדגם 11-MD של החברה למטוסי מטען[3]. לאחר שחתמה על הסכם עם יצרנית המטוס בואינג[4].

בשנת 2001 קנתה החברה את חברות התעופה צ'יינה נורת'ווסט איירליינס וצ'יינה יונאן איירליינס. שתי החברות מוזגו לתוך החברה בשנת 2003.

בשנת 2004 חתמה על הסכם לרכישת שישה מטוסי בואינג 737-700 תמורת כ-240 מיליון דולר[5], ועשרה מטוסי איירבוס A330[6]. באותה שנה גם מונתה חברת טורבו תעופה ותיירות לנציגת החברה בישראל[7].

בשנת 2007 הציעה חברת סינגפור איירליינס לרכוש 25% מהחברה[8], אך העסקה בוטלה אחר כך, עקב התנגדות של חברת האם שלה אייר צ'יינה[9].

בינואר 2020, בעקבות מגפת הקורונה ביטלה החברה מאות טיסות[10]. פעילות החברה שובשה אחר כך במשך כחצי שנה והחלה להתאושש רק בקיץ 2020[11].

ב-21 במרץ 2022, מטוס בטיסה 5735 של צ'יינה איסטרן איירליינס, שהיה בדרכו מקונמינג לגואנגג'ואו, התרסק במחוז טנג, ווג'ואו, גואנגשי ועלה באש, כל 132 הנוסעים ואנשי צוות שהיו בו נספו[12].

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי המטוסים של החברה נכון לפברואר 2021:[13]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
P J W Y סה"כ
איירבוס A319-100 35 8 114 122
איירבוס A320-200 178 8 150 158
איירבוס A320neo 49 21 8 12 138 158
איירבוס A321-200 77 20 155 175
12 166 178
12 170 182
איירבוס A330-200 30 24 240 264
30 204 234
30 202 232
איירבוס A330-300 25 38 262 300
32 32 230 294
איירבוס A350-900 8 12 4 36 32 216 288
בואינג 737-700 40 8 126 134
8 120 128
140 140
בואינג 737-800 109 8 156 164
8 162 170
12 150 162
20 138 158
8 18 150 176
בואינג 737-8MAX 3 47 8 18 150 176
בואינג 777-300ER 20 6 52 258 316
בואינג 787-9 3 2 4 26 28 227 285
קומק ARJ21-700 35 טרם נקבע קבלת ההזמנה החל מ-2025
קומק C-919 20 טרם נקבע לקוח השקה[14]
סה"כ 577 127

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא צ'יינה איסטרן איירליינס באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלומברג, הונג קונג, ‏מניות חב' התעופה הסינית הראשונה בבורסת הונג קונג איכזבו משקיעים, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
  2. ^ הארץ, צ'יינה איירליינס ממריאה כשהאחרות נוחתות, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2001
  3. ^ דרור מרום, ‏תע"א במגעים עם תעשיות אוויריות בסין לשת"פ בהסבת מטוסי נוסעים למטען, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2000
  4. ^ דרור מרום, ‏התעשייה האווירית חתמה הסכם להסבתם של 40 מטוסי בואינג, באתר גלובס, 12 במאי 1999
  5. ^ אליהו חסין, ‏צ'יינה איסטרן איירליינס, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2004
  6. ^ בלומברג, ‏צ'יינה איסטרן איירליינס, חברת התעופה, באתר גלובס, 31 במאי 2004
  7. ^ דוד חיון, ‏שטרום: מיזוג אל-על וכנפיים לא יפגע בתחרות, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
  8. ^ נעם רודה, מניית צ'יינה איסטרן זינקה ב-75% - וחברת התעופה סינגפור איירליינס רשמה רווח מיידי של 660 מ' ד', באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2007
    שירות רויטרס, ‏חברת תעופה מסינגפור רוכשת 24% בחברה סינית, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2007
  9. ^ גיל קול, ‏אייר צ'יינה מתנגדת לתנאי הסכם הרכישה הנרקם בין צ'יינה איסטרן לסינגפור אייר ליין, באתר גלובס, 1 בינואר 2008
  10. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏ביטולי טיסות לסין וחוסר ודאות: ענף התיירות בצל נגיף הקורונה, באתר גלובס, 26 בינואר 2020
  11. ^ אופיר דור, ‏שמיים פתוחים לרווחה: בסין מציעים טיסות ללא הגבלה, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2020
  12. ^ בלומברג, "המטוס הסיני נפל כמו אבן מהשמיים": מומחי תעופה לא מפצחים את תעלומת ההתרסקות, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2022
    מיכל רז-חיימוביץ', ‏מטוס בואינג 737 שנשא 133 נוסעים התרסק בשטחי סין, באתר גלובס, 21 במרץ 2022
  13. ^ פרטי צי המטוסים של צ'יינה איסטרן איירליינס, airfleets.net (באנגלית)
  14. ^ "China Eastern To operate Comac C919 on Shanghai-Beijing Route". ATW Online. אורכב מ-המקור ב-2018-08-10. נבדק ב-2018-11-24.