לדלג לתוכן

אלי וקיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי וקיל
אלי וקיל, 2018
אלי וקיל, 2018
לידה 4 במרץ 1953 (בן 73)
תוניסיה
תאריך עלייה 1955
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רעננה
ענף מדעי נוירופסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת העיר ניו יורק
עיסוק נוירופסיכולוג קליני
תארים פרופסור אמריטוס
בת זוג תמר
ילדים

הילה, מאיה ורועי

(נכדים: יונתן, דניאל ועידו)
פרסים והוקרה פרס מפעל חיים מהאגודה הבין-לאומית לנוירופסיכולוגיה (INS)‏, 2017
פרס מפעל חיים מטעם האיגוד הפסיכולוגי הישראלי - פסיכולוגיה שיקומית, 2019
אתר רשמי:
faculty.biu.ac.il/~vakil/
תרומות עיקריות
ראש המחלקה לפסיכולוגיה לשעבר
ראש מעבדת הזיכרון והאמנזיה, בר-אילן
מנהל פרויקט שיקום נכי צה"ל שלאחר חבלה מוחית (TBI) ביפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלי וקיל (מאת רפי קוץ), 2007
אלי וקיל - פרס מפעל חיים מאת האגודה הבין-לאומית לנוירופסיכולוגיה (INS)‏, 2017
אלי וקיל - פרס מפעל חיים מטעם האיגוד הפסיכולוגי הישראלי - פסיכולוגיה שיקומית, 2019

אלי וקיל (נולד ב-4 במרץ 1953) הוא נוירופסיכולוג קליני. פרופסור אמריטוס, ראש המחלקה לפסיכולוגיה לשעבר[1][2], וראש המעבדה לזיכרון ואמנזיה (ע"ש יעקב באלס) במרכז הבינתחומי לחקר המוח ע"ש גונדה (גולדשמיד) באוניברסיטת בר-אילן[3]. כמו כן הוא ניהל מיזם שיקום נכי צה"ל שלאחר חבלה מוחית (TBI) ביפו.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקיל נולד בתוניסיה בשנת 1953, ועלה לארץ עם הוריו בגיל שנתיים. הוא למד בבית הספר היסודי "מורשת" במבשרת ירושלים, ובהמשך סיים את לימודיו בתיכון "הימלפרב" בירושלים. הוא למד שנה אחת (1970–1971) בישיבת שעלבים.

וקיל התגייס לצה"ל (1971-1974) כחובש קרבי בנח"ל. בהמשך, שירת במילואים כקצין בריאות נפש (קב"ן) והשתחרר בדרגת סרן.

בשנים 1974-1976 וקיל למד פסיכולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן רמת גן, ישראל[3].

באוגוסט 1976 נישא לתמר, בישראל, ובשנת 1978, בגיל 25, הם עברו לסידני, אוסטרליה למשך שנתיים כשליחי הסוכנות היהודית ותנועת הנוער "בני עקיבא".

בשנת 1981 עבר וקיל לניו יורק ללמוד בבית הספר לתארים מתקדמים של אוניברסיטת העיר ניו יורק (City University of New York - CUNY). הוא סיים את הדוקטורט בנוירופסיכולוגיה קלינית בשנת 1985 וחזר לארץ.

הוא גר כיום (2025) ברעננה, עם אשתו תמר. יש להם שלושה ילדים[4].

קריירה קלינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקיל החל את דרכו כנוירופסיכולוג קליני, כשעבד בשיקום מטופלים שסבלו מפגיעות ראש קשות, במסגרת תוכנית לשיקום אנשים לאחר חבלה מוחית קשה, במכון ראסק לרפואה שיקומית (Rusk Institute of Rehabilitation Medicine) שבמרכז הרפואי באוניברסיטת ניו יורק (NYU Langone Medical Center) (1984-1985). עם שובו לארץ ב-1985, עבד כסגן מנהל במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש ע"ש רקנטי (1985-1987). כמו כן הוא ניהל מיזם שיקום נכי צה"ל שלאחר חבלה מוחית (TBI) ביפו, המשותף לאגף השיקום במשרד הביטחון והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (2005-2021)[5][6][7].

קיבל הסמכה ממשרד הבריאות כמומחה וכמדריך לפסיכולוגיה שיקומית[8].

וקיל שימש כחבר בקבוצת הדיון "שואה - העברת זיכרון ובדיון", פרויקט שנערך במכון ון ליר בירושלים (2013-2015)[9].

קריירה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 הצטרף וקיל לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 1995–1996, וקיל היה חוקר-אורח במעבדה לחקר אמנזיה (עם פרופסור ניל כהן(אנ')), במכון בקמן (Beckman Institute for Advanced Science and Technology) של אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (UIUC)[10].

בקיץ 2017, וקיל היה חוקר-אורח בקרן קסלר (Kessler Foundation) שבבית החולים השיקומי קסלר בווסט אורנג'(אנ'), ניו ג'רזי ארצות הברית[11].

וקיל היה יו"ר החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל[12] וכראש המגמה לפסיכולוגיה שיקומית במחלקה לפסיכולוגיה. בין השנים 2002 ל-2004 וקיל היה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן[13].

הוא חבר מייסד בעמותה הישראלית לנוירופסיכולוגיה, וכיהן כחבר הנהלה באגודה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה (INS) (International Neuropsychological Society), שנוסדה ב-1967, ומאגדת בתוכה כ-4,500 חברים[14].

וקיל שימש כעורך משנה של כתב העת של האגודה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה (JINS) (Journal of the International Neuropsychological Society)‏[15].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 קיבל פרס למפעל חיים מאת האגודה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה (INS)[16]. בשנת 2019 קיבל פרס למפעל חיים מטעם האיגוד הפסיכולוגי הישראלי - פסיכולוגיה שיקומית[17].

וקיל פרסם 170 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים, בתחום הזיכרון והפרעות זיכרון באוכלוסיות שונות ביניהן זקנים, אנשים לאחר חבלה מוחית, וחולי פרקינסון[18][19][20] .

וקיל גם תרגם ועיבד לעברית את מבחן Rey - Auditory Verbal Learning (AVLT), אסף ופרסם נורמות ישראליות לילדים ומבוגרים, ובכך איפשר להשתמש בו בישראל[21].

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Vakil, E. (2005). The Effect of Moderate to Severe Traumatic Brain Injury (TBI) on Different Aspects of Memory: A Selective Review. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology] 27, 977-1021.
  • Vakil, E., Raz, T., & Levy, D. A. (2007). The multifactorial nature of recognition memory context effects. Quarterly Journal of Experimental Psychology] 60, 916-923.
  • Vakil, E. (2012). Neuropsychological assessment: Principles, rationale, and challenges. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology, 34, 135-150.
  • Levi, Y., Rassovsky, Y., Agranov, E., Sela-Kaufman, M., & Vakil, E. (2013). Cognitive reserve components as expressed in traumatic brain injury. Journal of the International Neuropsychological Society, 19, 664-671.
  • Vakil, E. (2013). Breakdowns in everyday memory functioning following moderate-to-severe Traumatic Brain Injury (TBI). In T. Perfect & S. Lindsay (Eds.), SAGE handbook of applied memory. SAGE Publications Ltd. ISBN 1446208427.. CA, USA: Sage Publications.
  • Tibon, R., Vakil, E., Levy, D. A., & Goldstein, A. (2014). Episodic temporal structure modulates associative recognition processes: A MEG study. Psychophysiology, 51, 634-644.
  • Bloch, A., Tamir, D., Vakil, E. & Zeilig. G. (2016). Specific deficit in implicit motor sequence learning following spinal cord injury. PLOS One. DOI:10.1371/journal.pone.0158396.
  • Vakil, E., Bloch, A., & Cohen, H. (2017). Anticipation measures of sequence learning: Manual versus oculomotor versions of the Serial Reaction Time Task. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 70, 579-589.
  • Vakil, E., Greenstein, Y., Weis, I., & Stein, S. (2019). The Effects of Moderate-to-Severe Traumatic Brain Injury on Memory: A Meta-Analysis. Neuropsychology Review, 29, 270-287.
  • Tal, A. & Vakil, E. (2020). How sequence learning unfolds: Insights from anticipatory eye movements. Cognition. 201, 1-11. 104291.
  • Lambez, B., & Vakil, E. (2021). The effectiveness of External vs. Internal memory remediation strategies as a function of injury severity in individuals with traumatic brain injury: Systematic review and meta-analysis. Annals of Physical and Rehabilitation Medicine. 64 (5), 101530.
  • Vakil, E. (2024). The Mnemonic Consequences of Moderate-to-Severe Traumatic Brain Injury, In M. Kahana & A. Wagner (Eds.), Handbook of Human Memory, (pp. 1830-1852) (Oxford: University Press).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי וקיל בוויקישיתוף

סרטונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אתר למנויים בלבד אפרת נחושתאי, מי ירוויח ומי יפסיד ממהפכת המוח, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2013
  2. ↑ נדב ברנדשטטר, החיים בעולם ללא שכחה, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2009
  3. 1 2 ‏Laboratory for Memory and Amnesia Research, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  4. ↑ סמדר רייספלד, איך הזיכרון שלנו עובד, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012
  5. ↑ מרכז השיקום לנכי צה"ל ביפו, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  6. ↑ מרכז שיקום נכי צה"ל פגועי ראש - גיוס האקדמיה לטובת קידום נכים, באתר קהילת הבוגרים של אוניברסיטת בר-אילן
  7. ↑ מה שהייתי פעם, מזמן: "זה גם יום הזיכרון של נכי צה"ל", באתר ynet, 11 במאי 2016
  8. ↑ פסיכולוגים בעלי רישיון, באתר משרד הבריאות
  9. ↑ מהו זיכרון? 70 שנה אחרי - תערוכה, מפגשים, דיונים, באתר מכון ון ליר בירושלים
  10. ↑ Human factors interventions for the health care of older adults. Lawrence Erlbaum Associates. pp. 92–120. ISBN 1410603946. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ↑ "07FEB17 - Long-term Outcome Following TBI". Kessler Foundation Podcasts. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ החטיבה השיקומית, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
  13. ↑ מגמה קלינית-שיקומית, באתר המחלקה לפסיכולוגיה, בר-אילן
  14. ↑ "Minutes From the Thirty-Third Annual International Neuropsychological Society Meeting". Cambridge. {{cite web}}: (עזרה)
    "INS Business Meeting July 10 2014" (PDF). International Neuropsychological Society. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ "Journal of the International Neuropsychological Society - Editorial board". cambridge. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ↑ האגודה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה מעניקה לפרופ' אלי וקיל מאוניברסיטת בר-אילן את הפרס היוקרתי Distinguished Career Award, באתר אוניברסיטת בר-אילן, 2017-05-28
  17. ↑ "ברכות לפרופ' אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שזכה בפרס מפעל חיים על תרומה ייחודית ומשמעותית לשדה המחקרי והקליני של הפסיכולוגיה השיקומית". {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ "Eli Vakil research". Researchgate. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ "Eli Vakil research". google scholar.
  20. ↑ "Eli Vakil". Academia. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Rey AVLT Isreli norms". Google Scholar. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלי_וקיל&oldid=42584584"