אלי לוזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי לוזון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בינואר 1966 (בן 58)
נתניה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979
סוגה מוזיקה ים תיכונית, אופרה, בלוז
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים הפקות אלי לוזון, בן מוש הפקות
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי לוזון (נולד ב-13 בינואר 1966) הוא זמר ישראלי, פסנתרן ומלחין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוזון נולד וגדל בנתניה להורים יוצאי לוב[1] והתחיל להופיע כזמר עוד מגיל צעיר. בימיו כנער היה עובד כאופה במאפיה בנתניה במקביל ללימודיו ועד היום הוא חובב אפייה.

בשנת 1986 הוציא לרדיו את השיר "איזו מדינה", שכתבו והלחינו יוני רועה ואלי לוזון. השיר הפך ללהיט ענק חוצה קהלים, והוביל אל אלבום הבכורה שיצא ב-1986 בחברת התקליטים של האחים "בן-מוש". שירים נוספים שבלטו באלבום היו: "ילדה", "גן של שושנים", "איך שהיא" ו"אנא" שכתב אביהו מדינה ללחן טורקי. אלי לוזון, הגיטריסט משה בן-משה ('בן-מוש') ואריה ברקוביץ' עיבדו את שירי האלבום. בסוף שנת 1987 השתתף בפסטיגל עם השירים "אין קיפוח" (מילים ולחן: יוני רועה, עיבוד: אלי לוזון) ו"סלסולים" (מילים: יואב גינאי, לחן: חנן יובל, עיבוד: בני נגרי), שאותו ביצע בדואט עם הזמרת רבקה זהר. בשנת 1988 הוציא את אלבומו השני - "הנשמה" שבו היה שותף בכתיבת השירים "ארץ אהובה", "כל הלילה", "אין קיפוח", "הבית החם" ו"געגועים".

בשנת 1991 הוציא את אלבומו השלישי - "השתיקה", בו עיבד את השירים עם אריה ברקוביץ'. עוד באותה שנה ליווה את גידי גוב בשירה, בלהיט "למה לבך כמו קרח?" מתוך תקליטו של האחרון - "אין עוד יום".

ב-22 באפריל 1993 היה לוזון מעורב בתיגרה אלימה, שבגינה ישב בכלא כשנה וחצי. כשהשתחרר, הוציא ב-1994 את האלבום בעל השם הסמלי "אל החופש". מתוך האלבום בלט השיר "אורפאוס" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: משה בן מוש, כשהאחרון מצטרף ללוזון גם בשירה). אלבום זה לא הצליח לשחזר את ההצלחה של קודמיו. לוזון הוציא באותה תקופה אלבום נוסף בשם "בערבית מערבית", בו חידש שירים ערביים צפון אפריקניים. עוד באותה שנה חידש לוזון שני להיטים: "אלינור" (שהתפרסם בביצועו של זוהר ארגוב) ודואט עם הזמרת אביבה אבידן לשיר "פרי גנך".

במרץ 1995 השתתף לוזון לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "מלאכי הקטן" (מילים: נורית בת שחר צפריר, לחן ועיבוד: דורון פיקר) והגיע עימו למקום הרביעי. עוד באותה שנה, בתוכנית "לילה גוב", חידש לוזון עם גידי גוב את "את לי לילה".

לוזון המשיך להופיע וזכה להצלחה בסוף 1997 עם חידוש לשיר "גשם" (במקור של להקת "בנזין"), שהוקלט במיוחד לפסקול הסרט "עפולה אקספרס", הפך ללהיט, והיה לאחד השירים המזוהים ביותר עם לוזון. ב-1998 יצא האלבום "איך מתמודדים" בעיבוד והפקה מוזיקלית של אלדד שרים. מהאלבום גם זכה להצלחה השיר "פעם".

השלים את הקאמבק אלבום מצליח נוסף - "מדבר האהבה" שיצא בשנת 2000 עם עיבודים של אריה ברקוביץ', מתוכו בלטו "קפה בשניים" (מילים: אלי לוזון, לחן: אריה ברקוביץ'), "הכל בשבילך" (מילים ולחן: ישי אמיר, עיבוד: אסף שמואלי וטל טרייביש), וחידוש לשירו של ניסים סרוסי - "איני יכול".

בשנת 2001 הקליט לוזון את השיר "לגעת באושר", שהיה שיר הנושא של הטלנובלה היומית - "לגעת באושר". השיר הגיע למקום השמיני במצעד השנתי תשס"א של רשת ג'.

בשנת 2004 השתתף בסדרת הטלוויזיה "אשליות".

בשנת 2009 השתתף בפרק מסדרת הטלוויזיה "אמא מחליפה". באותה השנה הוציא את הסינגל "ללכת עד הסוף".

בשנת 2010 העלה אלי לוזון מופע חדש הנושא את השם "אופרה בלאפה". במופע זה הוא חבר לשני הסולנים הראשיים של האופרה הישראלית החדשה פליקס ליבשיץ ובוריס ירופייב שמבצעים יחדיו מוזיקה קלאסית באיטלקית, נפוליטנית, רוסית ועוד. עוד באותה לפרויקט ולאלבום "שרים עוזי חיטמן" חידש את שירו של אבנר גדסי - "בין קשת לענן".

ביולי 2011 יצא הפרויקט והאלבום "שני צדדים למטבע" בו חידש לוזון את "שער הרחמים" שביצע במקור מאיר בנאי. בחודש אוקטובר 2011 יצא לאור "חצי תפוח" כשיר מחאה למען עמותת פתחון לב על מנת לסייע לילדים רעבים.

בספטמבר 2014 הוציא את אלבומו העשירי - "דרך חדשה", מלבד שיר הנושא, בו חזר לסגנון הטורקי, שאפיין את אלבומיו הראשונים, נכללו גם "אבא שלי", שהוקדש לזכרו של אביו המנוח, "סלחי לי", גרסת כיסוי לשיר "C'est La Vie" של הזמר האלג'יראי שב חאלד, את הדואט "שנינו יחד" עם הזמרת יוצאת התוכנית "אייל גולן קורא לך" - נטלי פרץ, וגם מחרוזת הבונוס "עד 120" שכללה את מיטב להיטיו הגדולים.

אלבומים נוספים שהוציא:

  • "הודיה" (2004) - האלבום נקרא על שם בתו, ובו הלהיט "רחקי מכולם" וכן שיר מחאה נוסף, "120 כופים" (מלשון כפייה, אך נשמע גם כמו קופים), על המצב במדינה.
  • "זה לעולם" (2009).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוזון נשוי לסיגל ואב לשלושה ילדים. מתגורר בנתניה.

לוזון הוא לבקן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איזו מדינה (1987)
  • הנשמה (1988)
  • השתיקה (1991)
  • חביבי יא עיני (1993)
  • אל החופש (1994)
  • איך מתמודדים (1997)
  • מדבר האהבה (2000)
  • הודיה (2003)
  • בערבית מערבית (2004)
  • מקור הברכה (2008)
  • זה לעולם (2009)
  • ״האוסף״ (2013)
  • דרך חדשה (2014)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי לוזון - יוצר, כותב, מלחין, בקול שמימי, באתר מרכז מורשת יהדות לוב