אלי לוזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי לוזון
Eli luzon.jpg
לידה 13 בינואר 1966 (בן 51)
נתניה
שנות פעילות 1979 - הווה
סוגה מוזיקה ים תיכונית, אופרה, בלוז
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הפקות אלי לוזון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי לוזון (נולד ב-13 בינואר 1966) הוא זמר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוזון נולד וגדל בנתניה והתחיל להופיע כזמר עוד מגיל צעיר.

בשנת 1986 הוציא את הלהיט ושיר המחאה, שכתב יוני רועה, "איזו מדינה". בשנת 1987 השתתף בפסטיגל עם השירים "אין קיפוח" ו"סלסולים" שאותו ביצע בדואט עם הזמרת רבקה זוהר. בשנת 1988 הוציא את אלבומו השני - "הנשמה" שבו היה שותף בכתיבת השירים "ארץ אהובה", "כל הלילה", "אין קיפוח", "הבית החם" ו"געגועים". בשנת 1991 הוציא את אלבומו השלישי - "השתיקה" וליווה את גידי גוב בשירה, בלהיט "למה לבך כמו קרח?" מתוך תקליטו של האחרון - "אין עוד יום".

ב-1993 היה לוזון מעורב בתיגרה אלימה, שבגינה ישב בכלא כשנה וחצי, במה שנראה היה כסוף הקריירה שלו. [דרושה הבהרה] כשהשתחרר, הוציא ב-1994 את האלבום בעל השם הסמלי "אל החופש". מתוך האלבום בלט השיר "אורפאוס" - (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: משה בן מוש, כשהאחרון מצטרף ללוזון גם בשירה). אלבום זה לא להצליח לשחזר את ההצלחה של קודמיו. לוזון הוציא באותה תקופה אלבום נוסף בשם "בערבית מערבית", בו חידש שירים ערביים צפון אפריקניים. עוד באותה שנה חידש לוזון שני להיטים: "אלינור" (שהתפרסם בביצועו של זוהר ארגוב) ודואט עם הזמרת אביבה אבידן לשיר "פרי גנך".

במרץ 1995 בתוכנית "לילה גוב" חידש לוזון יחד עם גידי גוב את "את לי לילה".

לוזון המשיך להופיע וחזר בגדול בסוף 1997 עם חידוש לשיר "גשם" (במקור של להקת "בנזין"), שהוקלט במיוחד לפסקול הסרט "עפולה אקספרס", הפך ללהיט ואחד השירים המזוהים ביותר עם לוזון. ב-1998 יצא האלבום "איך מתמודדים" בעיבוד והפקה מוזיקלית של אלדד שרים.

השלים את הקאמבק אלבום מוצלח נוסף - "מדבר האהבה" שיצא בשנת 2000 עם עיבודים של אריה ברקוביץ', מתוכו בלטו "קפה בשניים", "הכל בשבילך", וחידוש לשירו של ניסים סרוסי - "איני יכול".

בשנת 2001 הקליט לוזון את השיר "לגעת באושר", שהיה שיר הנושא של הטלנובלה היומית - "לגעת באושר". השיר הגיע למקום השמיני במצעד השנתי תשס"א של רשת ג'.

בשנת 2004 השתתף בסדרת הטלוויזיה "אשליות". בשנת 2009 השתתף בפרק מסדרת הטלוויזיה "אמא מחליפה". באותה השנה הוציא סינגל הנקרא "ללכת עד הסוף".

בשנת 2010 העלה אלי לוזון מופע חדש הנושא את השם "אופרה בלאפה". במופע זה הוא חבר לשני הסולנים הראשיים של האופרה הישראלית פליקס ליבשיץ ובוריס ירופייב שמבצעים יחדיו מוזיקה קלאסית בשפות איטלקית נפוליטנית רוסית ועוד.

בחודש אוקטובר 2011 יצא לאור "חצי תפוח" כשיר מחאה למען עמותת פתחון לב על מנת לסייע לילדים רעבים.

בספטמבר 2014 הוציא את אלבומו העשירי - "דרך חדשה", מלבד שיר הנושא, בו חזר לסגנון הטורקי, שאפיין את אלבומיו הראשונים, נכללו גם "אבא שלי", שהוקדש לזכרו של אביו המנוח, "סלחי לי", גירסת כיסוי לשיר "C'est La Vie" של הזמר האלג'יראי שב חאלד, דואט עם הזמרת הצעירה ויוצאת התוכנית "אייל גולן קורא לך" - נטלי פרץ, וגם מחרוזת הבונוס "עד 120" שכללה את מיטב להיטיו הגדולים. 

אלבומים נוספים שהוציא :

  • "הודיה" (2004) - האלבום נקרא על שם בתו, ובו הלהיט "רחקי מכולם" וכן שיר מחאה נוסף, "120 כופים" (מלשון כפיה, אך נשמע גם כמו קופים), על המצב במדינה.
  • "זה לעולם" (2009).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נשוי לסיגל ואב לשלושה ילדים. מתגורר בנתניה. לוזון הוא לבקן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]