אלדד שרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלדד שרים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 באפריל 1950 (בן 74)
תל אביב, ישראל
שם לידה אלדד שרים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1969
סוגה פופ, רוק, מוזיקה שחורה, מוזיקה קלאסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶלְדָּד שְרֵים (נולד ב-7 באפריל 1950) הוא מוזיקאי, מעבד, מפיק מנצח ומלחין ישראלי. בעבר חבר להקת עוזי והסגנונות.

במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עיבד וניצח שרים בארבעה שירים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון: "את ואני" שביצע שלמה ארצי, "אהבה היא שיר לשניים" שאותו גם הלחין וביצעה אילנית, "הלילה" שביצעה להקת הכל עובר חביבי ו"בן אדם" שביצעה ירדנה ארזי.

שרים עוסק גם ביצירת מוזיקה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה והשתתף בהפקה המוזיקלית של התוכניות המצליחות כוכב נולד ורוקדים עם כוכבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ונעוריו (1950–1969)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרים נולד בתל אביב ב-7 באפריל 1950 לאב מסגר ואם עקרת בית. כיוון שהוריו סברו שמוזיקה לא תוכל לפרנסו כשיגדל הם התנגדו שישתקע בלימודי מוזיקה, ועד גיל 13 ניגן שרים באופן מזדמן בחוג חלילית בבית הספר ובמפוחית פה אותה קיבל במתנה ליום הולדתו ה-11. כשהיה בן 13, לאחר ששמע את תזמורת כלי הנשיפה של הפועל תל אביב מנגנת בעדלאידע, פנה אל המנצח ושכנע אותו להתקבל לתזמורת אף על פי שלא ידע לנגן על אף כלי בתזמורת. המנצח נתן לו קלרינט ותוך שבוע התחיל שרים לנגן בתזמורת. בעקבות כל זאת נכנעו הוריו והסכימו לקנות לו אקורדיון. שרים התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ובמקביל בכל פעם שהתפנה כלי בתזמורת הפועל תל אביב היה שרים לומד לשלוט בו. כעבור שנה התחיל לכתוב עיבודים בשביל התזמורת.

בזכות נגינתו בקלרינט קיבל שרים מלגה ללימודים אצל גיורא פיידמן שהכיר לשרים את המוזיקה הקלאסית, ואף הכניס אותו לקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בה ניגן פיידמן. שרים מעיד כי פיידמן "תרם המון להבנה יותר יסודית של יצירות וביצוען". לאחר שסיים את בית הספר התיכון בגיל שש עשרה (כיון ש"קפץ כיתה") דחה את מועד גיוסו לצבא ופנה ללמוד באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. באקדמיה למד, בין היתר, אצל פרופסור יצחק סדאי ואצל נעם שריף. שרים שילב בין העקרונות אותם למד במסגרת לימודי המוזיקה הקלאסית למוזיקת פופ ובכל פעם שלמד חוק חשוב בקומפוזיציה, היה על פיו מחפש שימושים בחוק בלהקות פופ כדוגמת הביטלס ובמקביל ללימודיו באקדמיה ניגן בלהקת הרוק עוזי והסגנונות. שרים הגדיר את השילוב בין הסגנונות המוזיקליים השונים בתקופת לימודיו באקדמיה כמשפיע על אופי יצירתו המוזיקלית בהמשך:

ערבוב הסגנונות היה גורלי בקביעת עתידי, כי תוך כדי לימוד התברר לי שבשטח המוסיקה הקלאסית כל הדברים החשובים נאמרו כבר, והמוסיקה המודרנית רק ממחזרת את מה שנאמר לפניה, בעוד במוסיקה הקלה התחוללו בזמני מהפכות של ממש, ויש עוד המון דרכים לסלול, בייחוד במוסיקה הישראלית.

אלדד שרים, יוני 2011

בשנת 1969, לאחר שנתיים בהן למד באקדמיה, סיים שרים את לימודיו והתגייס לצה"ל.

בצה"ל (1969–1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שרותו הצבאי שימש שרים כמנהל מוזיקלי של להקות צבאיות, בעיצומה של תקופת פריחת הלהקות הצבאיות. במהלך תקופת השרות שרים עבד ויצר קשר עם אמנים רבים שבאותה תקופה היו חברים בלהקות צבאיות, ברבים מהמקרים שיתוף פעולה זה נמשך גם לאחר השרות הצבאי. בין אמנים אלו ניתן למנות את רותי נבון, יוני נמרי, רומן שרון, יזהר כהן חברי להקת אף אוזן גרון (יובל דור, צבי רוטשטיין (קיקי) ועמי מנדלמן)

ב-1972, לקראת שחרורו, יצא השיר "כל מה שרציתי" שביצעו רותי נבון ויוני נמרי אז חברי צוות הווי פיקוד ההדרכה. את השיר הלחין שרים כתרגיל בקומפוזיציה כשלמד אצל פרופסור יצחק סדאי והוא זכה להצלחה רבה והיה להיטו הראשון של שרים. לקראת סוף הגיוס הלחין ועיבד את השיר "מה נשתנה", עבור יגאל בשן, השיר כיכב במצעדי הפזמונים ואף נבחר ל"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל.

לאחר השחרור (1972–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות פעילותו בתקופת שרותו הצבאי, כשהשתחרר כבר היה שרים מוכר כמעבד וכמלחין ולאחר השחרור הוא הפך להיות אחד המעבדים המוזיקליים המבוקשים[1] ובאותה תקופה הוא הרחיב את מעגל שיתופי הפעולה שלו ועבד גם עם הזמרים אבי טולדנו, עדנה לב, שלמה ארצי, דני גרנות, יזהר כהן ואחרים.

באוקטובר 1972 נסע שרים לאיטליה שם למד אצל המוזיקאי האיטלקי זוכה האוסקר אניו מוריקונה במשך כחצי שנה. שרים התחיל לעבוד כמעבד מוזיקלי באיטליה אך כיוון שתמה אשרת הסטודנט שלו נאלץ לשוב לארץ ביוני 1973.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 עיבד שרים שניים מהשירים, את השיר הזוכה "את ואני נולדנו בתש"ח" שביצעה עדנה לב, למילים של מוטי גלעדי וללחן של יגאל בשן ושירו של דני גרנות "מי האיש". לפסטיבל הזמר החסידי ב־1979 עיבד את "הדודאים", שביצעה להקת "סקסטה". ב-1985 חיבר את המוזיקה לסרט "קומפוט נעליים" של יהודה ברקן.

בשנת 2011 השתתף בפאנל השופטים של התוכנית היכל התהילה בערוץ 24.

שרים היה נשוי לפזמונאית ענת שרתוק-שרים, עד לגירושיהם[2].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים
שנה אלבום ביצוע תפקיד
1972 להשתחרר יגאל בשן מפיק, מעבד, מלחין
סינגלים
שנה שיר ביצוע תפקיד
1972 כל מה שרציתי צוות הווי פיקוד ההדרכה מלחין
1972 נפרדנו כך אבנר גדסי מעבד
1972 מה נשתנה יגאל בשן מלחין, מעבד
1972 אמא קטנה שלמה ארצי מעבד
1973 Gone Too Far רותי נבון מעבד
1973 בלדה למחפשים רומן שרון מלחין, מעבד
1973 סימנים צביקה פיק מעבד
1973 בין האצבעות רותי נבון מעבד
1975 את ואני שלמה ארצי מעבד
1975 משחקי 26 שלמה ארצי מפיק
1976 פרפרה צביקה פיק וג'וזי כץ מעבד
1976 כך היה כך יהיה אילנית מעבד
1976 החגיגה נגמרת הכל עובר חביבי מעבד
1976 משהו נשרף לי בלב צביקה פיק מעבד
1977 השנים שחלפו צביקה פיק מעבד
1977 אותך אילנה אביטל מעבד
1977 ארץ אילנית מעבד
1977 אהבה היא שיר לשניים אילנית מלחין, מעבד
1979 אין לי איש מלבדי צביקה פיק מעבד
1979 כינור דוד שימי תבורי מעבד
1979 הדודאים סקסטה מעבד
1980 פזמון חוזר האחים והאחיות מעבד
1980 אני עושה לי מנגינות סקסטה מעבד
1980 אלה סינדרלה צביקה פיק מעבד
1980 שיר אהבה לחייל עפרה חזה מעבד
1981 סימנים של אוהבים עפרה חזה מעבד
1981 סינדרלה סקסטה מלחין, מעבד
1981 הלילה הכל עובר חביבי מעבד
1982 הסבון בכה מאוד צביקה פיק מעבד
1982 מלכת הקסמים עפרה חזה מעבד
1982 מכתב אהבה עפרה חזה מעבד
1983 גבריאל עפרה חזה מעבד
1983 האגדה על בל קסם מלחין, מעבד
1983 סוף קיץ עפרה חזה מעבד
1984 אני רק עובר אבי טולדנו מעבד
1985 דרישת שלום ירדנה ארזי ולהקת הנח"ל מעבד
1985 עוד נגיע ירדנה ארזי מעבד
1987 אחד ולתמיד ירדנה ארזי מעבד
1987 חלקת אלוהים רבקה זהר מעבד
1988 בן אדם ירדנה ארזי מעבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]