האופרה הישראלית החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסטיבל האופרה במצדה
המשכן לאמנויות הבמה - בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
האכסדרה הפנימית של בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
אולם בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')

האופרה הישראלית החדשה היא מוסד של תרבות ישראלית הפועל בתל אביב-יפו משנת 1985. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בעיר בשנים 1947 - 1982.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985, בעקבות החלטה של המועצה לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות, הוקמה האופרה הישראלית החדשה, או בשמה הרשמי: האופרה הישראלית תל אביב-יפו או בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ').

למנכ"ל בית האופרה מונה אורי עופר, לשעבר מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, והוא הוביל אותה יחד עם יואב תלמי שהיה אז מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. למנהל המוזיקלי מונה גארי ברתיני. האופרה נהנתה מיומה הראשון מתמיכתו של ראש עיריית תל אביב-יפו שלמה להט, שכיהן גם כחבר במועצת האופרה. לאחר ברתיני שימשו כמנהלים מוזיקליים של האופרה, אשר פיש, דייוויד שטרן (אנ') ודניאל אורן, שלאחרונה הוענק לו שם מעמד של רב-מנצחים.

המנצח דן אטינגר נכנס לתפקיד המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית החדשה בינואר 2018.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית החדשה מאז שנת 1989.

מעונת 1987/88 החל בית האופרה להעלות הפקות, שהראשונה בהן הייתה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל. בשנת 1995 נערכה הבכורה העולמית של האופרה "יוסף" של יוסף טל (ליברית: ישראל אלירז) בניצוחו של גארי ברתיני ובימויו של דיוויד אולדן. האופרה הפיקה גם את מסע אל תום האלף, אופרה עברית המבוססת על ספרו של א.ב. יהושע.

משכנו הראשון של בית האופרה היה באולם תיאטרון נוגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה למשכנה החדש במשכן לאמנויות הבמה שבעיר. באוקטובר 2016 נקרא משכן האופרה על שמו של שלמה להט (מי שהיה ראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו).

בראש האופרה עומד צח גרניט[1], שהתחיל את כהונתו כמנכ"ל האופרה מינואר 2017. גרניט החליף בתפקיד את חנה מוניץ שכיהנה כמנכ"לית האופרה במשך 21 שנה, והיא כיום מכהנת כיועצת אמנותית באופרה. לאופרה כ-18,000 מנויים[2].

האופרות מועלות בשפת המקור, עם כתוביות בעברית ובאנגלית.

האופרה נהנית מתמיכה ממשלתית ועירונית. נכון ל-2006 קיבלה האופרה תמיכה מהמועצה לתרבות ואמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים.[3]

מנהלים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר אגודת הידידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתי מורגנשטרן (1991 - 2005)
  • דפנה מיתר-מלמד (2005 - 2012)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985, הוצאת ד' די-נור, 1995.
  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרב יודילוביץ', צח גרניט ינהל את האופרה הישראלית, באתר ynet, 13 באפריל 2016
  2. ^ מעט היסטוריה, www.israel-opera.co.il
  3. ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט
  4. ^ אמיר מנדל, דן אטינגר ימונה למנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017