האופרה הישראלית החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האופרה הישראלית בהופעה במצדה

האופרה הישראלית החדשה היא בית אופרה הפועל בתל אביב משנת 1985. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בתל אביב בשנים 1947 - 1982.

בשנת 1985, בעקבות החלטה של המועצה לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות, הוקמה האופרה הישראלית החדשה, או בשמה הרשמי: האופרה הישראלית תל אביב-יפו. למנכ"ל בית האופרה מונה אורי עופר, לשעבר מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, והוא הוביל אותה יחד עם יואב תלמי שהיה אז מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. למנהל המוזיקלי מונה גארי ברתיני. האופרה נהנתה מיומה הראשון מתמיכתו של ראש עירית תל אביב שלמה להט, שכיהן גם כחבר במועצת האופרה. לאחר ברתיני שימשו כמנהלים מוזיקליים של האופרה, אשר פיש, דייוויד שטרן ודניאל אורן. כיום משמש בתפקיד המנהל המוזיקלי דן אטינגר.

המנצח דניאל אורן שסיים את תפקידו כמנהל המוזיקלי בשנת 2017 משמש כ"רב המנצחים" של האופרה הישראלית החדשה.

זמר האופרה הספרדי פלאסידו דומינגו משמש כיועץ מוזיקלי לשם כבוד של האופרה מאז שנת 2008.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית החדשה מאז שנת 1989.

מעונת 1987/88 החל בית האופרה להעלות הפקות, שהראשונה בהן הייתה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל. בשנת 1995 נערכה הבכורה העולמית של האופרה "יוסף" של יוסף טל (ליברית: ישראל אלירז) בניצוחו של גארי ברתיני ובימויו של דיוויד אולדן. האופרה הפיקה גם את מסע אל תום האלף, אופרה עברית המבוססת על ספרו של א.ב. יהושע.

משכנה הראשון של האופרה היה באולם תיאטרון נוגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה למשכנה החדש במשכן לאמנויות הבמה שבעיר. בראש האופרה עומד צח גרניט[1], שהתחיל את כהונתו כמנכ"ל האופרה כבר מינואר 2017. גרניט החליף בתפקיד את חנה מוניץ שכיהנה כמנכ"לית האופרה במשך 21 שנה, והיא כיום מכהנת כיועצת אמנותית באופרה. לאופרה כ-18,000 מנויים[2].

האופרות מועלות בשפת המקור, עם כתוביות בעברית ובאנגלית.

האופרה נהנית מתמיכה ממשלתית ועירונית. נכון ל-2006 קיבלה האופרה תמיכה מהמועצה לתרבות ואמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים.[3]

מנהלים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר אגודת הידידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתי מורגנשטרן (1991 - 2005)
  • דפנה מיתר-מלמד (2005 - 2012)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985, הוצאת ד' די-נור, 1995.
  • מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יודילוביץ', מרב (13 באפריל 2016). "צח גרניט ינהל את האופרה הישראלית". ynet. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2016. 
  2. ^ מעט היסטוריה, www.israel-opera.co.il
  3. ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט