אביהו מדינה

אביהו מדינה
מידע כללי
תאריך לידה	19 באוגוסט 1948 (בן 68)
מקום לידה	תל אביב-יפו
מוקד פעילות	תל אביב, ישראל
שנות פעילות	1971 - היום
סוגה	מוזיקה מזרחית; זמר עברי
עיסוק	זמר, פזמונאי, מלחין
חברת תקליטים	א.מ. הפקות; האחים ראובני

אביהו מדינה (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה התקשורתית של הזמר המזרחי, שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה נולד בשכונת שבזי בתל אביב כבנם השלישי של לאה לבית מיסק, ילידת ירושלים שהוריה עלו ארצה מתימן במסגרת העלייה השנייה, ואהרן לוי מדינה, יליד תימן שעלה ארצה ב-1942, ובהמשך גדל בחולון. כשהיה בן 12 נפטרה אמו. שנה לאחר מכן התחתן אביו מחדש, ואביהו עזב את הבית ועבר להתגורר עם אחיו הגדול. בנערותו התחנך בקיבוץ כיסופים, שם ספח השפעות מוזיקליות שרווחו בשנות השישים, כגון מוזיקת רוק, ביטלס ועוד. בשנת 1967 התגייס לצה"ל, ושירת בחיל השריון כמפקד טנק, ובתפקיד זה השתתף כחייל מילואים במלחמת יום הכיפורים במסגרת חטיבה 217. במהלך הלחימה החליף מדינה מספר טנקים לאחר שהטנקים עליהם פיקד נפגעו. השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה.

מדינה החל לכתוב שירים ב-1970. שירו הראשון "אל תירא ישראל" זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1971. לפסטיבלים הבאים הצליח מדינה להכניס עשרה שירים נוספים, וכולם הגיעו למקומות 1-3.

הקריירה של מדינה כזמר התחילה בפסטיבל הזמר המזרחי 1980, כאשר ביצע את שירו "רחל".

בין יצירותיו של אביהו מדינה ישנם להיטים כמו "הפרח בגני" (מקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1982 בביצועו של זוהר ארגוב), "כי אליך אקרא", "כינור דוד", "לבד יושבת", "להיות אדם", "כבר עברו השנים", "סוד המזלות", "למה אל", "שבחי ירושלים", "אבי" ו"תן לזמן ללכת". שירים אלה בוצעו על ידי זוהר ארגוב, חיים משה ושימי תבורי.

בין השנים 2010–2011 כיהן כיו"ר אקו"ם.

מדינה הוא מהדוברים הבולטים של תעשיית המוזיקה המזרחית במאבקה למען לגיטימציה בתקשורת. ב-1980 האשים את רשות השידור ("רשעות השידור, זה בזבוז כספי ציבור") בכך שזמרים כמו ג'ו עמר, בעז שרעבי ועליזה עזיקרי עזבו את ישראל, ואחרים נאלצו לוותר על הז'אנר הים-תיכוני כדי למצוא חן בעיני עורכי המוזיקה.^[1] ב-2013, במהלך ראיון שערך עמו ניב רסקין בגלי צה"ל, מתח ביקורת קשה על גל"צ וגלגלצ ואמר: "למה אתם מציגים אותי כמזרחי ולא כישראלי? שמים אותנו בגטו, כמו משהו שאמור לעבור מהעולם. אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי של עם ישראל ומהתרבות הישראלית".^[2]

בשנת 2015 נבחר מדינה להיות אחד מארבעה עשר מדליקי המשואות של יום העצמאות של אותה שנה.

בקיץ 2015 שימש כשופט בתוכנית המציאות "הפייטן" של ערוץ 20.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף שנות השמונים: אלבום הכולל דואטים עם שימי תבורי, "פרחי גני". באלבום היה אמור להשתתף גם זוהר ארגוב, אך מותו הטרגי מנע את השתתפותו.
1991: "מה יהיה", כולל דואט עם בתו, "ילדה שלי".
1992: "אשר אהבתי", כולל דואט עם בתו השנייה, "אדם".
1995: אלבום כפול - "סימנים של דרך", הכולל בין היתר שירים מסורתיים. האלבום כולל שיר לכבוד אביו, "תפילה של אבא".
1998: "אני נשבע לך"; שיר הנושא הפך ללהיט המושמע עד היום בתחנות הרדיו והטלוויזיה.
2004: "אין לי מנוח". האלבום כולל חידוש ללהיט "אל תשליכני", וכן דואטים עם ג'ו עמר ושימי תבורי.
2012: "המיטב - קלאסיקה ישראלית". אוסף כפול הכולל 36 משיריו הגדולים של אביהו מדינה בביצועים של מיטב האומנים.