אלי ציפורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי ציפורי
אין תמונה חופשית
לידה 15 במאי 1962 (בן 60) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1 ביוני 1984 – הווה (38 שנים)
קישורים חיצוניים
פייסבוק 100008696496760
טוויטר elizipori
טלגרם eli_tsipori
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלי ציפורי (נולד ב-15 במאי 1962) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, ראש הדסק הכלכלי של "מעריב השבוע". בעבר היה סגן עורך גלובס ועורך העיתון בפועל[1] ובמקביל גם עורך החדשות בו[2]. היה בעל טור בעיתון זה עד לפיטוריו בספטמבר 2019. בעל תוכנית קבועה ב"גלי ישראל" והבלוג 'עיתונות אקטיבית'.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1962. שירת בחיל המודיעין, למד באוניברסיטת תל אביב. ב-1 ביוני 1984 החל לעבוד בעיתון "גלובס" והיה בו עיתונאי מאז ובמשך 35 שנים.

בפברואר 2014 קיבל מ"האגודה לזכות הציבור לדעת" את פרס העיתונות הכלכלית, בגובה 5,000 דולר, בגין "תקשורת כלכלית אמיצה, המדווחת על נושאים כלכליים כהווייתם, ללא התחשבות בגורמים עסקיים, פוליטיים, תקשורתיים ואחרים"[3]. בנימוקי ועדת הפרס נקבע ש"בין הישגיו ... ההעלאה לדיון ציבורי של נושא הרווחים הכלואים, חשיפת הטבות המס לגופים ומגזרים, תחקירים בנושא יוקר מוצרי המזון בישראל לעומת יתר העולם, חגיגות השכר והפנסיה בבנק ישראל, מצב הרפואה הציבורית ובעיקר הסכומים המופרזים של דמי ניהול אשר נגבו מאזרחי ישראל באמצעות חברות הפנסיה והביטוח. המהלכים שנולדו כתוצאה מכתבותיו בתחום זה חסכו לאזרחי ישראל סכום מיצרפי של כמיליארד ש"ח בשנה"[4].

בספטמבר 2019 פוטר מעבודתו ב"גלובס"[5] ובמרץ 2020 מונה לראש הדסק הכלכלי של "מעריב השבוע" והחל לשדר תוכנית אישית, בימי שישי בבוקר, ברדיו גלי ישראל.

במהלך משפט נתניהו ציפורי יושב באולם המשפט, מקליד את הנאמר ושולח את המלל אל כנרת בראשי, שמשדרת אותו באינטרנט באולפן הפתוח שפתחה לשם כך.[6]

נגד ציפורי הוגשו מספר תביעות דיבה, בהן תביעה על סך 200 אלף ש"ח מטעם עיתונאי ערוץ 13 ברוך קרא[7] וזאת לאחר שציפורי טען כי קרא ״הסגיר״ את ליאורה גלט-ברקוביץ' כמקור העיתונאי שלו בפרשת סיריל קרן (טענה שנסתרה בבית המשפט), וכן בעקבות מספר ציוצים שתקפו באופן בוטה את קרא, דוגמת כינויו ״עבד נרצע של הפרקליטות״. בנוסף, הוגשו נגדו תביעה בסך 100 אלף ש"ח על ידי חבר הכנסת יאיר לפיד[8], תביעה בסך 142 אלף ש"ח על ידי העיתונאית לשעבר חנה קים[9], ותביעה מצד עיתונאי גלובס אבישי גרינצייג בסך מיליון ש"ח[10], אותו תבע ציפורי בתביעת נגד[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לבתיה וגר ברמת גן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורן פרסיקו, ויהיו ההפסדים אשר יהיו. נקודת העיוורון של אלי ציפורי, לשעבר סגן עורך "גלובס", באתר העין השביעית, 19 בנובמבר 2017
  2. ^ נתי טוקר, בעלי "גלובס" מחפשים עורך מבחוץ; אלי ציפורי הודח מתפקידו, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2017
  3. ^ דוד אברהם‏, "הענקת פרס לציפורי? קשה לחשוב על בדיחה גדולה יותר בעיתונות הכלכלית", באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2014
  4. ^ הזוכה בפרס הישראלי לתקשורת כלכלית: סגן עורך העיתון 'גלובס' אלי ציפורי, באתר ביזפורטל, 21 בינואר 2014
  5. ^ פוסט של אלי ציפורי, בעמוד הפייסבוק של אלי ציפורי, 11 בספטמבר 2019
    שוקי טאוסיג, סוף תקופה ב"גלובס", באתר העין השביעית, 11 בספטמבר 2019
  6. ^ אלי ציפורי, האולפן הפתוח עם כנרת בראשי – איך עובד השידור הישיר של משפט נתניהו?, 14 בינואר 2022
  7. ^ איתמר ב"ז, ברוך קרא תובע את אלי ציפורי, המנהל נגדו "קמפיין דיבה שלוח רסן", באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2020
  8. ^ אורן פרסיקו, ח"כ יאיר לפיד תובע דיבה את העיתונאי אלי ציפורי, באתר העין השביעית, 5 באפריל 2020
  9. ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נגד אלי ציפורי, שכינה מפגינה נגד נתניהו מסיתה וממרידה, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2019
  10. ^ איתמר ב"ז, תביעת דיבה רביעית נגד אלי ציפורי: כתב המשפט של "גלובס" דורש פיצויים בסך מיליון שקל, באתר העין השביעית, 9 בנובמבר 2020
  11. ^ יפתח בריל, "אתה רואה, השופט, הוא אמר שאני בלתי נסבל!", באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלי_ציפורי&oldid=34024099"