משפט נתניהו
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
ת"פ (י־ם) 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואחרים, הידוע בשם "משפט נתניהו", "משפט נתניהו־אלוביץ'־מוזס"[1] או "משפט המו"לים",[2] הוא משפט שנפתח ב־24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו עומדים לדין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, המו"ל ובעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, איש העסקים שאול אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ'.
נתניהו עומד לדין בכל שלוש פרשות, המכונות "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", בסעיפי אישום הכוללים עבירה אחת של שוחד ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, שביצע לכאורה בעת שכיהן בתפקידו. אלוביץ' ורעייתו עומדים לדין בתיק 4000 באשמת מתן שוחד ושיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה. מוזס עומד לדין בתיק 2000 באשמת ניסיון למתן שוחד.[3]
נושאי המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיק 1000
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תיק 1000
בתיק 1000,[4] המכונה "תיק המתנות",[5] על פי כתב האישום, קיבל נתניהו טובות הנאה מאיש העסקים הישראלי ארנון מילצ'ן, בין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016, ומאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר (שהוצג לנתניהו באמצעות מילצ'ן) בשנים 2014–2016. בכך, על פי טענת הפרקליטות, נתניהו ביצע עבירה של מרמה והפרת אמונים.[6] עד מדינה בתיק זה הוא ראש הסגל לשעבר של נתניהו, ארי הרו.
על פי כתב האישום קיבל נתניהו טובות הנאה בהיקף מצטבר של 690,000 ש"ח, שעיקרן היה שמפניות וסיגרים, ובתמורה פעל, בשנים 2013–2014 מול גורמים אמריקאיים על מנת להשיג למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית ומול שר האוצר יאיר לפיד בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, שממנו נהנה מילצ'ן. כמו כן מואשם נתניהו בכך שבשנת 2015 פעל מול שלמה פילבר (עד מדינה), מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו של נתניהו, לסייע למילצ'ן בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה שבחן מילצ'ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית (סעיף 31 לכתב האישום).[7]
תיק 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תיק 2000
תיק 2000, המכונה גם "תיק נתניהו–מוזס", מבוסס על הקלטות של שיחות בין השניים שנמצאו בטלפון סלולרי של ארי הרו במהלך חקירה של פרשה אחרת. הרו הוא עד מדינה גם בתיק זה. על פי החשד, מוזס הציע לנתניהו שוחד, בדמות הטיית הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לטובתו של נתניהו, בתמורה לקידום חוק שיגביל את תפוצת העיתון "ישראל היום", יריבו הכלכלי העיקרי של מוזס. עוד נטען כי בהמשך העלה נתניהו אפשרות שיגביל את הפצת העיתון ללא חקיקה, באמצעות קשריו עם המוציא לאור של העיתון, שלדון אדלסון. העסקאות האמורות לא יצאו לפועל. עם זאת, על פי החשדות, מוזס פעל למימוש חלקי של הצעתו, על ידי הצנעת ידיעה שלילית על שרה נתניהו והבלטת ידיעה שלילית על נפתלי בנט, יריבו של נתניהו.[8] מוזס עומד לדין באשמת ניסיון למתן שוחד, ונתניהו עומד לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.[8][6]
תיק 4000
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תיק 4000
תיק 4000 מכונה גם "תיק בזק–וואלה". טענת הפרקליטות בנוגע לתיק זה היא כי בין דצמבר 2012 לינואר 2017 נוצרו בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ' יחסי "תן וקח", שבמסגרתם עזר נתניהו לאלוביץ' באופן רגולטורי ביחס למספר חברות שמחזיק אלוביץ'. כתוצאה מכך, על פי טענת הפרקליטות, אלוביץ' צבר רווחים בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל.[9] בתמורה, השפיעו אלוביץ' ואשתו (איריס אלוביץ') על אופן הסיקור של נתניהו באתר "וואלה!" שבשליטתו של אלוביץ', כשהטענה היא שהשוחד שנתניהו קיבל הוא סיקור אוהד באתר זה. ניר חפץ, ראש הסגל של נתניהו, ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, חתמו על הסכמי עד מדינה בפרשה זו. נתניהו מואשם בתיק זה בשתי עבירות: האחת היא של לקיחת שוחד והשנייה היא מרמה והפרת אמונים.[6] בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נאשמים בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
המשבר הפוליטי וממשלות ישראל על רקע ההעמדה לדין והמשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
מאז 2019 הייתה ישראל נתונה במצב פוליטי של אי-יציבות שלטונית. אחת מהסיבות לאי-היציבות הייתה הטענה שנתניהו לא ראוי לכהן כראש ממשלה בגלל כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו. מתחילת שנת 2019 עד סוף שנת 2022 התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת תוך פחות מ-4 שנים: הבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-9 באפריל 2019, לכנסת העשרים ושתיים ב-17 בספטמבר 2019, לכנסת העשרים ושלוש ב-2 במרץ 2020, לכנסת העשרים וארבע ב-23 במרץ 2021, ולכנסת העשרים וחמש ב-1 בנובמבר 2022.
הקמת ממשלת נתניהו-גנץ על רקע ההעמדה לדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־20 באפריל 2020 נחתם הסכם קואליציוני[10] בדבר הקמתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש (ממשלת נתניהו-גנץ), שנתניהו וגנץ יעמדו בראשה ברוטציה כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי. לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, מן הטעם שהוא נאשם בפלילים. בג"ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים[11][12] ודחה את העתירות פה אחד ב־6 במאי.[13][14] פסק הדין זכה לכינוי "בג"ץ 11:0".[15] הממשלה הוקמה ב־17 במאי.
בפסק הדין נאמר כי לא קיימת עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, וכי השופטים רשמו לפניהם את הודעת היועץ המשפטי לממשלה, בהסכמת בא כוחו של נתניהו, לפיה כהונתו של נתניהו תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עימו אשר יקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".[16] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסח הסדר שלפיו נתניהו לא יוכל להתערב במינוי פרקליט המדינה ובמינויים אחרים במערכת אכיפת החוק ובתקשורת, ולא יוכל להיות מעורב ביוזמות חקיקה ממשלתית שעלולות לעכב את הדיון המשפטי.[17] בנובמבר 2020 הצהיר נתניהו, באמצעות פרקליטיו, כי אינו מכיר בסמכות היועץ המשפטי לממשלה כקובע בשאלת ניגוד העניינים.[18] בית המשפט קבע שהסדר זה מחייב את נתניהו.[19]
ממשלת בנט-לפיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת בנט-לפיד כשבקווי הייסוד שלה נקבע כי הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית. תחזק את הממלכתיות ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומית
וכי הממשלה תקדם באופן מיידי חקיקה המגבילה כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות (או 8 שנים, המוקדם מבניהם)
. במאי 2022 חזרה בה הממשלה מהצעת החוק להגבלת כהונה, עקב היעדר רוב.[20][21]
ממשלת נתניהו השישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 בדצמבר 2022 קמה ממשלת נתניהו השישית שבקווי הייסוד שלה נקבע כי הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת
. זמן קצר לאחר הקמתה הציג יריב לוין את הרפורמה המשפטית המציעה שינויים במערכת המשפט בישראל.
במכתב ששלחה לנתניהו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נכתב שיוזמות החקיקה בנושא זה יכולות להשפיע על משפטו של נתניהו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[22] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[23] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[24][25] פורסם כי ההערכה במערכת המשפטית הייתה כי היועצת המשפטית לממשלה לא תבקש להכריז על נתניהו כנבצר במענה לעתירה זו ואחרות.[26] העתירה נדחתה על הסף.[27] בהמשך, אישרה הקואליציה תיקון לחוק יסוד: הממשלה כדי למנוע אפשרות עתידית שבה גלי בהרב-מיארה תכריז על נתניהו כנבצר.[28] לאחר עתירה נגד החוק, מועד תחילתו נדחה בנימוק שמדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת". בהמשך דחה בית המשפט עתירה בעניין הוצאת נתניהו לנבצרות.[29]
דחיית מועד פתיחת המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועד פתיחת המשפט נקבע ל-17 במרץ 2020[30]. אולם כ-9 ימים לפני פתיחת המשפט צוות ההגנה של נתניהו הגיש בקשה לדחיית מועד פתיחת המשפט, מאחר ולטענתו לא קיבל את כל חומרי החקירה[31], אך הפרקליטות הנגדה לבקשה זו[32]. ב-15 במרץ, כיומיים לפני מועד פתיחת המשפט, שר המשפטים אמיר אוחנה הכריז על מצב חירום במערכת המשפט עקב התפשטות נגיף הקורונה, והורה להקפיא את פעילות בתי המשפט. בעקבות כך, החליטו השופטים על דחיית פתיחת המשפט ל-24 במאי[33].
שופטים, פרקליטים ועדים במשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מימין לשמאל: רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם, עודד שחם. |
המשפט נפתח ב־24 במאי 2020.[34] התובעת במשפט זה היא עו"ד ליאת בן־ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. ברשימת עדי התביעה 333 עדים,[35][36] בהם יאיר לפיד, גלעד ארדן, יריב לוין, צחי הנגבי, הראל לוקר, סטלה הנדלר, ינון מגל, שלדון אדלסון, דב גיל־הר, ארנון מילצ'ן, תמיר פרדו,[37] ציפי לבני ודוד שמרון.
שלושת השופטים במשפט הם רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם ועודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים. ראש ההרכב, פרידמן־פלדמן, הצטרפה להרכב שהרשיע את אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף, לאחר קבלת ערעור הפרקליטות בבית המשפט העליון.[38]
מאז התחילו החקירות החליף נתניהו כעשרה עורכי דין ויועצים.[39] סנגוריו בתחילת המשפט היו עורכי הדין מיכה פטמן ועמית חדד. ביולי פטמן התפטר.[40] למימון ייצוגו ביקש נתניהו מהוועדה למתן היתרים שתאשר לו קבלת מתנה בסך 10 מיליון ש"ח מאיש העסקים ספנסר פרטרידג', אך בעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה הוועדה לא דנה בבקשה זו, ואף הורתה לנתניהו להחזיר 30 אלף דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי.[41] ב־10 ביולי צורף עורך הדין יוסי שגב לצוות ההגנה.[42] באוגוסט צורף בעז בן צור, שליווה קודם לכן את עדי התביעה ארנון מילצ'ן והדס קליין. הוא ייצג את נתניהו בתיק 4000 בלבד[43]. בינואר 2024 הודיע על כוונתו להפסיק לייצג את הנאשם בתיק.[44]
ארנון מוזס יוצג בתחילה על ידי עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג.[45] לאחר פרשת התביעה, ייוצג על ידי עורכת הדין שרון קלינמן.[46] שאול ואיריס אלוביץ' מיוצגים על ידי עו"ד ז'ק חן.[47]
שלדון אדלסון, בעליו של העיתון "ישראל היום" ואחד העדים נפטר בינואר 2021. חיים גרון, בכיר לשעבר במשרד התקשורת ועד תביעה, נפטר בספטמבר 2021.[48] אתי קנר, שהייתה עוזרת אישית של ארנון מילצ'ן, ועדת תביעה, נפטרה במרץ 2022.[49] שעיה סגל[50] (שלא היה עד תביעה בכתב האישום כי נפטר לפני הגשתו), ויעקב ויינרוט[51] נפטרו לפני תחילת המשפט.
נאום נתניהו טרם פתיחת משפטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהגיע לבית המשפט לדיון הראשון במשפטו, כשהוא מלווה בקבוצה של שרים וחברי הכנסת ממפלגתו, בהם אמיר אוחנה, ישראל כ"ץ, יואב גלנט, מירי רגב, צחי הנגבי ואחרים, נתניהו נשא נאום שבו מתח ביקורת על חקירתו ועל הגשת כתב האישום נגדו. בין השאר מתח ביקורת על ראשי מערכת אכיפת החוק שעסקו בחקירתו, המפכ"ל רוני אלשיך, ניצב רוני ריטמן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.[52][53] נאום זה זכה בתקשורת לכינוי "נאום המסכות" לאור העובדה שקבוצת השרים וחברי הכנסת לבשו מסיכה רפואית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.[54][55] בנאומו זה אמר נתניהו כי "הבקשה הראשונה שלי מבית המשפט היא שקיפות מלאה. אני מבקש שהכול ישודר בשידור חי, שידור רציף ולא מצונזר. הציבור צריך לשמוע הכל ולא דרך המסננת המעוותת של כתבי החצר של הפרקליטות".[56] נתניהו חזר על הצהרתו זו כמה פעמים בנאומיו בתקשורת בישראל ובתקשורת הזרה, אולם בפועל בקשה שכזו מעולם לא הוגשה באמצעות באי-כוחו לבית-המשפט.[57]
בתגובה לביקורת החריפה[58][59][60] של נתניהו על התביעה, הגיב מנדלבליט שהתביעה תנהל את התיק באופן מקצועי וענייני.[61]
דיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוסכם שההליך המקדמי ייערך בלא התייצבות הנאשמים.[62] בדיון ב־19 ביולי 2020 הוגדרו סדרי המשפט, ובין היתר שהדיון יתנהל שלוש פעמים בשבוע.[63]
בנובמבר 2020 הגישו עורכי דינם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ' טענות מקדמיות בדרישה לביטול כתב האישום, בהן אכיפה בררנית ולחץ פסול על עדים.[64] פרקליטות המדינה התנגדה לטענות.[65] בית המשפט דחה חלק מהטענות המקדמיות (בחלקן ידון בעתיד), אך הורה לתקן עשרות סעיפים בכתב האישום העוסק בתיק 4000, כך שיפריד בין מעשי בנימין נתניהו ומעשי שאר בני משפחתו, שאינם נאשמים, וכן יכלול פירוט רב יותר, וכן שיפריד בין המעשים המיוחסים לשאול אלוביץ' לבין אלה המיוחסים לרעייתו איריס.[66] בינואר 2021 הוגש כתב האישום המתוקן.[67]
ב־5 באפריל 2021 החל שלב ההוכחות במשפט.[68] ראשון להעיד היה אילן ישועה.[69] באותו יום נערכו מחוץ לבית המשפט הפגנות של תומכי נתניהו ומתנגדיו.[70] נתניהו לא נכח במהלך העדות, ובהמשך היום יצא נתניהו בנאום באמצעי התקשורת, שבו תקף את ישועה והפרקליטות.[71]
קבוצת העדים הראשונה עסקה בעיקר בתיק 4000.[72][73] עדים כמו שלמה פילבר וניר חפץ העידו גם על תיק 1000 ותיק 2000.[74][75]
במהלך הדיונים ניהל מוזס משא ומתן עם הפרקליטות על עסקת טיעון בתיק 2000. לא נחתמה עסקה לאחר שהפרקליטות התנגדה להקלת סעיף האישום.[76][77] שיחות על הצעה אחרת נמשכו לאחר מכן אך גם הן לא התגבשו לעסקה.[78]
לקראת תום כהונת אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה בחודש ינואר 2021, התפרסמו ידיעות לפיהן מתנהל משא ומתן בין הפרקליטות לעורכי דינו של נתניהו על עסקת טיעון. עוד התפרסם כי גישושים בנושא החלו כבר בשנת 2019,[79] וכי נתניהו פנה לאהרן ברק בבקשה שייצא בתמיכה פומבית בהסכם המתגבש.[80]
ב־24 בינואר 2022, שבוע לפני תום כהונתו, הודיע מנדלבליט לסנגוריו של נתניהו כי לא יוכל להמשיך במגעים לסיכום העסקה טרם פרישתו, וכי הדיונים בנושא ימתינו עד למינוי היועץ המשפטי החדש.[81]
בינואר 2022 דווח בעיתון "כלכליסט" שמשטרת ישראל השתמשה ברוגלת פגסוס כדי לחדור לטלפונים הניידים של חלק מהעדים במשפט. כתוצאה מכך דרשו עורכי דינו של נתניהו לעצור את הדיונים, ולקבל לידיהם את החומרים שנחשפו באמצעות התוכנה. בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע כדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות. לפי עמדת הפרקליטות, נעשה שימוש ברוגלה רק כלפי החשודים איריס אלוביץ' (ניסיון ההדבקה כשל) ושלמה פילבר (ניסיון ההדבקה הצליח) לאחר הוצאת צו. באוגוסט 2023 הקימה ממשלת נתניהו ועדת בדיקה ממשלתית בנושא, ועדת דרורי. היא העניקה לה סמכות לעסוק בתיקים מתנהלים, כולל תיקי נתיהו. נתניהו נעדר מההחלטה עקב ניגוד עניינים.
במקביל לדיווחים על המגעים לעסקת טיעון, פתח העיתונאי ינון מגל בקמפיין מימון המונים עם יעד של כ־7 מיליון ש"ח על מנת לכסות את הוצאות המשפט של נתניהו.[82] לדבריוו, אם יוחלט שנתניהו לא יכול להשתמש בכסף שגויס לצורכי משפטו יתרם הסכום שיאסף לחיילים או לאברכים.[83]
לאחר שבמהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר התברר לכאורה כי ישנן ראיות לפיהן ’פגישת ההנחיה‘ בה הורה, על פי החשד, נתניהו לפילבר להיטיב עם בזק לא יכלה להתקיים במועד המצוין בכתב האישום, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לתיקון כתב האישום כך שתאריך הפגישה בין השניים יוקדם מהמועד הנטען תחילה.[84] פרקליטי הנאשמים התנגדו לבקשה, והבקשה נדחתה. השופטים הוסיפו, מבלי להביע עמדה, כי קיימת אפשרות להרשיע את הנאשמים על יסוד עובדה שלא נזכרה בכתב האישום בכפוף לתנאים מסוימים. במקביל, בקשת התביעה להוסיף עדים בתיק 1000 אושרה.[85]
ב-5 ביולי 2022 החלה להעיד הדס קליין, העוזרת של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, בתיק 1000.[86] במהלך עדותה דחה בית המשפט את התנגדות הסנגורים והתיר לתביעה לחקור את קליין גם על מוצרים שלא הוזכרו בכתב האישום. חודשים לפני העדות, בשלב רענון הזיכרון שלה, קליין הפתיעה את הפרקליטות וגילתה שיש עוד מתנות שלא סיפרה עליהן, שכן הונחתה על ידי הסנגור שלה (שהיה אז בעז בן צור, ולאחר מכן אחד מסנגוריו של נתניהו) לא לנדב מידע לחוקרים.[87]
לאור איומים והטרדות, הוגשו כתבי אישום[88] נגד תומכי נתניהו שהטרידו ואיימו על הדס קליין וניר חפץ ברשתות החברתיות. היה מדובר בשורה של איומים, קללות, מידע שקרי ואיחולי מוות. בעקבות זאת נחקרו אותם תומכים באזהרה והוחלט להגיש נגדם כתבי אישום על הטרדת עד.[89][90][91] ביולי 2024 גזר בית משפט השלום בתל אביב במסגרת הסדר טיעון מאסר על תנאי, קנס ופיצוי להדס קליין בעקבות אחת ההטרדות.[92] בתביעת דיבה שהגישה קליין נפסק לה פיצוי של 90,000 ש"ח.[93]
במהלך אחד הדיונים, פרקליטו של שאול אלוביץ', ז'אק חן, העלה ההצעה לקיים גישור פלילי. השופט עודד שחם הציע למדינה לבחון את האפשרות לפנות להליך הגישור.[94] באפריל 2023 עורכי דינם של נתניהו ושל שאול אלוביץ' נועדו עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי לשכנע אותה להגיע לגישור בתיק.[95] לאחר מכן, היא ניפגשה עם פרקליטתו של נוני מוזס, נווית נגב.[94] בהרב-מיארה התנגדה לגישור.[96] היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי היא נכונה לקיים שיח על הסדר טיעון.[97]
ב-9 במאי 2023 עד המדינה ארי הרו, מנהל לשכתו לשעבר של נתניהו, עלה להעיד בתיקי 1000 ו-2000.[98]
ב-22 ביוני 2023 פורסם כי בדיון סגור שיזמו השופטים במשפט בהשתתפות ההגנה והתביעה בתיק 4000, הם העבירו מסר לתביעה שהיא תתקשה להוכיח את סעיף השוחד בתיק – וכי טובת המדינה דורשת הסדר טיעון.[99] השיחה נערכה ב-20 ביוני 2023, יום מתן עדותו של אבנר בורוכוב,[100][101] עורך בכיר לשעבר בוואלה!, שסיפר בעדותו על שאירע באתר בתקופתו.[102] למחרת פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובכירי הפרקליטות מאמינים כי ניתן להרשיע בשוחד ומתכוונים להמשיך לנהל את התיק.[103][104] הם סברו באותה העת שאינטרס הציבור מחייב את מיצוי ההליכים.[105] ב-29 ביוני פרסמו השופטים במשפט את סיכום הפגישה בכתב ממנה התברר כי ההדלפה בתקשורת לא הייתה מדויקת. בהחלטתם כתבו "כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה." עוד הוסיפו כי "אגב דברים אלה...צוין הצורך בסיום המשפט (לטובת העניין והמדינה)."[106]
ב-25 ביוני החל להעיד בעל ההון והמפיק ארנון מילצ'ן.[107][108] הוא העיד בתיקי 1000 ו-2000.[109]
ב-19 ביולי 2023 הורו השופטים לתביעה להעביר את כל תוכניות העדויות של כל העדים בכל המשפטים עד סוף חודש יולי 2023.
בעקבות החלטת השופטים הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אורי שהם. ב-6 באוגוסט 2023 שהם פרסם את החלטתו בה הביא את דברי השופטים, כי אינם נרתעים ממהלך המשפט, הוא צידד בעמדתם, וקבע כי הצגת החולשות בתיק על ידי השופטים בשלב מתקדם במשפט מוצדקת ואף רצויה מבחינת יעילות דיונית.[110]
הדיונים במשפט התחדשו ב-4 דצמבר 2023, לאחר יותר מחודשיים של הפסקה. הדיון האחרון התקיים ב-27 בספטמבר, לפני חג סוכות.[111] בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל, פעילות בתי המשפט צומצמה ודיוני הוכחות התחדשו בדצמבר. העידו חוקרי משטרה ורשות ניירות ערך שחקרו את תיק 4000[112][113]
סנגורי אלוביץ אמרו שחלק מעובדים היו במילואים ואחד מסנגורי נתניהו אמר כי במצב הנוכחי, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אין אפשרות לנהל את הקשר הנדרש עם ראש הממשלה לצורך היערכות לחקירת העדים הצפויים (בניגוד לטענות שהעלה בעבר ראש הממשלה באמצעות עורכי דינו, שלפיהן תפקודו לא ייפגע למרות היותו נאשם בפלילים והצורך לנהל את משפטו). בית המשפט התחשב בטענותיהם והקטין את מספר הדיונים.[114]
ביוני 2024 ביקש סנגורו של נתניהו, עמית חדד, שנתניהו יעיד במרץ 2025. בין טענותיו היו התמשכות המלחמה והתפטרות הסנגור בעז בן צור.[115] מאוחר יותר טען שזו לא הייתה בקשה אלא אמרו את דעתם על המועד המתאים.[116] הפרקליטות התנגדה למועד זה וביקשה להתחיל את העדות ב-1 בנובמבר 2024, אך השופטים הכריעו כי תחילת עדותו של נתניהו ופרשת ההגנה תהיה ב-2 בדצמבר 2024.[117]
באוגוסט 2024 הסתיימה פרשת התביעה במשפט זה.[118]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרשת הצוללות (תיק 3000)
- פרשת המניות של נתניהו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ת"פ (י־ם) 67104-01-20 מדינת ישראל נ' בנימין בן בנציון נתניהו ואחרים – כתב האישום
- תיקי האלפים, אתר רשמי של פרקליטות המדינה
- משפט נתניהו פרויקט של אתר תולעת המשפט בשיתוף אתר "העין השביעית", שמרכז את כל מסמכי משפט נתניהו
- משפט המו"לים, סדרת כתבות באתר "העין השביעית"
- שרה ליבוביץ־דר, מצעד עדי התביעה במשפט, באתר "ליברל", 2 באפריל 2020
- אור כרמי, אונס האמת בשם הנראטיב, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021
- יובל אראל, האירועים הדרמטיים במשפט נתניהו שייחסכו אם ייחתם הסדר טיעון, באתר מאקו, 17 בינואר 2022
- ביני אשכנזי, העדות המטלטלת וההמלצה של השופטים לפרקליטות: 4 שנים להגשת כתבי האישום נגד נתניהו, באתר וואלה, 28 בינואר 2024
- ברוך קרא, הפוך ממה שאמר נתניהו לבג"ץ: "פתאום" יש בעיה לנהל משפט בזמן מלחמה, באתר וואלה, 8 בפברואר 2024
- יובל אראל, משפט נתניהו: יותר מארבע שנים חלפו מהגשת כתב האישום - והסוף עדיין רחוק | תמונת מצב
- ברוך קרא, פעם היו כאן חקירות שחיתות: האם המושחתים הצליחו להרתיע את המשטרה?, באתר וואלה, 30 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביני אשכנזי, תם הדיון הראשון במשפט נתניהו-אלוביץ'-מוזס. הדיון הבא - ב-19 ביולי, באתר TheMarker, 24 במאי 2020
- ^ פודקאסט משפט המו"לים, באתר העין השביעית
- ^ ראש הממשלה אמר מול השופטים: "קראתי את כתב האישום והבנתי", באתר חרדים10, 2020-05-24
- ^ 'תיק 1000' נגד נתניהו: חשוד שקיבל טובות הנאה משני אנשי עסקים, באתר חרדים10, 29 בדצמבר 2016
- ^ תמר אלמוג ותמר אלמוג, ראיות חדשות בתיק המתנות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2023.
- ^ 1 2 3 טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
- ^ כתב האישום
- ^ 1 2 טל שניידר, סיקור חיובי לנתניהו, סיקור שלילי לבנט וכחלון: פרטי שיחות מוזס-נתניהו נחשפים, באתר גלובס, 28 בפברואר 2019
- ^ תומר גנון, כך הנציח נתניהו את מונופול בזק על חשבון הציבור, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2019
- ^ הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית
- ^ דניאל דולב, בהרכב מורחב: בג"ץ ידון ביום ראשון בעתירות נגד כהונת רה"מ מואשם בפלילים, באתר וואלה, 28 באפריל 2020
- ^ יעל פרידסון, לראשונה: בג"ץ ידון בשבוע הבא בכהונת ראש ממשלה עם כתב אישום, באתר ynet, 28 באפריל 2020
- ^ בג"ץ: לא נתערב בהטלת המנדט על נתניהו או בהסכם עם גנץ, באתר מאקו, 6 במאי 2020
דניאל דולב, בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה, 6 במאי 2020 - ^ בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־6 במאי 2020
בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־27 במאי 2020 - ^ עידו באום, הנשיאה אסתר חיות פורשת בלי מחליף - ובית המשפט העליון מאבד איזון, באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2023
- ^ בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־6 במאי 2020
- ^ היועמ"ש: הסכם ניגוד העניינים מחייב את נתניהו, יש למנות בכירים מיד, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2020
- ^ מתן וסרמן, "חשש להשפעה משיקולים אישיים": הסתיים הדיון בניגוד העניינים של נתניהו בבג"ץ, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2020
- ^ דניאל דולב, טל שלו, בג"ץ אסר על נתניהו לעסוק בשיטת המינויים במערכת אכיפת החוק, באתר וואלה, 25 במרץ 2021;
תמצית פסק הדין בבג"ץ 3056/20 ובג"ץ 5920/2, ניתן ב-25 במרץ 2021 - ^ עטרה גרמן, בהיעדר רוב: חוק הגבלת כהונה נגנז, בעיתון מקור ראשון, 18 במאי 2022
- ^ גדעון דוקוב, לא רק חוק הנאשם: סער יעלה את חוק הגבלת כהונה, בעיתון מקור ראשון, 22 ביוני 2022
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
- ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה, 10 בפברואר 2023
- ^ בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה
- ^ הערכה במערכת המשפטית: היועמ"שית לא תבקש להכריז על נתניהו כ"נבצר", באתר ynet, 2 במרץ 2023
- ^ פסק דין בג"ץ 23/44
- ^ חוק הנבצרות עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר מאקו, 23 במרץ 2023
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ דחה את העתירה בגין הפרת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, באתר וואלה, 11 בינואר 2024;
בג"ץ 3618/23 דן חלוץ ו38- אחרים נ' היועצת המשפטית לממשלה ואחרים, ניתן ב־11 בינואר 2024 - ^ הדיון הראשון במשפט נתניהו: ב-17 במרץ, באתר ynet, 18 בפברואר 2020
- ^ יעל פרידסון, תשעה ימים לפני פתיחת המשפט: נתניהו מבקש לדחות את ההליך, באתר ynet, 8 במרץ 2020
- ^ דניאל דולב, משפט נתניהו: הפרקליטות מתנגדת לבקשה לדחות את מועד הדיון הראשון, באתר וואלה, 9 במרץ 2020
- ^ דניאל דולב, טל שלו, לאחר הקפאת פעילות בתי המשפט: פתיחת משפטו של נתניהו נדחתה בחודשיים, באתר וואלה, 15 במרץ 2020
- ^ מיטל שפירו, צפו: רגעי השיא מהדיון הראשון במשפטו של נתניהו - באיורים, באתר מאקו, 24 במאי 2020
- ^ גור מגידו, 333 כולל לפיד וארדן: מנדלבליט פירסם את רשימת העדים המלאה נגד נתניהו, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2019
- ^ יובל אראל, קיצור משמעותי במשפט נתניהו: הסכמות בין התביעה להגנה לגבי רשימת העדים, באתר מאקו, 16 באפריל 2023
- ^ תמר אלמוג, עדות ראש המוסד לשעבר שסיבכה את רה"מ בתיק 1000, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בנובמבר 2020
- ^ טובה צימוקי ויעל פרידסון, משפט נתניהו: 3 השופטים שידונו בתיקי ראש הממשלה, באתר ynet, 20 בפברואר 2020
- ^ גור מגידו, אחרי ש-10 מחברי צוות ההגנה של נתניהו עזבו - עוד סנגור בדרך החוצה, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2020
חן מענית, כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד, באתר גלובס, 10 ביולי 2020 - ^ תמר אלמוג, פרסום ראשון: עו"ד מיכה פטמן התפטר מייצוג נתניהו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 ביולי 2020
- ^ טובה צימוקי, ועדת ההיתרים: נתניהו לא יוכל לקבל 10 מיליון ש' להגנה מחברו, וצריך להחזיר כסף, באתר ynet, 2 ביולי 2020
- ^ גיא פלג, עורך דין נוסף לצוות ההגנה: זהו הפרקליט החדש של נתניהו, באתר מאקו, 10 ביולי 2020
- ^ גלעד מורג, ממילצ'ן לרה"מ: עו"ד בעז בן צור מצטרף לצוות ההגנה של נתניהו, באתר ynet, 3 באוגוסט 2020
- ^ ביני אשכנזי, דרמה במשפט נתניהו: עורך דינו של רה"מ מבקש להשתחרר מתפקידו, באתר וואלה, 29 בינואר 2024
- ^ חן מענית, "עסקים רבים יינזקו באופן שאינו בר-תיקון בשל המדיניות המבולבלת של הממשלה", באתר גלובס, 27 במאי 2020
- ^ פרקליטותיו של נוני מוזס הודיעו שאינן מייצגות אותו עוד, באתר זמן ישראל, 6 בספטמבר 2024
- ^ נטעאל בנדל, לצד נתניהו, נפתח גם משפטם של מו"ל ידיעות אחרונות מוזס ובני הזוג אלוביץ', באתר הארץ, 24 במאי 2020
- ^ נטעאל בנדל, חיים גרון, עד תביעה במשפט נתניהו, נהרג עם אשתו בהתרסקות מטוס קל ביוון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021
- ^ מתה עדת תביעת במשפט נתניהו, באתר זמן ישראל, 8 במרץ 2022
- ^ רפאלה גויכמן, שעיה סגל: "תשובה וביבי זהים באופי שלהם: שקרנים, חולרות ונצלנים. מתשובה לפחות קיבלתי כסף", באתר TheMarker, 27 באפריל 2021
- ^ רביב דרוקר, עדות וינרוט נחשפת: האם העו"ד המנוח אישר לנתניהו לקבל מתנות?, באתר חדשות 13, 11 ביולי 2022
- ^ אלון חכמון, התובעת הראשית בתיק קצב מאשימה: "לנתניהו אין גבולות", באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2020
- ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, נאום ההתקפה של נתניהו, והעובדות מהצד השני, באתר ynet, 25 במאי 2020
- ^ 103FM, בכיר ב"תקווה חדשה": "נאום המסכות של נתניהו בבית המשפט הגעיל אותי", באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2021
- ^ אמיר זיו, הליכוד בלי מסכות: לא סימבולי. מסוכן, באתר כלכליסט, 25 במאי 2020
- ^ נתניהו בפתח משפטו: "אני לא פודל, תפרו לי תיק", סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:43, דקה 4:40)
- ^ אורן פרסיקו, נתניהו משקר כשהוא מצהיר שביקש לשדר בשידור חי את משפטו, באתר העין השביעית, 13 באוגוסט 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 במאי 2020
- ^ חיים לוינסון, מכונת המסרים של נתניהו: מהשחרת מנדלבליט ועד "מה יש להם להסתיר", באתר הארץ, 27 במאי 2020
- ^ רביב דרוקר, טענות נתניהו - מול האמת: האם נאום המתקפה מבוסס על עובדות?, באתר חדשות 13, 24 במאי 2020
- ^ מערכת כאן חדשות, נתניהו: מפילים אותי, היועמ"ש: נפעל ללא מורא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במאי 2020
- ^ מתן וסרמן, משפטו של נתניהו נפתח; הדיון הבא ייערך ב-19 ביולי ללא רה"מ, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2020
- ^ ביני אשכנזי, שלב ההוכחות במשפט נתניהו ייפתח בינואר - ויתנהל 3 פעמים בשבוע, באתר TheMarker, 19 ביולי 2020
- ^ יעל פרידסון, עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום, באתר ynet, 29 בנובמבר 2020
- ^ תגובת המאשימה לטענות המקדמיות, באתר "תולעת המשפט"
- ^ מתן וסרמן, בית המשפט הורה לפרקליטות לתקן את כתב האישום בתיק 4,000, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2020
- ^ תמר אלמוג ואמוץ שפירא, הפרקליטות: רה"מ מעורב בכ-150 דרישות להטבת סיקור בוואלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בינואר 2021
- ^ משפט נתניהו: שלב ההוכחות יחל שבועיים לאחר הבחירות, באתר וואלה, 22 בפברואר 2021
- ^ מוטי גילת, האם עדותו של אילן ישועה סיפקה אקדח מעשן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באפריל 2021
- ^ ניר חסון, "זהו יום הדין של הפרקליטות": למפגינים בצלאח א-דין ברור מי הפושע ומי הקורבן, באתר הארץ, 5 באפריל 2021
- ^ מורן אזולאי, נתניהו: "הפרקליטות במסע ציד, ניסיון הפיכה שלטוני", באתר ynet, 5 באפריל 2021
- ^ נקבעה רשימת העדים הראשונה לתיק 4000, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ אבישי גרינצייג, זה סדר העדים בתיק 1000: הדס קליין בראש, ארנון מילצ'ן בסוף, באתר גלובס, 14 במרץ 2021
- ^ אורן פרסיקו, "הוא אמר לי בשום אופן לא לומר את הדברים שאמרה שרה, גרס את הדפים שהיו בכתב ידי, בבלוק צהוב, ואמר לי לומר משפט אחד וזהו. זה מה שאני זוכר", באתר העין השביעית, 29 בנובמבר 2021
- ^ איתמר ב"ז, "נתתי למילצ'ן ליווי VIP, וזה נעשה לפי בקשת ראש הממשלה", באתר העין השביעית, 7 באפריל 2022
- ^ גידי וייץ, נוני מוזס ניהל מו"מ עם הפרקליטות על עסקת טיעון בתיק 2000, באתר הארץ, 3 ביוני 2021
- ^ גיא פלג, ההצעה לנוני מוזס שלא ירדה מהשולחן - ויכולה לשנות את תיק 2000, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2021
- ^ אבישי גרינצייג, הסדר טיעון עם נוני מוזס בתיק 2000 עוד לא ירד לגמרי מהפרק, באתר גלובס, 30 במאי 2022
- ^ בן כספית, טל שלו ושני פרומקין, נתניהו הוא שגייס את אהרון ברק כדי לתווך מול מנדלבליט: פרטים חדשים על הסדר הטיעון המתגבש, באתר וואלה, 15 בינואר 2022.
- ^ בן כספית, אהרן ברק תיווך: כך יזם נתניהו את הסדר הטיעון | בן כספית, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2022
- ^ נטעאל בנדל, מנדלבליט לסנגורי נתניהו: לא אוכל להמשיך במגעים לעסקת טיעון, המתינו ליועמ"ש הבא, באתר TheMarker, 24 בינואר 2022
- ^ "לעולם לא תצעד לבד": יותר משני מיליון שקלים נתרמו בקמפיין הגיוס למען נתניהו, באתר ערוץ 7
- ^ ינון מגל: זה מה שנעשה עם הכסף אם נתניהו לא יקח אותו, באתר "סרוגים", 17 בינואר 2022
- ^ הפרקליטות מבקשת לתקן את כתב האישום בתיק 4,000, באתר ערוץ 7
- ^ ניצן שפיר, משפט נתניהו: נדחתה בקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום, באתר גלובס, 31 במאי 2022
- ^ העוזרת של מילצ'ן: פאקר התאהב בנתניהו ואמר שכל מה שמבקשים – לתת, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ עידו באום, שיחת טלפון אחת בעדות של הדס קליין ממוטטת קו הגנה מרכזי של נתניהו, באתר TheMarker, 11 ביולי 2022
- ^ יעל פרידסון, אלי ציפורי ובלוגר נוסף התומך בנתניהו הואשמו בהטרדת הדס קליין, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2023
- ^ אביעד גליקמן, תומכי נתניהו שאיימו על קליין וחפץ נאשמים בהטרדת עד, באתר חדשות 13, 28 בנובמבר 2022
- ^ הפרליטות הגישה כתבי אישום נגד מטרידי עדים בטוויטר, באתר זמן ישראל, 28 בנובמבר 2022
- ^ אישומים נגד הטרדת עדי תביעה במשפט נתניהו: "ביום מותכם נחגוג", באתר ynet, 28 בנובמבר 2022
- ^ אבי כהן, "מכשפה, עוכרת ישראל": במסגרת הסדר טיעון - נגזר דינו של האזרח שהטריד את הדס קליין, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2024
- ^ אורן פרסיקו, פסק-דין ראשון בתביעות הדיבה של הדס קליין נגד מסע ההכפשות של תומכי נתניהו, באתר העין השביעית, 12 בספטמבר 2024
- ^ 1 2 גיא פלג, פרסום ראשון | היועמ"שית הודיעה לביהמ"ש: מתנגדת לגישור פלילי בתיקי האלפים, באתר מאקו, 29 במאי 2023
- ^ אביעד גליקמן, בניסיון להגיע לגישור: פרקליטי נתניהו נפגשו עם היועמ"שית, באתר חדשות 13, 27 באפריל 2023
- ^ יובל אראל, הגישור הפלילי נפסל: מה האפשרויות הבאות של נתניהו?, באתר מאקו, 30 במאי 2023
- ^ ניצן שפיר, השופטים בתיק 4000: הפרקליטות תתקשה לבסס את סעיף השוחד, באתר גלובס, 22 ביוני 2023
- ^ אמוץ שפירא ותמר אלמוג, ארי הרו בעדותו: רה"מ חשש שבלי הבנה עם מוזס - הוא יפסיד בבחירות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במאי 2023
- ^ אביעד גליקמן, ברוך קרא, השופטים במשפט נתניהו לפרקליטות: תתקשו להוכיח שוחד בתיק 4000, באתר חדשות 13, 22 ביוני 2023
- ^ ביני אשכנזי, עורך בכיר לשעבר בוואלה: "שום מסוקר אחר לא קיבל את היחס של נתניהו ובני משפחתו", באתר וואלה, 20 ביוני 2023
- ^ אורן פרסיקו, "החופש העיתונאי היה מוחלט עד שזה הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו", באתר העין השביעית, 21 ביוני 2023
- ^ ביני אשכנזי, השופטים במשפט נתניהו לפרקליטות: תתקשו להוכיח שוחד בתיק 4,000, באתר וואלה, 22 ביוני 2023
- ^ אביעד גליקמן, למרות הערות השופטים: היועמ"שית והפרקליטות מאמינים שניתן להרשיע בשוחד, באתר חדשות 13, 23 ביוני 2023
- ^ יובל אראל, מסתמן: היועמ"שית בהרב-מיארה מעוניינת להמשיך בתיק - ולא לסגת מסעיף השוחד, באתר מאקו, 23 ביוני 2023
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית ופרקליט המדינה משוכנעים: עבירת השוחד בתיק 4000 חזקה ויציבה, באתר ynet, 23 ביוני 2023
- ^ החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים ת"פ 67104-01-20 - 29 יוני 2023 – ויקיטקסט, באתר ויקיטקסט
- ^ יעל פרידסון, מילצ'ן אישר: נתתי סיגרים ושמפניות ואולי גם תכשיטים לבני הזוג נתניהו, באתר הארץ, 25 ביוני 2023
- ^ ביני אשכנזי, הפרקליטות מבקשת להוסיף ימי דיונים בתיקי האלפים: "להאיץ לשם סיום שלב ההוכחות", באתר וואלה, 25 ביוני 2023
- ^ תמר אלמוג ואמוץ שפירא, מילצ'ן אישר: נתניהו ביקש שאשכנע את מוזס שיוריד את המחיר לקניית ידיעות אחרונות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 ביוני 2023
- ^ מתן וסרמן, "לא נרתעים מניהול המשפט": שופטי נתניהו מבהירים את עמדתם, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2023
- ^ יובל אראל, בצל הלחימה: הדיונים במשפט נתניהו התחדשו, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2023
- ^ יובל יועז, משפט נתניהו מתחדש בתנאים בלתי אפשריים, באתר זמן ישראל, 1 בדצמבר 2023
- ^ ניצן שפיר, אחרי חודשיים: משפט נתניהו יתחדש מחר; מי צפוי להעיד?, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2023
- ^ גלעד מורג, סנגורו של נתניהו: בשל המלחמה - אין אפשרות לנהל קשר עם ראש הממשלה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ יובל אראל, פרקליטי נתניהו: בגלל המלחמה - הוא יוכל להעיד במשפטו רק במרץ 2025, באתר מאקו, 26 ביוני 2024
- ^ גלעד מורג, סנגורו של נתניהו: "לא ביקשנו לדחות עדותו למרץ 2025, אמרנו שזה המועד המתאים", באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ^ גלעד מורג, השופטים קבעו: נתניהו יעיד במשפטו החל מ-2 בדצמבר, באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ^ יעל פרידסון, תמה פרשת התביעה במשפט נתניהו; ראש הממשלה צפוי להעיד ב-2 בדצמבר, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2024;
מערכת "העין השביעית", ארבע זוויות לסיכום פרשת התביעה, באתר העין השביעית, 4 באוגוסט 2024