לדלג לתוכן

אלכסנדר קוקורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר קוקורין
Александр Александрович Кокорин
קוקורין במדי סוצ'י, יולי 2020
קוקורין במדי סוצ'י, יולי 2020
מידע אישי
לידה 19 במרץ 1991 (בן 33)
ואלויקי, רוסיה הסובייטית שבברית המועצות
שם מלא אלכסנדר אלכסנדרוביץ' קוקורין
גובה 1.83 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
2002–2008 לוקומוטיב מוסקבה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2013
2013
2013–2016
2016–2020
2020
2020
2021–
2022–2023
2023–
דינמו מוסקבה
אנז'י מחצ'קלה
דינמו מוסקבה
זניט סנקט פטרבורג
סוצ'י
ספרטק מוסקבה
פיורנטינה
אריס לימסול
← אריס לימסול
114 (19)
0 (0)
57 (22)
62 (17)
10 (7)
8 (2)
10 (0)
29 (13)
18 (6)
נבחרת לאומית כשחקן
2011–2017 רוסיה 48 (12)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-19 בפברואר 2024

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' קוקוריןרוסית: Алекса́ндр Алекса́ндрович Коко́рин; נולד ב-19 במרץ 1991 במוסקבה) הוא כדורגלן רוסי, המשחק כחלוץ באריס לימסול. קוקורין נחשב לאחד הכדורגלנים השערורייתיים ברוסיה.[1]

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועדוני מוסקבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקורין שיחק במחלקת הנוער של לוקומוטיב מוסקבה בין השנים 2002 ל-2008.

בשנת 2008 עבר קוקורין לדינמו מוסקבה. הוא הופיע לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת של דינמו ב-4 באוקטובר 2008, כאשר נכנס כמחליף במחצית במשחק נגד סאטורן ראמנסקו. כאשר נכנס, התוצאה הייתה 0–1 לטובת סאטורן ראמנסקו. 18 דקות לאחר שנכנס כבש קוקורין את שער השוויון, והמשחק הסתיים בניצחון 1–2 לדינמו. בגיל 17 שנים ו-199 ימים הפך קוקורין לשחקן הצעיר ביותר שמבקיע שער עבור דינמו מוסקבה בפרמייר ליג הרוסי. ב-3 בנובמבר 2008 כבש את השער היחיד במשחק נגד לוקומוטיב מוסקבה, שהסתיים בניצחון 0–1. ב-29 ביולי 2009 כבש קוקורין את השער היחיד במשחק הראשון של פלייאוף ליגת האלופות נגד סלטיק.

בסיום עונת 2012/2013 נבחר לאחד מ-33 השחקנים הטובים ביותר בפרמייר-ליג הרוסי. ביולי 2013 סיכם קוקורין באנז'י מחצ'קלה, שהסכימה לשלם עבורו 19 מיליון אירו.

לאחר חודש בלבד, הופחת תקציב הקבוצה ובעקבות כך הועמדו למכירה שחקנים רבים. קוקורין, יחד עם יורי ז'ירקוב ואיגור דניסוב הועברו לדינמו מוסקבה תמורת סכום שלא פורסם. הוא שיחק בה 3 שנים.

ב-30 בינואר 2016 הוחתם בזניט סנקט פטרבורג והפך לחלוץ מרכזי בקבוצה והתברג כאחד מהמבקיעים המרכזיים בקבוצה בעונת 2017/2018.[2] בעונת 2017/2018 הוא ואמיליאנו ריגוני ניצבו בראש טבלת המבקיעים של הליגה האירופית עם 5 שערים כל אחד, ברם במרץ 2018 נפצע במשחק שמינית הגמר נגד לייפציג והושבת ממשחק פעיל למשך מספר חודשים.[3] חזר להתאמן עם הקבוצה ביוני 2018[4] ועלה לשחק ב-23 בספטמבר 2018, בניצחון קבוצתו על לוקומוטיב בתוצאה 5:3.

את השער הראשון לאחר חזרתו הבקיע במשחק הגביע הרוסי, ב-26 בספטמבר 2018 נגד וולגר אסטרחן, כשהבקיע את שער הניצחון במשחק, שהסתיים בתוצאה 4:0. גם במשחק החזרה שלו במסגרת הליגה האירופית, חזר לבלוט כחלוץ מרכזי כשהבקיע את שער הניצחון במשחק נגד סלביה פראג ב-4 באוקטובר 2018 שהסתיים ב-1:0 לזניט.

בקיץ 2019 הסתיים חוזהו בזניט, השחקן והקבוצה לא הצליחו לנהל מגעים לחידוש החוזה. רק לאחר שחרורו ממאסר בספטמבר 2019, נחתם חוזה מחודש עד לסוף העונה בקיץ 2020 ומשום שנמנע מהקבוצה מלרשום אותו למשחקי הליגה התאפשר לו לשחק במשחקים רשמיים החל מחורף 2020 בלבד.[5][6] אלא, שעקב עודף חלוצים בקבוצה וכדי לאפשר לו כמה שיותר לשחק הוחלט בהנהלת הקבוצה להשאילו למשך חצי שנה לקבוצת סוצ'י, למרות סירובו של המאמן סרגיי סמאק והתנגדות ראשונית של השחקן, שתחילה, עקב סירובו נשלח לקבוצת המילואים זניט-2 למשך מספר שבועות. לאחר מגעים נוספים הוא נשלח למחנה האימונים של סוצ'י להשאלה עד לתום העונה בהסכם השאלה שנחתם בפברואר 2020.[7]

את הופעת הבכורה ערך במשחק המחזור ה-20 נגד ארסנל טולה ב-1 במרץ 2020, בהפסד קבוצתו 1–2 שבו גם הבקיע את שער הבכורה במדי סוצ'י, כך חזר רשמית למגרשים לאחר הפסקה של שנה וחצי. באותו משחק הוכתר לשחקן המצטיין של המשחק. ב-11 במרץ הבקיע לראשונה 2 שערים במשחק אחד, במדי סוצ'י בניצחון קבוצתו על אורנבורג במשחק השלמה למחזור ה-18. ב-19 ביוני 2020, במשחק המחזור ה-23 מול הרכב קבוצת הנוער של רוסטוב עד גיל 17 הבקיע שלושער ראשון מאז 2014.[8] בתום עונת 2019/2020 בליגת העל הרוסית בכדורגל הוא הצליח להבטיח הישארות של סוצ'י לעונה נוספת עם סיום חוזה ההשאלה שלו בקבוצה.

חזרה למוסקבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביולי 2020 נפוצו דיווחים בתקשורת הספורט הרוסית לפיהם הוצע לו חוזה במועדוני הכדורגל של מוסקבה, בעיקר דינמו, לוקומוטיב וספרטק, אך את ההתעניינות הגדולה בו גילה מועדון ספרטק ונטען שזניט לא הביעה התעניינות בהארכת חוזהו. באוגוסט 2020 חתם בספרטק על חוזה לשלוש שנים עם אופציה להארכה בשנה נוספת. זמן קצר לאחר הגעתו, נפצע באימון ולא שיחק במשך שלושה שבועות. את הופעת הבכורה במדי ספרטק ערך בדרבי של מוסקבה, בהפסד קבוצתו 3:1 לצסק"א, במחזור 7 שנערך ב-13 בספטמבר 2020. את שער הבכורה במדי ספרטק הבקיע בבעיטת עונשין במחזור 11 מול חימקי, ב-17 באוקטובר 2020.

בינואר 2021 חתם בפיורנטינה מליגת העל האיטלקית בכדורגל, בזכות המלצה מרוברטו מנצ'יני שאימן אותו מימיו בזניט. הוא חתם עד 2024 תמורת 4.5 מיליון יורו. את הופעת הבכורה בליגה האיטלקית ערך ב־5 בפברואר 2021 כשעלה כמחליף בדקה 73 במקומו של דושאן ולאחוביץ' במשחק הליגה מול אינטר מילאן, שבו קבוצתו הפסידה 2:0.

בקיץ 2022, הושאל לאריס לימסול מהליגה הקפריסאית. הוא הבקיע 3 שערים בשבעת המשחקים הראשונים שלו בקבוצה ובישל עוד 2 שערים נוספים.

במאי 2023, הוכתר לשחקן העונה בליגה הקפריסאית.

נבחרת רוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוקורין במדי נבחרת רוסיה, 2014

בשנת 2011 היה קוקורין חלק מנבחרת רוסיה עד גיל 21 באליפות אירופה עד גיל 21.

קוקורין זומן לראשונה לנבחרת רוסיה הבוגרת לקראת משחק ידידות נגד יוון בנובמבר 2011, והופיע לראשונה במדי נבחרת רוסיה במשחק זה. החלוץ זומן לסגל נבחרת רוסיה ליורו 2012. את שער הבכורה של קוקורין בנבחרת רוסיה כבש ב-11 בספטמבר 2012, במשחק מוקדמות מונדיאל 2014 נגד ישראל, במשחק שנגמר בניצחון רוסי 0–4. קוקורין זומן לסגל רוסיה למונדיאל 2014. את שערו היחיד בטורניר כבש במשחק האחרון של שלב הבתים נגד אלג'יריה. המשחק נגמר בתוצאת שוויון 1-1 והנבחרת הרוסית סיימה קמפיין מאכזב והודחה כבר בסיבוב הראשון.

צילומי מצלמת האבטחה בבית הקפה בו קוקורין וממאייב הכו את עובד משרד המסחר, תקרית שבעקבותיה השניים נעצרו לשנה וחצי.

בתחילת יולי 2016, אחרי שנבחרת רוסיה הודחה מאליפות אירופה, התפרסם סרטון בתקשורת ובו מופיעים קוקורין וחברו פאבל ממאייב (המשחק כקשר בקרסנודאר) במועדון הלילה Twiga במונטה קרלו. בעקבות האירוע קוקורין הועבר לשחק בזניט-2.[9] במרץ 2017 נשלל ממנו רישיון הנהיגה שלו בעקבות חציית קו הפרדה שלא כחוק.

ב-8 באוקטובר 2018 היה מעורב יחד עם פאבל מאמייב בקטטה בבית קפה במוסקבה, במהלכה השניים הכו את בכיר משרד התעשייה והסחר, דניס פאק. משטרת רוסיה פתחה בחקירה ובעוד קבוצת קרסנודאר הודיעה על ביטול החוזה שלה עם מאמייב. בזניט הודיעו כי ברור שמצפה לכדורגלן ענישה מצד הנהלת זניט, אך ימתינו לתוצאות החקירה לפני שינקטו בהליכים נוספים כנגד קוקורין.[10][11][12] ב-10 באוקטובר הוא הגיע באיחור לחקירה במשטרת מוסקבה שהאשימה אותו בסעיף חוליגניות והכניסה אותו עם ידידו, מאמייב, למעצר זמני עד לתום ההליכים המשפטיים. ב-11 באוקטובר, נידון קוקורין, יחד עם מאמייב, לחודשיים מאסר בפועל בעקבות אירוע התקיפה של הבכיר במשרד התעשייה והמסחר והוא נשלח לכלא בוטירקה במוסקבה. בנובמבר נודע שמאסרו הוארך עד ל-9 בפברואר 2019. באפריל 2019 מעצרו הוארך בחצי שנה נוספת והוא יישאר במעצר עד ספטמבר 2019. במאי 2019 ניתן גזר דינו ונקבע שהוא יישאר במאסר עד דצמבר 2019.[13] ברם בעקבות התנהגות טובה הוחלט ב-6 בספטמבר 2019 על שחרורו בתוך 10 יום. שוחרר יחד עם אחיו קיריל ועם פאבל ממאייב בבוקר 17 בספטמבר 2019.[14]

נכון ל-21 בינואר 2021
מועדון עונה ליגה גביע מפעלים אירופיים אחר סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
דינמו מוסקבה 2008 7 2 0 0 ‏— ‏— 7 2
2009 24 2 3 0 4 1 ‏— 31 3
2010 24 0 2 0 ‏— ‏— 26 0
2011/12 37 5 4 2 ‏— ‏— 41 7
2012/13 22 10 1 0 3 3 ‏— 26 13
2013/14 22 10 1 0 ‏— ‏— 23 10
2014/15 27 8 1 0 11 2 ‏— 39 10
2015/16 8 4 2 1 ‏— ‏— 10 5
סך הכל 171 41 14 3 18 6 0 0 203 50
זניט 2015/16 10 2 2 1 2 0 14 3
2016/17 27 5 2 1 8 4 1 0 38 10
2017/18 22 10 0 0 13 9 ‏— 35 19
2018/19 3 0 1 1 1 1 ‏— 5 2
סך הכל 62 17 5 3 24 14 1 0 92 34
סוצ'י 2019/20 10 7 0 0 ‏— 10 7
סך הכל 10 7 0 0 ‏— 10 7
ספרטק מוסקבה 2020/21 8 2 0 0 ‏— 8 2
סך הכל 8 2 0 0 0 0 0 0 8 2
פיורנטינה 2020/21 0 0 0 0 ‏— 0 0
סך הכל 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
סך הכל בקריירה 251 65 19 6 42 20 1 0 313 93
זניט סנקט פטרבורג
אריס לימסול

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Тупой и еще тупее. Громкие скандалы с участием Кокорина и Мамаева
  2. ^ מיכאל יוכין‏, רוסיה תסלח לו? אלכסנדר קוקורין לוהט במדי זניט וחוזר לנבחרת, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2017
  3. ^ מכה גדולה למארחת: אלכסנדר קוקורין ייעדר מהמונדיאל ברוסיה, באתר וואלה, 16 במרץ 2018
  4. ^ Александр Кокорин: «Считаю себя здоровым. Теперь дело только в тонусе»
  5. ^ קוקורין שוחרר מהכלא – וחתם בזניט סנט פטרסבורג, באתר ynet, 18 בספטמבר 2019
  6. ^ Александр Кокорин прошел медосмотр в ММЦ «СОГАЗ»
  7. ^ Александр Кокорин продолжит сезон в «Сочи»
  8. ^ תומר יצחק‏, אסיר כתמים, באתר וואלה, 13 במרץ 2020
  9. ^ После скандальной вечеринки Кокорин и Мамаев прячутся от пользователей соцсетей
  10. ^ СМИ узнали о нападении футболистов Кокорина и Мамаева на шофера телеведущей, www.znak.com
  11. ^ Кокорин и Мамаев избили чиновника Дениса Пака из Минпромторга
  12. ^ Заявление футбольного клуба «Зенит», הצהרת מועדון הכדורגל זניט בקשר לתקרית בה היה מעורב קוקורין (ברוסית)
  13. ^ שחקני נבחרת רוסיה יישבו בכלא בגין תקיפה, באתר ynet, 8 במאי 2019
  14. ^ אלכסנדר קוקורין ופאבל ממאייב שוחררו מהכלא, באתר ynet, 17 בספטמבר 2019


נבחרת רוסיהיורו 2012

1 אקינפייב • 2 אניוקוב • 3 שרונוב • 4 איגנשביץ' • 5 ז'ירקוב • 6 שירוקוב • 7 דניסוב • 8 זיריאנוב • 9 איזמאילוב • 10 ארשאבין • 11 קרז'אקוב • 12 ברזוצקי • 13 שונין • 14 פבליוצ'נקו • 15 קומבארוב • 16 מלאפייב • 17 דזגוייב • 18 קוקורין • 19 גרנאט • 20 פוגרבניאק • 21 נבאבקין • 22 גלושאקוב • 23 סמשוב • מאמן: אדבוקאט

רוסיהרוסיה
נבחרת רוסיהמונדיאל 2014

1 אקינפייב • 2 קוזלוב • 3 שצ'ניקוב • 4 איגנשביץ' • 5 סמיונוב • 6 קנוניקוב • 7 דניסוב • 8 גלושאקוב • 9 קוקורין • 10 דזגוייב • 11 קרז'אקוב • 12 לודיגין • 13 גרנאט • 14 ברזוצקי • 15 מוגילבץ • 16 ריז'יקוב • 17 שאטוב • 18 ז'ירקוב • 19 סמדוב • 20 פייזולין • 21 איונוב • 22 ישצ'נקו • 23 קומבארוב • מאמן: קאפלו

רוסיהרוסיה
נבחרת רוסיהיורו 2016

1 אקינפייב • 2 שישקין • 3 סמולניקוב • 4 איגנשביץ' • 5 נוישטדטר • 6 א. ברזוצקי • 7 יוסופוב • 8 גלושאקוב • 9 קוקורין • 10 סמולוב • 11 מאמייב • 12 לודיגין • 13 גולובין • 14 ו. ברזוצקי • 15 שירוקוב • 16 גילרמה • 17 שאטוב • 18 איוואנוב • 19 סמדוב • 20 טורבינסקי • 21 שניקוב • 22 דזיובה • 23 קומבארוב • מאמן: סלוצקי

רוסיהרוסיה