אלכסנדר קוקורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר קוקורין
Kokorin, 2018.jpg
קוקורין במדי זניט, 2018
מידע אישי
לידה 19 במרץ 1991 (בן 27)
ואלויקי, רוסיה הסובייטית שבברית המועצות
שם מלא אלכסנדר אלכסנדרוביץ' קוקורין
גובה 1.83 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
20022008 לוקומוטיב מוסקבה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2008 - 2013
2013
2013 - 2016
2016 -
דינמו מוסקבה
אנז'י מחצ'קלה
דינמו מוסקבה
זניט סנקט פטרבורג
114 (19)
0 (0)
57 (22)
62 (17)
נבחרת לאומית כשחקן**
2011 - רוסיה 48 (12)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-7 באוקטובר 2018
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-22 בנובמבר 2017

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' קוקוריןרוסית: Алекса́ндр Алекса́ндрович Коко́рин; נולד ב-19 במרץ 1991 במוסקבה) הוא כדורגלן רוסי המשחק בעמדת החלוץ בזניט סנקט פטרבורג ובנבחרת רוסיה.

נחשב לאחד הכדורגלנים השערורייתיים ברוסיה[1].

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקורין שיחק במחלקת הנוער של לוקומוטיב מוסקבה בין השנים 2002 ל-2008. בשנת 2008 עבר קוקורין לדינמו מוסקבה. הוא הופיע לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת של דינמו ב-4 באוקטובר 2008, כאשר נכנס כמחליף במחצית במשחק נגד סאטורן ראמנסקו. כאשר נכנס, התוצאה הייתה 1-0 לטובת סאטורן ראמנסקו. 18 דקות לאחר שנכנס כבש קוקורין את שער השוויון, והמשחק הסתיים בניצחון 1-2 לדינמו. בגיל 17 שנים ו-199 ימים הפך קוקורין לשחקן הצעיר ביותר שמבקיע שער עבור דינמו מוסקבה בפרמייר ליג הרוסי. ב-3 בנובמבר 2008 כבש את השער היחיד במשחק נגד לוקומוטיב מוסקבה, שהסתיים בניצחון 0-1.

ב-29 ביולי 2009 כבש קוקורין את השער היחיד במשחק הראשון של פלייאוף ליגת האלופות נגד סלטיק.

בסיום עונת 2012/2013 נבחר לאחד מ-33 השחקנים הטובים ביותר בפרמייר-ליג הרוסי.

ביולי 2013 סיכם קוקורין באנז'י מחצ'קלה, שהסכימה לשלם עבורו 19 מיליון אירו. לאחר חודש בלבד, הופחת תקציב הקבוצה ובעקבות כך הועמדו למכירה שחקנים רבים. קוקורין, יחד עם יורי ז'ירקוב ואיגור דניסוב הועברו לדינמו מוסקבה תמורת סכום שלא פורסם. הוא שיחק בה 3 שנים.

ב-30 בינואר 2016 הוחתם בזניט סנקט פטרבורג והפך לחלוץ מרכזי בקבוצה והתברג כאחד מהמבקיעים המרכזיים בקבוצה בעונת 2017/2018[2]. בעונת 2017/2018 הוא ואמיליאנו ריגוני ניצבו בראש טבלת המבקיעים של הליגה האירופית עם 5 שערים כל אחד, ברם במרץ 2018 נפצע במשחק שמינית הגמר נגד לייפציג והושבת ממשחק פעיל למשך מספר חודשים.[3] חזר להתאמן עם הקבוצה ביוני 2018[4] ועלה לשחק ב-23 בספטמבר 2018, בניצחון קבוצתו על לוקומוטיב בתוצאה 5:3. את השער הראשון לאחר חזרתו הבקיע במשחק הגביע הרוסי, ב-26 בספטמבר 2018 נגד וולגר אסטרחן, כשהבקיע את שער הניצחון במשחק, שהסתיים בתוצאה 4:0. גם במשחק החזרה שלו במסגרת הליגה האירופית, חזר לבלוט כחלוץ מרכזי כשהבקיע את שער הניצחון במשחק נגד סלביה פראג ב-4 באוקטובר 2018 שהסתיים ב-1:0 לזניט.

נבחרת רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקורין במדי נבחרת רוסיה, 2014

בשנת 2011 היה קוקורין חלק מנבחרת רוסיה עד גיל 21 באליפות אירופה עד גיל 21.

קוקורין זומן לראשונה לנבחרת רוסיה הבוגרת לקראת משחק ידידות נגד יוון בנובמבר 2011, והופיע לראשונה במדי נבחרת רוסיה במשחק זה. החלוץ זומן לסגל נבחרת רוסיה ליורו 2012.

את שער הבכורה של קוקורין בנבחרת רוסיה כבש ב-11 בספטמבר 2012, במשחק מוקדמות מונדיאל 2014 נגד ישראל, במשחק שנגמר בניצחון רוסי 0-4.

קוקורין זומן לסגל רוסיה למונדיאל 2014. את שערו היחיד בטורניר כבש במשחק האחרון של שלב הבתים נגד אלג'יריה. המשחק נגמר בתוצאת שוויון 1-1 והנבחרת הרוסית סיימה קמפיין מאכזב והודחה כבר בסיבוב הראשון.

שערוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי 2016, אחרי שנבחרת רוסיה הודחה מאליפות אירופה, התפרסם סרטון בתקשורת ובו מופיעים קוקורין וחברו פאבל ממאייב (המשחק כקשר בקרסנודאר) במועדון הלילה Twiga במונטה קרלו. בעקבות האירוע קוקורין הועבר לשחק בזניט-2[5]. במרץ 2017 נשלל ממנו ירישון הנהיגה שלו בעקבות חציית קו הפרדה שלא כחוק.

ב-8 באוקטובר 2018 היה מעורב יחד עם פאבל מאמייב בקטטה בבית קפה במוסקבה, במהלכה השניים הכו את בכיר משרד התעשייה והסחר, דניס פאק. משטרת רוסיה פתחה בחקירה ובעוד קבוצת קרסנודאר הודיעה על ביטול החוזה שלה עם מאמייב. בזניט הודיעו כי ברור שמצפה לכדורגלן ענישה מצד הנהלת זניט, אך ימתינו לתוצאות החקירה לפני שינקטו בהליכים נוספים כנגד קוקורין.[6][7][8] ב-10 באוקטובר הוא הגיע באיחור לחקירה במשטרת מוסקבה שהאשימה אותו בסעיף חוליגניות והכניסה אותו עם ידידו, מאמייב, למעצר זמני עד לתום ההליכים המשפטיים. ב-11 באוקטובר, נידון קוקורין, יחד עם מאמייב, לחודשיים מאסר בפועל בעקבות אירוע התקיפה של הבכיר במשרד התעשייה והמסחר והוא נשלח לכלא בוטירקה במוסקבה. בנובמבר נודע שמאסרו הוארך עד ל-9 בפברואר 2019.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זניט סנקט פטרבורג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת רוסיה - יורו 2012

1 אקינפייב | 2 אניוקוב | 3 שרונוב | 4 איגנשביץ' | 5 ז'ירקוב | 6 שירוקוב | 7 דניסוב | 8 זיריאנוב | 9 איזמאילוב | 10 ארשאבין | 11 קרז'אקוב | 12 ברזוצקי | 13 שונין | 14 פבליוצ'נקו | 15 קומבארוב | 16 מלאפייב | 17 דזגוייב | 18 קוקורין | 19 גרנאט | 20 פוגרבניאק | 21 נבאבקין | 22 גלושאקוב | 23 סמשוב | מאמן: אדבוקאט

רוסיהרוסיה
נבחרת רוסיה - מונדיאל 2014

1 אקינפייב | 2 קוזלוב | 3 שצ'ניקוב | 4 איגנשביץ' | 5 סמיונוב | 6 קנוניקוב | 7 דניסוב | 8 גלושאקוב | 9 קוקורין | 10 דזגוייב | 11 קרז'אקוב | 12 לודיגין | 13 גרנאט | 14 ברזוצקי | 15 מוגילבץ | 16 ריז'יקוב | 17 שאטוב | 18 ז'ירקוב | 19 סמדוב | 20 פייזולין | 21 איונוב | 22 ישצ'נקו | 23 קומבארוב | מאמן: קאפלו

רוסיהרוסיה
נבחרת רוסיה - יורו 2016

1 אקינפייב | 2 שישקין | 3 סמולניקו | 4 איגנשביץ' | 5 מאמייב | 6 א. ברזוצקי | 7 יוסופוב | 8 גלושאקוב | 9 קוקורין | 10 טורבניסקי | 11 סמולוב | 12 לודיגין | 13 גולובין | 14 ו. ברזוצקי | 15 שירוקוב | 16 גווילהרמה | 17 שאטוב | 18 נוישטדטר | 19 סמדוב | 20 איוואנוב | 21 שניקוב | 22 דזיובה | 23 קומבארוב | מאמן: סלוצקי

רוסיהרוסיה