זניט סנקט פטרבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זניט סנקט פטרבורג
סמל זניט, 2015
מידע כללי
כינוי Sine-belo-golubye
(כחול-לבן-תכלת)
תאריך ייסוד 30 במאי 1925
אצטדיון אצטדיון פטרובסקי,
סנקט פטרבורג, רוסיה
(תכולה: 21,570)
בעלי הקבוצה רוסיהFlag of Russia.svg גזפרום, גזפרום נפט
נשיא רוסיהFlag of Russia.svg אלכסנדר דיוקוב
מאמן פורטוגלFlag of Portugal.svg אנדרה וילאש בואש
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
תארים
מספר אליפויות 5 (אחת בברית המועצות)
מספר גביעים 4 (אחד בברית המועצות)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג (רוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל המתמודד בליגה הרוסית וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה. קבוצת הכדורגל של המועדון נחשבה לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה וזכתה בחמש אליפויות וארבעה גביעים לאומיים, גביע ואליפות בברית המועצות וזכתה בארבע אליפויות ושלושה גביעים מאז 1998.

המועדון הוא העשיר ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום. התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-165 מיליון דולר.

צבע מדי הבית של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן תחת השם סטאלינץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד.

בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה בסנקט פטרבורג וואסילייבסקי אוסטרוב. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "אוסטרוב" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 6-0. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שאירגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.

קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים.

מועדון זניט עצמו הוקם ממספר קבוצות קטנות שהתיעוד על קיומן מגיע עד תחילת המאה ה-20 ואלו היו קבוצות קטנות ששיחקו בעיקר משחקים מקומיים וחובבניים. התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים הרוסית שהתנהלה בין השנים 1918 - 1922. בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת ל.מ.ז. שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאליניסט". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאליניסט" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.

השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאליניסט" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.

בתקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. שנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרת לליגת המשנה אך הוחלט בממשל הסובייטי, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי.

לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת לאורך השנים קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג.

אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה חזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז. הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר-הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.

הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000, אז גברה בסיבוב השני על קבוצת פרימורה הסלובנית וגברה בסיבוב השלישי על קבוצת טטבאניה ההונגרית בשלב חצי-הגמר ניצחה הקבוצה את קבוצת ברדפורד סיטי האנגלית אך הפסידה בגמר לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו.

עידן גזפרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת דיק אדבוקאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר, 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולסטימיל פטרז'לה שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006, לא החזיק מעמד רב בתפקיד וכבר ביולי, 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי. בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה. כיום משחקת הקבוצה באצטדיון פטרובסקי לאחר שאצטדיונה בעבר, אצטדיון קירוב נהרס בשנת 2006 על מנת לבנות במקומו אצטדיון חדש לקבוצה, כפי שהבטיחו בגזפרום בעת הרכישה. הקבוצה הצליחה רבות לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, וסייעה לפיתוחו של הכדורגל הרוסי.

הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 2-0 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום. עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.

ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1-2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.

תחת לוצ'יאנו ספאלטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.

בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. בכל מקרה, הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע רוסי 1:0 שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.

בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפילה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011.

בינואר 2011 זניט סנקט פטרבורג הודחה משלב חצי גמר ליגת האלופות של מדינות חבר העמים והעפילה לגמר טורניר MatchWorldCup שנערך בדובאי, שם הפסידה בגמר לאל-הילאל בפנדלים והיה זה הפסדה היחיד בטורניר. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.

זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום.

בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון[1]; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2‏[2][3] אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות.

בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 4-2 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין‏[4]. לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני‏[5][6]. ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.

תחת אנדרה וילאש בואש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה וילאש בואש, ספטמבר 2014.
שחקני זניט, לקראת המשחק מול א.א.ל. לימסול. 15 באוגוסט 2014.

ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם‏[7]. לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על פ.צ. קרנסודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות המקומית, 2 מחזורים לפני סיום העונה.

בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונאקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונאקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונאקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה[8], שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).

בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1.

קבוצת הנוער של זניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנוער של זניט סנקט פטרבורג, שאותה מאמן כיום אנאטולי דווידוב, היא אלופת רוסיה בכדורגל לשנת 2009. ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה, שזכתה סך הכול בארבע אליפויות.

המנון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית

רוסית

העיר על נבה החופשית
היכן שאוהדים את "זניט" מילדות
האזיני, לנינגרד, לך אני אשיר
שיר מלא רגש.
אנו חברייך האמיתיים,
את נותנת לנו השראה תמיד.
מגזר 33 - איתך במזג אוויר רע, ובחום
בכל לבנו ונשמתנו אנו איתך.
אם לך לא קל
והרחק תהיי מביתך,
נהיה אנו איתך, "זניט", אנחנו איתך תמיד,
לעולם לא תהיי לבד!
אם היריב הוא - "ספרטק"
אל תשכחי את התקפותייך.
"המבורג" ו"ראפיד", את כולם ננצח,
"זניט" לנינגרד ילידתנו!
רוצה אני שהדגל הכחול
יתנופף מעל כל העולם, והמדינה.
את גביע אופ"א, "זניט" שלנו תיקח
ונשיר את שיר הניצחון!

Город над вольной Невой,
Где болеют за «Зенит» родной,
Слушай, Ленинград, я тебе спою
Задушевную песню свою.

Мы твои верные друзья,
Будем вдохновлять тебя всегда.
Сектор 33 — в непогоду, в зной
Мы душою и сердцем с тобой.

Если тебе нелегко,
Будешь ты от дома далеко,
Мы с тобой, «Зенит», мы с тобой всегда,
Ты не будешь один никогда!

Если соперник — «Спартак»,
Ты не забывай своих атак.
«Гамбург» и «Рапид», всех он победит,
Наш родной ленинградский «Зенит»!

Я хочу, чтоб флаг голубой
Реял над всем миром и страной.
Кубок УЕФА наш «Зенит» возьмёт
И победную песню споёт!

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-24 בפברואר 2016:

מס' עמדה שם
1 רוסיהFlag of Russia.svg שוער יורי לודיגין
2 רוסיהFlag of Russia.svg מגן אלכסנדר אניוקוב
4 איטליהFlag of Italy.svg מגן דומניקו קרישיטו (קפטן משנה)
6 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg בלם ניקולאס לומבארטס (קפטן משנה)
7 ברזילFlag of Brazil.svg חלוץ האלק
8 ברזילFlag of Brazil.svg קשר מאוריסיו
9 רוסיהFlag of Russia.svg חלוץ אלכסנדר קוקורין
10 פורטוגלFlag of Portugal.svg קשר דני (קפטן)
13 פורטוגלFlag of Portugal.svg בלם לואיס נטו
14 רוסיהFlag of Russia.svg קשר ארתור יוסופוב
16 רוסיהFlag of Russia.svg שוער ויאצ'סלב מלאפייב
מס' עמדה שם
17 רוסיהFlag of Russia.svg קשר אולג שאטוב
19 רוסיהFlag of Russia.svg מגן איגור סמולניקוב
20 רוסיהFlag of Russia.svg קשר ויקטור פייזולין
21 ספרדFlag of Spain.svg קשר חאבי גארסיה
22 רוסיהFlag of Russia.svg חלוץ ארטיום דזיובה
24 ארגנטינהFlag of Argentina.svg בלם אסקיאל גאראי
28 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg קשר אקסל ויטסל
41 רוסיהFlag of Russia.svg שוער מיכאיל קרז'אקוב
81 רוסיהFlag of Russia.svg קשר יורי ז'ירקוב
94 רוסיהFlag of Russia.svg קשר אלכסיי יבסייב

כדורגלנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם מדינה שנים
קונסטנטין למשב ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות 1941 - 1945, 1948 - 1950
יורי מורוזוב ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg רוסיהFlag of Russia.svg ברית המועצות, רוסיה 1977 - 1982, 1991, 2000 - 2002
פאבל סאדירין ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg רוסיהFlag of Russia.svg ברית המועצות, רוסיה 1983 - 1987, 1995 - 1996
אנאטולי בישובץ רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה 1997 - 1998
אנאטולי דווידוב רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה 1998 - 2000, 2009
ולאסטימיל פטרז'לה‏[9] רוסיהFlag of Russia.svg צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg רוסיה, צ'כיה 2003 - 2006
דיק אדבוקאט הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד 2006 - 2009
לוצ’יאנו ספאלטי איטליהFlag of Italy.svg  איטליה 2010 - 2014
אנדרה וילאס בואס פורטוגלFlag of Portugal.svg  פורטוגל 2014 -

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות 2015/16
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתFlag of France.svg פריז סן-ז'רמן הולנדFlag of the Netherlands.svg איינדהובן פורטוגלFlag of Portugal.svg בנפיקה ליסבון איטליהFlag of Italy.svg יובנטוס ספרדFlag of Spain.svg ברצלונה גרמניהFlag of Germany.svg באיירן מינכן אנגליהFlag of England.svg צ'לסי רוסיהFlag of Russia.svg זניט
ספרדFlag of Spain.svg ריאל מדריד אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר יונייטד ספרדFlag of Spain.svg אתלטיקו מדריד אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר סיטי גרמניהFlag of Germany.svg באייר לברקוזן אנגליהFlag of England.svg ארסנל פורטוגלFlag of Portugal.svg פורטו ספרדFlag of Spain.svg ולנסיה
אוקראינהFlag of Ukraine.svg שחטאר דונצק רוסיהFlag of Russia.svg צסק"א מוסקבה טורקיהFlag of Turkey.svg גלאטסראיי ספרדFlag of Spain.svg סביליה איטליהFlag of Italy.svg רומא יווןFlag of Greece.svg אולימפיאקוס אוקראינהFlag of Ukraine.svg דינמו קייב צרפתFlag of France.svg ליון
שוודיהFlag of Sweden.svg מאלמה גרמניהFlag of Germany.svg וולפסבורג קזחסטןFlag of Kazakhstan.svg אסטנה גרמניהFlag of Germany.svg בורוסיה מנשנגלדבך בלארוסFlag of Belarus.svg באטה בוריסוב קרואטיהFlag of Croatia.svg דינמו זאגרב ישראלFlag of Israel.svg מכבי תל אביב בלגיהFlag of Belgium (civil).svg גנט