זניט סנקט פטרבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זניט סנקט פטרבורג
ФК Зенит Санкт-Петербург
סמל זניט, 2015
מידע כללי
שם מלא חברת המניות מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג
כינוי Sine-belo-golubye
כחולים-לבנים-תכלת)
תאריך ייסוד 25 במאי 1925
אצטדיון גזפרום ארנה,
סנקט פטרבורג, רוסיה
(תכולה: 68,172)
בעלים רוסיהרוסיה גזפרום
יו"ר רוסיהרוסיה ילנה איליוחינה
מנכ"ל רוסיהרוסיה אלכסנדר מדבדב
מאמן רוסיהרוסיה סרגיי סמאק
ליגה רוסיהרוסיה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.fc-zenit.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של זניט סנקט פטרבורג
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
כדורגל קבוצת מילואים כדורגל נשים קטרגל כדורסל כדורעף

מועדון הכדורגל זֵנִיט סנקט פטרבורג (רוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה.

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-25 במאי 1925 בחסות מפעל המתכות הלנינגרדי (LMZ). זניט חברה בארגון המועדונים האירופיים והיא נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה ואחת המוצלחות בכדורגל הרוסי. הקבוצה זכתה ב-17 תארים בסך הכל: אליפות ראשונה ב-1984. היא ניצחה במספר טורנירי גביע ב-1944 וב-1999, אך לאחר מכן לא זכתה באף תואר עד 2007. העשור הראשון והשני הם המוצלחים ביותר בהיסטוריה של זניט, ששיאם היו חמש אליפויות הפרמייר ליג הרוסי 2007, 2010, 2012, 2015 ו-2019 (מתוכם פעם אחת הקבוצה זכתה בדאבל, בעונת 2010). בשנת 2008 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, לאחר שגברה במשחק הגמר על גלאזגו ריינג'רס. כמו כן, לזכות הקבוצה גם זכייה בסופר קאפ האירופי בשנת 2008, לאחר ניצחון 2:1 על מנצ'סטר יונייטד. בסך הכל זכתה הקבוצה ב-5 אליפויות, גביע הפרמייר ליג, 4 גביעים ו-5 טורנירי סופרקאפ, כמו גם, כאמור, בגביע אופ"א וסופר קאפ אירופי.

זניט העפילה ארבע פעמים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות בשנים 1986, 2009, 2012 ו-2014, במה שמהווה להישג השיא שלה במפעלים האירופיים ולמספר שיא של העפלה לשלב זה בקרב הקבוצות הרוסיות.[1]

המועדון הוא העשיר ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום ואחד ממועדוני הכדורגל הרוסיים הטובים ביותר בעולם, על פי דירוג IFFHS.[2][3] זהו גם מותג הכדורגל הרוסי היקר ביותר, על פי סוכנות Brand Finance.[4] התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-196 מיליון דולר ונכון לשנת 2018 הקבוצה הכניסה סכום של 168 מיליון יורו.[5]

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא גזפרום ארנה, הממוקם על האי קרסטובסקי, שבסנקט פטרבורג. אצטדיון זה מכיל 68,172 מקומות ישיבה.[6] קודם לאצטדיון קרסטובסקי, שיחקה הקבוצה באצטדיון פטרובסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של זניט סנקט פטרבורג

לידת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד.

בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה באי וסילי בסנקט פטרבורג. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "חובבי הכדורגל של האי וסילי" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "ספורט פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 0–6. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שאירגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.

קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים. התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים ברוסיה שהתנהלה בין השנים 19181922. בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת LMZ שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאלינץ". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאלינץ" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.

השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאלינץ" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.

בתקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. בשנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרדת לליגת המשנה אך בממשל הסובייטי הוחלט, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי. בעונת 1985/1986 העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, שנקראה אז גביע אירופה לאלופות. פורמט הליגה כלל הרבה פחות משחקים אז ואת הדרך לשמינית הגמר היא עשתה אחרי ניצחון 4:0 בסיכום הכולל על ואלרנגה הנורווגית, אך הפסידה לקואוסיסי הפינית בשמינית הגמר בתוצאה 4:3 בסיכום הכולל.

לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג.

אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה נרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת 1993 (ОАО "ФК Зенит") וחזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז. הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.

הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000 והעפילה עד לגמר הטורניר, שבו הפסידה לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו. בעונת 2004 ובעונת 2005 סיימה במקום הרביעי בליגה והעפילה לשלב המוקדמות בגביע אופ"א פעמיים ברציפות.

עידן גזפרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולסטימיל פטרז'לה הצ'כי שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006 ולשלב חצי גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לא החזיק מעמד זמן רב בתפקיד.

תחת דיק אדבוקאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיק אדבוקאט, המאמן המוצלח ביותר בתולדות זניט. זכה עמה באליפות, גביע אופ"א ובסופרקאפ האירופי.

ביולי 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי, אך לאורך כל עונת 2006 התקשה להצעיד את הקבוצה קדימה. שנה לאחר מכן, בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה.

הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 0–2 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום.[7] עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.[8][9]

ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.[10]

תחת לוצ'יאנו ספאלטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוצ'יאנו ספאלטי, המאמן האיטלקי הראשון

בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.

בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע הרוסי 1:0, במשחק שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.[11]

בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפלה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.

זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום. בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון[12]; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2[13][14] אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות. בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 2–4 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין.[15] לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני.[16][17] ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.

תחת אנדרה וילאש בואש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה וילאש בואש, ספטמבר 2014.
שחקני זניט, לקראת המשחק מול א.א.ל. לימסול. 15 באוגוסט 2014.

ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם.[18] לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על קרסנודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות, 2 מחזורים לפני סיום העונה.

בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה,[19] שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).

בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1 וסיימה במקום השלישי בליגה.

תקופת חילופי המאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי 2016, הוחתם המאמן הרומני של שחטאר דונצק, מירצ'ה לוצ'סקו, למאמן זניט. הקבוצה בהדרכתו זכתה בסופרקאפ הרוסי לאחר שגברה 0:1 על צסק"א מוסקבה. בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית.[20] בשלב הבתים ניצחה פעמיים את מכבי תל אביב ודאנדוק האירית, ניצחה את א.ז. אלקמאר פעם אחת ועל אף שהפסידה לה במחזור האחרון סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.

לקראת סיום עונת 2016/2017 זניט עזבה את אצטדיון פטרובסקי ועברה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון קרסטובסקי החדש. בסיום העונה סיימה במקום השלישי בליגה ולוצ'סקו פוטר בשל חוסר יכולתו להביא להעפלה לליגת האלופות. ב-1 ביוני 2017 הנהלת הקבוצה הכריזה על מינויו של המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני למאמן הראשי. רשמית, הוא הוחתם למשך 3 שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.

בעונת 2017/2018 זניט השתתפה שוב בליגה האירופית ופתחה את עונתה באירופה בשלב המוקדמות השלישי נגד בני יהודה תל אביב,[21] עליה גברה בתוצאה 2:0 וחרף הפסד מפתיע במגרשה הבייתי 1:0 העפילה לשלב הבא.[22] היא הצליחה לגבור על אוטרכט ולהעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, שנה שנייה ברציפות. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2017, קמפיין הרכישה של זניט היה לגדול ביותר בתולדותיה משביצעה רכישה של 14 שחקנים חדשים, רובם זרים.[23][24] היא הוציאה סכום של 85 מיליון דולר ושחררה משורותיה 19 שחקנים, מהם 9 שחקנים שהושאלו.[25] באותה עונה הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר הליגה האירופית לאחר שסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של 5 ניצחונות ושוויון 1 וללא הפסד ועם כמות השערים הגבוהה ביותר בשלב הבתים, לאחר שהבקיעה 17 שערים. הקבוצה אומנם גברה על סלטיק אך הפסידה לר.ב. לייפציג בסיכום הכולל.

בטורניר הגביע הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות על ידי יריבתה העירונית דינמו סנקט פטרבורג, חרף היותה הפייבוריטית במפגש. בליגה, זניט פתחה את עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית בכדורגל עם רצף של 11 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ברם, היא איבדה גובה בהמשך, התקשתה לחבר רצף ניצחונות והגיעה לנתון של 5 משחקי שוויון רצופים ואפשרה ללוקומוטיב מוסקבה לעקוף אותה ולזכות באליפות על חשבונה כשזניט מסיימת את העונה במקום החמישי, במה שמהווה להישג הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה, מאז דצמבר 2006.[26][27][28][29] ב-13 במאי 2018, מנצ'יני עזב.

תקופת סרגיי סמאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי סמאק, מאמן זניט.

ב-29 במאי 2018 מונה סרגיי סמאק, שחקן עבר בקבוצה, למאמן הראשי, תמורת מיליון יורו לעונה ובכך היה למאמן הרוסי הראשון על הקווים בזניט מאז 2002 שאינו ממלא מקום. במפעלים האירופים זניט הייתה על סף הדחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעקבות הפסד 4:0 לדינמו מינסק אך הקבוצה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המפעל, כשניצחה 8:1 באצטדיון פטרובסקי, במשחק ללא קהל והייתה לקבוצה החמישית בהיסטוריה של הכדורגל האירופי לחזור מפיגור 4 שערים ומעלה ולנצח במשחק גומלין.[30] הקבוצה העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שמעפילה לפלייאוף המפעלים האירופיים כבר 9 עונות רצופות.[1] בסופו של דבר הודחה באותה עונה בשלב שמינית הגמר, אחרי שהגיעה למאזן של 9 משחקים ללא ניצחון במשחקי חוץ באירופה וללא ניצחונות חוץ כלל בעונת 2018/2019.

בגביע הקבוצה פגשה את וולגר אסטרחן, בשלב 16 האחרונות ואחרי שגברה עליה בתוצאה 0–4 העפילה לשלב שמינית הגמר. אך הודחה בשמינית הגמר על ידי רוסטוב בעקבות תבוסה 3:1. את עונת 2018/2019 בליגה זניט פתחה עם 5 ניצחונות רצופים ללא ספיגת שער, בהישג הטוב ביותר שלה מאז 1997 ועם 8 מחזורים רצופים ללא הפסד והצליחה להתבסס בראש טבלת האליפות במשך 30 מחזורים רצופים כשהיא מובילה את טבלת האליפות במשך כל העונה כולה. ברם הגיעה גם למאזן עגום של 5 הפסדים, שהוא המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 2009. עם זאת, סמאק הצליח היכן שקודמיו נכשלו והוביל את זניט לזכייה באליפות רוסיה (3 מחזורים לסיום) ולהתמודדות בליגת האלופות, לאחר היעדרות של 5 שנים.[31][32]

בעונת 2019/2020 זניט פתחה את העונה עם רצף של ששה מחזורים בלבד ללא הפסד ונצמדה לצמרת טבלת הליגה כאשר במאזנה 9 שערי חובה בלבד (שניים מהם משער עצמי), במה שמהווה לנתון הטוב ביותר בתולדותיה ולטוב ביותר בליגה, כשהיא מסיימת את שנת 2019 ללא הפסד במשחקי הבית בגזפרום ארנה.

בליגת האלופות הוגרלה מול בנפיקה ליסבון, ר.ב. לייפציג ואולימפיק ליון, אך לא הצליחה להעפיל לשמינית גמר וסיימה במקום האחרון בבית לאחר שהפסידה פעמיים ללייפציג ופעם אחת לבנפיקה.

בגביע הרוסי, זניט העפילה לשלב חצי גמר, אחרי שגברה על טום טומסק, יניסיי ואחמט גרוזני.

זניט במפעלים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג במפעלים האירופיים

יריבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריבות העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של סנקט פטרבורג

עד 2018 היו שני מועדונים עיקריים בסנקט פטרבורג, דינמו וזניט ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט הייתה על העליונה במרבית המפגשים. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 הקבוצה גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת. משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י.

היריבות עם ספרטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרבי ערי הבירה (רוסיה)

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 לזניט יש יריבות חזקה עם ספרטק מוסקבה על ההגמוניה של הכדורגל הרוסי. הישגיה של זניט בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של ספרטק אומנם ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עודנה מהווה לאחת המתוחות ביותר בכדורגל הרוסי ומכונה לעיתים "הסופרקלאסיקו הרוסי".

צסק"א מוסקבה מהווה אף היא יריבה עיקרית, אף על פי שזוהי יריבות שהחלה רק מאז 1996 ומשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה ודינמו מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים.

אצטדיונים ומתקן אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גזפרום ארנה, אצטדיון פטרובסקי
גזפרום ארנה, באי קרסטובסקי
מגרש הבית המשני של זניט, אצטדיון פטרובסקי, בסנקט פטרבורג.

לאורך השנים מאז 1936 זניט אירחה את משחקי הבית שלה ב-12 אצטדיונים שונים.[33] במחצית מהם נערכו עד חמישה משחקים בלבד.

מאז ה-10 באוגוסט 1994 ועד יוני 2017 מגרש הבית של הקבוצה היה אצטדיון פטרובסקי (לשעבר האצטדיון על שם לנין). כיום מכיל האצטדיון 21,570 מושבים. לקראת עונת 2017/2018 הקבוצה עברה לארח את משחקיה באצטדיון קרסטובסקי החדש, המכיל 68,172 מושבים.

בתחילה שחקני קבוצת LMZ (שקדמה לזניט) אירחה את משחקיה במגרש הפרולטריון. ב-1934 הקבוצה אירחה באצטדיון KSI (האינטרנציונל האדום הספורטיבי) שבשדרות קונדראטייב בעיר לנינגרד.[34] האצטדיון הכיל אומנם 5,000 מושבים אך במשחק הבכורה של קבוצת סטאלינץ בליגה הסובייטית, ב-17 ביוני 1936 הגיעו 8,000 צופים.

בשנת 1938 שחקני הקבוצה עברו להתאמן במגרש אחר בכיכר נובוצ'רקסק ואירחו משחקים באצטדיון על שם לנין. בשנת 1939 מועצת העיר לנינגרד תכננה לבנות אצטדיון עבור הקבוצה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה טרף את הקלפים והתוכניות נזנחו.[35]

באצטדיון על שם לנין הקבוצה אירחה חמש מתוך ששה משחקים ביתיים במסגרת הגביע הסובייטי בעונות 1936–1939. המשחק הבכורה שלה בליגת העל הסובייטית הגיעו 25,000 צופים ב-30 במאי 1938. בשנות מלחמת העולם המגרש נזנח ומשנת 1944 זניט אירחה את משחקיה באצטדיון דינמו לנינגרד שהיה בעל תכולה של 15,000 עד 25,000 צופים.

בשנים 1950–1992 ובמחצית הראשונה של 1995 זניט שיחקה באצטדיון קירוב (תכולה של 100,000 צופים; מ-1980: 74,000 ומ-1994: 62,000 צופים). בקיץ 2006 החלו עבודות הריסת האצטדיון לקראת בניית אצטדיון חדש באי קרסטובסקי

מספר משחקים ביתיים זניט אירחה באצטדיון על שם לנין בשנים 1963, 1966-1969, 1975, 1978-1981. משחק אחד במסגרת הגביע ב-1978 ובשנים 1990 ו-1993 זניט אירחה בהיכל הספורט זניט שברחוב בוטלרוב בסנקט פטרבורג,[36] מספר משחקים בשנים 1980–1990 ו-1992 — זניט אירחה באצטדיון פטרובסקי.[37] משחק אחד נערך באצטדיון לוץ' בעיר בשנת 1992[38] ובמגרש החלופי לאצטדיון קירוב.[39]

מתקן האימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק אודלני

מתקן האימונים של זניט נמצא בפארק אודלני בסנקט פטרבורג והוא הוקם בשנת 1968.

מתקן האימונים מהווה מקום מפלט עבור שחקני ואנשי הקבוצה, באזור הצפוני והשקט בעיר. המתחם מתאפיין בשלושה משטחי כדורגל ומרכז ספורט ברמה הגבוהה ביותר, המכיל אולם-התעמלות ומתקנים רפואיים (שנועדים לטפל בפציעות השחקנים). בשנת 2002 בוצע שיפוץ מסיבי[40] והוא כולל גם משרדים, מתקני בידור וחדרי מנוחה עבור השחקנים ובהם מזגן, חדר אמבטיה, וטלוויזיה עם לוויין. תריסר צוותים מתחזקים את המקום ומספר חברות נושאות באחריות לספק שירותים כמו קייטרינג וטיפול במשטחי האדמה והדשא.

קבוצות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן היסטורי התבססה קבוצת הבוגרים של זניט על שחקני בית שצמחו במחלקת הנוער ולא מעט משחקניה הידועים כאנדריי ארשבין, שהובילו את זניט לתארים הגדולים בתולדותיה יצאו ממנה. למרות זאת, רק באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, זכתה קבוצת הנוער של זניט (Зенит-М) באליפות רוסיה בכדורגל לנוער, בשנת 2009. אומנם ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה. בעונת 2014/2015 הודחה בשלב 16 האחרונות של ליגת האלופות לנוער. זו אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה שאף השתתפה בטורניר Alkass International Cup בעונת 2020 והתמודד נגד קבוצות צמרת כברצלונה, ריאל מדריד ופ.ס.ז'.

זניט-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זניט-2 סנקט פטרבורג

זניט-2 היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בליגת המשנה הרוסית. הקבוצה נוסדה בשנת 1993, בשנת 2001 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל לוקומוטיב-זניט", בשנת 2002 השם שונה ל"זניט-2". כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

זניט נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג (כדורגל נשים)

קבוצת כדורגל נשים "זניט" היא קבוצת כדורגל הנשים של המועדון, שנוסדה בינואר 2020.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי זניט
דמיטרי מדבדב עם אוהדים במתחם אצטדיון קרסטובסקי ההולך ונבנה. 30 במאי 2010

זניט בתרבות הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים רבים הוקדשו לקבוצה[41] כולל מלהקות וזמרים נודעים כדוגמת אלכסנדר רוזנבאום ולהקות "סיקרט" ולהקת "ביווני" אף הקדישה רצועות מתוך 4 אלבומים.

מאז 2007 פועלת תחנת הרדיו "רדיו זניט" המדווחת חדשות ספורט וחדשות סביב מועדון הכדורגל "זניט". בנוסף, בעונת 2015/2016 זניט הוכתרה כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר ברוסיה.

ארגוני האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון האוהדים הראשון של זניט נוסד בשנת 1980 כיציע 33. המספר 33 הוא למעשה הדמיון לראשי התיבות באותיות קיריליות ЗЗ = За Зенит ("למען זניט"). הארגון התקיים עד שנות ה-90. ישנם ארגוני אוהדים נוספים כדוגמת ארגון הכחולים-לבנים תכולים, בראשי תיבות SBG (באותיות קיריליות, СБГ) אך ארגון האוהדים העיקרי והגדול ביותר הוא הלנדסקרונה, הנחשב לאולטראס של זניט ולאחד מארגוני האוהדים הקיצוניים והגזענים[42] באירופה.[43]

פעמים רבות שזניט נקנסה בעבר בשל התנהגות אוהדיה ביציעים כנגד שחקנים שחורים של קבוצות יריבות. כך למשל במשחק במסגרת גביע אופ"א בעונת 2007/2008 זניט נקנסה ב-9,000 יורו לאחר שבמשחק מול מרסיי אוהדי זניט העליבו את השחקנים השחורים של המועדון והשליכו קליפות בננה על המגרש.

המנון הקבוצה הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר על נבה החופשית
היכן שאוהדים את "זניט" מילדות
האזיני, לנינגרד, לך אני אשיר
שיר מלא רגש.
אנו חברייך האמיתיים,
את נותנת לנו השראה תמיד.
מגזר 33 - איתך במזג אוויר רע, ובחום
בכל לבנו ונשמתנו אנו איתך.
אם לך לא קל
והרחק תהיי מביתך,
נהיה אנו איתך, "זניט", אנחנו איתך תמיד,
לעולם לא תהיי לבד!
אם היריב הוא - "ספרטק"
אל תשכחי את התקפותייך.
"המבורג" ו"ראפיד", את כולם ננצח,
"זניט" לנינגרד ילידתנו!
רוצה אני שהדגל הכחול
יתנופף מעל כל העולם, והמדינה.
את גביע אופ"א, "זניט" שלנו תיקח
ונשיר את שיר הניצחון!

Город над вольной Невой,
Где болеют за «Зенит» родной,
Слушай, Ленинград, я тебе спою
Задушевную песню свою.

Мы твои верные друзья,
Будем вдохновлять тебя всегда.
Сектор 33 — в непогоду, в зной
Мы душою и сердцем с тобой.

Если тебе нелегко,
Будешь ты от дома далеко,
Мы с тобой, «Зенит», мы с тобой всегда,
Ты не будешь один никогда!

Если соперник — «Спартак»,
Ты не забывай своих атак.
«Гамбург» и «Рапид», всех он победит,
Наш родной ленинградский «Зенит»!

Я хочу, чтоб флаг голубой
Реял над всем миром и страной.
Кубок УЕФА наш «Зенит» возьмёт
И победную песню споёт!

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני זניט במדי עונת 2019/2020

נכון ל-30 בינואר 2020[44][45]:

מס' עמדה שם
3 ברזילברזיל בלם דוגלאס סנטוס
4 ונצואלהונצואלה בלם יורדן אוסוריו (בהשאלה מפורטו)
5 קולומביהקולומביה קשר וילמר בריוס
6 סרביהסרביה בלם ברניסלב איבנוביץ' (קפטן)
7 איראןאיראן חלוץ סרדאר אזמון
8 ברזילברזיל קשר מלקום
10 ארגנטינהארגנטינה קשר אמיליאנו ריגוני
11 ארגנטינהארגנטינה חלוץ סבסטיאן דריוסי
14 רוסיהרוסיה קשר דאלר קוזיאייב
15 רוסיהרוסיה קשר ויאצ'סלב קרבאייב
17 רוסיהרוסיה קשר אולג שאטוב
18 רוסיהרוסיה קשר יורי ז'ירקוב
מס' עמדה שם
19 רוסיהרוסיה מגן איגור סמולניקוב
21 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר ירוחין
22 רוסיהרוסיה חלוץ ארטיום דזיובה
24 ארגנטינהארגנטינה בלם עמנואל ממאנה (Injury icon 2.svg)
27 רוסיהרוסיה קשר מגומד אוזדוייב
38 רוסיהרוסיה חלוץ לאון מוסאייב
44 אוקראינהאוקראינה בלם יארוסלב רקיצקי
71 רוסיהרוסיה שוער מיכאיל קרז'אקוב
78 רוסיהרוסיה שוער אלכסנדר ואסיוטין
91 רוסיהרוסיה חלוץ אלכסיי סוטורמין
99 רוסיהרוסיה שוער אנדריי לוניוב

כדורגלנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל הקבוצה רוסיהרוסיה אלכסנדר מדבדב
מאמן ראשי רוסיהרוסיה סרגיי סמאק
עוזרי המאמן הראשי רוסיהרוסיה אלכסנדר ניזליק
ברזילברזיל ויליאם ארתור דה אוליביירה
רוסיהרוסיה איגור סימוטנקוב
אוקראינהאוקראינה אנטולי טימושצ'וק
מאמן שוערים רוסיהרוסיה מיכאיל ביריוקוב
מאמני כושר ספרדספרד פליקס לדסמה
איטליהאיטליה איוואן קרמינאטי
רוסיהרוסיה מריה בורובה
מנהל הקבוצה רוסיהרוסיה יורי גוסאקוב
רוסיהרוסיה יבגני קושלב
המנהל הספורטיבי ספרדספרד חוויאר ריבלטה[46][47]
מזכיר העיתונות (דובר הקבוצה) רוסיהרוסיה אנטון מקארנקו

סמל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת הקבוצה היא השתמשה במספר סמלים עיקריים.[48][49] ב-1936 הקבוצה נקראה "סטלינץ" והיא אימצה דגל בצבעי ירוק ולבן ששימש אותה עד שנת 1940.

בשנת 1939 הקבוצה הפכה לקבוצת זניט והיא אימצה סמל מופשט כשהמילה "זניט" (Зенит) ברוסית מעוצבת בצורת חץ אדום, ששימש את הקבוצה עד שנת 1978, כשצבע הסמל היה כחול.

בשנת 1989 עוצב סמל חדש ובו המילים "מועדון הכדורגל הלנינגרדי" (ЛЕНИНГРАДСКИЙ ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ) בתוך מסגרת מעוגלת כחולה ובראשה סמל אונייה מוזהב, כפי שהוא מופיע מעל בניין האדמירליות בסנקט פטרבורג וכדורגל בתחתית הסמל. בעונת 1991 הוחזר סמל החץ, אך הקבוצה אימצה מחדש את הסמל משנת 1989, בשנת 1997 לאחר שהקבוצה העפילה חזרה לליגת העל הרוסית בכדורגל. הסמל עוצב מחדש, הפעם עם הכתובת "מועדון הכדורגל של סנקט פטרבורג" (ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ САНКТ-ПЕТЕРБУРГ), סביב למילה "זניט" בעיצוב חץ, כשהסמל כולו צבוע בכחול.

בשנת 2013 הקבוצה אימצה מחדש את הסמל המופשט יותר של המילה "זניט" בצורת חץ, ללא האלמנטים ששימשו כסמל הקבוצה קודם לכן. בתחתית הסמל נוספה שנת הקמת המועדון "1925", אף שעל חולצות השחקנים הסמל הופיע ללא שנת ההקמה.

באפריל 2016 עיתון הדיילי מייל הבריטי דירג את סמל זניט כאחד מעשרת סמלי קבוצות הכדורגל הגרועים ביותר, נטען שהסמל הקודם ששימש את הקבוצה בשנים 1989–2013 היה טוב יותר ושיקף טוב יותר את היות הקבוצה לקבוצת הכדורגל העיקרית של העיר סנקט פטרבורג, בעוד הסמל החדש הוא נטול ייחוד ונעדר כל סממנים בסיסיים של סמל קבוצת כדורגל.[50]

צבע ותלבושת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחול לבן תכלת

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן ונקראה בשם סטאלינץ.

2006
מדי בית
2006
מדי חוץ
2006
מדים נוספים
2007
מדי בית
2007
מדי חוץ
2008
מדי בית
2008
מדי חוץ
2008
מדים נוספים
2009
מדי בית
2009
מדי חוץ
2009
מדים נוספים
2010
מדי בית
2010
מדי חוץ
2011-2012
מדי בית
2011-2012
מדי חוץ
2012-2013
מדי בית
2012-2013
מדי חוץ
2013-2014
מדי בית
2013-2014
מדי חוץ
2014-2015
מדי בית
2014-2015
מדי חוץ
2015-2016
מדי בית
2015-2016
מדי חוץ
2016-2017
מדי בית
2017-2018
מדי בית
2017-2018
מדי חוץ
2018-2019
מדי בית
2018-2019
מדי חוץ
2019-2020
מדי בית
2019-2020
מדי חוץ

בעלים, תקציב וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס של חברת התעופה "רוסיה" בצבעי זניט

מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד 1990 הקבוצה הייתה בבעלות מפעל האופטיקה LOMO‏.[51] באוגוסט 1993 זניט הייתה בבעלות משותפת של חברת הבנייה 20th Trest‏ (80% מהמניות) ועיריית סנקט פטרבורג (20%).[52] במהלך עונת 1994/95 מבשלת הבירה בלטיקה הפכה לספונסר הראשי במקום חברת הבנייה.[53] ב-2002 מרבית מניות הקבוצה נרכשו על ידי בית בנקאות מקומי שבבעלות איש העסקים דוד טרקטובנקו.

בשנת 2006 תאגיד הגז גזפרום הפך לספונסר הראשי ולבעלי הקבוצה.[54] לצד התאגיד, הקבוצה מקבלת מימון גם מחברות תקשורת כמגהפון ו¯МТС ומחברות הגז סוגאז וסיבור[55][56][57]

ביולי 2014 זניט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת התעופה "רוסיה", שמטיסה את צוות השחקנים במטוסי החברה.[58]

משנת 2010 את התלבושת של זניט מייצרת יצרנית ביגוד הספורט, Nike.

תקציב הקבוצה בעונת 2017/2018 עמד על 188 מיליון דולרים.

יצרני התלבושות והספונסרים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים יצרניות התלבושות שנים ספונסרים
19772000 Adidas 19361987 ללא ספונסר
1987 Ocrim
19881992 ללא ספונסר
19931994 תאגיד 20th Trest
19941995 Marcopizzi Calzature
1995 Adidas
19951996 בלטיקה
1997 לנטראסגז
19981999 גזפרום גזאנרגופיננס
2000 גזפרום
20012002 Diadora 2001—ואילך
20032004 Umbro
20052007 Adidas
20082009 Puma
2010—ואילך Nike

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני זניט במהלך גמר גביע אופ"א 2008 מול גלאזגו ריינג'רס.

זניט נחשבת לאחד ממועדוני הכדורגל המעוטרים ביותר ברוסיה והיא הקבוצה היחידה ברוסיה שזכתה בכל תואר אפשרי ברוסיה לפחות פעם אחת, לרבות אליפות, גביע, סופר קאפ, וגביע הליגה הרוסית.

אליפות ברית המועצות / אליפות רוסיה:

הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי:

הסופר-קאפ הסובייטי / הסופר קאפ הרוסי:

גביע הליגה הרוסית:

  • Gold medal icon.svg אלופה (1): 2003

ליגת האלופות:

גביע אופ"א:

  • Gold medal icon.svg אלופה (1): 2008

הסופר קאפ האירופי:

  • Gold medal icon.svg אלופה (1): 2008

גביע אינטרטוטו:

ענפי ספורט נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מועדון הכדורגל זניט" מפעיל קבוצות ספורט מקצועניות וחובבניות במספר ענפי ספורט מלבד הכדורגל. יש שתי קבוצות ספורט מקצועניות בנוסף לקבוצת הכדורגל - בכדורסל, בכדורעף (ובעבר הפעילה גם קבוצת קטרגל). כל הקבוצות הללו משתתפות בליגה הבכירה בענף הספורט שלהן ברוסיה והן זוכות להישגים נאים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של זניט סנקט פטרבורג

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Зенит обновил еврокубковие рекорды
  2. ^ The 20 richest football clubs in the world
  3. ^ CLUB WORLD RANKING 2017 : REAL MADRID NUMBER 1 !
  4. ^ Brand Finance 2018
  5. ^ הכסף מדבר: מי הקבוצה העשירה באירופה?
  6. ^ גזפרום ארנה באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  7. ^ זניט סט. פטרסבורג זכתה בגביע אופ"א
  8. ^ גם זניט חגגה פיינל פור // זניט הביסה 4:0 את באיירן מינכן ועלתה לגמר גביע אופ"א
  9. ^ אופ"א: באיירן הובסה 4:0, זניט מול ריינג'רס בגמר
  10. ^ הכדורגל הרוסי חוזר לכותרות // סופרקאפ אירופי: זניט ניצחה 2:1 את מנצ'סטר יונייטד
  11. ^ זניט סנט פטרסבורג זכתה באליפות רוסיה
  12. ^ Benfica to face Zenit St Petersburg
  13. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט |, ‏צפו ב-2:3 הדרמטי של זניט מול בנפיקה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בפברואר 2012‏
  14. ^ רומן שירוקוב סידר לזניט 2:3 דרמטי על בנפיקה, באתר ONE‏, 15 בפברואר 2012
  15. ^ דורטמונד ברבע הגמר למרות הפסד 2:1 לזניט
  16. ^ רגע לפני גומלין ליגת האלופות: ספאלטי פוטר ספורט5
  17. ^ לוצ'יאנו ספאלטי פוטר מזניט סנט פטרסבורג, וואלה! ספורט
  18. ^ וילאס בואס צפוי להתמנות למאמן זניט, ספורט 5
  19. ^ ליגת האלופות: בזל הדיחה את ליברפול, יובנטוס בשמינית הגמר, וואלה! ספורט
  20. ^ אנחנו כאן במקרה: זניט רוצה לחזור לגדולתה
  21. ^ אימפריה בנסיגה: זה מה שמחכה לבני יהודה
  22. ^ בני יהודה הודחה מאירופה למרות 0:1 מדהים על זניט סנט. פטרסבורג בחוץ
  23. ^ ולדימיר פוטין נגד זניט: לא ייתכן שיעלו עם שמונה זרים בהרכב
  24. ^ זה הזמן להתעורר, JSport
  25. ^ סטטיסטיקת ההעברות בזניט, קיץ 2017, מידע (ברוסית)
  26. ^ הנקמה הוגשה קרה: כך מושאלי זניט פגעו אנושות במועדון
  27. ^ Три Манчини в одном
  28. ^ זניט מאבדת גובה עם 0-0 מול אחמט, לוקומוטיב מנצחת, הפער בפסגה: 8
  29. ^ כמו בגמר היורו: אדר נכנס כמחליף וכבש, לוקומוטיב זכתה באליפות רוסיה
  30. ^ מוקדמות הליגה האירופית: זניט מחקה הפסד 4:0 עם ניצחון 1:8 בגומלין
  31. ^ זניט היא אלופת רוסיה בפעם החמישית, דיווח Vesti.ru (ברוסית)
  32. ^ ראו בגוף הכתבה
  33. ^ Стадионы — История — Официальный сайт ФК «Зенит»
  34. ^ פנים אצטדיון האינטרנציונל האדום הספורטיבי, כפי שנראה באתר wikimapia.org
  35. ^ «Наш „Зенит“» № 2 (349), 16-22 января 2006. «Наша история. Жертва индустриализации»
  36. ^ «Наш „Зенит“» № 8 (355), 27 февраля — 5 марта 2006. «Наша история. Путь к рынку»
  37. ^ «Наш „Зенит“» № 13 (360), 3 — 9 апреля 2006. «Наша история. Разные судьбы двух стадионов»
  38. ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Торпедо (Владимир) 3:0 (2:0)
  39. ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Прометей-Динамо (Санкт-Петербург) 7:1 (3:1)
  40. ^ Как саудиты будут гостить у «Зенита»
  41. ^ Наиболее полный архив песен о Зените в mp3
  42. ^ אוהדי זניט למועדון: אל תרכשו שחורים והומואים
  43. ^ The Ugly Side of FC Zenit St Petersburg
  44. ^ הרכב הקבוצה באתר הרשמי
  45. ^ הרכב זניט בפרמייר ליג הרוסי בכדורגל, אליפות רוסיה
  46. ^ Испанский скаут — в кресло директора «Зенита»?
  47. ^ У «Зенита» новый спортивный директор. Это бывший скаут «Ювентуса»
  48. ^ Эмблема, Официальный сайт ФК «Зенит»
  49. ^ История логотипа «Зенита»
  50. ^ Wolfsburg's ugly badge could be seen in the Champions League semi-finals... but does it make our list of the 10 worst in football?
  51. ^ Первая лига: на грани выживания
  52. ^ Первая лига: команда Мельникова
  53. ^ Возвращение Садырина
  54. ^ Команда Петржелы
  55. ^ Петербургский «Зенит» к своему юбилею обзавелся виртуальным музеем. При участии компании «МегаФон»
  56. ^ «Зенит» сменил МТС на «МегаФон»
  57. ^ Спонсоры
  58. ^ Прямо сейчас на стадионе «Петровский» проходит подписание договора о партнерстве двух крупнейших петербургских брендов — ОАО "Авиакомпания «Россия» и ФК «Зенит»!


ליגת האלופות 2019/20
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי איטליהאיטליה יובנטוס אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ברצלונה רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג אנגליהאנגליה צ'לסי
ספרדספרד ריאל מדריד אנגליהאנגליה טוטנהאם אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק ספרדספרד אתלטיקו מדריד איטליהאיטליה נאפולי גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד אייאקס
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' יווןיוון אולימפיאקוס קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב גרמניהגרמניה באייר לברקוזן אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה אינטר מילאנו צרפתצרפת אולימפיק ליון ספרדספרד ולנסיה
טורקיהטורקיה גלאטסראיי סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד איטליהאיטליה אטאלנטה רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה בלגיהבלגיה גנק צ'כיהצ'כיה סלביה פראג גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג צרפתצרפת ליל