אלכס היילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היילי הצעיר כחייל במשמר החופים האמריקני.

אלכסנדר מארי פאלמר הייליאנגלית: Alexander Murray Palmer Haley;‏ 11 באוגוסט 1921 - 10 בפברואר 1992) היה סופר אפרו-אמריקאי. ידוע במיוחד בשל הספרים "שורשים: סאגה של משפחה אמריקאית" (אנ'), לפיו נערכה סדרת הטלוויזיה רבת ההשפעה "שורשים", ו"האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס" (אנ'), אותה פרסם לאחר הרצחו, על סמך ראיונות עומק רבים עם האיש.

שנים ראשונות ושירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילי נולד באיתקה שבמדינת ניו יורק. אביו היה פרופסור באוניברסיטה החקלאית-מכנית של אלבמה והמשפחה חיה בשנות ילדותו בטנסי. בגיל 15 נכנס היילי ללימודים באוניברסיטת אלקורן (Alcorn State University) במיסיסיפי, אך פרש מלימודים לפני שמלאו לו 18. בעידוד אביו התגייס ב-1939 למשמר החופים האמריקני ושירת באוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, ולאחר שהחל לגלות כשרון רב בכתיבת סיפורים, המשיך לשרת במשמר בתפקיד עיתונאי בדרגת מש"ק. הוא השתחרר משירות ב-1959, לאחר ששירת גם במלחמת קוריאה והיה בתפקידו האחרון העיתונאי הראשי של משמר החופים.

כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו העיקרי של היילי מיד לאחר שחרורו היה העורך הכללי של הרידרס דייג'סט.

אחד מהישגיו העיתונאיים הראשונים של היילי לאחר שחרורו היה ראיון רחב יריעה עם נגן הג'אז מיילס דייוויס שפורסם בירחון "פלייבוי" בספטמבר 1962. הראיון הנרחב עם אישיות ציבורית הפך מאז לתו היכר של הירחון והיילי אירח במסגרתו בהמשך את מרטין לותר קינג (הראיון הארוך ביותר שהעניק קינג לעיתונאי כלשהו), את ג'ורג' לינקולן רוקוול, מנהיג המפלגה הנאצית האמריקאית, את המתאגרף מוחמד עלי שסיפר על החלפת שמו מקסיוס קליי לעלי, את מלווין ביילי, סנגורו של ג'ק רובי וכן את סמי דייוויס ג'וניור, קווינסי ג'ונס, ג'וני קרסון ועוד.

ה"אוטוביוגרפיה של מלקולם אקס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1965, סמוך להרצחו של מלקולם אקס השלים היילי כתיבת ממואר אודותיו, שהתבסס על כחמישים ראיונות עומק. לאחר הרצח השלים היילי את הפרק האחרון המספר על שעותיו האחרונות של מלקולם אקס. השניים נפגשו לראשונה ב-1960, כאשר הכין היילי כתבה ל"רידרס דייג'סט" אודות אומת האסלאם.

ה"אוטוביוגרפיה של מלקולם אקס" היה לרב מכר. מאז פרסום האוטוביוגרפיה ב-1965 ועד 1977 נמכרו שישה מיליון עותקים מהספר[1] והוא היווה את הבסיס לכתית התסריט לסרט מלקולם אקס ולספרו של ג'יימס בולדווין, "One Day When I Was Lost". בשנת 1966 הוענק פרס אניספילד-וולף להיילי ולמלקולם אקס (לאחר מותו).

ב-1998 כלל הטיים מגזין את הספר ברשימת עשרת הספרים המשפיעים של המאה ה-20‏[2].

שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת היילי באנאפוליס, מרילנד

ב-1976 פרסם היילי את הספר "שורשים: סאגה של משפחה אמריקאית", רומן המבוסס על ההיסטוריה של משפחתו מתקופת העבדות. הספר מתחיל בסיפורו של עבד בשם קונטה קינטה (אנ'), לוחם מנדינקה אפריקאי, שנולד בגמביה ב-1750, נחטף ב-1767 על ידי סוחרי עבדים ונלקח בספינה לפרובינציית מרילנד (אנ') באמריקה, שם נמכר לעבדות לבעל מטעים.

היילי טען כי הוא צאצא מדור שביעי לקונטה קינטה ועבודתו על הרומן ארכה 12 שנים של מחקר. הוא נסע לגמביה וביקר בכפר ג'ופורה (אנ'), שם גדל קינטה, ושמע מ"גריוט" (אנ') - מספר אפריקאי של ההיסטוריה בעל פה, את סיפור תפיסתו של קינטה. היילי אף מצא את יומן ספינת העבדים "Lord Ligonier" (אנ'), בה הפליג קינטה לעולם החדש. היילי אמר כי הרגע המרגש בחייו היה ב-29 בספטמבר 1967 כאשר עמד בנקודת רדתו של קינטה לחוף באנאפוליס, מרילנד בדיוק במלאת 200 שנה לאירוע. במרכז אנאפוליס הוקמה אנדרטה בה נראה היילי מספר את סיפורו ההיסטורי של העבד לילדי המקום הנאספים לרגליו.

הספר זיכה את היילי בפרס פוליצר ובשנת 1977 היה לסדרת טלוויזיה מצליחה רבת השפעה ואחת הנצפות מאז ומעולם. הפרק השמיני והאחרון בסדרה הוא השלישי מבחינת נתוני מידרוג (רייטינג) בטלוויזיה האמריקאית מאז ומעולם[3]. הסדרה זכתה ל-9 פרסי אמי, מתוך 36 מועמדויות ובפרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר. לסדרה ולספר עליו התבססה, הייתה השפעה ניכרת על המודעות של החברה האמריקאית להיסטוריה של המגזר האפרו-אמריקאי ולתרבותו. עד לשידור הסדרה, רבים בחברה האמריקאית, כולל במגזר האפרו-אמריקאי, ראו מגזר זה כחסר תרבות והיסטוריה ייחודיים או כמגזר תלוש מהתרבות האפריקאית, שמעולם לא הצליח להיקלט בתרבות האמריקאית. התוכנית הפכה גם לנושא לימוד במאות מכללות בארצות הברית[4].

ב-1979 שידרה רשת ABC את המיני-סדרה: "שורשים: הדורות הבאים" ובה המשך הסאגה המשפחתית, כולל חייו של היילי עצמו וביקורו בכפר האפריקאי. דמותו של היילי הבוגר גולמה על ידי השחקן ג'יימס ארל ג'ונס.

מחלוקת על פלגיאט וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 תבע הסופר הרולד קורלנדר (אנ') את היילי על כך שהעתיק לתוך "שורשים" חלקים נרחבים מספרו "האפריקני". לאחר דיונים משפטיים הגיעו הצדדים להסכמה שכללה פיצוי כספי והכנסת פיסקה בראש כל מהדורה של "שורשים" ובה מכיר היילי בהשענותו על ספרו של קורלנדר.

גניאולוגים ערערו על מחקרו ומסקנותיו של היילי ב"שורשים". התברר שאותו "גריוט" מגמביה, שסיפר להיילי את סיפורו של קונטה קינטה, לא היה גריוט אמיתי, ונראה כי סיפורו של קונטה קינטה היה מקרה של דיווח מעגלי (אנ'), שבו דבריו של היילי עצמו נאמרו אליו בחזרה. אף אחד מהמסמכים הכתובים בוירג'יניה וקרוליינה הצפונית לא מסתדר עם הסיפור של "שורשים" עד לשלב שאחרי מלחמת האזרחים. כמה אלמנטים בסיפור המשפחתי של היילי מופיעים במסמכים הכתובים, אולם הגניאולוגיה הסבירה ביותר עשויה להיות שונה מזו המתוארת ב"שורשים".

היילי ויצירתו נותרו מחוץ לאנתולוגיה של נורטון של הספרות האפרו-אמריקאית, למרות מעמדו כסופר האפרו-אמריקאי המוכר ביותר בארצות הברית. אחד מעורכי הכלליים של האנתולוגיה, הפרופסור באוניברסיטת הרווארד הנרי לואיס גייטס ג'וניור (אנ'), הכחיש כי המחלוקות שסבבו יצירותיו של היילי הן הסיבה להשארתן מחוץ לאנתולוגיה, אולם ב-1998 הוא הודה בספקות הסובבים את טענותיו של היילי לגבי "שורשים", באומרו: "רובנו סבורים כי זה מאד לא סביר שאלכס אכן מצא את הכפר שממנו יצאו אבותיו. 'שורשים' היא יצירה של הדמיון ולא מחקר היסטורי קפדני".

סוף חייו ולאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילי נפטר מהתקף לב בסיאטל ונקבר בצד בית ילדותו בטנסי.

בצוואתו ביקש היילי שהתסריטאי דיוויד סטיבנס יסיים את ספרו הבלתי גמור של היילי על אודות ההיסטוריה של משפחת אמו, קווין, לפי תחקיר שערך. הספר יצא בשנת 1993 בשם "Queen: The Story of an American Family" והופק כמיני סדרה ב-CBS בשם "Alex Haley's Queen" בכיכובה של האלי ברי.

משמר החופים האמריקאי קרא כלי שיט על שמו[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס היילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]