אלן רוב-גרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אלן רוב-גרייה
Alain Robbe-Grillet
Alain Robbe-Grillet.jpg
לידה 18 באוגוסט 1922
פיניסטר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 2008 (בגיל 85)
קן, קלבדוס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alain Paul Robbe-Grillet עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1953–2007 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, במאי ותסריטאי
מקום לימודים
  • אוניברסיטת סן לואי
  • Institut national agronomique עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Catherine Robbe-Grillet (23 באוקטובר 195718 בפברואר 2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לואי דלוק (1962)
  • פרס סאד
  • פרס פנאון
  • פרס מונדלו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלן רוב-גרייהצרפתית: Alain Robbe-Grillet) (18 באוגוסט 192218 בפברואר 2008) היה סופר, במאי ותסריטאי צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן רוב-גרייה נולד בברסט שבצרפת למשפחת מהנדסים ומדענים. הוא למד הנדסה חקלאית.

בגיל 21, בין השנים 1943–1944, נלקח לעבודות בכפייה על ידי הנאצים בנירנברג, שם עבד כמכונאי.

מאחר שעבודתו הייתה הפעלת המכונות נותר לו זמן פנוי רב שבו הלך לתיאטרון ולאופרה.

ב-1945 השלים את לימודיו ב"מכון הלאומי לאגרונומיה".

עבודתו כאגרונום אפשרה לו לעבוד ברחבי העולם, במרוקו, מרטיניק, גוואדלופ וגינאה הצרפתית.

ב-1977 חתם רוב-גרייה על עצומה שניסח מישל פוקו בנוגע לדה-קרימינליזציה של יחסי מין בהסכמה עם קטינים וביטול גיל ההסכמה (גיל ההסכמה בצרפת היה אז, ונותר, 15).

ב-25 במרץ 2004 נבחר לחבר "האקדמיה הצרפתית", אך בטקס הענקת התואר סירב להכין נאום מראש וללבוש את הלבוש המקובל (פראק ירוק) כיוון שהחשיב אותו מיושן.

הוא היה נשוי לקתרין רוב-גרייה. נפטר בקאן בשל בעיות בלבו.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון של רוב-גרייה פורסם בשנת 1953, ובעקבות פרסומו הוא התמסר לחלוטין לכתיבה. עבודתו המוקדמת זכתה לשבחים מהמבקרים הבולטים ביותר כגון: רולאן בארת ומוריס בלנשו. במקביל לפרסום הרומן השני שלו, הוא מונה ליועץ ספרותי של המגזין "Les Editions de Minuit" והמשיך בתפקיד זה עד 1985.

לאחר שפרסם 4 רומנים ב-1961 עבד יחד עם אלן רנה, וכתב את התסריט ל"אשתקד במרינבד" ולאחר מכן החל לכתוב ולביים סרטים משלו. ב-1963 פרסם את "הרומן החדש", אוסף של כתבים תאורטיים לגבי תפיסת הרומן.

בין 1968-1966 היה חבר ב"וועדה העליונה להגנתה והרחבתה של צרפת", בנוסף הוביל את המרכז לסוציולוגיה של הספרות באוניברסיטה בצרפת, ובשנים 1995-1991 היה פרופסור באוניברסיטת ניו יורק והרצה על הרומנים שלו.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב-גרייה זכור במיוחד בשל כתיבתו של הסרט אשתקד במרינבד, הסרט הפך לסרט פולחן ונחשב לאחד הסרטים הצרפתיים המשובחים ביותר שנעשו בשנות השישים. ב-1968 ביים את אדם שמשקר (1974), "Le jeu avec le feu" (משחקים באש, 1975), "La belle captive" (השבוייה היפה, 1983) ורבים אחרים. בניגוד להוקרה וההערכה לה זכה כסופר, הרי שסרטיו לא זכו להתייחסות רצינית ואף כשלו בקופות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב גרייה כתב את הרומן הראשון שלו "רצח מלך" בשנת 1949, אך הוא נדחה על ידי גלימאר, בית הוצאה לאור גדול בצרפת, ופורסם רק מאוחר יותר, בתיקונים קלים, על ידי הוצאת Les Editions de Minuit בשנת 1978. הרומן הראשון שלו שפורסם היה (Gommes), בשנת 1953. הרומן הוא רומן בלשי, אך הוא התבסס על סיפורו של אדיפוס. בלש מחפש את הרוצח ברצח שלא התרחש עדיין, רק כדי לגלות שזהו גורלו להיות הרוצח.

הרומן הבא המוערך ביותר שלו הוא המציצן (Le Voyeur), שפורסם לראשונה בשנת 1955 בצרפתית ותורגם לאנגלית בשנת 1958 על ידי ריצ'רד הווארד. המציצן מספר את הסיפור של מתיאס, סוכן נסיעות שחוזר אל האי בו גדל במטרה נואשת. כמו רבים מן הרומנים שלו, העלילה סובבת סביב רצח לכאורה: לאורך הרומן, מתיאס מגלה גזיר עיתון על פרטי הרצח של נערה צעירה, וגילוי גופתה בין הסלעים על חוף הים. הקורא לא יודע בוודאות אם מתיאס הוא רוצח או רק מפנטז על הרג. הרצח בפועל נעדר מן הטקסט. שורת הפתיחה של הספר מעידה על הנימה של הרומן: "זה היה כאילו אף אחד לא שמע".

לאחר מכן, הוא כתב את "הקנאה" בשנת 1957, אחד הרומנים היחידים שלו שלא מתרחשים בעיר, אלא במטע בננות. בשנה הראשונה שלאחר הפרסום נמכרו רק 746 עותקים, למרות הפופולריות של "המציצן". עם זאת, בחלוף הזמן, הפך גם "הקנאה" להצלחה ספרותית גדולה, תורגם לאנגלית על ידי ריצ'רד הווארד, ובהמשך תורגם גם לעברית על ידי אילנה המרמן[1]. רוב גרייה עצמו טען כי הרומן מספר את הסיפור בגוף שלישי. בעל קנאי, מתבונן מהצד ביחסים המתפתחים בין אשתו (המכונה רק "א.") לשכנו פרנק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן רוב-גרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלן רוב גרייה, הקנאה, תרגום: אילנה המרמן, תל-אביב: דביר, 1974