אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתיאנגלית: Cranial electrotherapy stimulation, CES) היא שיטת טיפול בחרדה, דיכאון, נדודי שינה, מתח נפשי והתמכרות לחומרים, העושה שימוש בפולסים של זרמי חשמל זעירים (μA מיקרו-אמפר) על-פני מוחו של המטופל. אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מוכר כחלופה טיפולית בטוחה ויעילה לטיפול תרופתי[1].

מאחר שהמוקד הראשוני הושם על הפרעות שינה, אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי הוכר בתחילה כטיפול אלקטרו-שינה (Electrosleep Therapy). אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי נקרא לחלופין גם גירוי אלקטרו-גולגולתי (Cranial-Electro Stimulation), טיפול נוירו-חשמלי (NeuroElectric Therapy), ואלקטרותרפיה טרנס-גולגולתית (Transcranial Electrotherapy).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקטרותרפיה פועלת כבר למעלה מאלפיים שנים, כפי שניתן לראות בספרות הקלינית של סקריבוניוס לארגוס (Scribonius Largus), רופא בתקופת רומי העתיקה אשר כתב במאמר רפואי בשנת 46 לספירה כי מטופליו עומדים על דג חשמלן (Torpedo fish) להקלה על מגוון סימפטומים רפואיים, ביניהם שיגדון (גאוט) או כאבי ראש[2]. קלאודיוס גלנוס (131-201 לספירה) המליץ גם הוא על שימוש בהלם חשמלי המופק על ידי דג החשמל למטרת טיפול רפואי[3].

התפיסה הרווחת היא כי גירוי חשמלי בעוצמות נמוכות מקורו במחקרים על זרמים גלווניים אשר בוצעו על בני-אדם ובעלי-חיים, דוגמת אלו שנערכו במאה ה-18 על ידי חוקרים כגון ג'יווני אלדיני (Giovanni Aldini), אלסנדרו וולטה ואחרים[4]. אלדיני ערך ניסויים (עצמיים) בזרמים מוחיים גלווניים כבר בשנת 1794, ובשנת 1804 דיווח על הצלחת טיפול באמצעות זרמים ישירים בעוצמה נמוכה במטופלים הסובלים ממלנכוליה[4].

החקר המודרני של גירוי מוחי חשמלי בעוצמות נמוכות החל בעבודתם של לדוק ורוזו, בצרפת של 1902[5][6][7]. בשנות ה-50 של המאה העשרים, ברית המועצות הרחיבה את מחקרה בתחום גירוי גולגולתי באמצעות אלקטרותרפיה לטיפול גם בחרדה ובהפרעות שינה[8].

בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, נהגו רופאים וחוקרים להניח את האלקטרודות על העיניים, כתוצאה מהנחה כי זהו האזור היחיד המסוגל לחדור את הגולגולת. לאחר מכן נמצא כי הנחת אלקטרודות על תנוכי האוזניים היא שיטה נוחה יותר באופן משמעותי, וכן יעילה למדי[9].

בשנת 1976 עשתה ד"ר מרגרט פטרסון שימוש באלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי לטיפול בהתמכרות לחומרים[10], תחת השם טיפול נוירו-חשמלי[11] (Neuro-Electric Therapy וכן NET).

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נערכים מעל 125 מחקרים מדעיים בנושא אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי בבני-אדם ו-29 ניסויי מעבדה בבעלי-חיים. רובם מציגים תוצאות חיוביות[1][9][12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22]. לא התקבל כל דיווח על תופעות-לוואי מובהקות לאורך-זמן.

מחלקת מדיניות וניהול בריאות בפקולטה לבריאות ציבורית של אוניברסיטת הארוורד מדווחת: "ניתוח-על של חרדה מראה כי אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי הוא יעיל יותר מאשר לא-יעיל"[12]. אך המחקרים היו פגומים, למשל על ידי חוסר מסנוור.

ניתוח-על בוצע במסגרת חקר יעילותו של אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי לטיפול בחרדה, דיכאון, נדודי שינה, ושיעורי ההתמדה של נגמלים חדשים משימוש לרעה בחומרים, במסגרת טיפול שיקומי בקהילה[12][13][14].

עם זאת, מרבית המחקרים התומכים ביעילות השיטה אינם מספקים דיווח של כל הנתונים הנדרשים לביצוע ניתוח-על[12][23].

רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, ציוד מסוג אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מותנה במרשם של ספק רפואי מורשה, היינו – רופא, פסיכיאטר, או אחות מומחית; פסיכולוגים, עוזרי רופא, ומרפאים בעיסוק, בעלי רישיון לעיסוק באלקטרותרפיה יכולים גם הם לספק מרשם לאלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי, בהתאם לחוקי המדינה בה פועלים.

מחוץ לארצות הברית, ציוד מסוג גירוי גולגולתי באמצעות אלקטרותרפיה זמין ברחבי העולם ללא כל צורך במרשם.

יתרונותיו ובטיחותו של טיפול באלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מעולם לא נבדקו במלואם על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), כנהוג עבור כל ציוד רפואי חדש, מאחר שטכנולוגיה זו אושרה על-בסיס התווית הטיפול הקיימת. כלומר, ציוד חדש לאלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי יכול לקבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ללא כל צורך בהגשת נתונים קליניים, בהתאם לסעיף 510k‏[24] (אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני ציוד רפואי).[25][26]

מנגנון פעולה מוצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון הפעולה הספציפי של אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי נותר לא ברור, אך עם הזמן גוברת ההתייחסות אליו כאל אדפטוגן[15][9][27][1] (adaptogen), היות שאלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מפחית עוצמות של מתח נפשי, העומד בבסיס מגוון רחב של הפרעות נפשיות[1][28] . מנגנון הפעולה המוצע של אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי הוא פולסים של זרמי חשמל המשפרים את יכולתם של תאי עצב לייצר סרוטונין, דופמין, אנדורפינים, דֶהִידְרוֹ-אֶפִּיאַנְדרוֹסְטֶרוֹן (DHDA) ונוירו-טרנסמיטורים נוספים המייצבים את המערכת העצבית-הורמונלית[13].

הועלתה טענה, כי בזמן גירוי גולגולתי באמצעות אלקטרותרפיה, ישנו ריכוז של זרמים חשמליים באזור ההיפותלמוס; בתהליך זה, אלקטרודות לאלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מונחות באזור הזיז הפטמתי של האוזן, בקרבת הפנים. טיפול מסוג גירוי גולגולתי באמצעות אלקטרותרפיה מעודד עלייה בכמות האנדורפינים, על אף שישנם מדענים, כגון פרופ' ג'יימס ג'יורדאנו[29], אשר נותרים ללא מענה באשר לסיבה העומדת בבסיס תופעה זו. עם זאת, כל הניתוחים המודרניים המבוצעים על ידי הדמיית מחשב לניבוי זרמי החשמל המוחיים מצביעים על היעדר מוקד אזורי של אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי, אשר עשוי להניב מעבר של זרמים על-פני מרבית אזורי המוח.

הוצע כי זרמי החשמל גורמים לעלייה ברמות הסרוטונין, נוראפניפרין ודופמין במוח, ולירידה ברמות הקורטיזול במוח. פעילות מוצלחת של אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי מביאה את המשתמש למצב "ערני ורגוע", המאופיין בגלי מוח מסוג אלפא[18].

סוגים נוספים של טיפולים באמצעות גירוי מוחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים באמצעות גירוי מוחי נפוצים פחות מטיפול תרופתי בענף הפסיכיאטריה, באופן חלקי בשל הסטיגמה הקיימת לגבי טיפול מוחי באמצעות ציוד חשמלי (אשר פעמים רבות מתקשר לטיפול בנזעי חשמל, אשר נודע לפני כן כמכות חשמל). שיטות נוספות לטיפול בהפרעות נפשיות באמצעות גירוי מוחי מגיחות, ביניהן:

טיפול על ידי גרימת פרכוסים באמצעות גרייה אלקטרומגנטית (Magnetic Seizure Therapy - MST), צורה חדשה של גירוי מוחי הנמצאת בשלבים מוקדמים של בדיקה כאמצעי לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי, כחלופה פוטנציאלית בטוחה יותר לטיפול בנזעי חשמל (ECT). טיפול זה מתבצע על ידי גרימת פרכוסים באמצעות גרייה אלקטרומגנטית, בניגוד לנזעי חשמל, העושים זאת באמצעות מכות חשמל ישירות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 >Smith R.B. Cranial Electrotherapy Stimulation: Its First Fifty Years, Plus Three Tate Publushing LLC., 2007
  2. ^ Bullock, Theodore Holmes, Hopkins, Carl D., Popper, Arthur N., and Fay, Richard R. (2005). Electroreception. Springer. pp. 5–7. ISBN 0387231927.
  3. ^ Stillings D. A Survey Of The History Of Electrical Stimulation For Pain To 1900 Med.Instrum 9: 255-259 1975
  4. ^ 4.0 4.1 >Zaghi S, Acar M, Hultgren B, Boggio PS, Fregni F. (2009). Noninvasive brain stimulation with low-intensity electrical currents: putative mechanisms of action for direct and alternating current stimulation. The Neuroscientist
  5. ^ Leduc S. La narcose electrique. Ztschr. fur Electrother., 1903, XI, 1: 374-381, 403-410.
  6. ^ Leduc S., Rouxeau A. Influence du rythme et de la period sur la production de l’inhibition par les courants intermittents de basse tension. C.R. Seances Soc.Biol., 1903,55, VII-X : 899-901.
  7. ^ L.A. Geddes (1965). Electronarcosis. Med.Electron.biol.Engng. Vol.3, pp. 11-26. Pergamon Press
  8. ^ Гиляровский В.А., Ливенцев Н.М., Сегаль Ю.Е., Кириллова З.А. Электросон (клинико-физиологическое исследование). М., "Медгиз", 2 изд. М., "Медгиз", 1958, 166 с.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 >Bystritsky, A, Kerwin, L and Feusner, J (2008). "A pilot study of cranial electrotherapy stimulation for generalized anxiety disorder". Journal of Clinical Psychiatry 69 (3): 412–417. doi:10.4088/JCP.v69n0311. PMID 18348596
  10. ^ Dr. Margaret A. Patterson. Effects of Neuro-Electric Therapy (N.E.T.) In Drug Addiction: Interim Report. Bull Narc. 1976 Oct-Dec;28(4):55-62. PubMed PMID 1087892
  11. ^ Patterson MA. Electrotherapy: addictions and neuroelectric therapy. Nurs Times. 1979 Nov 29;75(48):2080-3. PubMed PMID 316129.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 >Sidney Klawansky (July 1995). "Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials of Cranial Electrostimulation: Efficacy in Treating Selected Psychological and Physiological Conditions". Journal of Nervous & Mental Disease 183 (7): 478–484.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 >Gilula M.F, Kirsch L.D. (2005). Cranial electrotherapy stimulation review: a safer alternative to psychopharmaceuticals in the treatment of depression. Journal of Neurotherapy, 9(2), 63-77.
  14. ^ 14.0 14.1 >Brovar A. (1984). Cocaine detoxification with cranial electrotherapy stimulation (CES): A preliminary appraisal. International Electromedicine Institute Newsletter, 1(4)
  15. ^ 15.0 15.1 >Shealy, C.N., R.K. Cady, R.G. Wilkie, R. Cox, S. Liss, and W. Clossen (1989) “Depression: a diagnostic, neurochemicals profile and therapy with cranial electrical stimulation (CES).” Journal of Neurological and Orthopaedic Medicine and Surgery. 10(4):319-321.
  16. ^ Overcash SJ, Siebenthall A. (1989) The effects of cranial electrotherapy stimulation and multisensory cognitive therapy on the personality and anxiety levels of substance abuse patients. American Journal of Electromedicine, 6(2), 105-111
  17. ^ Shealy, C.N., R.K. Cady, R.G. Wilkie, R. Cox, S. Liss, and W. Clossen (1989) “Depression: a diagnostic, neurochemicals profile and therapy with cranial electrical stimulation (CES).” Journal of Neurological and Orthopaedic Medicine and Surgery. 10(4):319-321.
  18. ^ 18.0 18.1 >Kennerly, Richard. QEEG analysis of cranial electrotherapy: a pilot study. Journal of Neurotherapy (8)2, 2004.
  19. ^ Southworth, Susan (1999). "A study of the effects of Cranial Electrical Stimulation on Attention and Concentration". Integrative Physiological and Behavioral Sciences 34 (1): 43–53.
  20. ^ Markovich, MD, Simon (Nov 30 - Dec 4, 1977). "Biomedical and Engineering Analysis of Head and Central Nervous System Injuries". Proc. of the Neuroelectric Society, IXth Annual Meeting.
  21. ^ Solomon, MD, Seymour & Gugliemo, BS, Karen (January), "Treatment of Headache by Transcutaneous Electrical Stimulation", Headache: 12-15
  22. ^ Romano, MD, PhD, Thomas (Jan, 1991). "The Usefullness of Cranial Electrotherapy in the Treatment of Headache in Fibromyalgia Patients". Amer Jour of Pain Management 3 (1): 15-19.
  23. ^ Stephen Barrett, M.D. (January 28, 2008). "Dubious Claims Made for NutriPax and Cranial Electrotherapy Stimulation". QuackWatch.
  24. ^ Premarket Notification (510k)
  25. ^ CFR - Code of Federal Regulations Title 21 Part 882 Neurological Devices
  26. ^ FDA,Overview of Device Regulation
  27. ^ Ray B. Smith, Ph.D. (2010) The Use of CES in the Maintenance of Health and Wellbeing.
  28. ^ Daniel L. Kirsch, PhD, DAAPM, FAIS, and Marshall F. Gilula, MD. CES In Treatment Of Depression. Practical PAIN MANAGEMENT, May 2007
  29. ^ Prof. James Giordano, Ph.D

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.